ברוך קרא הוא הפרשן והכתב המשפטי של חדשות 13 משנת 2004 ובעל טור קבוע באתר וואלה! היה ממגישי תוכנית התחקירים "המקור" ובעבר היה כתב לענייני משפט ומשטרה בעיתון "הארץ". ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013, מחזיק אות אומ"ץ לשנת 2013 ואביר איכות השלטון לשנת 2018. יחד עם תוכנית "המקור" זכה בפרסי האקדמיה בשנים 2016, 2017 ו-2019
המידע על החשד להתעללות במחבל חמאס לא הגיע מהשוליים הפרוגרסיבים, אלא מחיילי צה"ל שחשו כי לא הצליחו להגן על הווילה מפני הג'ונגל שכבש אותם. בניגוד לצעקנים, בג"ץ ביטא השבוע את האתוס הציוני הבסיסי, שלפיו בית משפט בישראל פועל מכוח חוק גם בזמן מלחמה
עוד לפני שעלה נתניהו לנאום בקונגרס, הפירומן שראש הממשלה נתן לו להיות שר בממשלתו היה עסוק שוב בהצתת המזרח התיכון. בתוך כל הרעש ניסו משפחות החטופים בכל זאת להחזיק בתקווה שהעסקה קרובה, אבל נתניהו היה בעיקר עסוק בלשמור את בן גביר מבסוט
אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, פרשת התביעה הגיעה לסיומה וכך נציין את מחצית הדרך במשפט. האם החלטת הפרקליטות להציב את אילן ישועה כעד ראשון הייתה נכונה? האם פילבר שיקר בחקירה או במשפט? ומדוע שלושת השופטים לא הצטיינו בלשון המעטה? ברוך קרא עם תמונת המצב
יש מספיק ביטויים קשים ומוצדקים שאפשר לכנות את נתניהו, אך השורש ב.ג.ד, שכה מזוהה עם ההסתה שקדמה לרצח רבין, נשמעת יותר ויותר מפיות הנואמים בהפגנות. הצביעות מהצד הימני כמובן זועקת לשמיים, אך הפתרון אינו באכיפה פלילית אלא בבחירת מסרים נכונים
מרץ 2025 הוא המועד המופרע שביקש סנגורו של נתניהו לתחילת עדות הנאשם מספר 1 בתיקי האלפים. אי אפשר להעיד בזמן מלחמה, אך פרקליטיו והשופרות טענו שנתניהו "קורץ מחומר אחר שיכול לתפקד ללא קושי". שופטי ההרכב, שמתנהלים בעצלתיים ואישרו כל בקשה מופרכת, חייבים לסרב
חטופים? מלחמה? תושבים מפונים? השבוע מצאה הקואליציה זמן להפוך חוק מושחת למלחמת כל בכל. שליטה על הרבנות מעניקה המון ג'ובים, כוח וכסף, בעוד שהצביון היהודי של המדינה לא באמת מעניין את החרדים. ונתניהו? יש אירוני מזה שקרא להפסיק לעסוק בפוליטיקה קטנה?
פעם הציונות הדתית האמינה בשותפות אמיתית עם העולם החילוני. אלא שסמוטריץ' וההנהגה הרבנית יצרו את "החרדיות המודרנית" כדי להגן על הציבור שלהם מ"הפרוגרסיבים". יחד עם האינטרס של נתניהו לשמר את שלטונו - נוצרה תוצאה שנועדה להנציח את אחד העיוותים המוסריים הגדולים
עמדת המפלגות החרדיות, בעיקר של ש"ס, תמיד הייתה מתונה. אלא שמאז פטירתו של הרב עובדיה יוסף, אריה דרעי הפך לנגרר. הוא וגולדקנופף פצו פה לגבי עסקת חטופים רק כי "האדמו"ר" נתניהו, שמפחד מבן גביר וסמוטריץ', ביקש. השקט עד עכשיו היה רפש - זה הזמן לבצע תיקון של ממש
ח"כים, שרים, ראש ממשלה הלכו כאן לכלא בגלל עבירות שחיתות. 7 שנים חלפו מאז חקירת השחיתות הגדולה האחרונה שהייתה כאן. מאז יש יובש. כעת מגיעות למשטרה 3 פרשות חדשות כפרי בשל, אך כרגע אין סימנים לכוכבים זוהרים בקרב החוקרים, כמו פעם, שיהיו מוכנים ללכת עד הסוף
