רוקדים סביב ביפר הזהב: המלחמה שבה איבדה ישראל את עצמאותה
מרוב שנתניהו עסוק בלשווק את עצמו כיחיד שיכול לעמוד בלחץ הבינלאומי, לא שמנו לב איך איבדנו את עצמאותנו. היום זה מוביל ממשלה גרועה להחלטה טובה, אבל מה יהיה מחר?
בתמיכת הציבור: כך נתניהו "מבשל" ועדת חקירה שתפעל לטובתו
הממשלה "תתפשר" ותקים ועדת חקירה ממלכתית, ו"תתפשר" שוב כשתקבל את סמכותו של נשיא בית המשפט העליון למנות את חבריה. או אז, יתברר שכתב המינוי, אותו קובע הדרג המדיני, מגדיר לוועדה את גבולות הגזרה שראשיתן ב-6 באוקטובר, באופן שייחקרו רק כשלי כוחות הביטחון בלבד
תומך חמאס מול הוגה "הטראמפספר": המתח בין טורקיה לארה"ב - וכיצד כל זה קשור לישראל?
עם כניסתו המחודשת לבית הלבן, מתחים ישנים-חדשים עומדים במוקד היחסים בין טראמפ לארדואן. על אף שהשניים התגאו ב"חברות המקצועית" שלהם בעבר - הסוגייה הפלסטינית, הזירה הסורית וקשרי טורקיה-קטאר מהווים אקדח טעון, כשהקנה מופנה כלפינו
הציבור מבולבל ולכן הציבור ישלם: מי אחראי למחדל 7 באוקטובר?
הסקרים האחרונים משקפים פער כמעט בלתי נתפס בין עמדות הציבור בנושאי ליבה כמו החטופים או ועדת חקירה, לבין כוונות ההצבעה שלו. למה זה קורה ומדוע היחידה שיכולה להפיל את נתניהו היא מרים אדלסון?
מכה לאיראן: החולשה של חיזבאללה מפוררת את ההרתעה, וזו רק ההתחלה
הבעיה של איראן עם חיזבאללה הולכת ומועצמת, בצל העובדה שהיא מתקרבת לעימות חסר תקדים מול הממשל האמריקני. בצוק העיתים, טהראן מנסה ככל יכולתה להראות ש"כוחה עוד במותניה". הצבא מקיים תרגילים, וצבירת האורניום מתקדמת. דבר אחד ברור - משעת המשבר, העימות יהיה קשה
בין ועדת הצוללות לקטארגייט: 500 יום של קריסה לתהום
17 עובדות בדוקות ומגובות משרטטות את הדיוקן של מה שקרה למדינה מאז 7 באוקטובר. מסלול שהחל באחת ממתקפות הטרור הגדולות בכל הזמנים, מסתיים בכך שקטאר עושה צחוק מהמוסד ומשפילה אותו לעיני כל. והיד עוד נטויה
אם לעזתים תהיה תקווה לשיקום, תוכנית טראמפ לא תוכל להתממש
הכנסת המשאיות והדחפורים לעזה עלולה להכשיל את יוזמת נשיא ארה"ב לפינוי התושבים. היא מאפשרת למחבלים לנצל את הקו הדק שבין "פתרון הומניטרי" לשיקום הרצועה, וגרוע מכך - היא מחזקת את הנרטיב שחמאס מקדם: המלחמה תסתיים כמו הסבבים שלפניה, וארגון הטרור כאן כדי להישאר
רמטכ"ל? נשיא לעליון? אף אחד לא מדבר על המינוי שמשפיע על החיים של כולנו
מועצת הרבנות הראשית מתנהלת כמו ממשלה בזעיר אנפין, ובכל חמש שנים חבריה אמורים להתחלף בבחירות. אז איך קורה שבכל פעם מחדש נבחרים אליה כמעט אותם אנשים? אפשר לתמצת את התשובה במילה מכעיסה אחת
משפחת ביבס היא סמל עבור צרפת - לאסון הנורא, וגם לתקווה למימוש העסקה
כשעמדתי לצד משפחות הנרצחים הצרפתים, ראיתי דמעות בעיני דיפלומטים קשוחים. בתוך הכאוס הנורא הזה, שנמשך מאז אותה שבת שחורה, נחקק אצלי ואצל צרפתים רבים נוספים, סרטון אחד בו רואים אמא מבוהלת מחבקת את שני ילדיה הג'ינג'ים המתוקים
חלון ההזדמנויות לסכל את תוכנית הגרעין באיראן נסגר. זה הזמן לתקוף או לחדול
ישראל ניצבת בפני החלטה משמעותית וגורלית- האם לפעול צבאית באיראן או להמשיך לסמוך על הלחצים הבינלאומיים. תקיפה ישראלית עשויה לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, אך ספק אם היא תוכל לעצור אותה. השאלה היא אם ישראל מוכנה להתמודד עם השלכות של תקיפה כזאת
