דעות

גם לי חסר חיבוק: המסע המתמשך בדרך לאהבה

אהבה אמורה להעיף אותך, לתת תחושה שהכל אפשרי. אבל מה איתי? גם אני רוצה משפחה משלי, ילדים. יש לעולם כל כך הרבה מה להציע, ואני לא מוכנה לפספס את זה. לי גיא-רון לא מתכוונת לוותר על ההזדמנות לאהבה

מישהו לסמוך עליו

יש לי לא מעט חברים, כולם אוטיסטים. חברים שהם לא על הרצף לא באמת מתנהגים בחברות. חברים רגילים לא תמיד אמיתיים. להם אינטרסים. אני צריכה שיהיו שם בשבילי. החברים שלי פשוט אמיתיים

הרוגים בדרכים, רכבות נתקעות: מה קרה להבטחה הגדולה של משרד התחבורה?

כביש הדמים בערבה, מחדל האופנים החשמליים, הפיאסקו הבלתי נגמר של רכבת ישראל ורפורמת הטסטים שלא מצליחה להתרומם. ישראל כץ אמור היה להיות ההבטחה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית, ואף זכה לכינוי "בולדוזר". נדמה שאחרי שורה של כשלים הדימוי "בובקאט" מתאים יותר. דעה

הדמדומים של אנגלה מרקל

ליהנות ממשהו פשוט, עמוק וטהור

כשאני במים אני מצליחה להרגיש נורמלית. השקט מסייע לי להבין את העולם שבחוץ, בעוד שלכם הוא מסיים להתנתק ממנו. מה כל כך מיוחד בהם? אני לא יודעת, אבל מה בטוח שכשאני בפנים אני מרגישה התעלות. מצאו לכם את המים שלכם ואת מה שמייצר לכם רוגע

להתראות, ניקי היילי

האוניברסיטה - הגשמת החלום שמעוררת בי השראה

החלום האוניברסיטאי הוא חלום ישן שלי. אני מאד רוצה לדעת כל מה שאפשר על ספרות וכתיבה. זה נותן את הבסיס לכתיבה שלי על החיים. בפעם הבאה שאתם באוניברסיטה, אל תחששו, חפשו אותי ב'גילמן' בשורה הצדדית בכיתה. אהיה זו שצופה מהצד ואני מזמינה אתכם להשתתף בשיחה

ההנחייה הבאה שהשר בנט צריך לתת למערכת החינוך

אחרי החגים והחזרה ללימודים, הילה קובו מסכמת תופעה שהבחינה במוסדות החינוך של ילדיה והותירה אותה לא פחות מנפעמת. דעה

"הסוציאליסטים החדשים": ישראל צריכה לדאוג מהפנייה שמאלה בארה"ב

העיוותים בכלכלה האמריקנית, שיצרו מצב הפוך מהמשק החופשי האמיתי, מילאו את מפרשיהם של פוליטיקאים פופוליסטיים שמסכנים את הרווחה והדמוקרטיה בארה"ב. עם סיסמאות שמזכירות תעמולה קומוניסטית, הם עלולים להטביע את חותמם לרעה לא רק על המפלגה הדמוקרטית - אלא גם עלינו

שונה, אבל מאושרת: "יש לי מטרה בחיים - לכתוב ולהביע את קולי"

חיי אינם קלים והם דורשים עוצמות רבות של כוח ונחישות, אך זה מה שמיוחד, בין היתר, בחיים שלי. אני רוצה לקוות שגם אחרים רואים בי "מאושרת". לא מאושרת יחסית אליי - מאושרת יחסית למושג ומשמעותו

"מבעד למוזיקה אני רואה את העולם, ודרכה גם לפעמים רואים אותי"

אני משוכנעת שמוזיקה מגשרת בין אנשים, שפה בינלאומית מוכרת ואהובה על כולם, ואולי במיוחד עליי נוכח המגבלות שלי. כשאני זזה אני רואה דרכה, היא רואה אותי ויש בי תקווה שמישהו רואה אותי ומצליח למצוא את המילים שאני מחפשת | מילה שלי, טור שלישי בסדרה

ואני רק רציתי לשיר עם ביונסה

חשבתם פעם כמה מילים אתם מבזבזים בשיחות סתמיות על שטויות, קללות וריבים? לי גיא-רון לא מדברת, לא יכולה לשיר עם הזמרת האהובה עליה, ולא יכולה לקרוא לכם ברחוב. אבל היא מבטיחה שיש גם יתרונות

איני יכול עוד: כך צריכה להיראות הודעת הפרישה של אלשיך

יום ראשון הקרוב, רגע לפני בואה של שנה חדשה, יהיה העיתוי המושלם: מפכ"ל המשטרה בשלוש השנים האחרונות חייב לנצל את ההזדמנות ולהודיע מיוזמתו על פרישה. רק כך יוכל להיחלץ בשלום מהזובור שהכינו לו נתניהו וארדן. דעה

אני לי, אני אוטיסטית - והגיע הזמן שתלמדו לדבר איתי

אין טעם לחכות לתשובה ממישהו שלא יכול לענות וגם לנסות לפענח את הבעות הפנים שלי לא יביא אתכם רחוק. לי גיא-רון, בת 24, תל אביבית - ואוטיסטית, מגישה לכם את הכללים לדיבור - ולהקשבה. טור חדש

קריאת ההשכמה מכיכר רבין

המסר הפוליטי החד משמעי של המופע בכיכר היה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. העובדה שסימלה זאת יותר מכל, הייתה הנפת הדגלים. הם לא ניסו למחוק את החוק הלאום, אלא את "הנכבה". דעה

החמצת המאה: מה השתבש בהפגנת ערביי ישראל בכיכר רבין?

