ועדת בן אליהו, שעסקה במשימותיו ובמבנהו של המשמר הלאומי, הגיעה לישורת האחרונה עם דוח עב כרס שהוכן ב-3 חודשים האחרונים והוגש בימים האחרונים לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אחרי עשרות שעות של דיונים יחד עם נציגי גופי ביטחון וממשל הוועדה ממליצה להכפיף הגוף החדש של המשמר הלאומי למפכ"ל המשטרה.
בפתח הדוח, כותב יו"ר הוועדה שלמה בן אליהו, עד לא מכבר מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, כי "הוועדה ממליצה על הקמת משמר לאומי, למענה לתרחיש ייחוס בחירום של אירועי הפרות סדר רב זירתיות על רקע לאומני, שתתרחשנה אגב מלחמה שתערך מספר שבועות, במהלכה צפויות זירות הרס רבות עקב ירי של עשרות אלפי טילים".
לדבריו, "איכות ומיומנות של מבנה הכוח המוצע למשמר הלאומי, ייתן מענה גם בזמן שיגרה לאירועי טרור, ומענה לביטחון אישי ולתחושת הביטחון של אזרחי ישראל". בן אליהו מדגיש: "נכון למועד כתיבת הדו"ח אין למשטרה את כוח האדם, האמצעים והמיומנות למענה לתרחיש הייחוס המתואר בדו"ח".
עוד אומר בן אליהו: "עבודת הוועדה הסתיימה בספטמבר 2023, ובימים האחרונים לעריכת הדוח החלה מלחמת 'חרבות ברזל', שבפתיחתה נרצחו באופן ברברי וחסר אבחנה כ-1,400 איש ונחטפו מאות. כך שהוועדה לא דנה ולא התייחסה למשמעויות של אירועי המלחמה, ולתמורות האסטרטגיות הנובעות ממנה".
על העיתוי בהגשת הדוח כותב בן אליהו: "בחרתי להגיש את מסקנותיה כעת, בשל החשש שעם חלוף הזמן עד להבנת השלכות המלחמה, יידחה יישום מסקנות הוועדה בחודשים רבים, ואילו הצורך במשמר לאומי אינו מאפשר המתנה זו. חשוב לציין כי בניין הכוח של משטרת ישראל אינו מותאם גם להתמודדות עם אירוע טרור בקנה מידה כפי שהתרחש בשמחת תורה".
בן אליהו מוסיף ומציין: "ראינו את התפקוד יוצא הדופן של היחידה הטקטית הארצית של מג"ב במהלך היממה הראשונה למלחמה, ואת התרומה שלה לבלימת המתקפה - יחידה המונה רק מאות בודדות של לוחמים. נהיר לכולנו כי אילו המשמר הלאומי היה קיים בבוקרו של חג שמחת תורה, ומונה מעל 7,000 לוחמים, בחטיבות טקטיות הפרוסות לאורכה ולרוחבה של המדינה, וכן כיתות כוננות היו קמות בכל יישוב ועיר, כפי שהמליצה הוועדה, הרי שתוצאות המתקפה הרצחנית היו יכולות להיראות אחרת".
עוד נאמר: "רוב חברי הוועדה סברו כי יש לפעול להרחבת סד"כ החובה שיועבר מצה"ל למשמר הלאומי, כך שתמהיל הלוחמים במשמר הלאומי יהיה 60 אחוז לוחמים בקבע ו-40 אחוז לוחמים בחובה. בשל התנגדות משהב"ט וצה"ל, הוועדה בחרה להעביר את המלצתה לדרג המדיני, על מנת שזה יכריע בסוגיה זו. כמובן שלאור המלחמה, דילמה זו מתחדדת ביתר שאת אל מול צרכי הצבא והמשמר הלאומי, ואני סבור כי יהיה על הממשלה להכריע בסוגיה כבדת משקל זו".
בהסכמת רוב חברי הוועדה, המשמר הלאומי אמנם יוכפף למפכ"ל ולמשטרת ישראל, ולא יהיה כפוף לשר הממונה. אך לצד זאת, המשמר יפעל כגוף "בעל ייעוד לאומי קונקרטי, שאינו נבלע בייעודי משטרת ישראל. כמו כן, הובלטה הדרישה כי הגוף יהיה ממלכתי מבחינת פעילותו וערכיו. מאחר שהמשמר הלאומי הוא גוף שבעיקרו הוא 'כוח לוחם', ולא כוח שיטור רגיל, הודגש בייעוד כי מדובר בגוף מבצעי. בשל יכולותיו הרבות, הן המבצעיות והן השיטוריות, הוגדר הכוח, בדומה להגדרת מג"ב כיום, ככוח רב תכליתי".
תפקידי המשמר הלאומי
תפקידו המרכזי של המשמר הלאומי בשגרה יהיה כגוף מבצעי ללחימה בטרור בזירת הפנים, ולביצוע פעילות ביטחון שוטף. בין היתר הוא מיועד ליטול חלק במשימות מתוחמות של מחוזות המשטרה,
להתמודד עם פשיעה על רקע חוסר משילות, לרבות הפשיעה החמורה בחברה הערבית, פשיעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי והתמודדות עם הפרות סדר מורכבות. עוד מיועד המשמר הלאומי לשאת באחריות המשימתית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, בדגש על פשיעה החקלאית. יוטל עליו ליזום פעילות מבצעית, בייחוד הפגנת נוכחות במרחב הציבורי, לחיזוק הביטחון האישי. כמו הן הוא יפקד על יחידת העילית של משטרת ישראל -הימ"מ.
