סיפור ההגדה הוא של מאבק עמוק בין תפיסות עולם: בין כוחניות דורסנית לחירות ולכבוד האדם. המסר של עשרת הדיברות מהדהד גם היום, מול מנהיגים המבקשים לשלוט באמצעות שקר ודיכוי. החובה שלנו כבני חורין היא להתנגד לעריצות, לסרב לציות עיוור ולחתור תמיד לאמת ולצדק
ראש הממשלה מקפיד הקפדה יתרה להציל רק את עצמו. בארה"ב מדווחים ששליחו למשא ומתן, רון דרמר, מעכב את התהליך במכוון. על נתניהו לצאת עוד הערב, ערב חג, באמירה ברורה שהוא מוכן לסיים את המלחמה על מנת להשיב את כולם. זו חובתה הבסיסית של המדינה לאזרחיה
לא ברור אם משה רבנו היה דמות אמיתית או לא, אבל התכונות המיוחסות אליו מעידות על כך שהיהדות רואה בדמות המנהיג האולטימטיבי בדיוק את מה שלא קיים במנהיגים של ימינו
אחרי העברת התקציב, נדמה היה כי ראש הממשלה עומד איתן וגבר על כל האיומים והסכנות ליציבות ממשלתו. השבוע החולף, מהביקור המשפיל בבית הלבן ועד לצו הביניים של בג"צ שעצר את הדחת ראש שב"כ, ערער את שיווי המשקל ועשוי לסמן תפנית לרעתו
צו איסור הפרסום בישראל הפך לבלוף משפטי, הצגה משטרתית, ויריקה בפני הנאשמים והתקשורת הממוסדת והאחראית. השופט חותם על נייר רשמי באות מתה, כולם מצפצפים עליו ועל בית המשפט, עושים מה שבראש שלהם, ואף אחד לא נושא במחיר
הייתכן שכמו שדונלד טראמפ הצהיר בזמנו, "גם אם אלך בשדירה החמישית ואירה באנשים, הם עדיין יצביעו עבורי", כך גם כאן אצלנו? תצוגת התכלית המחליאה של תומכי נתניהו השבוע בביהמ"ש העליון, הוכיחה: שום אויב חיצוני לא יוכל לפגוע בנו כמו שהם יכולים
לצד השנאה ברחוב המצרי, מסימניו הבלתי מחיקים של "השלום הקר", מהבהבת בעת האחרונה גם נקודת אור המבשרת, אולי, על שינוי תמה בחינוך הדור הבא של אזרחי האומה המצרית. משרד החינוך המצרי מבצע רפורמה לכתיבה מחדש של כל ספרי הלימוד במדינה. ושם, ישראל כבר איננה השטן
עד עתה ניסיונותיו של ראש הממשלה למנות שומרי סף נאמנים לא צלחו לרוב, ואם צלחו זה היה באופן חלקי. תעוזת המפכ"ל להחציף פנים ולעמוד מול נסיונות השר הממונה לסכור את פיו, מלמדת אולי שהוא מתחיל להבין את תפקידו, ולהשתחרר מכבליו של בן-גביר ומה שהוא מייצג. הלוואי
התסריטים על הפרק: הסכם מחודש, שתלוי במכשול לא פשוט; תקיפה עם ארה"ב או בלעדיה, שתדחה את הקץ אך לא תפתור את הבעיה; ומצב ביניים מדאיג, שהאייתוללות ינצלו לרעה. השיקולים והסכנות לקראת חודשים גורליים במאבק נגד הגרעין: ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן בטור מיוחד לוואלה
בין הבוחרים של איתמר בן גביר לא היו רק תומכי ימין גזעני, אלא גם כמה כאלה שפשוט נמאס להם שגובים מהם פרוטקשן. היום הם מבינים שטעו, אבל את הליצן מהטיקטוק כבר קשה להזיז
הוא כינה את הקבינט "קודש קודשים" והזהיר מפני הדלפות ממנו. ואז, כדי לעזור ליועצו הקרוב שנחקר באזהרה, נתניהו חושף שהדליף מהקבינט. הווידוי הזה, שלא היה נולד אלמלא היה חושש שאוריך יהפוך עד מדינה, מספר את הסיפור כולו | ברק סרי
פרשת האונס בתל אביב שבה מאמן מוכר נעצר בחשד שסימם ואנס צעירה מהדהדת כבר תקופה. הנפגעת הזו לא לבד. היא מצטרפת לסטטיסטיקה של נשים שנפגעות מינית, ולאחר מכן נאלצות להתמודד עם הספקות, השאלות, וההאשמות החברתיות
אם תודעה היא שדה קרב, ואם הפסד תודעתי יכול גם לעלות בחיי אדם - למה בעצם תשתיות הסלולר והאינטרנט בעזה עוד קיימות? התשובה ברורה, ולא מעודדת
לפני שמבררים מי אשם ביום העצוב שעבר על המדינה ואזרחיה, כדאי להזהיר: לא רק שאנו צועדים בדרך ללא מוצא, אלא שבקרוב מאוד היא תהיה צרה מדי אפילו בכדי לאפשר פניית פרסה
במישור הצבאי, צה"ל והשב"כ השיגו הישגים משמעותיים בכל זירות המלחמה, מעזה ועד לבנון. למול כל אלו, בולט הכישלון האסטרטגי לנצל את ההישגים הצבאיים לפירות מדיניים, ומעל לכל לממש את מטרת העל המיידית והדחופה ביותר וזו החזרת כל החטופים והחטופות
