אחרי אתמול כבר אפשר וכדאי לומר את הדברים באופן פשוט וברור - ישראל היא דמוקרטיה גוועת. זו לא זעקת גוועלד, זו לא היסטריה מוגזמת. זו פשוט האמת. אחר הצהרים נבחר פרקליטו של ראש הממשלה לתפקיד מבקר המדינה בהליך מושחת מאין כמותו, בערב נעשה פוגרום בביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג.
מה שאירע אתמול הוא לא רק פרומו לבחירות, כפי שנאמר לא פעם במהלך היום, אלא פרומו למה יקרה כאן אם נתניהו ושותפיו ירכיבו גם את הממשלה הבאה. אתם יכולים היות בעד נתניהו או נגדו, זו זכותכם. אתם צריכים רק להכיר בכך שקדנציה נוספת תחת ממשלת נתניהו, לוין, אוחנה ורוטמן, תהפוך את ישראל לא רק לדמוקרטיה לא ליברלית (שם אנחנו כבר נמצאים די מזמן), אלא פשוט למדינה לא דמוקרטית. באופן פורמלי יתבצעו בחירות, וזהו. אבל אתם יודעים גם באיראן, מצרים וירדן מתקיימות בחירות.
הנה כמה ביטויים לתהליך הזה, מעבר לאלה שכבר דובר בהם רבות: רבים תוקפים את היועצת המשפטית לממשלה על כך שהיא לא מגינה תדיר על הממשלה בפני העותרים לבג"ץ. התוקפים הם לא רק תומכי נתניהו המובהקים, אלא גם משפטנים מתונים כמו עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אתמול קיבלתם המחשה מה קורה כששומרי סף מהססים, מגלים חולשה, או סתם מחליטים להכשיר מהלכים מושחתים.
אחרי שהמועמד השני, יוסף אלרון, הוביל את הסיבוב הראשון והחלה ההצבעה השניה, עלו טענות מקרב האופוזיציה שהח"כים מהקואליציה הונחו לצלם את הצבעותיהם. קשה לחשוב על מעשה מושחת, בוטה ואלים מזה במהלך הצבעה המוגדרת כהצבעה חשאית. כיוון שההנחיה הוכחשה, יו"ר הכנסת, בהכשרת היועצת המשפטית של הכנסת, החל את ההצבעה מחדש, הודיע כי אסור להנחות על צילום, אך עם זאת הדגיש כי זכותו של כל אחד לצלם את עצמו במסגרת ההצבעה.
עזבו את זה שמראש ההכשרה המשפטית לצילום מאחורי הפרגוד היא מופקרת, שכן ברור שאם כל התומכים במועמד נתניהו (ועוד בתקופת פריימריז), יצלמו את עצמם, יהיה ברור שאלה שלא מצלמים את עצמם ייחשפו כאלה שהצביעו למועמד השני; תחשבו על הרגע הזה שבו אוחנה מעודד בפועל את הח"כים לצלם את עצמם, כשהוא אומר ממושב יו"ר הכנסת - אתם יכולים לעשות זאת. השחיתות של אוחנה לא מפתיעה אותנו, אבל איפה היועצת המשפטית של הכנסת? איזו בושה. התנהלותה אתמול תהיה לדיראון עולם בתולדות ימיה של הכנסת. היא תיזכר כמי שהכשירה את ההליך המושחת הזה.
עכשיו כדאי להביט על התמונה הרחבה - שומרי סף מוחלשים מאפשרים לממשלה להשתלט על תפקידי מפתח, וכך פרקליטו של ראש הממשלה, המוציא והמביא שלו, זה שיודע את כל סודותיו האינטימיים והכלכליים, הופך להיות מבקר המדינה. במקביל, רוטמן ולוין מנסים לגמור סופית את מוסד היועץ המשפטי לממשלה בחוק ריסוק המוסד (המכונה בטעות חוק הפיצול), והשר שלמה קרעי מנסה לגמור את התקשורת החופשית. במציאות שבה הממשלה תצליח לממש את כל זממה, יהיו לנו כאן רק ערוצי 14.
