במקום לפזר מענקים מחד ולסמוך על טוב ליבם ורוח ההתנדבות של הסטארטאפים וחברות ההייטק מאידך, הממשלה צריכה להחליט על מדיניות רכישה של טכנולוגית ישראליות לפתרון בעיות ואתגרים שעלו בעקבות המלחמה ולהקים כוח משימה שיחבר בין סטארטאפים, הצבא והעורף האזרחי | דעה
בימים אלו כולם מדברים על שתי מטרות המלחמה: השבת החטופים והערכת חמאס. אבל זה לא מספיק, צריך גם פיתרון מדיני. שני הפתרונות הקיימים, שלטון ישראלי והעברת שליטה לרשות, מלאים בבעיות. אני רוצה להציע פתרון שקשה יותר ליישום - שליטה של קואליציה בינלאומית
יש כאלה ששווה למות עבורם, ויש כאלה שהגנה על חייהם היא בזבוז של כוחות שנחוצים במקומות אחרים. "יהודה ושומרון", זה ביטוי שהוא ג'וקר. קלף שכל מי ששולף אותו יודע שיש בכוחו לשנות את המשחק. הייתה פה התלבטות על מי להגן, והפור נפל: הדם של המתנחלים סמוק יותר
דבר לא היה יכול להכין את הקרקע לנפילתם הכואבת של שני בני משפחתו של הרמטכ"ל לשעבר, בנו ואחיינו, ששניהם קרואים על שם סבם - ביממה אחת. רובו המכריע של הקהל הביט בפוליטיקאים שהגיעו בתיעוב, אבל אף אחד לא אמר מילה. רק ציוץ הציפורים נשמע סביב, ציוץ הציפורים והבכי
הידיעה על נפילתו של גל איזנקוט הייתה החדשה המרכזית של הערב, אבל הציבה גם דילמה בפני עורכי מהדורות החדשות: איך לדבר על מה שמעורר עניין בלי להבדיל בין דם לדם
רה"מ מנסה לעצב את המפה הפוליטית ליום שאחרי ולשרטט את הקו בין ימין ושמאל, שישבור את השורות של אלה שרואים בו אחראי למחדל. לכן הפלרטוטים הפוליטיים עם סער וליברמן, אך כמו בשנה האחרונה, הוא לא מעריך נכון את הכוחות שמתנגדים לו. וגם: כמה מלים על גדי וגל איזנקוט
האזהרות שהשמיע גדי איזנקוט כרמטכ"ל ה-21 ממלחמה קשה, התגשמו בצורה המפלצתית ביותר שאפשר להעלות על הדעת: אתמול, בעודו מסייר בתוככי הרצועה, השיגה אותו הבשורה על נפילת בנו. הרולטה נחתה דווקא על האיש הצנוע, הפטריוט, שמשפחות החטופים לא יודעות כמה הן חייבות לו
פרשת יובל קסטלמן היא נורת אזהרה מחרידה למה שעלול לקרות אם השר לביטחון לאומי יצליח לפזר כלי נשק ברחובות. איש לא חושב שאביעד פריג'ה רצה להרוג אזרח תמים. השאלה אם יוגש נגדו כתב אישום מסיטה את הדיון מהתהליך החמור באמת, שעובר על המשטרה ועל החברה הישראלית כולה
צה"ל מנסה בכל דרך למקד את המידע אודות מיקומם של החטופים ברצועת עזה, וניתן להניח כי במקומות שבהם יש הצלבת מידע תופעל אש ברמה מותאמת, על מנת לא לפגוע במיקום אפשרי של חטופים. אולם רציונל הפעולה של חמאס מייצר דילמה קשה יותר. פרשנות
ארה"ב רוצה בחיסול החמאס כמונו, וישראל רוצה וטו אמריקני במועצת הביטחון, ובהמשך תזדקק לדחיפת הממשל לאישור חבילת סיוע ביטחוני. צה"ל נכנס לרגע מכריע בלחימה, שבו יידרש למקסם את הצלחותיו ברצועה. רק אדם אחד יכול לתת לישראל את הזמן שהיא כה זקוקה לו לשם כך: ביידן
