נתחיל בשורה התחתונה: זה נראה לא טוב. 30 ימים למלחמה, ואיך אמר סגן נשיא ארצות הברית ג"יי. די ואנס לנתניהו בשיחה מתוחה מאוד בינהם בשבוע שעבר? "ביבי, היית אופטימי מדי לגבי הפלת המשטר".
ואיזו אופטימיות הייתה לפני 30 ימים. נתניהו עשה משהו שאף אחד מקודמיו לא עשה. לשכנע נשיא אמריקני לצאת למלחמה נגד אויבת ישראל, מעצמה אזורית חזקה וגדולה. מדינה בשטח עצום, פי 80 מישראל, עם כמעט 100 מיליון תושבים. מדינה מוסלמית, הנהגה שיעית, קיצונית, כזו שלא תמהר להרים ידיים. שמונה שנים הם נלחמו נגד השכנה עיראק. יותר מחצי מיליון חיילים שלה נהרגו במלחמה ההיא. יש להם סבלנות וכושר ספיגה. אבל נתניהו הצליח.
בסדרת פגישות, תוך שהוא יודע ללחוץ לנשיא טראמפ על כל הנקודות שמפעילות אותו, הוא שכנע אותו לפתוח במלחמה נגד האויבת הגדולה של ישראל מאז 1979. נתניהו אשף ביחסים בין אישיים. הוא התראיין לכל הרשתות האמריקאיות שחשובות לטראמפ, כאלה שרוב תומכי טראמפ צופים, מפוקס ועד תחנות ופודקסטים של הימין השמרני. נתניהו פירגן לטראמפ בגדול. אמר שלא היה נשיא כזה, הכי גדול שהיה, גדול חבריה של ישראל מאז ומעולם.
ואין מי שאוהב פרגונים כאלה כמו טראמפ. ונתניהו עבד בזה: ראיונות, שיחות אישיות עם טראמפ, עם סביבתו הקרובה, בוושינגטון, בטלפון האדום. זה לא שטראמפ לא רצה לתקןף. הוא רצה מאוד, יש לו חשבון דמים עם איראן. הם ניסו לחסלו, היו אחראים לפיגועים שגרמו לרצח אמריקאים רבים. בעיני טראמפ איראן כבר שנים היא האויבת הגדולה. ולמרות זאת, נתניהו עבד קשה כדי לשכנע את הנשיא להיכנס למלחמה.
זו היתה משימה ענקית. זה היה נגד כל האידיאולוגיה של טראמפ שהדגל שלו במשך שנים היה בדלנות אמריקאית, התנגדות לשליחת חיילים אמריקאיים לפתור סכסוכים ברחבי העולם ובעיקר רצה להיות משכין שלום. מכבה סכסוכים. זו האידיאולוגיה האמיתית של טראמפ. זו תפיסת עולמו ושל כל סביבתו הקרובה. של סגנו ואנס, חתנו ג'רארד קושנר, חברו הקרוב ושליחו סטיב קושנר. אחד האנשים שהיו הכי קרובים אליו בעבר המשפיען טאקר קרלסון, אנטישמי, שונא ישראל, שצועק בכל מקום שנתניהו הוא האיש המסוכן בעולם והוא זה שגרר את טראמפ למלחמה. וזה איש שעשרות מיליוני אמריקאים מקשיבים לו. בעיקר רפובליקנים מצביעי טראמפ.
ולא רק הם, כמעט כל הסביבה הקרובה של טראמפ, רוב הבייס שלו, לא ממש התלהב לצאת למלחמה. לסכן חיילים אמריקאים, לסכן את הכלכלה, להסתכן בעליית מחירי הנפט, להסתכן במשבר אנרגיה עולמי, בעליית יוקר המחיה. הרי בסוף רק זה מעניין את רוב האמריקנים.
אבל נתניהו הצליח לשכנע את טראמפ ומדברי סגנו ועוד מקורות בוושינגטון הוא הבטיח לנשיא תהילת עולם. המשטר האיראני השטני יקרוס במהירות. בעקבות מכות חזקות של צבאות ארה"ב וישראל ייצאו שוב מיליוני המפגינים לרחובות והמשטר ייפול. חוץ מזה קיוו טראמפ ונתניהו לשים יד על 450 ק"ג האורניום המועשר שעלול להביא את איראן ל-11 פצצות גרעין במהירות. וכמובן לתת מכה ניצחת לפרוייקט הטילים הבליסטיים שממרר את חיי מיליוני ישראלים וכמובן את חיי השכנות של איראן שכה חשובות לטראמפ, הכסף הכסף, סעודיה, קטאר והאמירויות. אפילו הטורקים חטפו טילים.
זו היתה התכנית. מכה חזקה מאוד בפתיחה, חיסול המנהיגים מחמינאי ומטה, ותחילת התפוררות המשטר. ונגיד מיד: אנחנו 30 יום במלחמה. חילות האוויר של ארה"ב וישראל מכים חזק ביותר. מחסלים מנהיגים, את ראשי משמרות המהפכה, הבסיג', את מוסדות המשטר, משגרים רבים, מאגרי טילים, מתקני הגרעין, תשתיות, מפעלי פלדה. מה לא. נזק ענק. השיקום יקח זמן רב. אבל זה משטר אייתולות קיצוני ואכזר. אלה לא מחשבנים לדעת הקהל, לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד. גם ההפגנות שכולם בנו עליהן לא מתרחשות. יותר מ-30 אלף מפגינים נרצחו בגל ההפגנות הקודם. רבים מהם בלילה הכי נורא באיראן, ב-8 בינואר השנה.
