ברוך קרא הוא הפרשן והכתב המשפטי של חדשות 13 משנת 2004 ובעל טור קבוע באתר וואלה! היה ממגישי תוכנית התחקירים "המקור" ובעבר היה כתב לענייני משפט ומשטרה בעיתון "הארץ". ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013, מחזיק אות אומ"ץ לשנת 2013 ואביר איכות השלטון לשנת 2018. יחד עם תוכנית "המקור" זכה בפרסי האקדמיה בשנים 2016, 2017 ו-2019
יוזמת סמוטריץ' להורדת "סעיף הנכד" והצבתו של מעוז כאחראי לארגון נתיב, הן לא באמת מאבק על זהות יהודית - ממילא עולי חוק השבות יכולים להוליד צאצאים בישראל - אלא ניסיון להוריד את מוטיבציית העלייה ארצה, שהיא הקונטרה הדמוגרפית היחידה למגזרים הגדלים שהם מייצגים
ראש שב"כ, רמטכ"ל וגיבור ישראל כיהנו כשרי ביטחון פנים "רגילים", אך פרובקטור שהורשע בתמיכה בארגון טרור יקבל בו סמכויות דמיוניות. האחריות על מג"ב איו"ש של בן גביר והאחריות של סמוטריץ' על המנהל האזרחי יביאו לכאוס של כפיפויות, סמכויות, והסתבכות עם הדין הבינ"ל
יועצים משפטיים צריכים אמנם לחשוב גם "איך כן" ולא רק "מה לא", אבל המעסיקים שלהם הם לא השרים והמנכ"לים - אלא משלמי המיסים שרוצים שהמשרדים ינוהלו על פי חוק. הרפורמה החדשה שמתכננים בליכוד תעניק אור ירוק לכל מהלך, חוקי או לא
האם יהיה מי שיעמוד מול דחפורי ההרס? היועצת המשפטית לממשלה עדיין לא השמיעה את קולה, ובית המשפט העליון של היום הוא לא זה של פעם. חיות קבעה בעבר שמינוי דרעי לשר הוא גבולי, מה תפסוק לאחר שהורשע פעם נוספת?
שנים מדברים על פסקת ההתגברות כן או לא? הדיון לגיטימי, אך כפי שזה נראה כרגע, החקיקה הראשונה של הכנסת החדשה - תהיה כזו שתכליתה האמיתית היא אחת: להזיז כל משוכה משפטית שתמנע את מינוי דרעי לשר. האמצעי: פסקת התגברות גורפת שתהפוך את בג"ץ ללא רלוונטי
למי שלא הפנים זאת עד כה, כל מערכות הבחירות של נתניהו, כמו 4 הקודמות, מוכוונת אך ורק לשאלת גורלו המשפטי. ובהינתן שלא יצליח להשיג את 61 המנדטים לממשלת ימין צרה, כך צפוי להראות עתידו הקרוב
מטרת ה"RESTART" של סמוטריץ' היא לא שיפור מערכת המשפט, אלא כיבוש אלים והרסני עבור חקיקה פרסונלית. יו"ר הציונות הדתית טוען כי ביטול סעיף הפרת האמונים לא יחול על נתניהו, אבל ברור שמדובר בחרטוט. הרי כיצד ניתן להרשיע אדם בעבירה שכבר שלא קיימת?
