עם פרסום חוות דעתה של ועדת גרוניס אתמול (חמישי), אפשר לראות את המינוי של דוד זיני כמנוי וגמור. כמעט כל הרכב בג"ץ שהדיון בעניין מינויו יתגלגל אליו יכבד את עמדת יו"ר הוועדה, אשר גרוניס. כתבתי כאן לפני שבוע שלו גרוניס היה נותר בדעת מיעוט לפיה אין לאשר את המינוי, לא מן הנמנע היה ששופטים שמרנים מתונים היו מושפעים מחוות דעתו. משהתברר שההחלטה התקבלה פה אחד, שום הרכב בג"ץ לא יפסוק בניגוד לעמדה זו.
ואחרי שכתבתי את זה, לאחר שאמש פורסמה השורה התחתונה של ועדת גרוניס, ניגשתי לקרוא את חוות הדעת מתוך הבנה שגרוניס, על משקלו המשפטי-ציבורי הכבד, והשכל הישר והטוב שהוא ניחן בו, מצא שהפגמים שעליהם הצביעו היועצת ואחרים לא מגיעים עד כדי פגיעה בטוהר המידות. כמה הופתעתי לראות כי מהפגם העיקרי שהוצג לו, גרוניס בחר להתעלם.
על שתי בעיות עיקריות הצביעו היועצת ואחרים במסמכים והמכתבים ששלחו לגרוניס: הראשונה, שהצעת העבודה לזיני נעשתה בזמן שנתניהו היה מנוע מלמנות ראש שב"כ; והשניה, שעשה זאת לכאורה מאחורי גבו של הרמטכ"ל. את עיסוקו בסוגיות הללו פותח גרוניס במלים: "הוועדה אינה בית משפט או בית דין בפניו מובאות ראיות על מנת שיתאר ויקבע מה התרחש בעבר". גרוניס התבסס במידה רבה על מסד העובדות שקיבל מזיני, הרמטכ"ל והיועצת כדי לגבש את עמדתו.
נאמר כבר עכשיו כי לסוגיה הראשונה, המשמעותית ביותר - שיתוף פעולה עם המינוי בזמן שלנתניהו היה אסור למנות ראש שב"כ, אין התייחסות של ועדת גרוניס. פשוט אין. גרוניס מזכיר את חוות הדעת הישנה של היועצת מחודש מאי, לאחר פס"ד בג"ץ פיטורי רונן בר, ואז כותב: "ברם, לא ניתן להתעלם מכך שבהמשך נתן בית המשפט העליון ביום 13.7.25 תוקף של החלטה להסכמות בין ראש הממשלה ליועמ"שית". זה ניסוח תמוה. מי התעלם מכך? לאחר שראש הממשלה החליט למנות את זיני על אף הנחייתה, הודיעה היועצת כי אם בעתיד ירצה בכל זאת למנות את זיני, ספק אם יוכל לעשות זאת, ואם ירצה לעשות זאת - היא תכתוב בעניין חוות דעת חדשה.
כזכור, אכן היתה פשרה בבג"ץ אבל היא כלל לא נגעה למינוי זיני. גרוניס מתעלם לחלוטין, פשוט לא מזכיר בחוות הדעת שלו, את המסמך החשוב יותר של היועצת, זה שהעבירה לו עכשיו, לקראת דיוני הוועדה, שבו הצביעה על הפגם העיקרי של זיני, לפיו הסכים להתמנות לתפקיד בזמן שראש הממשלה היה מנוע למנותו. הגיוני והוגן היה לו גרוניס היה מתייחס לעניין וקובע שהדבר לא מגיע לכדי ניגוד עניינים, אך גרוניס פשוט מתעלם מהעניין, מדלג עליו.
לאחר שהוא סוקר את ההסכמה בין הצדדים, שקיבלה תוקף של פסק דין בג"ץ, כותב גרוניס: "קשה על כן לטעון עתה שאסור היה על ראש הממשלה לפעול בעניין". זו גם אמירה תמוהה. מי טוען עתה שעל ראש הממשלה אסור היה לפעול לאחר 60 ימי הדחייה שעליהם הסכים עם היועצת? להיפך; אין ויכוח שבשלב זה כבר היה מותר לראש הממשלה למנות ראש שב"כ; השאלה היא, כאמור, האם היה מותר לו למנות את זיני?
המסמך של גרוניס הופך לתמוה עוד יותר כשבשלב הזה הוא חוזר לעניין שכבר מזמן אינו רלוונטי - ההנחיה הראשונית של היועצת מחודש מאי להעביר את סמכות המינוי מראש הממשלה לשר ממונה. היועצת כבר מזמן ויתרה על הרעיון הלא מוצלח הזה במסגרת הסכמותיה בבג"ץ. לשם מה לחזור לכך, ולהסביר מדוע זה היה רעיון לא טוב? הרי כאמור אין ויכוח ש-60 יום לאחר ההסכמות בבג"ץ חזרה סמכות המינוי לראש הממשלה. כל השאלה היא האם יש פגמים במינוי הספציפי של זיני? וכאמור, גרוניס בחר להתעלם מהפגם העיקרי.
לעניין ההתנהלות מול הרמטכ"ל גרוניס דווקא כן מתייחס. כל אחד יחליט לעצמו עד כמה השתכנע. "ראש הממשלה", כותב גרוניס בחוות דעתו, "לא פנה לרמטכ"ל חרף הנהוג והמקובל ולא שאל לגבי האלוף זיני לפני שהציע את התפקיד לאלוף. על פי הנהוג והמקובל כאשר ראש הממשלה רוצה שאלוף בצה"ל ייפגש עמו, על אותו אדם לפנות תחילה לרמטכ"ל. האלוף זיני לא אמר לראש הממשלה, כאשר הלה הזמינו למכוניתו, כי תחילה עליו לשוחח עם הרמטכ"ל".