רה"מ ממשיך לשווק סיסמאות באותה שיטה שמכר רהיטים לפני שנים רבות, אך ללא הצלחה. חוסר ההיענות שלו להסביר את האסטרטגיה שלו לעתיד עזה הוביל בפועל לצו המעצר נגדו בהאג וגם לעדנה המחודשת באירופה של הנושא הפלסטיני. בעולם המושגים של נתניהו - אין כישלון גדול מזה
ראש הממשלה הרגיל את כולנו להתפעל מיכולותיו הפוליטיות בשיטת "המדיום הוא המסר". ה"תרגיל" שעשה לגנץ לא עובד משפטית, לא גורם לו להרוויח, זמן וחסר תכלית פוליטית. הוא הגיב לגלנט על מה שלא אמר ולא הגיב על מה שכן אמר כי רק שרידותו חשובה לו
לא משנה כמה נהרגו ונחטפו, שופרות נתניהו סבורים שצריך לנשק את הקרקע שעליה הוא דורך. ישראל מגיעה ליום הולדת 76 מוכת טראומה, ללא חזון מדיני, מבודדת, עם דמוקרטיה שבורה, עם כלכלה על סף קטסטרופה וכשהיא קרועה מבפנים. השפל יעמיק ולא נצמח אם ההנהגה לא תתחלף
בצל החשש שביה"ד הפלילי בהאג יוציא נגדו צו מעצר התפאר נתניהו בעצמאות מערכת המשפט בישראל. בעברית זה נשמע הפוך ב-180 מעלות מצידו ומצד השופרות שלו. חרדות נתניהו לא מופרכות, אבל הוא יודע שהגוף שיכול להצילו זה הגוף שזורעי ההרס בראשות לוין ורוטמן ביקשו לרסק
שופט בחדרה מתח ביקורת קשה על המשטרה בעקבות מעצר מפגינים מחוץ לבית נתניהו בקיסריה. ההבדל בינו לבין אחרים שהוא נמצא לפני פרישה ולא דופק חשבון. הבעיה היא עם השופטים הצעירים שקידומם תלוי בבן גביר ולוין. בשקט, בחסות המלחמה, הרס מערכת המשפט נמשך
לדברים שכתב עד המדינה בתיק 4000 בקריאתו לסייע לו במימון ההליכים המשפטיים בשל ביטול ההסכם איתו יש משמעות פלילית. פילבר הפך לדמות נלעגת אחרי ההסכם - ואז חזר לפעול כדי לרצות את המנהיג והקבוצה העוטפת אותו. העובדה שלקח לפרקליט המדינה שנתיים לבטל ההסכם היא חרפה
אירועי המחאה השבוע לא הצדיקו את דבריו של רונן בר, שהשתמע מהם כאילו המפגינים באו לעשות לינץ' בראש הממשלה נתניהו ורעייתו. גם השר הממונה על המשטרה הצטרף ל"חגיגה" וצוחק על כולנו. השב"כ צריך להיזהר מאידיוט אחד שעלול לעשות מעשה, אבל לא למנוע מהציבור לצעוק
שיא נוסף נשבר בכהונתו של ראש הממשלה - לראשונה מקום המדינה, מתייצבת היועמ"שית לצד העותרים בסוגיית גיוס החרדים. האמת שהיא ואנשיה עשו הכל כדי למצוא פתרון, אבל הממשלה דחקה אותה לשם. נתניהו כלוא בין גפני לבן גביר - ואנחנו עומדים לפני דרמה גדולה בבג"ץ
היועמ"שית גלי בהרב מיארה הבהירה לשר החינוך כי לא תגן על החלטתו בעניין פרסי ישראל. ספק אם הייתה עושה זאת לולא בג"ץ שפסל את החוק לביטול עילת הסבירות. אם יוענק יום אחד פרס ישראל על "הגנה על דמוקרטיה", בהרב מיארה וחיות יהיו ראויות לו
לאיתמר בן גביר חשבון ארוך עם שופטת השלום בירושלים ג'ויה סקפה-שפירא והשרים לוין וסטרוק יחד עם ח"כ קרויזר בולמים את קידומה. אלא שלתומכי המינוי יש רוב בוועדת לבחירת שופטים בראשות שלושת שופטי העליון שלא יכולים להפוך את עצמם לרוב רופס
לקראת עדותו בוועדת החקירה לאסון מירון הזמין רה"מ חוות דעת משפטית שתגדיר את אחריותו, אלא שהיא משמשת כהוכחה לאחריותו הישירה לאסון הגדול ביותר שידענו. הודעת הליכוד המטורפת ממחישה כי נתניהו מנסה למנוע ועדת חקירה ורק רוצה, כמו שהוועדה קבעה, להמשיך ב"תרבות רעה"
