ערב הקמת הממשלה, כשהבין כמה כוח יש לו מול ראש הממשלה הלחיץ, דרש השר איתמר בן גביר לשנות את פקודת המשטרה כך שיוכל לשלוט בה שליטה מלאה, כלומר לא רק בהתוויית מדיניות אלא גם שליטה מבצעית. חוץ מזה ביקש הבטחות להקמת משמר לאומי והפך את המשרד לביטחון הפנים למשרד לביטחון לאומי. השאיפות הללו לעת עתה מולאו רק בחלקן. משמר לאומי בינתיים עוד לא קם ובן גביר לא קיבל כוח חוקי לקבל החלטות מבצעיות של המשטרה. אלא שבן גביר כמו בן גביר לא ייתן לחוק לעצור אותו.
רק באחרונה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לבג"ץ כי בן גביר מתערב באופן פסול ולא חוקי בעבודת המשטרה. הדברים נכתבו בעקבות הוראתו של בן גביר (אנחנו יודעים על הוראתו מהציוצים שלו בעצמו) למשטרה שלא לאשר הפגנות מחאה נגד המלחמה. "חמורה במיוחד ההתערבות הפוליטית בחופש המחאה נגד השלטון ובזכות ההפגנה", כתבה היועצת.
את המפכ"ל קובי שבתאי קיבל בן גביר בירושה. הוא ניסה להפוך אותו לבובה על חוט, לעיתים בהצלחה מלאה, לעיתים בהצלחה חלקית. הבושה הגדולה של שבתאי נרשמה כששיתף פעולה עם בן גביר בהדחת מפקד מחוז תל אביב אז, ניצב עמי אשד, בשל "היד הרכה" מדי שלו בטיפול בהפגנות המחאה נגד המהפכה המשטרית.
אבל הסיפור, כפי שנראה בעיקר מאז שבעה באוקטובר, אינו בשאלה אם בן גביר שולט או לא שולט בצמרת המשטרה. שבתאי מוכן להישבע בשיחות סגורות שהוא מקבל החלטות מקצועיות ואני מאמין לכנות אמירותיו. אפילו ניצב פרץ עמר, על אף שהוא זה שהונחת על ידי בן גביר בתפקיד ממ"ז תל אביב במקום אשד, הוא לא בהכרח משרתו הישיר של בן גביר. יש קצינים בכירים במשטרה שמופעלים יותר ממנו על ידי השר. זה לא העניין. העניין חמור בהרבה. מאז שבעה באוקטובר, בן גביר הלכה למעשה מדלג על שבתאי בשליטתו בארגון, כמו על עמר ועל שאר צמרת המשטרה. בחסות המלחמה הוא מצליח להשפיע ברוחו ובמסריו ישירות על השוטרים בשטח, על החלטותיהם, על הליכותיהם, על ערכיהם.
התפישה של ריקוד על הדם היא בסיסית ויסודית בדרכו של בן גביר. הוא ירש אותה ממנהיגו הרוחני הגזען, מאיר כהנא, שמיהר להגיע לכל זירת פיגוע ולהפיץ שם את פניני הגזענות שלו, את קריאותיו לגירוש ערבים, ואת קריאותיו לדכא את ערביי ישראל עד שיעופו מכאן. מבחינה זו, עד כמה שזה נשמע נורא, אירועי שבעה באוקטובר יצרו לבן גביר פלטפורמת עבודה. הציבור כועס ולכן חלקו באופן טבעי מחפש מי הכי קיצוני בסביבה - ואז מופיע בן גביר, עם חיוך הבייבי פייס שלו, ומתחיל לרקוד. תחשבו על זה, עד שבעה באוקטובר מצבו הפוליטי של בן גביר (גם בסקרים) היה בשפל, בעיקר סביב אוזלת היד שלו בהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי. בן גביר כאיש ביצוע התגלה ככלום ושום דבר. הזיכרון קצר מאוד. מאז שבעה באוקטובר, בעוד נתניהו מתרסק - הוא מתחזק.
השוטרים, לא רק שהם עוברים את אותו תהליך שכל אזרח עובר, הם גם נמצאים בחזית, בקו המגע, סופגים לעיתים אמירות קשות מהמפגינים ומהתקשורת. מי שנמצא במצב כזה מחפש גב ובצדק. בן גביר זיהה בשוטרים פוטנציאל ומנסה לממש אותו בשיטתיות. הוא מחדיר בהם מסר עקבי: אני תמיד מאחוריכם, לא משנה מה תעשו, תכו, תקללו, תבצעו מעצרים, תשללו זכויות. כל עוד ביצעתם את זה נגד ערבים ושמאלנים, אני איתכם.
אל קבוצת השמאלנים, נוספה באחרונה גם קבוצת משפחות החטופים. המסר העדכני הוא שהם מופעלים על ידי השמאלנים והקפלינסטים, ולכן גם כלפיהם אפשר להפעיל כוח (כאילו הם לא סובלים מספיק). ככל שהשוטרים צעירים יותר, ביניהם אנשי מג"ב בשירות סדיר, כך הסיכוי שהחיבוק של בן גביר ילכוד אותם גבוה יותר. השיטה של בן גביר עובדת. כל מי שמסתובב באזורי הפגנות חש בזה. שוטרים לא מפחדים מהצילומים בטלפונים הניידים, הם יודעים שמח"ש חלשה מאי פעם, הם מפעילים אלימות בלי פחד. בחסות המלחמה מותר הכול.
