ברוך קרא הוא הפרשן והכתב המשפטי של חדשות 13 משנת 2004 ובעל טור קבוע באתר וואלה! היה ממגישי תוכנית התחקירים "המקור" ובעבר היה כתב לענייני משפט ומשטרה בעיתון "הארץ". ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013, מחזיק אות אומ"ץ לשנת 2013 ואביר איכות השלטון לשנת 2018. יחד עם תוכנית "המקור" זכה בפרסי האקדמיה בשנים 2016, 2017 ו-2019
במציאות מתוקנת רה"מ היה צריך לזמן את בן גביר ולבקש ממנו למנות במקומו שר אחר ממפלגתו. אלא שהאיש שלפני 5 שנים בחר להסתיר את העובדה שהוא הולך למנות כהניסט עבריין לשר, מוכן היום לשלוח את ישראל למשבר חוקתי רק כדי שבן גביר ימשיך להיות אחראי על משטרת ישראל
בעידוד ובברכת שר המשפטים, כנופיה אלימה מסתובבת ברחובות ומחפשת מבקרי שלטון. לוין יודע שמדובר במעשים עברייניים, אבל מוכר שקר לפיו המעשים הללו שקולים לפעילות המחאה נגד השלטון. הגיע הזמן לנפץ את השקר הזה
בעוד השופט ברעם מתרפס בפני נתניהו, החקירה הנגדית דוחקת אותו לפינה בסוגיית ניגוד העניינים. שיא הדיון חשף סטנדרט כפול קיצוני: רה"מ קבע כי יועץ שפועל עבור אינטרסים זרים בלשכה חייב לעוף, בניגוד מוחלט לטענתו בפרשת קטארגייט כי "אין פסול" ביועץ המועסק על ידי קטר
גזר הדין בפרשת רונאל פישר חושף כשלים חמורים, הסתרת חומרי חקירה וחוסר אמינות מצד מי שהפך ללוחם בשחיתות מטעם עצמו. בעוד שסעדה בונה קריירה פוליטית על טענות לטיוח בתיקי נתניהו, דברי השופט סובל מציירים דמות של חוקר רשלן שמשליך את מגרעותיו על המערכת בה צמח
העמדה שמגבשים בקרב היועצת המשפטית לממשלה לעניין החנינה לנתניהו, היא לא רק דעה בדיון, אלא חוות דעת לפיה היענות הנשיא לבקשת נתניהו היא לא חוקית. הרצוג יבין מהר שכדי להפוך את החנינה לאפשרית יש מעט מאוד פתרונות לגיטימיים, אולי רק אחד
לוין יודע שמסע הדיג שלו נגד עמית העלה חרס דהוי ומתפורר, ופסקול שקרי שרץ שנה על "עבריין בניה". מה שנותר לו לעשות הוא מה שהוא יודע: לחולל כאוס. הקובלנה המשמעתית שלו על השגגה המינורית של עמית היא מופרכת, ואפילו קולה לא סבר שהיא מצדיקה דין משמעתי
פלדשטיין יודע שאיש לא יאמין לו שלא ידע על קטר, אבל הוא מוכרח לדבוק בשקר כדי להציל את עצמו משפטית. מצד שני, טענתו כי אוריך חיבר אותו לפרויקט הקטארי מסתדרת עם השכל הישר: אוריך הוא הבוס, האיש עם הקשרים לפוטליק ואיינהורן, ומי שבאותה תקופה מקבל כסף מהקטארים
קדנציה כושלת שמגיעה לסיומה והפריימריז הקרבים בליכוד דוחפים ח"כים חסרי הישגים ליזום חקיקה דתית ריקה, צינית ומסוכנת. בשם "הזהות היהודית" מנסים להפוך אמונה לכלי פוליטי, לפגוע גם בדמוקרטיה וגם בדת - ולכסות על היעדר עשייה אמיתית
יותר מ-50 שנה לאחר שהחוק נחקק, מתברר שההנחה שממשלות יבדקו את מחדליהן בעצמן היא אשליה. הסירוב העקבי של ממשלות שונות להקים ועדות חקירה מחייב את העברת הסמכות לכנסת, באמצעות הצבעה חשאית. אם הייתה מתקיימת כזו ימים לאחר 7 באוקטובר, היינו כבר אחרי המסקנות