בזמן שפוליטיקאים וארגוני ימין מספרים לנו שאסור לעליון לעסוק בסוגיות פוליטיות, הם רצים לבג"ץ אינספור פעמים על מנת שיכריע לטובתם בסוגיות כאלו ממש. המתקפות על העליון הן כבר מזמן לא חלק מאידיאולוגיה, אלא אמצעי פוליטי שתפקידו ללבות מלחמה תרבותית-שבטית
מיד אחרי ההחלטה לפסול את שיקלי מהתמודדות ברשימת הליכוד, יו"ר האופוזיציה, נשא נאום רווי שקרים גסים במיוחד וסריסיו התקשורתיים הסתערו על יו"ר ועדת הבחירות במלוא המרץ. נתניהו החליט מסיבותיו לחזור ולתקוף את מערכת המשפט, והדמון התורן הוא השופט יצחק עמית
כדי לגרד עוד שני מנדטים מיתן יו"ר הליכוד את קמפיין ההסתה הוולגרי שלו, אך הפעילים שטיפח שוברים שיאים עם תיאוריית "הנאצים השמאלנים". נתניהו כמו טראמפ לא תומך בתיאוריות הזויות, אך גם לא מתבטא נגדן. שם זה הגיע לתקיפת הקפיטול. פה בינתיים "רק" תוקפים מפגינים
במאמר ב"הארץ" מעז הבמאי ארי פינס לבקר את האתיקה של העיתונאים, זאת לאחר שהיה אחראי להפצת העלילה אולי הבזויה ביותר בתולדות העיתונות הישראלית. פינס הצהיר שקרבצ'נקו היא הרוצחת כשהוא מסתמך על עדות של אדם מפוקפק, עדויות שמועה וציטוטי אנשים מתים
הטיעון של היועמ"ש לפיו יש לאשר את מינויו של יו"ר ועדת המינויים כמינוי קבוע גם בממשלת מעבר כדי לנתק אותו מהפוליטיקה, הוא טיעון מנותק, כי ממשלה פוליטית היא שממנה אותו. וגם אם יש היגיון בעמדה זו, הוא לא נופל מההיגיון של העותרים, וההתעקשות עלולה להביא לתסבוכת
אין איש ציבור שחסין מהסיכוי שאסון טרגי דוגמת זה שפקד את הר מירון לפני כשנה וחצי ייפול במשמרתו. מה שמקומם הוא התגובה הבזויה לעיתונות וקמפיין הבזק של הליכוד נגד הוועדה. נתניהו אמר בתגובה שהוועדה הוקמה ע"י בנט לפיד; ובאמת לא ברור איך העז לא להקים ועדה כזו?
הגנת זדורוב טוענת כי היא יודעת באיזו סכין נרצחה תאיר ראדה, אבל המומחים שלה אומרים שהסכין לא מתאימה לחתך בגופה. אם זה המצב, ברור שהסיפור על אולה קרבצ'נקו הוא בדיה של אדיר חבני. אם כך, לשם מה ללכת לבדיקות סטטיסטיות מפוקפקות?
בתוך 3 ימים שינה עו"ד חדד את סגנון החקירה הנגדית של הדס קליין: מהפחדות וצעקות שלא השיגו דבר, לפניות מנומסות וזהירות. ככה זה שעל כל שאלה תקיפה צץ עוד סיפור על שרה נתניהו. כך או אחרת קליין לא ממצמצת, ובינתיים חוץ משאלת כמויות השמפניות ממילצ'ן הכל נראה פשוט
היועמ"ש לשעבר לא השכיל להבין שעדה כמו קליין היא נדירה - היא בטוחה בעצמה ולא מהססת. ההמתנה לסיום תיק 4000 היתה עלולה לעלות לו ביוקר. ולמה אין צדיק אחד במחנה נתניהו שיזעק על החזירות, גם אם הוא חושב שאין פה מעשה פלילי
עד המדינה יסיים בשבוע הבא את עדותו הארוכה במשפט תיקי האלפים. ההגנה הגיעה להישג משמעותי בערעור מועד פגישת ההנחיה, אך לא שכנעה כי לא התקיימה | סקירה של נקודות החוזק והחולשה בתום עדותו של האיש שניסה להלך בין הטיפות ונרטב עד לשד עצמותיו
שר המשפטים הבטיח רבות, אך זנח מהר מדי רפורמות היסטוריות שהבטיח. הוא לא התבטל, הוביל חוק יסוד, אך לא השלים חקיקתו, והטביע חותם בקביעת שימוע שייערך למועמדים לעליון. כך או כך, נוכחותו ייצבה מערכת מוכת טראומה, ועבור דמוקרטיה שתחת איום - זה הרבה | פרויקט מיוחד
המשפט אמנם עוד ארוך, וייתכן שהשופטים יקבעו לבסוף כי "פגישת ההנחיה" בין נתניהו לפילבר אכן התקיימה, אך נראה כי התביעה ספגה מכה אנושה בעקבות פסילת הבקשה לתקן את כתב האישום - לא רק בשל השורה התחתונה, אלא בעיקר בגלל הנימוקים | פרשנות
הימים הקרובים יהיו מורטי עצבים עבור הפרקליטות, בהמתנה לראות אם השופטים יקבלו את בקשתם לתקן את כתב האישום או שידחו אותה. אם תידחה, השאלה הגדולה היא באילו נימוקים. אם אלה יכללו חלק מדברי השופטים בדיון אתמול, אפשר להיפרד מהסיכוי שנתניהו יורשע בתיק 4000
השופט קולה כתב בהחלטתו כי "הפרוטוקול מדבר בעד עצמו". טוב באמת שהגיע הפרוטוקול כדי שנוכל לבחון את מה שמפורט בו. לא רק שהוא סותר את החלטות קולה, הוא חושף דיון הזוי, שקשה להאמין שהתקיים באולמו של שופט בישראל. את הפרוטוקול התמוה הזה צריך ללמוד בהשתלמויות
הפרשנות החדשה שהציג מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר לתנועת היד של נתניהו ב"פגישת ההנחיה", ההפוכה לגמרי מעדותו הראשית במשפט, היא השיא במופע חוסר האמינות שלו, שמשרת את ההגנה. וגם: המחדלים של הפרקליטות - ואיך ההתפתחויות ישפיעו על המשך המשפט?
