הכסף, הכסף והכסף: כך אפשר להכריע את חיזבאללה

למצביא האיטלקי בן המאה ה-15 ג'אן ג'אקומו טריוולציו מיוחסת האמירה כי כדי לנהל מלחמה דרושים שלושה דברים: כסף, כסף וכסף. יותר מ-500 שנים לאחר מכן, האמת היסודית הזו עומדת בעינה: הכסף הוא שעומד מאחורי מערכות צבאיות ושמניע את גלגלי הכוח שלהן. בהיעדרו, גם הארגונים הצבאיים החזקים ביותר נחלשים, מתפוררים ובסוף נעלמים.

חיזבאללה אינו שונה. מקורות ההכנסה של הארגון הם תנאי הכרחי ליכולתו לבנות את כוחו הצבאי, לשלם משכורות לפעיליו, לקיים אימונים והכשרות, לחזק את מוקדי תמיכתו בעדה השיעית ולשחד בעלי ברית ויריבים כאחד במערכת הלבנונית.

איתנותו הפיננסית היחסית של הארגון היא זו שמאפשרת לגלגלי הטרור שלו להמשיך ולפעול, הן מול ישראל והן מול מדינת לבנון. כך, למשל, שירות בחיזבאללה היה משרה אטרקטיבית ביותר: לשם השוואה, פעיל חיזבאללה מקבל בדולרים שכר הגבוה פי 2 עד 5 ממקבילו בצבא לבנון. אפשר להבין, אם כך, מדוע פעיליו ממשיכים להילחם ומדוע רבים בעדה השיעית מעוניינים להתגייס לשירותו של הארגון.

זו אינה גזירת גורל. נקודת התורפה הפיננסית העיקרית של חיזבאללה היא תלותו הכמעט מוחלטת בהעברות כספים מאיראן - למעלה מ-70 אחוזים מכלל הכנסותיו. במשך שנים חיזבאללה קיבל חודש בחודשו כסף מזומן מאיראן אשר הגיע דרך הזירה הסורית - באישורו ובתמיכתו של הנשיא לשעבר אסד - ושדה התעופה בביירות, כל זאת בסיועם של גורמים אותם שיחד.

כשאיראן נאלצה לקצץ בכספי הסיוע שלה לחיזבאללה בימי ממשל טראמפ הראשון - ההשלכות על חיזבאללה היו אדירות, והוא נאלץ "לחתוך בבשר החי" באופן שפגע עמוקות בכשירותו הצבאית.

את הכספים האלה ניתן וצריך לייבש, גם בתרחיש הסכמי בין ארצות הברית לאיראן במסגרתו צפויים לזרום מיליארדי דולרים למשטר, וממנו לחיזבאללה. לפיכך, צריך להתמקד במניעת הגעתו ללבנון, תוך ניצול העובדה שבסוריה עומד - לראשונה מזה שנים - נשיא העוין את חיזבאללה באופן אידיאולוגי ועמוק.

אחת האפשרויות האפקטיביות ביותר היא הקמתו של מנגנון ישראלי-סורי-לבנוני-אמריקני שתכליתו למנוע הברחות מסוריה ללבנון, בין השאר באמצעות הקמת כוח בינלאומי, מנגנוני ניטור ודיווח טכנולוגיים שיקשו דרמטית על הברחות לא חוקיות, בניית מכשול ייעודי במרחב הגבול, טיפול ייעודי במבריחים משני צידי הגבול, חיזוק כוחות הגנת הגבול בלבנון והחלשת קשריהם עם חיזבאללה.

באותה המידה נדרש לקדם רפורמות משמעותיות בנמלי התעופה והים בלבנון, שיהפכו את היכולת להבריח כספים למשימה כמעט בלתי אפשרית. הדרך לשם עוברת בפיטורים מיידיים של כל גורם שחשוד בקשרים עם חיזבאללה, בבניית מנגנונים טכנולוגיים מתקדמים ובהצבת דמויות העוינות את חיזבאללה בתפקידי מפתח (לרבות משרד התחבורה הלבנוני).

כמו כן, נדרש לבטל באופן מיידי את חסינותם של דיפלומטים איראנים העוברים בשדה, אותה הם ניצלו באופן שיטתי על מנת להבריח כספים לחיזבאללה. עצירת העברות הכספים מסוריה ומהנמלים תביא להשפעה דרמטית על מצבו הפיננסי של חיזבאללה, אך זה לא מספיק.

לשם כך נדרש להוסיף את הצורך בקמפיין ייעודי שתכליתו לפגוע גם בשאר מקורות ההכנסה שלו, ובראשם מערכות הכספים והחלפנות שבנה בלבנון ובראשן אגודת קרצ' אלחסן, התרומות שהוא מצליח לגייס מקהילות שיעיות ברחבי העולם, ורשתות מסחריות שבנה במשך שנים במפרץ ובעולם המערבי, כמו גם בלבנון עצמה. מערכה ייעודית שכזו נדרשת להתקיים בשיתוף פעולה בין ישראל, ארצות הברית ומדינות המפרץ, ולכלול צעדים מגוונים ובהם סנקציות כלכליות בצד פעולות קינטיות, קיברנטיות ותודעתיות.

הדרך להכרעתו של חיזבאללה ולפירוקו מנשק עוברת בייבושו הפיננסי. ישראל מסתכלת פעמים רבות מדי רק דרך קנה הרובה בבואה לגבש אסטרטגיה לפירוזו של הארגון, וזוהי החמצה גדולה. ללא הכסף האיראני ושאר מקורות ההכנסה שלו יוותר חיזבאללה, כמו בשירו של זוהר ארגוב, ללא עתיד, תקווה או חלום, ללא קשר ליכולותיו הצבאיות. ההשתנות האסטרטגית באזור ובלבנון מגלמת לראשונה אפשרות להשיג יעד זה. ישראל חייבת לנצל זאת.

סא"ל אור הורוביץ, הינו עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי (jppi), שירת בעבר כעוזר ראש אמ"ן וראש מדור חיזבאללה באמ"ן.