בשעת חירום, המשמר הלאומי יפעל כזרוע מבצעית של המשטרה, להגנה בחזית הפנים מפני אירועי טרור והפרות סדר לאומניות. הוא נועד לפקד על זירות מורכבות וכמובן לסייע לגורמי הביטחון וגופי ההצלה באירועי חירום אזרחיים.
בהתייחס למשימות קבועות של המשמר - מוצע לעגן בפקודות המשטרה כי הפעלת המשמר הלאומי במחוזות תיעשה בהתאם לרשימה של משימות משטרתיות המתייחסות לפשיעה על רקע חוסר משילות ולפשיעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי. את הרשימה יאשר מעת לעת השר
לביטחון לאומי, בהמלצת המפכ"ל. רשימה זו תהיה דינמית, ותאפשר גמישות יחסית בהפעלת המשמר הלאומי, בהתאם לצורך. שהמשימות יהלמו את היתרונות היחסיים של המשמר הלאומי.
באשר לפעילות מזדמנת - מלבד סוגי העבירות והפעולות המשטרתיות שפורטו לעיל, מוצע לעגן בפקודות המשטרה נוהל אישור פעילות בכוחות המשמר הלאומי. הנוהל יאפשר למפכ"ל, לאחר קבלת המלצת המחוז הרלוונטי ומפקד המשמר הלאומי, לאשר בכתב להפעיל את המשמר הלאומי אף למשימה מתוחמת בזמן, מקום וסד"כ, גם אם זו חורגת מהמשימות הקבועות. לאור רגישות נושא זה, מוצע שהנוהל יאושר על ידי השר לביטחון לאומי.
דיווח ובקרה - לקבוע מנגנוני בקרה ופיקוח על הפעלת המשמר הלאומי במחוזות, לרבות קביעת חובת דיווח של המפכ"ל, אחת לשנה, לוועדה לביטחון לאומי על אופן הפעלת המשמר.
מבנה המשמר הלאומי
הוועדה מציעה שהמשמר יחולק לגזרות ברחבי הארץ, שבהן לכל כוח היכרות עם המאפיינים הטריטוריאליים של אותו תא שטח, שיאפשר תגובה מהירה לכל הפרת סדר שתתפתח . זאת מתוך הבנה שהדרך למניעת התרחבות הפרת סדר היא הקפצת כוח מיומן וגדול כבר בתחילת התרחשות, תוך שימוש, בהתאם לצורך, באמצעים פחות קטלניים אך יעילים לפיזור הפרת סדר.
בדוח נאמר: "לאור תפקידי המשמר הלאומי בחירום ובשגרה, מצאה הוועדה להמליץ כי נכון שהמשמר הלאומי ייבנה במתווה סמי־צבאי, מבוסס שטח. כלומר שכוחות המשמר הלאומי יחולקו למרחבים טריטוריאליים, ושהחלוקה הפנימית של כוח האדם במשמר הלאומי תהיה במתכונת הדומה לחלוקה הצבאית - היינו במתווה של חטיבות, גדודים ופלוגות, ולא במבנה המשטרתי הבסיסי של תחנת משטרה".
בסך הכול מציעה הוועדה גיוס של כ-17,500 שוטרים בסדיר להקמת 12 חטיבות, מתוכן שש חטיבות מרחביות, חמש חטיבות טקטיות ניידות וחטיבה טקטית ניידת ארצית. המדינה תחולק לשש זירות - זירת ירושלים, זירת דרום, זירת צפון, זירת חוף, זירת מרכז וזירת תל אביב. בנוסף לאלה יגוייסו יותר מ-2,000 לוחמים שאיישו את פלוגות המילואים, חלקם ביום פקודה תחת צה''ל, כפי שנעשה בשוטף באיו"ש.
הוראות פתיחה באש
בדוח נאמר כי "הוועדה קוראת לבחינה מחודשת של המלצות ועדת אור, העוסקות האפשרות לפתוח באש חיה מול סיכון חמור בשעת חירום, שמוערך כי הוא יוצר סכנת חיים שאינה מיידית. לדוגמה, במצב של ניסיונות אלימים של פריצת המון ליישוב, במצב שבו מוערך שחדירת ההמון לתוך היישוב תוביל לסכנת חיים ממשית ליושביו, או למצב של חסימת צירים, שמוערך שהמשך מניעת התנועה צפוי להוביל לפגיעה ברציפות התפקוד הצה"לי, ובכך לפגיעה בביטחון המדינה ובחיי לוחמי צה"ל".
בוועדה מבהירים כי "על רקע הרגישות הקיימת בנושא (בעת כתיבת דו"ח זה התרחשו ברחבי ישראל הפגנות על רקע הרפורמה המשפטית), יובהר כי הוועדה אינה קוראת לבחינה מחודשת של מדרגי השימוש בכוח בהפרות סדר, ושל אופן פעילות המשטרה מול חסימות צירים או הפרות סדר בשגרה, אלא אך ורק במצבי חירום, בתרחיש הייחוס שפורט לעיל. ובאופן קונקרטי יובהר ויודגש כי אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי על חסימות הצירים והפרות הסדר המתקיימות במהלך החודשים האחרונים".
עוד הוצע כי לרשות הכוחות יועמד אמל"ח ייעודי, לרבות אמצעים פחות קטלניים לפיזור הפרות סדר, אך אמצעי נשק רגילים, כפי שישנם ברשות שוטרים כחולים ומג"ב.