לראשונה בתולדות המדינה התארגנה החברה הערבית בישראל למחאה נגד השלטון במתכונת של הפגנת ענק בכיכר רבין נגד חוק הלאום. למרות אווירת התרוממות הרוח, הנפת דגלי פלסטין בהפגנה פגעה בהעברת המסר החשוב של דמוקרטיה וחברה שוויונית שאותו התכוונו מארגני ההפגנה להעביר

הפחד האמיתי של נתניהו אינו דגלי פלסטין - אלא חיים משותפים

למרות שראש הממשלה וחלק מתומכיו מנסים להסיט את הדיון בחוק הלאום, קשה להסתיר שבישראל מתבסס שלטון אנטי-דמוקרטי הממסד את עצמו חוקתית. למעשה, הוא מודאג מהרמת הראש של הציבור הערבי - ובעיקר מכריתת בריתות עם חלק נכבד מהחברה היהודית

בין עימות להזמנה - המדיניות המפתיעה של טראמפ בחזית האיראנית

בין הצהרתו של נשיא ארה"ב כי יטיל עיצומים על מי שיפר את הסנקציות על איראן לבין הצעתו להפגש עם האיראנים "בכל עת שירצו", יש קו מקשר ברור. הנשיא ידע מראש כי ההנהגה תסרב - מה שיצור כעס שיופנה כלפי המשטר במדינה

הפנים היפות: כך יכולה ישראל לשנות את תדמיתה - ואת העולם

ישראל לא יכולה עוד להרשות לעצמה להיות בתחתית רשימת המדינות המסייעות לעולם המתפתח, כשמדינות חלשות כמו יוון לפניה. הממשלה כבר הכירה בצורך לגבש אסטרטגיה שתטיב עם תדמיתה, אך חשוב מכך - עם הכלכלה

עניין של מסורת: שימו סוף ל"מבחנים" והמתינו עם עריפת הראשים

ביחידות המיוחדות, נהוגה תפיסת משמעת שונה מזו שנהוגה ב"צבא הגדול", יש מי שמנצל את החופש הזה כדי לייצר מסורות פסולות, שנובע מרצון עז להוכיח שהם הנועזים והקשוחים ביותר בצבא. אסור שמסקנות הבדיקה יפגעו ברוח היחידות הללו

"אנא מן אל-יהוד": חוק הלאום פוגע בערבית - אך גם בזהות המזרחית

חוק שחוקק בכנסת נועד לפגוע במעמד הערבים ובשפתם, ולהציב את הלאומיות היהודית בראש סדר העדיפויות. המחוקקים שכחו אולי כי הלשון והתרבות הערבית נמצאות בבסיס הלאום היהודי, מחכמי ימי הביניים ועד לעולים החדשים שהפריחו את השממה ברחבי הארץ

הומוסקסואליות - "מחלה נפשית"? לפסיכולוגים יש תשובה חד-משמעית

משיכה לבני אותו המין אינה מוגדרת כהפרעה נפשית כבר יותר מ-40 שנה, אבל גילויי השנאה ברשת כלפי להט"בים מלווים בטענות שמדובר ב"חולי נפש". מניתוח פשוט ניתן להכריע אחת ולתמיד מי מבין הצדדים צודק: המדע או הטוקבקיסטים? רק תקשיבו לדורון מדלי

באמצע, בין טראמפ לפוטין: מהלסינקי יצאה בשורה חשובה לישראל

הפסגה בין נשיא ארה"ב לנשיא רוסיה עוררה ביקורת בוושינגטון על התרפסות בפני מוסקבה. למרות זאת, הודעת טראמפ ש"מעולם לא היתה מדינה קרובה יותר אלינו מישראל, וגם פוטין קרוב מאוד אליה", הצליחה להניב פירות בדמות ביקור שר החוץ והרמטכ"ל הרוסים כדי ליישם את ההצהרות

בגין ולבני הם לא התשובה ל"ליכוד של היום", אלא האבא והאימא שלו

היוזמות האנטי-דמוקרטיות של השלטון גורמות לשמאל להישבות מחדש בקסמו של הימין הליברלי, שמבדל את עצמו מממשיכי דרכו. אך ההקצנה של הליכוד היא בסך הכול תחליף להתמודדות עם הבעיות האמיתיות - שנגרמו על ידי אותם קפיטליסטים "נאורים" מלכתחילה