ההצהרה הדרמטית של שר הביטחון גלנט דיברה גם מגרונה של מערכת הביטחון שאומרת "לא עוד". הצבא צריך חיילים - והרבה. אם הכנסת תחוקק שוב חוק שמבוסס בעיקרו על הרצון הטוב של בני הישיבות, לא יהיה מופרך להעריך שבג"ץ יבהיר הפעם שהקונספציה המשפטית הזאת חלפה מן העולם
בדחיית העתירות נגד כהונת בן גביר כשר לביטחון הפנים, הציב השופט השמרן מראה מול שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה. כדאי לתומכים העיוורים של שניהם לקרוא היטב את פסק הדין, ולהבין: כך שני שיכורי כוח פילגו את העם, בלי שום סיבה
אחרי שני חוקים ושלוש פסילות, בג"ץ יתכנס לדון שוב בשאלת גיוס החרדים. כשברקע רוח גבית רחבה מאוד בציבור, נראה שהפעם לא יצטרכו העותרים להתאמץ ולהמחיש את הנטל הכואב על החברה הישראלית. הממשלה והכנסת צריכות לקבל הכרעה אמיצה ולא לגלגל אחריות לבג"ץ ואז להתבכיין
פרקליטי נתניהו מיהרו להגיד שאין בעיה לנהל מדינה בזמן משפט. כעת טוען סנגורו שהוא לא מצליח לתקשר עם רה"מ ובונה על "הפסקת אש". השופטים למרבה הבושה דוממים. אתמול נשלחה שרה נתניהו לעדות היועמ"ש לשעבר וינשטיין. הוא לא יצא פראייר - אבל הפראיירים הגדולים הם אנחנו
מאז 7 באוקטובר מדלג השר לביטחון לאומי על המפכ"ל ומצליח להשפיע ברוחו ובמסריו על החלטות של השוטרים בשטח. אל "קבוצת השמאלנים" שמסומנת על ידו עוד מימי המהפכה המשפטית הצטרפו כעת גם משפחות החטופים. השוטרים מסכנים חייהם ודווקא בגלל זה כואב מה שבן גביר מעולל להם
מאז שמונה סיפק מתניהו אנגלמן את הסחורה עבור ראש הממשלה, אבל ב-7 באוקטובר נראה היה שהפך למבקר היפראקטיבי שתוקף את הממשלה. אלא שאז הוכיח אנגלמן את הביקורת נגדו כשהודיע לרמטכ"ל, כפי שנחשף בוואלה!, שיבדוק את התנהלות צה"ל בעוד הלחימה נמשכת - וזה חולני. פרשנות
ב-2004 דן בית הדין הבינלאומי בחוקיות גדר ההפרדה. ההליך אז נראה פחות מאיים והמערכת המדינית אפילו התייחסה אליו בזלזול. היום המוזיקה היא אחרת לגמרי. קשה להעריך איך יסתיים האירוע המשפטי, אבל כבר עכשיו ברור שהסיכוי שישראל תצא מהמערכה הזו ללא פגע נמוך מאוד
ערב הפרסום, פוזרו ספינים שניסו לשנות את תוצאת הדיון בבג"ץ. לאחר שזה לא הצליח החלה ההסתה נגד בג"ץ על רקע המלחמה. האמת היא שפסק הדין לא רק שאינו מפלג, הוא מבטיח שהחיילים מסכנים חייהם למען מדינה יהודית-דמוקרטית. פרשנות
פרשת יובל קסטלמן היא נורת אזהרה מחרידה למה שעלול לקרות אם השר לביטחון לאומי יצליח לפזר כלי נשק ברחובות. איש לא חושב שאביעד פריג'ה רצה להרוג אזרח תמים. השאלה אם יוגש נגדו כתב אישום מסיטה את הדיון מהתהליך החמור באמת, שעובר על המשטרה ועל החברה הישראלית כולה
המחיצות בתפילה ביום כיפור היו טריגר לא מוצלח לסיפור גדול בהרבה - מלחמת תרבות אמיתית. ציבור חילוני חש ששוחטים את הפרות הקדושות שלו מגיב בשחיטת פרות קדושות של הציבור הדתי. הכול חוזר להכרזת לוין המופרעת בינואר, שאת הנזק שנגרם ממנה ייקח עוד שנים רבות לתקן