ככל שמתרחקים מהרעש שפקד את ישראל לפני כחודשיים, מבחינים ברעשי המשנה: אלה שיעצבו מחדש את המפה החברתית והפוליטית בישראל. מה זה אומר על הקארמה של נתניהו? לא תאמינו
מקרי רצח מזוויעים, עדויות על אונס נשים וילדות, תנאים תת אנושים בשבי חמאס - דבר לא מנער את האו"ם מאדישותו כלפי ישראל. התגובות הרפות ומסתייגות שסיפק האו"ם מאז ה-7 באוקטובר מחייבות את ישראל לשנות את התנהלותה מול הארגון
ישראלים רבים התנדבו לסייע לקורבנות המלחמה באוקראינה, ולא דמיינו שבתוך פחות משנה יהיה עליהם ליישם את הלקחים כאן בבית. את התובנות מהעבודה עם פליטים במזרח אירופה, הם רותמים למען מי שחיים מאז 7 באוקטובר כפליטים בארצם. טור מיוחד לכבוד יום ההתנדבות הלאומי
כשהעברתי את החוק להגדרת תקיפה מינית על רקע לאומני כפעולת טרור, הותקפתי בעיקר מכיוון אנשים וגופים שהתייפייפו והתחסדו בטענה שמדובר בחוק גזעני, ושאין דבר כזה טרור מיני. המלחמה בטרור היא רחבה ונוגעת בהרבה עצבים חשופים שעד ה-7 באוקטובר פחדנו להודות בהם | דעה
כבוגרת החינוך החרדי, הייתי מופתעת אם נתוני מבחן הפיזה היו נמוכים יותר. לציבור החרדי יש עוד דרך להתקדם, אבל חשוב לזכור כי היתרונות של החינוך שלו - כן כן, גם ההפרדה - מוכחים. אז אולי במקום לבקר את המגזר החרדי, אפשר ללמוד ממנו? טור דעה
בישראל נוצר היפוך תפקידים מעוות, כמו במשפחה לא מתפקדת: רוב העם משמש כמבוגר האחראי, בעוד הפוליטיקאים נוהגים בילדותיות ובחוסר אחריות. אבל כשהלוחמים ישובו הביתה, ומטען הכאב יעלה על גדותיו, הכל יתפרץ. היום הזה לא רחוק, ולממשלת נתניהו כדאי להתכונן לחורף חם
אל המלחמה הזאת יצא עם ישראל באמונה שלמה - ועם כל יום שחולף מתברר האשראי הזה, שנתנו לממשלתנו ולצבאנו, כשעון החול האמיתי. נדיב בהרבה מזה הבינלאומי, אבל לא בלתי מוגבל
במשך שנים, אנשים שהאמינו ברעיון שתי המדינות חשבו שברצועה חיים אנשים נורמטיביים עם חלום זהה לשלהם. ב-7 באוקטובר החלום הזה התנפץ לרסיסים, וצריך להיות ברור לכולם: עזה היא קן צרעות רוחש טרוריסטים, וגם האזרחים הבלתי מעורבים לכאורה שקועים בטרור עד צוואר
רחל מאופקים, הרבש"צית מניר עם, הטנקיסטיות שחיסלו מחבלים והתצפיתניות שהתריעו מה מתרחש על הגבול בעזה: למרות גבורתן וחוכמתן במלחמה, הנשים בישראל עוד מודרות מקבלת ההחלטות בממשלה. התשובה של נתניהו לשאלה על כך הייתה תצוגת תכלית של הסגברה - וגם בעובדות הוא טעה
בעוד ההפגנה למען שחרור החטופים מתחילה להזכיר בשוליה את מחאת קפלן, ניסה ראש הממשלה לנכס לעצמו את מה שבעיניו הוא הצלחה גדולה. הבעיה של שני הקמפיינים היא שהציבור הישראלי נמצא כבר מזמן במקום אחר
