הפוך ממה שאמר נתניהו לבג"ץ: "פתאום" יש בעיה לנהל משפט בזמן מלחמה

כשעו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אומר לשופטים באולם בית המשפט שהוא מתקשה לנהל את ההגנה של ראש הממשלה בשל המלחמה, הוא דובר אמת, או לפחות הייתי רוצה לחשוב כך, כי אם אינו דובר אמת, כלומר אם נתניהו עסוק בדברים אחרים שאינם המלחמה אז מצבנו רע מאוד. אז לצורך הדיון, בואו נקבל כאמת את דבריו של חדד שלפיהם לנתניהו אין זמן אליו, ומכיוון שחדד מדבר בשם נתניהו, האמת של חדד היא האמת של נתניהו. ובכן, אותה אמת של נתניהו מוכיחה יותר מכל כמה הוא שיקר לכולנו, כמה הצליח להוליך בכחש מדינה שלמה, ובפרט 11 שופטים של בית המשפט העליון.

והנה ההסבר: לפני שלוש שנים וחצי דן בג"ץ בשאלה האם נאשם בפלילים יכול לכהן כראש ממשלה. השאלה עסקה גם בניגודי העניינים האינהרנטיים בסיטואציה (שלמדנו להכיר אותם היטב בתקופה הפסיכוטית של העיסוק במהפכה המשטרית), וכן בשאלה האם אדם שצריך להתפנות להגנה על עצמו, יכול לנהל במקביל את ענייני המדינה. השאלה הזאת נשאלה גם בעתירות נוספות, כמו העתירה להוצאה לנבצרות. התשובה שניתנה על השאלה השנייה היא שברור שכן, במיוחד שעסקינן - בתרגום חופשי שלי - בסופרמן כמו נתניהו. על התשובה הזאת עמדו גם פרקליטיו של נתניהו, וגם שופרותיו בתקשורת, שעה שהציגו להם מצב שבו ישראל תימצא בעימות צבאי. היום אנחנו יודעים שהתשובה הזאת היתה שקר גס.

את האמת, כאמור, אומר כעת סנגורו הפלילי של נתניהו. בדרכו הפתלתלה הוא אומר לבית המשפט ולפרקליטות שזה פשוט לא הולך ביחד. כמובן שהדרך לשיטתו לפתור את הבעיה היא לא חלילה לבקש ממרשו לפנות את כיסאו ולאפשר למישהו נקי מדאגות אישיות להוביל את ישראל בשעת מלחמה. הדרך שהוא בוחר בה, כמה לא מפתיע, היא לבקש מבית המשפט הקלות, כאילו לא ניתנו לנתניהו די הקלות עד עתה. בקיצור, תשכחו מהקשקושים שסיפרו לכם על שוויון בפני החוק.

בתום הדיון הקודם אמר התובע אלון גילדין לשופטים את הדברים הבאים: "עו"ד חדד פנה אלינו בתחילת חודש ינואר ואמר שאין באפשרותו לחקור את העדים עקב המצב". חדד הסביר בבית המשפט שהם "מנסים לחשוב על כל מיני רעיונות יצירתיים בעניין הזה... אנחנו לא יודעים לחקור עדים... מבלי שיש לנו קשר ללקוח... אני חושב שחבריי וההרכב מבינים שיש לי מחויבות ללקוח ולא יכול לחקור בלעדיו". מיד נגיע ל"רעיונות היצירתיים", אבל למה בכלל כבוד השופטים הלוקים באנמיות קשה בניהול המשפט לא מסבירים לעורך הדין שעל זה היה צריך לחשוב הלקוח שלו לפני שהחליט שהוא יכול להנהיג את ישראל בזמן שמתנהל נגדו משפט. השופטים למרבה הבושה דוממים לנוכח הזלזול הזה בשלטון החוק.

עכשיו תקראו טוב מהו אחד ה"פתרונות היצירתיים" שמציע חדד: "א': יכול להיות שתהיה הפסקת אש, אנחנו שומעים בתקשורת". אני מסרב להאמין שהקלדתי את זה. מה אומר פה חדד לבית המשפט? איך בדיוק שאלת סדר העדים במשפט נתניהו קשורה לתשובת סינוואר להצעת המתווכים? שלטון החוק מתפרק מול עינינו ומול עיניהם הבוהות של שלושה שופטים, שבשתיקתם מתייחסים לאמירה הזאת כלגיטימית.

אנחנו נמצאים בשלהי פרשת התביעה. כשתסתיים תינתן הפוגה שאורכה עדיין לא ברור ואז תתחיל פרשת ההגנה. העד הראשון אמור להיות כמובן נאשם מס' 1, בנימין נתניהו. מתי תתחיל עדותו? זה תלוי בשני הליכים שההגנה שוקלת אותם. האחד, טענה להגנה מן הצדק (שאפשר לטעון אותה או בסוף פרשת התביעה או בסוף שלב ההוכחות כולו), והשני, טענת "אין להשיב לאשמה", שמטרתה היא לסיים את המשפט בזיכוי מבלי שתישמע בכלל ההגנה. כיוון שהסניגורים יודעים שהסיכוי לקבלת הטענה הזאת על ידי השופטים הוא נמוך, ספק אם יילכו עליה. יש להם הרבה מה להפסיד מכישלון בהליך הזה. אגב, האירוע הביזארי בלשכת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שבו הציעו השופטים לתביעה לרדת מסעיף השוחד, רק מרחיק את הסניגורים מבקשת "אין להשיב לאשמה", שכן מהלאו אפשר ללמוד את ההן. מהצעת השופטים אפשר ללמוד שאם השוחד הוזכר כחסר סיכוי להרשעה, הרי שמה שלא הוזכר - הפרת אמונים - הוא כן בעל סיכוי.

