שקר הוא שם המשחק | ד"ר עדו נתניהו
העלילות הנבזיות שמנסים להדביק לימין בישראל, ממש כמו תמונת התינוק ה"מורעב" בעזה, היא אותה שיטת פעולה שאימץ השמאל הפרוגרסיבי בארץ ובעולם
ארכיון דעות ופרשנויות - אוגוסט 2025 - עמוד 2
ההיסטוריה חוזרת | מסקנותיה המטלטלות של ועדת וינוגרד מול המציאות של היום
איך יכול להיות שאותם אנשים שמסבירים כמה חשוב להקים ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, דורשים במקביל לפעול בסוגיית החטופים באופן הפוך לגמרי מההמלצות של ועדות קודמות? הוועדה התעסקה בכל הקשור בהתנהלות נכונה מול מציאות שבה אזרחים וחיילים מוחזקים בידי האויב
ישראל 2025: אלו חוקי הג'ונגל ואיש הישר בעיניו יעשה וכל המרבה לגדף ולבלף, הרי זה משובח
בימים אלה אנו חיים לצד ממשלה שמפירה את החוק חדשות לבקרים, מצפצפת על צווי בית המשפט ולא מכירה בבכירי מערכת המשפט, אנחנו חיים תחת ממשלה לא לגיטימית. הבחירות בשנה הבא יכריעו האם ישראל תלך בדרך מייסדה ותישאר יהודית, דמוקרטית וליברלית. שתי דוגמאות לישראל היפה
משפט אחד בהודעה של גדול הלוזרים בפוליטיקה עלול וגם צריך לסכן את הכיסא שלו
סיפור החלפת המנעולים בלשכה המשותפת של השר לוין והיועצת הוא לא מצחיק, הוא שלב חדש במשבר החוקתי בישראל. לוין רתח שהממשלה בראשות נתניהו זימנה לקבינט את היועמ"שית על אף שכבר הודחה, וזאת הייתה הדרך שלו לנקום. לוין הוא לוזר. אבל למדנו שאסור לזלזל בלוזרים
גם אותי פינו מהבית, גם לי כואב. אבל תפסיקו להתקרבן ולחפש סיבות לנקום. אתם לא יותר ציונים
עברו יותר מ-40 שנה מאז שהמדינה החליטה לפנות אותי מהבית. רציתי להישאר, הזיכרונות צרובים והכאב עודנו מבעבע. אבל מפוני גוש קטיף מתארים את הפינוי שלהם במונחים מתקרבנים שלא מאפשרים בנייה אלא מזמנים נקמה. ככה כולנו עלולים להישאר בלי קורת גג
לא הביאה חורבן וטבח, אבל לימדה אותנו משהו גדול: הלקח הכי חשוב מההתנתקות
בימין משוכנעים שהיציאה מגוש קטיף ופינוי אלפים בודדים של יהודים מתוך מיליוני עזתים הם המקור לצרות שבאו אחר כך, ביניהם הטבח הנורא ב-7 באוקטובר. קל הרבה יותר להאשים את ה"גירוש" מאשר את מי שהצביע בעדו, וגם עמד בראשות הממשלה 20 שנה אחרי, ביום הטבח
מלכוד ההתנתקות, המיקוח הכושל - והפספוס הבינלאומי: 4 תובנות בפרספקטיבה של 20 שנה
שרון הפתיע את כל המדינה כשהכריז על ההתנתקות - וגם לנו, במטה הכללי, לא היה מושג על כוונתו. כשהבהיר שיפנה את כל הישובים, נותר רק לגשת לשלב התכנון. מלכודת ה'בעד או נגד', ההחמצה בהכרה הבינלאומית - והסכנה במדינה פלסטינית בנסיבות הקיימות
זה לא רק ספורט: השלט של אופ"א הוא כרטיס צהוב לישראל
לכאורה זו רק כרזה באצטדיון כדורגל. למעשה זו דוגמה לארגון גדול שנכנע לתעמולה שקרית מגובה בהון. השאלה היא האם ישראל רוצה להיות חכמה או צודקת - ולחטוף כרטיס אדום
היעד החדש של ממשלת 7 באוקטובר: כיבוש צה"ל
ההסתערות של מכונת הרעל על הרמטכ"ל מעידה כי היעד האמיתי של הממשלה הוא ניסיון להשתלט על צבא ההגנה לישראל. אני מקווה שהרמטכ"ל אייל זמיר, הקול השפוי האחרון סביב שולחן הקבינט, מבין היטב את גודל המהלך הנרקם נגדו
הם ירדו מהפסים - והם הולכים להוריד את המדינה כולה
ישראל כץ תוקף את אייל זמיר שהממשלה מינתה בעצמה, יריב לוין מחליף מנעולים בלשכת היועצת המשפטית לממשלה בניגוד לצו בג"ץ, ושר התקשורת ממשיך במלאכת פירוק מועצת התאגיד ומועצת הרשות השנייה. וגם, איש הצללים של משפחת נתניהו שמחפש חומרים על הרמטכ"ל
הפכנו למוטציה. אין ברירה אלא ללכת בעצמנו להאג
המתח בתוך הנפש היהודית עדיין מתרוצץ בין כוחות ההרס של הכוחנות, ותרבות הביטול של כל מי שאינו כמותם. עכשיו צריך לצאת ולהשיק מחדש את יהדות המוסר והאנושיות. פחות מ־10 אחוזים מיהודי העולם שיפנו יחד לבית הדין הבינלאומי, בתביעה כנגד ישראל. הגיע הזמן לומר לה: די!