אם ישקול ברצינות חנינה תמורת הקדמת בחירות, הרצוג לא רק שלא ירגיע את הקרע בעם - הוא ילבה אותו, וייזכר כנשיא שהניח לראש ממשלה נאשם לעמוד מעל החוק
בעדותו בתיק 4000 ראש הממשלה אינו משיב לשאלות, אלא ממחזר מסרים שלעיתים סותרים את עצמם. למשל - מדוע אתר כה "קיקיוני" של "כלבים, חתולים ותסרוקות" זכה לכינוי כה בומבסטי - "וואלה חמאס" (כינוי שלא היה באמת)
אפילו בעידן של קמפיין מתמשך נגד שלטון החוק, הרכב שמרן במיוחד מאותת ש-7 באוקטובר הוא מחדל כל כך עצום שאותו אי אפשר יהיה לטאטא. בג"ץ אמנם יתקשה להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל יוכל בהחלט לבלום כל ועדה בזויה שתצא תחת ידיה של ממשלת נתניהו
השנאה למערכת המשפט מעוורת את לוין, שמסרב לפשרה ריאלית ומעדיף להוביל את עצמו לעוד כישלון מתוקשר. שימוש היתר בשיטת ה-Win Win הפכה שוב את שר המשפטים ללוזר לוזר
המהלך של לוין נועד לייצר מניעות פיקטיבית כדי לסרס את היועצת והפרקליטות. זה הצליח לו. אבל אם בג"ץ יאשר מינוי תובע לתיק ספציפי על ידי פוליטיקאי, קשה לדמיין מה עוד הוא מסוגל לאשר
המותג השלילי "שדה תימן" ייצר שלוש חקירות פליליות. השופרות מנסים להפוך את הקטנה מהן לחמורה ביותר, ולהיפך. לעומת זאת, את המדליפים מלשכת ראש הממשלה שסיכנו מקורות מודיעינים כדי להגן על נתניהו, הם מחבקים
אחרי מופע האימים בכנסת, הקואליציה כבר לא מנסה להסתיר: המהלך העיקרי שינסו להשיג הוא סגירת התיקים. בזמן שנתניהו מטיף לאחדות, אנשיו פועלים לשחיקת אמון הציבור במוסדות החוק, ומאחורי הקלעים כל שלב מתוזמן בקפידה. אלה הדרכים בהן נתניהו ושריו מתכננים לבטל את המשפט
מחוות החנינה של טראמפ בכנסת הייתה רגע קומי, טראגי ופתטי - נשיא נבוך, יו"ר משתולל, וראש ממשלה שמחייך כאילו הכול שלו. בעוד המשפט נדחה שוב בשל "מיחושים" והשופטים מוותרים בעייפות, הקואליציה, אחרי החזרת החטופים החיים, נחושה מתמיד להילחם בשלטון החוק
שנה אחרי שסירב לעסקאות דומות בשם "מיטוט חמאס", רה"מ מבין שהאיום האמיתי נמצא בקלפי ובוושינגטון. אחרי שחרור גלעד שליט הוא ציטט מישעיהו והלבבות נסחפו. היום, גם אם יבחר באותו פסוק, נדע שהמילים ריקות, שהמנהיג משחרר את החטופים לא מתוך חמלה, אלא כי הכריחו אותו
חוות הדעת של גרוניס מעניקה חותמת למינוי, אך מתעלמת לגמרי מהשאלה המרכזית - האם הסכמת זיני להתמנות בעת שנתניהו היה מנוע מלעסוק במינויים מהווה פגיעה בטוהר המידות. כנראה שזיני יהיה ראש שב"כ, ונותר לקוות שהיום שהתפקיד הוצע לו היה הפעם האחרונה שבה התעלם מהחוק
בהרב־מיארה לא הכשירה את מינוי זיני - להפך, עצם זה שהגישה חוות דעת מעידה כי היא סבורה שהמינוי פסול. כעת, המבט מופנה פחות להמלצת הוועדה שצפויה להכשיר את המינוי, ויותר לעמדתו של יו"ר הוועדה, נשיא העליון לשעבר גרוניס, שייפגש בראשון עם הרמטכ"ל זמיר