אבל ותוכניות לחוד ומציאות לחוד. אתה יודע כיצד אתה נכנס למלחמה, לעולם לא תדע איך תצא מהן. ובינתיים אנחנו בפנים, כבר 30 יום. ישראל די משותקת, המשק עובד בקושי, מיליוני ילדים בבית, התרבות, הספורט, מושבתים לגמרי. בקושי יוצאות ונכנסות טיסות. מי שכן נכנס ויוצא אלה מיליוני ישראלים שנכנסים ויוצאים מדי יום מהמקלטים והממ"דים. בצפון בכלל קטסטרופה.
30 יום למלחמה, טראפ ונתניהו תלויים לחלוטין אחד בשני. כמאמר הקלישאה, אם לא יהיו תלויים אחד בשני, יהיו תלויים אחד ליד השני. נתניהו חשב שהמלחמה הזו, ושוב, היא בעיצומה, אין עוד סיכומים, אבל נתניהו חשב שהפלה מהירה של המשטר תהפוך אותו לאליל ישראל. אליל המזרח התיכון. המנדטים יטוסו לשמיים, גוש נתניהו יקפוץ מעבר ל-60 מנדטים, ניצחון נוסף יהיה בהישג יד והכי חשוב: לא תהיה ברירה אלא לתת לו חנינה. כי הרי אחרי ניצחון גדול על איראן מי יעז לא לתת לו חנינה.
שלום על המשפט ושלום על ישראל. וטראמפ? הוא רוצה בראש ובראשונה להראות כנשיא הגדול ביותר בהיסטוריה. המנצח הגדול. זה שהעז ועשה מה שקודמיו הנרפים לא עשו. זה הכי מניע אותו. וחוץ מזה, הוא רצה שניצחון גדול על איראן יביא איתו גאות כלכלית עצומה. במדינות המפרץ, במזרח התיכון כולו, וכמובן שהנהנית הגדולה תהיה ארה"ב. כסף ענק יכול להיות ביום שאחרי משטר האייתולות באיראן. וחוץ מזה יש לו על הראש את בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר הקרוב. הסקרים שלו עדיין סבירים אבל קריסה שלהם בגלל המלחמה באיראן, בשל משבר אנרגיה ויוקר מחיה, יכולים להביא לתבוסה למפלגה הרפובליקנית ואיבוד הרוב. תבוסה רפובליקנית עלולה להפוך אותו לנשיא צולע, ברווז צולע, כזה שלא יכול להזיז כלום בשנתיים הנותרות לקדנציה שלו.
ובינתיים בישראל, אצל שני היריבים הגדולים של נתניהו, נפתלי בנט וגדי איזנקוט, העניינים יגעים. הסיפור ידוע: בנט רוצה שאיזנקוט יחבור אליו כמספר 2, יביא עוד קבוצת חברים לרשימת בנט ויחד יקימו מפלגה גדולה של לפחות 33 מנדטים, אולי יותר. מפלגה כזו תשקיף ממעלה טבלת המנדטים על הליכוד ונתניהו. בנט בטוח שמהלך כזה יכניס רוח גבית לכל המחנה שמתנגד לנתניהו וייתן לכל ראשי מערכות הביטחון וכל הפקידות הבכירה במדינה להבין שנתניהו הולך להפסיד.
ולכן כדאי שינהגו במקצועיות, ללא הטיה לטובת נתניהו, כי הסיכוי שילך הביתה בבחירות גדול. כך בנט. ביום חמישי הלך בנט לראיונות בערוצים 12, 13, וואלה, עיתונות כתובה ואצל כולם המסר היה דומה: רק אני יכול לנצח את נתניהו. איזנקוט איש ראוי, מכובד, הצעתי לו להיות מספר 2 שלי אבל הוא מתמהמה. אבל, למרות שמתמהמה הוא בוא יבוא.
יש הגיון רב במה שבנט אומר אבל אצל גדי אייזנקוט התפוצצו. שם אמרו: "מה זו הפטרונות הזו? כבר תקופה שגדי מתחזק בכל הסקרים ובנט נחלש. בנט לא מוכן לבחון ולדבר על כלום, זולת שהוא במקום הראשון. אייזנקוט מחויב רק לניצחון על נתניהו. אנחנו אומרים לבנט בוא נמתין לבחירות ונקבל החלטה. אם ריצה משותפת תביא יותר מנדטים זה סיפור אחד. אבל לפי הבדיקות שלנו, נכון להיום, ריצה משותפת מביאה פחות מנדטים מריצה בשתי מפלגות נפרדות. לנו גם יש אופציות נוספות: עם לפיד, הצענו ריצה משולשת עם בנט ולפיד. בנט מדבר רק על אופציה אחת: הוא בראש, אייזנקוט שני. אנחנו לא נלחץ ונמתין לבחירות. הבדיקות לפני הבחירות יכריעו".
וזה כנראה הולך לשם. לא נראה שבנט יצליח לשכנע את אייזנקוט להתחבר מיידית. ולכן כולם ימתינו לבחירות שבשלב זה אמורות להתקיים ביום שנקבע על פי חוק, ה-27 באוקטובר 2026. עוד שבעה חודשים. ועד אז, נקווה מאוד שתהיה הכרעה מול איראן, מול חיזבאללה, והכל ישפיע על הבחירות שיהיו החשובות והגורליות ביותר מאז קום המדינה