נבואות הזעם הפכו למציאות - וישראל היא מהראשונות שצריכות לדאוג
אתם לא הוזים מחום: באמת חם יותר כיום בישראל משהיה כשהייתם צעירים יותר, ומה שמדווח בימים אלה כתופעה חריגה, עלול להפוך בשנים הקרובות לשגרה בלתי נסבלת. כיום חלק גדול מהמשאבים צריך להיות מופנה למאמצי הסתגלות והתמודדות עם השפעות משבר האקלים שכבר אתנו
אין לזה פרשנות אחרת: דמו של זמיר הותר
אחרי שיאיר תקף, שרה הודתה שלא רצתה אותו ואתמול הצטרף גם ברדוגו - אפשר להבין לאיפה מנסים לגרור את הרמטכ"ל זמיר. אתמול בלילה כ"ץ השווה והעלה, ומתח עליו ביקורת פומבית משפילה. הסיבה להכל ברורה: הממשלה מחפשת אשם
"שר הביטחון לא כשיר לעבודתו, לרמטכ"ל אסור לוותר"
"יש פה מהלך פומבי שמביע חוסר אמון ברמטכ"ל. אתה לא תצליח לפקד על הצבא אם לא תקשיב למה שאתה אומר. כ"ץ עושה מעצמו צחוק". האלוף במיל' נמרוד שפר בביקורת נוקבת בריאיון מיוחד ל-103fm
הדבר הכי מקומם בהתבטאות של מדונה הוא התגובה של הישראלים
התגובות להתבטאות של הכוכבת האייקונית, משקפות את מה שהפכה החברה הישראלית להיות אחרי שנתיים של מלחמה: מסתגרת, חשדנית ומתריסה, לא רק כלפי אויבים, אלא גם כלפי חברים
ואז הגיע הרגע במסיבת העיתונאים שחשף מדוע טוענים שנתניהו משקר כמו שהוא נושם
זו היתה מסיבת עיתונאים רעה מאוד של נתניהו, הוא היה עצבני ורחוק מלהיות חד. הודיע על "ההחלטה הדרמטית" להכרעת חמאס והאשים אותו בהולכת שולל, ואז אמר שהוא מבקש לסיים את המלחמה "מהר ככל האפשר". ביום התקשורתי העגום ביותר של רה"מ, מזל שהיה לו את מוטי קסטל המשעשע
אדוני ראש הממשלה, כבר לא מעניין אותי לשמוע מה יש לך לומר
אם אתה לא מתכוון להתפטר בשידור חי, מוטב שלא תפריע לנו במה שאתה מכנה "מסיבת עיתונאים". למה לא אאזין הערב אפילו למילה מפי ראש הממשלה
המשתמט מברבר והרמטכ"ל מזהיר, אבל רק החיילים ישלמו את המחיר
סמוטריץ' לא עושה דבר מלבד לקשקש, בלי יכולת לסכן את הממשלה. הרמטכ"ל מתריע בלי יכולת לשלוט בנעשה בעזה, הבעיה היא שאת המחיר הכבד ישלמו החיילים, והוא לא יהיה במילים
התקשורת הפכה אותי לאשם. האמת שונה לגמרי
הצגתי שוב ושוב לשרים, לוועדת החוץ והביטחון ולצה"ל את "תוכנית האלופים". היא נדחתה - ובכך נמנעה האפשרות לחסוך את מות מאות הלוחמים, למנוע הרג אלפי אזרחים ולהשיג עסקת חטופים כוללת כבר לפני שנה וחצי. אבל במקום בניצחון, בחרו בכישלון
הציבור איבד מזמן את האמון באיומים שלא מתממשים
זו הייתה הצהרה מחושבת, שנבדקה ונשקלה עד שנחתה בדיוק בעיתוי שבחר. יו"ר הציונות הדתית יכול להמשיך לדבר על הכרעה, אך בלי לגבות זאת בצעד פוליטי אמיתי - יישאר עוד שר ממורמר. בתור פוליטיקאי מנוסה, גם לו ברורים המחירים | אנה ברסקי, מעריב
למי יש עניין לא לדבר על המחיר שנשלם אם נפסיק את המלחמה עכשיו?