גרוניס דן לקולא את זיני בסיטואציה המדוברת. הוא מתאר כיצד זיני נקרא לפתע למכוניתו של ראש הממשלה, ואז כשהם קרובים פיזית, בשיחה צפופה, ניתנה ההצעה. במצב הזה קובע גרוניס: "ניתן להבין את התנהלותו של האלוף זיני". קבע ולא יסף. מעט תמוה בעיני. יתכן בהחלט שהעובדה שזיני לקה בעיוורון באותו רגע ולא אמר לנתניהו שההליך לא תקין אינה מלמדת על פגם בטהר המידות, ובכל זאת היה מצופה מגרוניס לספק כאן אמירה ערכית יותר. מילא. באשר לעדכון הרמטכ"ל מציין גרוניס כי במהלך היום זיני ניסה להשיג את הרמטכ"ל, לא השיג אותו, ושוחח איתו למחרת.
הדיח או לא? מותר לתמוה
אחת משאלות המפתח היו האם הרמטכ"ל הדיח את זיני? כזכור לאחר ההודעה על מינוי זיני בחודש מאי מיהר הרמטכ"ל להוציא הודעה נוקבת בדבר הפסקת שירותו של זיני. כעבור כמה שעות הוציא הודעה מרוככת יותר. גרוניס קובע חד משמעית: "הרמטכ"ל לא הדיח את האלוף זיני משירותו בצה"ל. הרמטכ"ל הפסיק את שירותו בצה"ל עת שהתברר שהמינוי מוסכם בין ראש הממשלה והאלוף זיני. הרמטכ"ל סבור שכאשר מושגת הסכמה של אלוף לתפקיד כה בכיר כמו ראש השירות, אין זה מן הראוי שאותו אלוף ימשיך לשרת. טוב שכך".
ברור לחלוטין שהקביעה של גרוניס מבוססת על עדות זמיר בפני הוועדה. ברור מן הסתם שזמיר אמר לוועדה כי הוא לא רואה את הפסקת עבודתו של זיני כהדחה. מותר לתמוה, אם הכל בסדר מה היה דחוף לרמטכ"ל להוציא עוד באותו היום, שבו יצאה הודעת ראש הממשלה, הודעה כה נחרצת בדבר הפסקת כהונתו של זיני?
בשאר העניינים הנוגעים לעמדות והתבטאויות שלו ושל בני משפחתו של זיני, חוות הדעת של גרוניס ברורה ולטעמי גם מוצדקת. ברור שהחינוך והמגזר של זיני הם לא במסגרת המנדט של הוועדה וטוב שכך.
גרוניס כן בוחר לציין כי זיני הכחיש בפניו שאמר שהכפיפות לראש הממשלה קודמת לכפיפות לחוק, והוסיף: "ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה, אך ראש הממשלה כפוף לחוק". גרוניס לא היה חייב לשאול בעניין הזה את זיני, אך מששאל אני חייב להודות שהתשובה מעט מטרידה. גם קרעי, למשל, אומר שהוא כפוף לחוק. הוא רק טוען שהיועצת ובג"ץ עוברים על החוק. במילים אחרות, אם גרוניס כבר בחר לשאול את זיני בעניין זה, אולי היה כדאי שיחדד את הסוגיה ויעמיד בפניו מצב של סתירה בהנחיות - למי היה מציית? כידוע, לא מדובר בדילמה היפותטית.
גרוניס, משום מה, גם בחר לציין שזיני אמר לו כי: "לא יראה עצמו כפוף לחוק, אם למשל יהיה חוק שיחייבו לאכול חזיר". המשפט הזה מזכיר לי פעולה בצופים, או אולי שיעור באזרחות בבית ספר הדתי שבו למדתי; ואם כבר נגזרה עלי הנוסטלגיה הזאת, אומר באופן חד משמעי שגם אני הייתי מסרב לחוק שהיה מחייב אותי לאכול חזיר. ושוב נשאלת השאלה, מדוע ה"מדריך אשר", לא ניסה לחדד עם "החניך דוד" את הדילמה: "ואם הרב היה אומר לך שאסור עליך לקיים הנחיה מסוימת של היועצת המשפטית לממשלה שאיננה אכילת חזיר, אלא למשל מעצר פורעים יהודים ששורפים בתי ערבים, האם היית נשמע לרב, או ליועצת"? אם כבר פעולה בצופים, שתיעשה כמו שצריך.
ואחרי כל זה, נאמר שוב, גרוניס הוא משקל משפטי כבד, ולכן את המלצתו בג"ץ כבר לא יהפוך. היועצת מן הסתם תכבד את עמדתו בתשובה שתגיש לבג"ץ לכשיוגשו העתירות, ותתקשה לעמוד על מלא בצד של העותרים. מצד שני, ספק אם תוכל להתעלם לחלוטין מכך שגרוניס התעלם לחלוטין מהפגם העיקרי שעליו הצביעה במינויו של זיני.
סופם של דברים, אם לא תהיה מגה-הפתעה - זיני יהיה ראש השב"כ הבא של ישראל, וכל שנותר לקוות הוא שהפעם האחרונה בקריירה שלו שבה הוא שם פס על החוק, הייתה ביום שהוצע לו התפקיד.