ראש הממשלה נוהג להתרברב ביכולתו לזהות סכנות גדולות מראש ולפעול נגדן, אבל במתקפת ה-7 באוקטובר האינסטינקט הזה קרס. רק שבכל הנוגע לאיומים על המשך שלטונו - נתניהו דרוך מתמיד ונערך כבר עכשיו לכל תרחיש שיכול לסכן אותו
מכונת הרעל מנסה להטיל את הכישלון על ראשי זרועות הביטחון, אבל אקדח מעשן מבהיל אחד מצביע בבירור על אחריות ראש הממשלה. בד בבד, התקציב המתוקן ל-2023 הוא כמעט פשע מלחמה. הבעיה, כפי שאומר בכיר במערכת הביטחון, היא שנתניהו לכוד בידי שני שרים, וכמוהו כל המדינה
אזרחי ישראל, שלפחות על פי הסקרים מאסו בנתניהו, יכולים להתחיל להיות מודאגים גם ממי שאימצו כאלטרנטיבה: בני גנץ, שעדיין לא מבין שנתניהו לא זקוק לו כדי לנצח במלחמה, אלא כדי לחלוק באחריות במקרה שתסתיים בתיקו מביך ומביש
אחת התמונות שהטרידו אותי בסבבים השונים הייתה לראות אזרחים בעוטף מסתובבים עם כפכפים ליד חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש. לצערי, למרות כי קונספציית "קו המחרשה הוא קו הגבול" התמוטטה בצורה אלימה, זו הייתה ועודנה תפיסת הגנת הגבולות הישראלית. ומה עכשיו? | דעה
דעת הקהל יכולה לייחל לשחרור של עוד חטופים ובמקביל לפנטז על חיסול חמאס, אבל ממשלת ישראל מתכנסת לרגע האמת שלה: שתי מטרות המלחמה עולות על מסלול התנגשות. לשם שינוי הבעיה היא לא מה שאומרים כל חברי הנהגת המדינה, אלא מידת האמון שרוחש הציבור לדבריהם
בין ההחלטות הרעות שקיבלה ממשלת ישראל לאחרונה, אישור תקציב המדינה היא הרעה מכולן: פשע כלכלי שבמסגרתו מי שהתייצבו כדי לשלם את מחיר המלחמה בחזית, הם גם אלה שיישאו בעול אחרי שיפשטו את המדים
התכנית לחיסול סינוואר שהוגשה לנתניהו הייתה מפורטת וכללה גם פורמטים שונים לעצימות שונה, אך רה"מ, כפי שחשפנו אתמול, דחה אותה. לא מדובר בהחלטה עקרונית, אלא בתוכנית מבצעית של ממש, שיכולה לצאת לפעולה בכל רגע נתון
שוטרים, אלופים במילואים ועוברי אורח הצילו אינספור בני אדם מאז השבת השחורה, אבל הם לא היחידים. האנשים שאורזים ארוחות חמות, פותחים את בתיהם לזרים ותורמים לחקלאות - לכולם יהיה מקום של כבוד בדברי הימים של התקופה. על ישראל היפה שהם מייצגים אנחנו נלחמים כאן
מאז אותה השבת הארורה התפכחנו מהאשליה על עולם נטול כאב. גם הבנו שכשפחות יוזמים ויותר תגובתיים - הופכים להיות חלק מאסטרטגיה של מישהו אחר. מאז, הכמיהה שלנו למנהיגות אחרת הולכת ומתפשטת. שבענו מפוליטיקאים שרואים בהם חומר גלם להמשך שרידותם, שבענו מממשלה בינונית
נוכח ההפוגה בקרבות אפשר להפנות מבט אל מי שסיימו את תפקידם הציבורי: השמאלני, העסקן, השופר וההוא שלא רואה אף אחד ממטר. ארבעה סוגים של ישראלים שלא יגיעו ליום שאחרי