עוד בדעות ופרשנויות
השיטה הקטארית: כסף קונה הכל, גם ראש מדינת אויב
כל מי שהתעסק עם הנסיכות יודע: היא משיגה מה שהיא רוצה עם הכסף הגדול שלה. אין לה כדורגל? היא קונה כדורגל. אין לה צבא? אז תציע כסף לצבא ארה"ב. כשבוחנים את האופן בו המדינה שמימנה את חמאס נכנסה לקודש הקודשים של קבלת ההחלטות בארץ, התמונה ברורה: זו חרפה היסטורית
על שנאה עצמית: המשאלה סוף סוף מתגשמת - ועדיין יש מי שמתנגד לתוכנית טראמפ
קיבלנו נשיא אוהד בראש המעצמה הגדולה בעולם. נשיא שמבין את מהותו של הרוע חסר הגבולות ועם מה אנו מתמודדים. במקום לחבק את יוזמותיו לחסל את ארגוני הטרור בעזה - אנו עדים שוב לזלזול ולהתנגדות מבית | הטור של ראש העיר שדרות
השואה מרחפת כרוח רפאים על פני התהומות הישראלים - ואנחנו בפני תמרור אזהרה
מול החטופים שחוזרים כמוזלמנים, האכזריות חסרת הגבול של חמאס, גם ישראל מצליחה להביך את עצמה. למשל, כששוטרים פשטו על חנות ספרים במזרח ירושלים, החרימו ספרים ועצרו את הבעלים. צריך רק לזכור - "במקום בו שורפים ספרים, ישרפו בני אדם"
כאוס, השתקה ושקרים: ברוכים הבאים ל"עידן הנאמנות"
נאום נתניהו בקבינט השבוע אינו מבשר על הדיקטטורה - הוא הוכחה שהיא כבר כאן. בהשראת טראמפ, ראש הממשלה נראה נחוש מתמיד לטהר את מסדרונות הבירוקרטיה ולבסס את שליטתו בכל מוסד דמוקרטי. אך בשעה שנתניהו דורש נאמנות - נראה שיועציו הקרובים ביותר נאמנים דווקא לקטאר
עמית נכנס לתפקיד נשיא העליון - וכך הוא צריך להתמודד עם החרם
לוין והבייס שכחו שיצחק עמית בכלל קודם ע"י שני שרים שמרנים. נשיאי עליון כבר התמודדו עם מערכת פוליטית עוינת, אבל לא כמו שעמית יתמודד איתה. כעת הוא יצטרך להפגין אומץ וגם יצירתיות כדי שדמוקרטיה לא תהפוך למילה חסרת תוכן ושאפשר יהיה להחזיק את המערכת בחיים
באותו הערב חשבנו שראינו כבר הכל - ומאז העסק רק הלך והתדרדר
היום מלאו 35 שנים לעימות שזכה לכינוי "ליל המיקרופונים". מה אפשר ללמוד מהלילה ההוא בראי ההיסטוריה - ואיך זה קשור לביזיון שאירע אתמול בכנסת, שמציינת היום 76 שנים להיווסדה
אולטימטום הוא כלי מסוכן כלפי החטופים וכלפינו
כמי שעסק מרבית חייו בפירוק אולטימטומים של יריבים אבהיר: מדובר במהלך שיכול להוציא משא ומתן מתקיעות, אך גם עלול בקלות לפוצצו. ישראל חייבת להבין שהאויב ינסה לאתגר אותה, ועל אף שיש כמה שיטות להתנהל - הדבר הנכון ביותר למען החטופים הוא ביטול נחרצות הדרישות
מטרות סותרות, בחירה אחת: חטופים עכשיו או טראמפספר עכשיו?
מצבם המזעזע של שלושת החטופים שחזרו בפעימה האחרונה הוביל לשני סוגי תגובות של פוליטיקאים: אלה שדרשו להשיב מיד את כולם, ואלה שהלכו שולל אחר רעיון לא ישים של גירוש מרצון. כעת, יותר מתמיד חייב להפנים: כל מו"מ רציני מסתיים בפשרות, והחברה לא תשתקם אם הם ישארו שם
"זה כמו בשואה", הם אומרים. ההבדל הוא שאחרי השואה הנאצים הוכרעו
מי שמשווים את מצבם של השבים למשוחררי המחנות, מחמיצים רכיב משמעותי: ב-1945 נרשם רגע ניצחון על הנאצים, לא רק למוזלמנים האומללים אלא לעולם כולו. מצבנו שונה בתכלית: החטופים בעזה, חמאס נותר על כנו, ובצפון והדרום התושבים ימשיכו לחיות בחשש מהמפלצות שעל הגדר
איך ייתכן שחיי אזרחי ישראל הפכו לכלי משחק בידי הממשלה?