הנה לכם ההתייחסות בזמן אמת של אחד ממובילי תוכנית הפטריוטים, שמו איתמר פליישמן, לפוגרום שנעשה אתמול בבית המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג. הפוגרום נעשה על ידי מפגינים חרדים בעקבות פסיקותיו של סולברג בענייני גיוס תלמידי הישיבות, אבל פליישמן ניצל את ההזדמנות החגיגית, לאיים עליו על שלל דברים אחרים שמונחים לפתחו של בית המשפט העליון: "עם כל הכבוד", פנה פליישמן פומבית לרעייתו של סולברג שבכתה מול המצלמות, "תשאלי למה הדבר הזה קורה. בעלך עומד מנגד, שלא לומר משתף פעולה. שופכים פה את דמם של אנשים חודשים על חודשים על חודשים על חודשים, מפרים את זכויות האדם שלהם, מפרים את זכויות האזרח שלהם, עוברים על החוק". הדברים של פליישמן בכלל לא נוגעים לזהות התוקפים החרדים, אלא לאנשי השב"כ שעתרו נגד זיני ושמותיהם לא נחשפו.
מה הקשר לחרדים? אין קשר, אבל שיזהרו להם סולברג ואשתו, ילדיו ונכדיו. משם הוא החל לזעוק על מה שעשו לרומן גופמן, על אף שסולברג כלל לא ישב בתיק גופמן, וכזכור בג"ץ בכלל דחה את העתירות. אז מה הטענה? אבל עזבו את העובדות, מה שמשנה הוא הסנטימנט, ייצור השנאה, וייצור הדה לגיטמציה.
הטקסט הזה של פליישמן הסתיים באיום: "כמו במגילת אסתר, ואני לא מאחל לך שהדברים האלה יקרו לך, אל תחשבי להסתתר בבית המלך". מדובר בציטוט מעוות ממגילת אסתר, שם נכתב: "אל תדמי בנפשך להימלט בבית המלך מכל היהודים". המשל והנמשל: הסולברגים הם אלה שנשלחו לממלכה הרשעה - בג"ץ - כדי להציל את היהודים, ושייזהרו להם לבל ייהפכו למשת"פים, ואתם יודעים מה סופם של משת"פים - "ואני לא מאחל לך ש הדברים האלה יקרו לך". איום אלים בשידור חי.
ה-3.6.26 הוא נקודת ציון בדרך שבה המדינה פוסעת תחת הנהגת נתניהו: שומרי סף מתמנים על רקע נאמנות לבוס, בלי להסתתר, בלי להתחבא. שמירת הסף הופכת להיות שמירה על מפתן דלתו של המלך, שלא יגעו בו, שלא יתקרבו אליו החוקרים, המבקרים והעיתונאים; לוין כבר הצהיר כי משימתו היא הכחדת בית המשפט העליון, ממש במלים אלה, וקרעי פועל במרץ לריסוק התקשורת החופשית. בכלי התקשורת שיישארו ייעשה שימוש להאדרת השליט ולאיום ממשי על מתנגדיו. הפליישמנים, המגלים והזמריים יבהירו לכל מי שלא יתיישר, כי מה שעבר אתמול סולברג הוא כאין וכאפס לעומת ההפתעות שצפויות בהמשך.
ושתי מלים על הציבור הליברלי-דמוקרטי: הוא עייף. הוא חווה מלחמה רציפה כבר יותר משנתיים וחצי, הוא נאנק תחת נטל המילואים, חלקו מיואש, ואולי כבר אין לו כוח לצאת לרחובות. המצב הזה מצוין למובילי הרס הדמוקרטיה. יום שבו מתמנה פרקליטו של ראש הממשלה לתפקיד מבקר המדינה, בהליך מושחת, הוא יום שבו הציבור היה צריך לצאת לרחובות, הרבה יותר מהיום ההוא שבו ראש ממשלה פיטר את שר הביטחון. השקט ב-26' שנותנים אלה שיצאו לרחובות ב- 23'-24' הוא גן עדן למחרבי הדמוקרטיה.