אם הסניגורים יחליטו לפצוח באחד משני ההליכים הללו, ובוודאי אם יבחרו ללכת על שניהם, הרי שברור שנתניהו לא יעלה על דוכן העדים לפני שנת המשפט הבאה, כלומר בספטמבר, וגם זה תרחיש אופטימי. אם לא יפצחו באף אחד מההליכים, קיים סיכוי שנתניהו יעלה להעיד כבר בחודש מאי, אבל גם זה תרחיש אופטימי מאוד שספק אם יקרה. ברור שהסניגורים יעשו הכול לדחות את עדותו, כך או אחרת, לפחות לאזור ספטמבר. הכול תלוי בשאלה כמה חודשי הפסקה ייתנו השופטים בין פרשת התביעה להגנה.

אז באיזה מצב תהיה ישראל כאשר ראש ממשלתה יעמוד לחקירה נגדית יום יום במשך שלושה חודשים בקירוב? האם תהיה מלחמה בצפון? האם נהיה רק בשלב הסטטי בעזה, שבו מנסים למצוא פתרון ליום שאחרי, ובינתים מתמודדים עם לוחמת גרילה נגד כוחותינו? האם בכלל נהיה בעיצומה של התלקחות אזורית? כשעמיתי ספי עובדיה שאל את נתניהו באחת ממסיבות העיתונאים האחרונות שלו איך ינהל את המדינה כשיעמוד על דוכן העדים, תקף האחרון כצפוי את השואל ואחרי כן סינן ש"עורכי דיני יטפלו בזה כפי שעשו עד עכשיו".

מצד אחד, תשובה תמוהה שכן עורכי הדין לא יכולים לעמוד להעיד במקומו. מצד שני, לכו תדעו אילו הפתעות ישלפו עורכי הדין. הרי עד עכשיו נתניהו הצליח לקבל כמעט כל מה שרצה מבית המשפט. הוא מופיע לדיונים מתי שבא לו, הדיונים נעשים בעצלתיים, החקירות הנגדיות הארוכות והמופרכות בחוסר ענייניותן לא מופסקות על ידי השופטים, אז ברור למה נתניהו חושב בגדול שהכול יהיה סבבה. הנה, הרי הוא אמר לבג"ץ שלא תהיה לו בעיה לנהל מלחמה כשהוא עומד למשפט, ועכשיו הוא אומר לשופטים את ההיפך: שיתחשבו בו, כי זו בעיה לנהל מלחמה כשהוא עומד למשפט. מותר לו הכול.

הבוז למערכת ולהליך בא אתמול (רביעי) שוב לידי ביטוי בטקטיקה המגוחכת של הגעה לאולם כל אימת שמופיע עד שהנתניהוז' רוצים להשפיע על עדותו. זה קרה בעדויות של ניר חפץ ושלמה פילבר, כשנתניהו חרג ממנהגו והגיע לאולם, ולעדות מילצ'ן בלונדון נשלחה הרעייה שרה. בלי בושה היא ניהלה איתו שיחות ערות בין עדות לעדות. אתמול שוב היא נשלחה לחזית, הפעם לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, שבעברו גם היה פרקליטו של נתניהו.

וינשטיין התבקש להעיד על עניין מאוד ספציפי הנוגע לייעוץ שנתן או לא נתן לנתניהו בעניין המתנות ממילצ'ן. נתניהו בחקירתו טען שוינשטיין ייעץ לו בעניין. וינשטיין אמר אתמול שלא היה ולא נברא. בשונה ממקרה מילצ'ן, נראה שהפעם הנוכחות של הגברת נתניהו לא השפיעה במיוחד על העד והוא נזהר מליפול לפחים שניסה חדד להפיל אותו בהם. "ידעת שהקשר בין פוליטיקה לבין תקשורת הוא קשר מאוד קרוב"?, שאל חדד בניסיון להוציא מווינשטיין איזו אמירה נגד הקונספט של תיק 4000 שהגיש מחליפו בתפקיד. "אני לא יכול להשיב על זה", השיב וינשטיין. "אני לא מבין את השאלה, אתה רוצה שאהיה עד מומחה". בקיצור, וינשטיין הבהיר לחדד שיחפש פראיירים במקומות אחרים.

אלא שבינתיים, הפראיירים הגדולים הם אזרחי ישראל. חדד אמור להשיב היום לפרקליטות כיצד הוא מתכוון להתמודד עם רשימת העדים שהוא צריך להתכונן אליה, והאם הוא מבקש לשנות את סדר העדים בשל המלחמה. מעניין אם יעלה עוד פתרון יצירתי כמו "הפסקת האש", כי בינתיים אין הפסקת אש וגם החטופים עדיין לא חזרו. אולי לפני תשובתו היה על חדד להיכנס לישיבה של קבינט המלחמה, כדי לתאם את הלו"ז המשפטי עם הלו"ז המבצעי. נשמע הזוי? לא הרבה יותר ממה שנאמר בתוך בית המשפט. הכול כאן עקום ומושחת, ומי שנפגע מהמצב הזה הם גם שלטון החוק, וגם ביטחון ישראל. אחרי הכול, איך אפשר לסמוך על שיקול דעתו של מנהיג, שעורך דינו כורך בבית המשפט את סדרי משפטו עם סדרי המלחמה?