הגיע הזמן להפנים שנתניהו חושש מסיום המלחמה, שכן חזרת החטופים עלולה להזכיר לציבור את מראות ניצולי השואה - דבר המאיים על המשך כהונתו. האחריות הבלעדית לפגיעה בעסקה מוטלת על רה"מ, ובמהלכיו, הוא מצליח לגרום לכך שהכישלון ייראה כנובע מהתעקשות חמאס
קריאות השמחה התחלפו בשקט. אין אחד שלא בכה
כשצפינו בשחרור של אלי ואוהד, הצהלות נמשכו שניות בודדות - ואז באו התמונות שכמותן לא ראינו כבר 80 שנה, מאז מחנות הריכוז. החיים של החטופים בעזה תלויים על חוט השערה, וברגע הזה יש רק מטרה אחת | חיים ילין, ראש מועצת אשכול לשעבר ותושב בארי, בטור מיוחד לוואלה
לטראמפ יש חזון מרחיק לכת. אבל קיימת דרך אמיתית לממש אותו, ולא בכפייה
התוכנית של נשיא ארה"ב נוגדת את הדין הבינלאומי, וגם את הערכים הבסיסיים בדמוקרטיה. מנגד, יש רעיון אחר שראוי לבחון: לאפשר לפלסטינים לצאת מעזה מרצונם למדינה אחרת. כך אפשר לעשות זאת | רם בן ברק בטור מיוחד לוואלה
סמוטריץ', אתה רוצה ניצחון מוחלט? זאת הדרך להשיג אותו
כשתסיים את תפילת הערבית שלך, ותיכנס למיטתך החמה, דמיין שרויטל אשתך לא תהיה בחדר - כי היא חטופה במנהרות חמאס, קילומטר משדרות. האם גם אז היית מתמקח על המחיר ומשאיר אנשים להינמק במנהרות? אם כן, אז בוא נעשה עסקה אחרת
דמיינו את הילד שכיסיתם בליל חורף: מוכה, מורעב ומושפל בשבי
הביטו בחטופים, הביטו במשפחותיהם, דמיינו את הסבל שיכול לחוש כל הורה, כל אדם. עכשיו הביטו בחבורה הזחוחה שמתכנסת סביב שולחן הממשלה, מראש הממשלה ועד לאחרון השרים. את הכתם שדבק בהם, יישאו כאות קין עד אחרון ימיהם
סמוטריץ' צודק וזאת בדיוק הסיבה שבגללה חייבים להשלים את העסקה
שום תועלת לא תצמח לישראל מהכרזה על חידוש הלחימה: את מה שלא השגנו במשך 16 חודשים לא נשיג עתה. זה לא אומר שטועה מי שטוען שעסקה עם חמאס כמוה כעסקה עם הנאצים. איך מיישבים את הקונפליקט הזה? ובכן, יש דרך
רגע לפני שחמאס מתחיל להשתקם: ישראל נדרשת לנתק את ארגון הטרור ממקור החמצן שלו
דברי חמינאי למשלחת חמאס על הצורך לשיקום עזה לא משאירים מקום לספק לגבי שאיפתו לחדש את תשתיות ארגון הטרור. על אף שהמנהיג העליון מכחיש זאת - בטחונה של איראן מתבסס מאוד על ציר זה. אם המדינה וארה"ב לא ימנעו מכח קודס לפעול, אנו עלולים לאפשר מתקפת טבח נוספת
הם הקריבו הכל במלחמה. מתי תופסק האפליה נגדם?
עשרות לוחמים בני העדה האתיופית נפלו מ־7 באוקטובר ועד היום - הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה. זה הזמן להצדיע לקהילה קטנה, שאת תרומתה ואת המחיר שהיא משלמת במערכה אי אפשר לפספס. הסיפור של סמ"ר אוריה איימלק גושן, שנפל בעזה, הוא נקודת התחלה טובה בדרך לתיקון
גם גדולי המתנגדים מבינים: חייבים להשלים את העסקה
התמונות של אוהד, אלי ואור מעלות בזיכרון תקופות מחרידות בהיסטוריה. על הבמה המקוללת נחשפה האמת מאחורי החזות המרגיעה של החטופים ששבו עד כה. ברגע הזה, שבו אחינו שבים מהשאול, נתניהו היה צריך להיות בישראל - לא במלון פאר בוושינגטון
אין אמצע: טראמפ יציל את העולם מהאיסלאם הקיצוני
אם אתם מאמינים בקונספציה לפיה נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ הוא שלפן וקריזיונר, כדאי שתעשו ריסטרט מחשבתי. דבריו ומהלכיו מחושבים כנראה היטב. הוא רואה את המציאות, לא מייפייף ולא מתייפייף, מבין ומצהיר מי הטובים ומי הרעים, ובוחר צד. במקרה שלנו - הוא בחר בטובים
זו היתה ההחמצה הגדולה של המלחמה. לא פלא שנתניהו מנסה לשכתב את ההיסטוריה
סיפורה של ההזדמנות שלא נוצלה ב-11 באוקטובר 2023, שחושף גלנט בימים אלה, הוא לא פחות ממטורף; אבל מה שמדהים באמת הוא שרה"מ מנסה - ומצליח - לשכנע שכולם טעו חוץ ממנו. בינתיים, התוכנית ההזויה של טראמפ דוחקת לשוליים דברים אחרים שצריכים להדאיג כל אחד מאיתנו