ראש שב"כ שנאלץ להיעזר במאבטחים וחברת כנסת שלא מאפשרת לדיון להתקיים, הם אירועים שמבטאים את ההתנגשות בין אופי בית המשפט, לבין הדיון הפופוליסטי ששולט בזירה הפוליטית. השידורים הישירים הביאו את הרחוב הפוליטי לבית המשפט
בדיון על פיטורי בר נחשפה הכוונה של הממשלה להפוך את השב"כ למשטרה חשאית לדיכוי המחאה. או בעברית: להפוך את ישראל דיקטטורה. על יצחק עמית להכיר במציאות שרוב הציבור כבר הכיר בה מזמן. הציבור יכול להגן על בג"ץ ברחוב, אבל הוא יצטרך לשמור על עצמו מעצמו
השופטים נקטו אמנם בצעד קיצוני, אבל כשהפרעות הופכות לתזמורת אין להם ברירה. נראה שהכל תוכנן ונוהל מראש, וזו גם תוצאה של הדה-לגיטימציה של המערכת הפוליטית לבית המשפט. אפילו ילדים לא מפריעים באולם אז אפשר רק להתבייש בחברי הכנסת | טור מיוחד
בסדרת צעדים מחושבים הצליח רה"מ ליצור מצב בלתי אפשרי עבור ראש השירות. לא מדובר בעימות רגיל אלא במהלך אסטרטגי שנועד להוכיח לביהמ"ש שהם לא יכולים לעבוד יחד. התזמון לא מקרי על רקע פרשת "קאטרגייט", והדרך שבה בחר נתניהו לפעול מזכירה את אסטרטגיית טראמפ
שנה וחצי אחרי פרוץ המלחמה בעזה נכון לומר בעצב - ישראל נכשלה במלחמה בעזה. ישנם 3 קריטריונים לבחינת מידת ההצלחה במלחמה - ו-3 סיבות לכישלון הישראלי | גיורא איילנד בטור מיוחד לוואלה
במלאת שנה וחצי למלחמה, חגג חמאס במטח של עשר רקטות, שכיסו חצי מדינה. הביטו בנתניהו ותחשבו טוב אם אתכם עדיין מוכנים לקנות ממנו את הקשקוש על "ניצחון מוחלט"
אפילו הזיכרון הקולקטיבי, זה שבו נתקבע שמי שהייתה יו"ר הקואליציה, הפילה ממשלה בגלל חמץ, עושה חסד עם אחת מנבחרות הציבור הגרועות ביותר שהיו פה אי פעם. מעשה בפיתה? יותר בתפוח אחד שהרקיב מדינה שלמה
אלוף (מיל') נעם תיבון, לשעבר מפקד אוגדת איו"ש והגיס הצפוני, בשיחה ברדיו 103FM: "שנה וחצי אמרו לנו שרק לחץ צבאי ישחרר חטופים - זה לא עובד. בינתיים 41 חטופים נרצחו על-ידי רוצחי חמאס או נהרגו על-ידי הפצצות צה"ל"
רבים מאזרחי ישראל שואלים את עצמם הבוקר לאיזה שב"כ להאמין: לזה שמציף בקשות נוראיות לכאורה מצד ראש הממשלה או לזה שקורא לעצור אנשים ללא ראיות? לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתם נמצאים, יש לכם סיבה טובה לפחד
תא"ל (במיל') ארז וינר, מי שתכנן את כל המבצעים בעזה מ"צוק איתן" ועד "חרבות ברזל", יוצא למסע סיכום טעון. בראיון ראשון מאז שסיים את שירותו - הוא חושף מה קורה כשצה"ל מפקפק בעצמו, הדרג המדיני מהסס, והחטופים הופכים לכלי פוליטי
דווקא בשעת צרתה של ישראל, מנהיגי האופוזיציה שכחו את ערכי היסוד של האידיאולוגיה שהם לכאורה מייצגים. כשהם מתבטאים בדיוק כמו חברי קואליציה - לא ברור למה הם מנסים להציג את עצמם כחלופה ראויה למשהו. שוויון, חופש ורדיפת שלום - רק חזרה לערכים הללו יביא את השינוי
ב-75 שנות חייו הגיע נתניהו להישגים שמעטים יכולים לחלום עליהם, אבל בדרך לשם הפך לאחד האנשים השנואים בעולם, ואפילו בארצו. כלפי חוץ הוא אדיש, קר וסמכותי, אבל בליבו הוא יודע - זו רק מסיכה. הציבור מאס בו, סולד ממנו, וכשהוא לגמרי לבדו - זה צובט לו בלב
אחרי הביקור אצל הנשיא טראמפ בבית הלבן לפני חודשיים, נתניהו איבד את הבלמים במלחמתו בדיפ סטייט המקומי ובשומרי הסף. מארמון הנשיאות של אורבן הוא צפוי לחזור מחוזק בשיטות נוספות להחלשת הדמוקרטיה הישראלית
ישראל נחטפה לפני שנים. עד לאחרונה לא הבנו לאן. כעת ברור שנתניהו וכנופייתו העבירו אותנו ממחנה המדינות הליברליות הנאורות לצד של קטאר והאחים המוסלמים; הרבה תלוי באומץ ליבם של החוקרים, לא מעט תלוי גם בנו
דווקא כשהמשק במדינה מראה סימני התאוששות, אנקרה נכנסה לסחרור פוליטי שאינה יודעת כיצד תצא ממנו. אם נשיא טורקיה לא יחשב היטב את צעדיו הבאים, הוא עלול למצוא את עצמו במשבר שיגרור מאזן כוחות אזורי חדש, והפעם לרעתו. לישראל, מנגד, זה ייתן סיבה טובה לחייך