אם לא די ברעש שליווה את כל המשפט, שלשום נפל דבר ונראה כי השופט אשר קולה נדבק ב"סינדרום זדורוב": פיזור לחלל האוויר פתיתי מידע מחשידים בפרשה מעוררת דמיון על גורמים מסתוריים שמושכים מאחורי הקלעים. וכך, במקום לעצור את הסינדרום, השופט תורם למקדם ההדבקה בו
משפט זדורוב שובר שיאים בשבירת כללי המשחק ונראה כמו זירת תאטרון צווחנית. השופט מאפשר להגנה מה שהוא לא מאפשר לתביעה, מעלה דרישות בלתי אפשריות ועונה במקום עדים. גם אם אין לבקשה סיכוי, הפרקליטות הייתה צריכה לבקש את פסילתו של אשר קולה - ולו כדי להביע מחאתה
לתובעת במשפט זדורוב היתה זכות ואפילו חובה לחקור את ראש המכון לרפואה משפטית בחקירה נגדית צולבת; אבל הניסיון להפוך אותו לשרלטן ולא אמין היה גול עצמי, והמשך לסדרת טעויות ארוכה של הפרקליטות בהתמודדות עם עמדותיו של קוגל
מעבר לפרטים הדרמטיים שסיפק עד המדינה על ההתערבות של נתניהו לטובת בזק, הוא גם המחיש בבית המשפט כיצד המעורבים הבינו בזמן אמת שהם פועלים בשטח אסור. המשפט עוד ארוך, אבל השבוע הזה הגדיל מאוד את הסיכון של נתניהו בהליך הפלילי נגדו
נתניהו ידע למה הוא צריך להגיע לאולם בחקירתו של פילבר, הוא מכיר את נפש מעריציו; אלא שמסתבר שפילבר ירא מכתב אישום עתידי אפילו יותר מהבייס של נתניהו. עכשיו פילבר מסביר בבית המשפט שהעובדות שאמר על נתניהו נכונות, אבל הסופרלטיבים השליליים לא. יש יותר פתטי מזה?
עד המדינה השני במשפט נתניהו, שצפוי להתחיל להעיד בשבוע הבא, הצליח במשך חודשים להפוך באמצעות ציוצים ומהלכים מתוקשרים מאיש דחוי ומושמץ במחנה נתניהו, לאיש אהוד שמעורר אצלם תקוות רבות. מה שהם לא מבינים, זה שמרחב התמרון האמיתי שלו בעדותו בבית המשפט צר מאוד
עוד בטרם הוצגה הראיה שהביאה למשפט החוזר, השופטים מתבטאים בנחרצות נגד תזת התביעה שהתקבלה על ידי 7 שופטים בעבר. התביעה מעירה פעם אחר פעם לשופטים שהם שמים מלים בפיו של זדורוב. זיכוי במשפט חוזר עשוי להיות תעודת כבוד למערכת המשפט כל עוד הוא לא הוכרע מבעוד מועד
3 הדעות השונות בפסק הדין מבהירות למה הנשיאה לשעבר בייניש רצתה לבחור בפרופ' ברק-ארז לעליון, ולמה השר לשעבר נאמן רצה בסולברג. אין מה להסתתר. הרקע האידאולוגי הוא חלק מהעניין, כל עוד השופטים מאזנים את תפישותיהם עם ידע רחב ועם תקדימים משפטיים כמו בפסק הדין הזה