אלו לא הדעות המשיחיות או חוסר הניסיון המודיעיני, שעשויים לפסול את המינוי של זיני, אלא נכונותו לקחת חלק במזימה שהיועצת קבעה שאינה חוקית. בפני המינוי ניצבות שלוש משוכות, והקריטית שבהן תלויה בהרכב השופטים שייקבע לדיון
9 שופטי בג"ץ עם רוב של 6 שמרנים הבהירו לממשלה כי לפני החלוקה בין ליברלים לשמרנים יש חלוקה בין שומרי חוק לעבריינים. במאי 2020 פורסם פסק הדין שזכה לכינוי 0:11 שאפשר לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. בג"ץ 0:9 הוא עדיין לא התיקון, אבל הוא בהחלט נותן סיבה לאופטימיות
המבקר נראה כאחוז אמוק לסיים את דוחות 7 באוקטובר לפני שתקום ועדת חקירה ממלכתית ולפני פרישתו. כך הכין טיוטות לפני ששמע את גרסת המבוקרים, וכך הוא מתקוטט איתם פומבית. רוב הציבור לא ייחס אמינות לדוח שאינו של ועדת חקירה ממלכתית. מדהים שאנגלמן לא מבין את זה
העימות הנדיר בין שני שופטים בולטים סביב תיק קטרגייט חושף שתי תפיסות עולם מנוגדות - האחת מקלה עם אוריך, השנייה מחמירה. המחלוקת סביב מעמדו של אוריך, אטרף הציוצים והמסרים שהוא מעביר לנתניהו - והשאלה הגדולה: האם נתניהו יהפוך לעד בתיק?
סיפור החלפת המנעולים בלשכה המשותפת של השר לוין והיועצת הוא לא מצחיק, הוא שלב חדש במשבר החוקתי בישראל. לוין רתח שהממשלה בראשות נתניהו זימנה לקבינט את היועמ"שית על אף שכבר הודחה, וזאת הייתה הדרך שלו לנקום. לוין הוא לוזר. אבל למדנו שאסור לזלזל בלוזרים
3 ניסיונות של שר התקשורת למנות שופטים "מטעם" כדי שיבחרו את אנשיו לוועדת האיתור למועצת התאגיד נחלו כשלונות צורבים. הנחיה בלתי חוקית לעובדים להפר את החוק נתקלה בהתנגדות. הפיילוט למשבר החוקתי הסתיים בהצלחה לנאמני שלטון החוק בשירות הציבורי
כתב סתרים, צו ביניים מבלי לקרוא לזה צו ביניים, ופניה נרגשת לשיקלי ולוין. 3 פעמים השופט סולברג התפתל בהחלטותיו במקום פשוט לעמוד כחומה בצורה מול ניסיון הדחת היועמ"שית, על אף שהוא יודע שהוא מנוגד לחוק. אתמול, שיקלי ולוין כתבו לו תגובה שהמחישה כמה הם בזים לו
מאחורי הצחוקים על באגס באני מסתתר שיתוף פעולה מסוכן בין מנהיגים ששלטון החוק כבר לא מעניין אותם. החלחלה שעורר הביקור המדהים של האקבי במשפט נתניהו היא לאו דווקא בגלל שאלת עתיד ההליך הפלילי נגד נתניהו בטווח הנראה לעין, אלא מחוסר העכבות של שני הממשלים הללו
במשך כמעט שלושה עשורים, לצד ניסיונות חוזרים לעגן את ההשתמטות החרדית בחוק, גילו מערכות הביטחון והמשפט רפיון ואוזלת יד. השבוע היועמ"שית וצה"ל לצידה החליטו לשים לזה סוף. האם זה יביא לגיוס חרדים? לא בטוח - אבל גם אכיפה נגד גנבים לא הפסיקה את תופעת הגניבה
הדיון בבג"ץ חשף פערי גישה צפויים בין נשיא העליון עמית לשופטים השמרנים. הצעת החוק של רוטמן, על אף פגמיה, מצביעה על צורך בשינוי מבני - כזה שייתן למחשב לבחור את ההרכבים. אבל, יש לתמוך בחוק רק אם תישמר זכות הנשיא להרחיב הרכב ולשבץ עצמו בתיקים רגישים