מהגרפיטי ועד פרשת קסטלמן
לפני כמה שבועות צולם אירוע במזרח ירושלים שבו שוטרים מכים באכזריות וללא כל הצדקה צלם ערבי. מפקד מג"ב החליט שהוא משעה מפעילות את השוטרים המעורבים. למחרת, בן גביר שוחח עם השוטרים והודיע שהוא מגבה אותם והתחייב שיחזרו לפעילות מבצעית. התוצאה בפועל הייתה שהשוטרים הוחזרו לפעילות. השוטרים מבינים שבן גביר איתם ולכן משתלם להם לפעול ברוח הטפותיו - אם הצלם ערבי, אז הוא בטח תומך חמאס (כמו שקבע בן גביר בהודעתו לתקשורת), ואם הוא תומך חמאס אז ברור שמותר להתחרע עליו.
או קחו לדוגמה את פרשת מעצרו המופרע של גיבור ישראל, רמי מתן. קשה להחליט מהיכן להתחיל. על הקריה בתל אביב רוסס גרפיטי הקורא לצה"ל ארגון טרור. זהו ללא ספק גרפיטי בזוי, עלוב ומקומם. מישהו העביר מידע כוזב למשטרה שלכתובת הזאת אחראי לא אחר מאשר מתן, אל"מ במיל' בן 72, גיבור החווה הסינית, היה אחד מהלוחמים האמיצים שבלמו את הצבא המצרי במלחמת יום כיפור.
בעקבות המידע הכוזב הזה הגיעו שוטרים אל ביתו, הפכו אותו, ועצרו את מתן. בנו אדם, רס"ן במילואים בצו 8, הגיע במיוחד משירותו הצבאי לתחנת המשטרה על מנת לשחררו. בסרטון שהפיץ הסביר שאביו היה חותך יד לפני שהיה כותב טקסט כזה על צה"ל. בהערת אגב נציין שאין כל סיבה לבצע מעצר שכזה, גם לא לאידיוט שריסס את הכתובת. אפשר פשוט לזמנו לחקירה בגין השחתת פני מקרקעין. כך או אחרת במשטרה הודו כי מדובר בפעולה שנעשתה כתוצאה ממידע שגוי שהגיע אליה.
השוטר, מפקד התחנה, או מי שלא החליט לבצע את מעצר השווא הזה, ביצע אותו ברוח התקופה. אפילו לא בדק את אמיתות המידע. בעידן שבו חברי כנסת מבססים את אמירותיהם על אתר "עדנה קרנבל", כבר אין ערך לאמת. הבוז לאמת חלחל היטב למשטרה בתקופת בן גביר. אז מה אם מתן הוא גיבור ישראל מהחווה הסינית ובן גביר לא שירת יום בחייו בצה"ל? בן גביר נותן גיבוי פומבי לשוטרים? בן גביר עומד מאחוריהם, כל עוד הם פועלים נגד ערבים ואנשי מחאה? אז נעצור את מתן, מקסימום נשחרר את הקשיש אחר כך. ביג דיל.
גם פרשת קסטלמן היא תוצר מדכא של השפעת בן גביר. הפרשה הייתה נקברת לולא עירנותו של יוסי אלי בחדשות 13. מה פשר הטיוח הגדול שניסתה לבצע המשטרה בחקירה הזאת אם לא רצונו של בן גביר למנוע פגיעה בחלוקת הנשק המופקרת שלו. זה לא משנה אם בן גביר הורה לשוטרים ישירות לפעול כך או אחרת, הם פשוט הבינו היטב את כיוון הרוח.
איפה המפכ"ל? מה שעצוב הוא שפעם היינו באים אליו בטענות, כותבים נגדו, מבקרים אותו, מחמיאים לו. אלא שבן גביר הופך אותו יותר ויותר ללא רלוונטי עד שבתקופת המלחמה הפך לבלתי רלוונטי בעליל. בן גביר מכתיב את הטון, ושבתאי ציבורית כמעט לא קיים. שבתאי הוא איש טוב, מסור לארגון שגדל בו, אבל בן גביר הפך אותו סופית ממפכ"ל לצל.
האירועים הללו כואבים במיוחד לאור העובדה שהשוטרים באמת נותנים את נשמתם למען מדינת ישראל. הם אמיצים, עומדים בפרץ, מסכנים את חייהם למען האזרחים, עובדים ללא לאות 24 שעות ביממה. דווקא בגלל זה כל כך כואב מה שבן גביר מעולל להם עם חיבוק הדוב שלו. כשתקום הממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה, אחת המשימות הלאומיות שלה תהיה לשקם את הארגון הזה מן היסוד, לטלטל אותו כפי שלא טולטל מימיו. נכון, זו לא הפעם הראשונה שהטקסט הזה נכתב על המשטרה. ההבדל הוא זה: בדרך כלל, הטענה כלפי המשטרה הייתה שהיא סובלת מניוון ארגוני, מאובדן דרך וממחסור בהנהגה. היום המצב חמור יותר: בן גביר לקח את הארגון המנוון הזה והכניס בו רוח, רק שהרוח הזאת היא רעה ומסוכנת.