חמאס ימשיך להרעיב את חטופינו ולשגר סרטונים שמתעדים את זה, כל עוד הוא יודע שיהיו מי שיעשו עבורו את העבודה ברחובות ובאולפנים. כך כשערוצי תקשורת התהפכו והחלו לשדר סרטונים של חטופים, אחרי שהבינו שאלה מסייעים להוציא מפגינים נגד הממשלה אל הצמתים והכיכרות
בישראל שנת 2025, כולנו שבויי המלחמה של ממשלת נתניהו
50 ימים חלפו מאז פגע טיל איראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ואם אתם סבורים שמשהו שם זז מאז, אתם טועים. סורוקה הוא פצוע שהופקר בשטח, מדמם. מה כן עשתה הממשלה בזמן שחלף מאז אותו טיל? שאלה טובה. זו ממשלה שמתעניינת רק בעצמה
מטורפים תעצרו: נתניהו מוביל למותם של חטופים, והציבור עייף מלהגיב
הכיבוש המלא של עזה אינו מהלך צבאי אלא צעד התאבדותי שמנוגד לאזהרות המערכת הביטחונית. במקום לשחרר חטופים, הממשלה מובילה להרג נוסף בעיניים פקוחות. הציבור, שבע מהבטחות שווא ומציאות מתפוררת, שותק - וזו בדיוק המטרה
דמות מאיימת? יותר טיפוס מגוחך מסרט מצויר: הכשלונות של קרעי השלומיאל
3 ניסיונות של שר התקשורת למנות שופטים "מטעם" כדי שיבחרו את אנשיו לוועדת האיתור למועצת התאגיד נחלו כשלונות צורבים. הנחיה בלתי חוקית לעובדים להפר את החוק נתקלה בהתנגדות. הפיילוט למשבר החוקתי הסתיים בהצלחה לנאמני שלטון החוק בשירות הציבורי
הערב, יקבל הקבינט את ההחלטה הדרמטית ביותר מתחילת המלחמה
מצד אחד, האפשרות לכיבוש כולל של הרצועה וכינון ממשל צבאי בעזה, כרצון סמוטריץ' ובן גביר. מנגד, ביתורה החלקי, כרצון צה"ל. שתי אופציות גרועות, נצר למלחמה בה שיקולים פוליטיים התערבבו בהחלטות צבאיות. ובכל זאת, הממשלה עסקה השבוע בענייני האבטחה של משפחת נתניהו
כך הפך פרס ישראל לכלי ענישה פוליטי
התיקון החדש לתקנון פרסי ישראל אינו אלא ניסיון להלבין התערבות פוליטית בהחלטות מקצועיות. במקום לעמוד על חופש הביטוי והמצפון - המדינה מתנה הכרה בהבעת חרטה
לא בידול ולא ניתוק: כיצד ישראל יכולה לנהל את האתגר הקטארי
על אף הפיתוי במהלך פומבי וחריף נגד קטאר, המדיניות הריאלית מחייבת אסטרטגיה כפולה של בידוד ממוקד וניהול מושכל של השפעתה. שילוב תעוזה דיפלומטית עם הבנה עמוקה של מנופי הכוח של קטאר עשוי לאפשר לישראל לשנות את המשוואה מולה ולמנף את האתגר להזדמנות
שעת ההכרעה של ישראל: החלטה פשוטה או מהלך מסוכן וחסר הגיון
ישראל לא יכולה עוד לדחות את ההכרעה: להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה, או להיכנס לעומק עזה במסלול יקר, מסוכן וחסר תוחלת. כל עיכוב רק מחזק את חמאס, מחליש את צה"ל, ושוחק את העורף. נתניהו נדרש להכריע - ואין לאן לברוח
האנטישמיות היא "אין" עכשיו. בואו נדבר על זה קצת
העולם כנראה לא מחולק ליהודים ולא-יהודים, אלא לקואליציית ניגודים של יהודים ואנטישמים המאמינים שיש ביהודים משהו מיוחד. שניהם רואים ביהודי יצור יוצא דופן - האחד כבן נבחר, השני כסכנה. מולם ניצבת הברית האמיתית: מי שמאמינים שכל בני האדם נולדו שווים
ממשלת ישראל מציגה: חייל יקר, דע שהמפקד שלך הוא סמרטוט
העימות חסר התקדים בין הדרג המדיני לצבאי גורם נזק נוראי למדינת ישראל ולצה"ל. חייל שיקבל מחר פקודה להסתער על עזה יודע שהמפקד האמיתי שלו הוא מי שלא לבש מדים מימיו
