הכתובת על הקיר: אלימות המתנחלים היום, שיבוש הבחירות מחר
אלימות המתנחלים אינה רק שבר מוסרי אלא סכנה מיידית לדמוקרטיה הישראלית. אם המדינה לא תעצור כעת את המיליציות שבגדה, ביום הבחירות האלימות הזו תגיע לדכא הצבעה בתוך הקו הירוק

אלימות המתנחלים אינה רק שבר מוסרי אלא סכנה מיידית לדמוקרטיה הישראלית. אם המדינה לא תעצור כעת את המיליציות שבגדה, ביום הבחירות האלימות הזו תגיע לדכא הצבעה בתוך הקו הירוק
ישראל שהתגאתה פעם בדמוקרטיה מערבית נטשה, לפי הטור, את ערכי זכויות האדם, השוויון בפני החוק והגבלת הכוח השלטוני. מול ההסתה, הענישה הקולקטיבית והמשטר בשטחים, עולה דרישה לבנות אלטרנטיבה ישראלית שתשיב את המדינה אל משפחת החירות והזכויות
בגיל 250, אמריקה מתמודדת עם משבר אמון חריף במוסדותיה. עבור ישראל, הלקח ברור: כשמערכת המשפט, האקדמיה, הבירוקרטיה והתקשורת הופכות לשחקנים פוליטיים - הדמוקרטיה משלמת מחיר כבד
כבר כמעט שלוש שנים שפועלת כאן מכונת ההשכחה המשוכללת ביותר שנבנתה במדינת ישראל. החודש שלפני הבחירות צריך להיות חודש שבו יעשו האזרחים את מה שהממשלה מסרבת לעשות: יעמידו את השבעה באוקטובר במרכז סדר היום כתביעה בסיסית לאחריות
בעוד מנהיגי המערב נערכים לפסגת נאט"ו באנקרה, הגיע הזמן להביט במציאות: ארדואן פועל בעקביות לחיזוק השפעתה האזורית של טורקיה, מערער את האינטרסים של ישראל ושל המערב ומנצל את השתיקה הבינלאומית כדי לבסס סדר אזורי חדש
בלהיטותם לרדוף את נתניהו, גורמי אכיפת החוק הדביקו ברישול, הטליאו בגסות - והוציאו תחת ידם תיקים נקובים וחלולים. השבוע השופטים הכריחו אותם להביט במראה. במקביל, מפלגת "ביחד" מאבדת גובה, ובימין גלעד ארדן ועופר וינטר עדיין מחפשים את דרכם
מאות שעות דיונים, אלפי שעות עבודה, עשרות אלפי עמודי פרוטוקול, משאבי ציבור אדירים וזמן שיפוטי חסר תחליף - כולם ירדו לטמיון, משום שהמערכת התקשתה להקשיב לביהמ"ש. הרצון לנצח לא רק סימא עיניה ואטם את אוזניה, הוא גם השכיח ממנה שתפקידה איננו לנצח, אלא לעשות צדק
בזמן שהחברה הישראלית מתייחדת עם זיכרון 7 באוקטובר, אצה הדרך לראש הממשלה להעביר את חוק יסוד לימוד תורה וחסינות העריקים - כדי לקבל מהחרדים, בין היתר, ועדת חקירה פוליטית. עזות המצח של נתניהו, שממנה הכתם לא יימחה, מקריבה את לוחמי צה"ל על מזבח הגוש וממשלת הטבח
החלטת השופטים להביע פעם שניה עמדה על סעיף השוחד מצטרפת לשורת כשלים שלהם בניהול ההליך. גם אם הפרקליטות היתה נסוגה מסעיף השוחד, המשפט לא היה מתקצר אפילו ביום אחד. במקום לנסות לקצר את המשפט בצורה כה עקומה, אולי הגיע הזמן שהשופטים יתחילו לנהל המשפט ביעילות
נדמה שטרם התחלנו להבין מה קרה באותה שבת שחורה, שדחקה לפינה את החודשים הסוערים שקדמו לה - כשיריב לוין ניסה בכל הכוח לממש את הפנטזיה שלו על מהפכה משפטית. ראש הממשלה, "מר ביטחון", הצליח לשרוד עם קואליציה יציבה - אך לא לעולם חוסן: כתם הטבח עדיין מתנוסס מעליו
כמעט אלף ימים אחרי השבעה באוקטובר, מנכ"ל הסוכנות היהודית מסביר מדוע הקמת אלף בתים חדשים בחבל תקומה היא לא רק פרויקט בנייה, אלא הצהרה ציונית של חוסן, התחדשות ושותפות עם יהדות העולם
ההכרה של ישראל ברצח העם הארמני מעלה שאלה קשה: האם ממשלות מגינות על זיכרון היסטורי, או משתמשות בו כשהדבר "נוח" מדינית?