קטאר נמצאת ברגע רגיש - שישראל צריכה לנצל
מאחורי הקמפיין האולימפי של קטאר מסתתרת מערכה רחבה בהרבה - מדינית, תקשורתית ואף אנטי־ישראלית. קטאר מגייסת את השפעתה בספורט הבינלאומי לקידום תדמיתה, אך גם ככלי ללחוץ על ישראל ולהחליש אותה. דווקא בזירה הרגישה הזו, לישראל יש הזדמנות לפעול ולהשיב
לא יכולים כבר לראות חדשות בגלל המצב? כנראה שזה מגיע לנו
רוטמן מסרב לראות סרטוני חטופים, גוטליב קוראת למשפחות לשתוק וביסמוט מונה כדי להעביר את חוק ההשתמטות. ממשלת נתניהו השישית היא עונש כבד, אבל החטא רובץ על כולנו
להחמיר בסנקציות פליליות על בני ישיבות שמשתמטים מגיוס? להיפך
במקום להחמיר עם בני הישיבות שלא מתגייסים, הגיע הזמן להפנות את המבט אל החיילים שכן משרתים. הם נושאים בעול כבד, ובמקרים רבים מוצאים את עצמם גם חשופים להליכים פליליים מחמירים בתוך הצבא. דווקא להם מגיעה הגנה, הבנה והקלה - לא סנקציות
החזון המטריד שמאחורי הקלעים: האם ראש השב"כ המיועד יהפוך את השירות החשאי ליעד הבא?
עם שורשים עמוקים בחוגים משיחיים הקוראים להקמת מדינת הלכה, מינויו של דוד זיני לראשות השב"כ מעורר שאלות קשות על עתיד הדמוקרטיה וזהות הארגון. כשאשתו, חותנו ומוריו הרוחניים מקדמים חזון שמערער על ערכי הדמוקרטיה הישראלית האם שב"כ יוסב לכלי לקידום מדינת הלכה?
מלחמה במעמד צד אחד: אי אפשר להבין את המלחמה בעזה בלי להבין את חמאס
התקשורת העולמית וארגוני זכויות אדם מתייחסים למלחמה כאילו ישראל נלחמת ברוחות רפאים. אך האינטראקציה עם חמאס - שימוש באזרחים כמגן אנושי, מנהרות מתחת לבתי ספר ובתי חולים, והיעדר הבחנה בין לוחם לאזרח - היא שמחייבת את עוצמת ההרס והמורכבות המוסרית של הלחימה
פיטורים על תנאי: המתיחות סביב היועמ"שית - והדרכים לצאת מהמבוי הסתום
החלטת הממשלה הצפויה להפסיק את כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה מעוררת סערה ציבורית, משפטית ופוליטית, אך גם צפוייה להיתקל בצו ביניים של בג"ץ. בין טענות לאובדן אמון לבין דרישה להליך תקין, המדינה ניצבת בפני רגע מכריע הדורש פתרון ממלכתי שקול
כל תמונה חדשה של החטופים בעזה, עור ועצמות, מחזירה אותי לשואה
הייתי ילדה קטנה, רק בת שש וחצי, שוכבת על אדמת היער, רועדת מקור, קודחת מחום, רעבה עד מוות. ביום שפורסמו התמונות של אביתר ורום - פניהם החלולות, גופם הדקיק - משהו בי נשבר. ואז עולה שוב אותה שאלה - האם מישהו יבוא להציל אותם?
ה"בן גביר" של אז החריב את בית המקדש. היום הוא מנסה שוב
השר שעלה להר הבית לא התפלל למען שחרור החטופים, הוא רק קרא "להוריד כל חמאסניק ולכבוש את עזה". הוא ודומיו לא מצליחים להבין שזה לא הזמן "לנצח", אלא להציל חיים. אידיאולוגיה חסרת רגש ונטולת אנושיות היא לא ניצחון - אלא בדיוק מה שהחריב את הבית פעמיים
"היום אנחנו יוצאים משטח של ישות טרור, ויודעים שתקום שם מדינת טרור" | בעקבות ההתנתקות
את תמונות הימים האחרונים של היישוב נצרים, שאת עקירתו סיקרתי אז עבור "מעריב", אני נושא עימי כבר עשרים שנה. ועכשיו? לקרוא ולדפוק את הראש. הכתובת הייתה על הקיר