הכנס של של יו"ר מפלגת ישר לא נועד להציג מועמד חדש, אלא לסמן את תחילתו של השלב הבא במסע הפוליטי שלו. מאחורי הבחירה במיקום, הסגנון והמסרים - מסתתרת השאלה האם אזור השרון יהיה גם המרחב שיכריע את הבחירות, ויסלול עבורו את הדרך לניצחון
עשרות שנים באוסלו, בגירוש מרצועת עזה, בבריחה מלבנון, הם היו לבד על המגרש והם עשו מה שהם רוצים. אז זה נגמר, והנה בעזרת השם יבוא צדק. האירוע הזה של משפט נתניהו זה דרייפוס, הוא חייב להסתיים
התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. אין בה צ'ק פתוח לעמלם של אחרים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית
ההסכם שנחתם בין ישראל, לבנון וארה"ב הוא הישג מדיני לא מבוטל - ועם זאת ישנה תמימות דעים בישראל, שארגון הטרור יעשה הכול כדי להעיף את רכבת השלום מהפסים. בניגוד להסדרים קודמים, כיום ישנה דרישה ברורה: קודם פירוק חיזבאללה, אח"כ פריסה מחדש של צה"ל במרחב
הסכם לבנון הוא אמנם הרע במיעוטו מול הדשדוש בצפון, אך הניסיון לשווק אותו חשף נתניהו מנותק הממציא פייק על מעצר חרדים וקורא לממשלת אחדות רחבה בזמן שהוא מפרק את מוסדות המדינה
"משחק השלטים" בדרך המובילה לנמל התעופה בבירות הוא חלון ראווה קטן למשחק הורדות ידיים אזורי, ואפילו עולמי, בין גוש מדינות הסדר הישן לגוש המתהווה של מדינות הסדר החדש | דעה
כשמדינה שלמה עוסקת ללא הרף במחלוקות חריפות על השאלה מי אשם, מי הזהיר ומי התעלם - היא מאבדת גם את המרכז המשותף שלה, ואת יכולת הבנייה של העתיד. מדינות אינן נבנות מן הזיכרון בלבד, אלא גם מן היכולת של בני אדם לחלוק עבר, להתווכח בהווה ולהאמין בעתיד משותף
על המפה הפוליטית מצויים שלושה שחקנים הנכנסים בקלות לקטגוריית המתחזים: בנט, איזנקוט וליברמן. דרך הפעולה שלהם פשוטה: להתחפש לימניים. בתוך כך, האם קלנר ונתניהו יצליחו להעביר את חוק ועדת חקירה לאומית? - והשבוע הסתיים פרק נוסף בפארסה המשפטית הגדולה של דורנו
על הנייר זהו אחד ההסכמים השאפתניים שנראו בגבול הצפון זה שנים - הוא מבוסס על מודל חדשני של "ביצועים תמורת נסיגה". אך כולו נשען על הנחה אחת: ממשלת לבנון תצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו. דקות לאחר החתימה הארגון כבר הבהיר שלא יאפשר זאת
אילנה דיין אמרה שאסור להשוות בין חסימות הכבישים של מתנגדי הרפורמה לאלו של החרדים - בגלל המסר "למען הדמוקרטיה" אל מול "השתמטות". בדיוק משום כך המשפט החוקתי בכל העולם המערבי אוסר על הפליה מטעמי השקפה
מר נתניהו, אתה לא בן גוריון. בזמן קצר הצלחת להמיט על ישראל נזק שאף אויב לא הצליח לגרום. הפרוטוקולים מתקופת ליברמן במשרד הביטחון מוכיחים: הוא ראה לבדו את האסון בעזה. ולראש המוסד החדש רומן גופמן: אתה מוח חריף, אך לא תזיק לך מעט צניעות לפני שתטלטל את הארגון
חמאס משקם את מערך המשגרים, חיזבאללה מפעיל מערך לקליטת מתגייסים חדשים ובאיראן שוב מקפלים את ארה"ב. מזל שנתניהו מיהר לפעול - וסגר דיל עם החרדים
שלושה סוגי מפגינים שיבשו את הסדר הציבורי ב-20 השנים האחרונות, אבל בעוד שהמתנחל והקפלניסט עשו זאת בשם אהבת המדינה שלחמו למענה, הרי שהחרדי עושה זאת רק כדי להשתמט מגיוס ועבודה
על רקע המגעים הדיפלומטיים מבהירה טהרן כי היציבות בלבנון היא תנאי להתקדמות. בישראל חוששים כי ממשל טראמפ ייכנע לאיומים על נתיבי הסחר העולמיים וידרוש נסיגה מלאה מדרום המדינה. המסר האיראני למערב: אם ירושלים לא תרוסן, חופש השיט ייפגע
ברגע שהעיתונאים עצמם הופכים לכוח הדומיננטי בניהול סדר היום של הערוץ, כפי שקרה בערוץ 13, עלולה קשת 12 לאבד את מה שהפך אותה במשך שנים לערוץ המוביל בישראל. ואם מגמה זו תימשך, הקסם של קשת 12 עלול להתפוגג
לפני 90 שנה יהודי אירופה הכילו את חוקי נירנברג ופנטזו שזו אינה אלא גזרה חולפת. רק מעטים ראו את הנולד וקראו לעזוב את אדמת הניכר הבוערת לפני שיהיה מאוחר. זו אותה אירופה. אלו אותן גזירות. האם הפעם נלמד מההיסטוריה?
משמעות פסילת התיקון לחוק היסוד בעניין הוועדה לבחירת שופטים, רחבה בהרבה מהסוגיה הנקודתית של מינוי שופטים. הנשיא עמית מרשה לעצמו להעלות את גובה ההימור
עבור הדור הצעיר, הטבח לא היה רק אסון לאומי, הוא היה רגע של התנפצות. בשנייה אחת קרסה ההנחה שהמדינה תמיד בשליטה, שהצבא תמיד מוכן ושהממשלה תמיד דואגת לאזרחיה. אך דווקא משום שהדור הזה חווה את השבר על בשרו, איבד חברים ושילם מחיר יקר, מתוכו עשויה לצמוח התקווה