לפני שנה ערכתי כאן השוואה בין ערב שמחת תורה 2011 (החלטת הממשלה על עסקת גלעד שליט) לבין ערב החג ב-2024. אז היו בעזה 101 חטופים. ככלל טענתי כאן שב-2011 לנתניהו היתה ממשלה נוחה עם סמנים ימנים מאוד ידידותיים, כשהיחידים בממשלה שהתנגדו לעסקה היו אביגדור ליברמן, בוגי יעלון ועוזי לנדאו. הראינו כיצד החזרת שליט מחקה באחת את המחאה החברתית שהשתוללה עד אז ברחובות.
הטקסט של נתניהו סחף את הלבבות, וציבור גדול, מימין ומשמאל, הכיר לו תודה על החזרת החטוף שנחטף במשמרת של קודמו. מה שעשה את השינוי, כתבתי, הוא לא מהפך בתפישה המדינית-ביטחונית של נתניהו, אלא פשוט החקירות שהפכו לאישומים פליליים, שצמצמו מאד את האפשרויות הפוליטיות שלו. המצב המשפטי שלו הוא שהכניס את הכהניזם לצמרת ממשלת ישראל, וכיוון שהשותפים הללו איימו בפירוק הממשלה אם תסתיים המלחמה, החטופים המשיכו להינמק במנהרות בעזה.
אז מה השתנה אם כן בין אוקטובר 24' לאוקטובר 25'? לפני שאציע מה כן, אתחיל עם מה לא? השקר הגדול שמופץ מכיוון הקואליציה הוא שעד היום לא עמדה בפני נתניהו עסקה מעין זו. זו בדיה מכוערת שאפשר בנקל להפריך אותה; הרעיון של עסקאות כוללות נפסל פעם אחר פעם בשל הדרישה הנגדית של חמאס לסיום המלחמה. צמד המילים "סיום המלחמה" היה בעבור הקואליציה ונתניהו בראשה כצמד מילים מכושף שהס מלהזכירו. סמוטריץ' ובן גביר הבינו שבכך יגוז חלום ההתיישבות בעזה, ונתניהו הבין שהקואליציה תתפרק. ההסבר הרשמי היה שצריך להגיע ל"ניצחון המוחלט" ול"מיטוט חמאס". ישראל פסלה כל יוזמה, והיו כמה כאלה, לקיים מו"מ כלשהו שיכלול את האפשרות ל"סיום המלחמה".
רק לשם המחשה, ביוני 2024 הסביר נתניהו בראיון לתוכנית "הפטריוטים" מדוע הוא מתנגד לעסקה מלאה, ומוכן רק לעסקה חלקית: "אני מוכן לעסקה חלקית שתחזיר לנו חלק מהאנשים, אבל אנחנו מחויבים להמשיך את המלחמה לאחר ההפוגה כדי להשלים את היעד של חיסול החמאס. על זה אני לא מוכן לוותר". מהטקסט הזה למדנו שהתנגד לכל רעיון של סיום המלחמה. הסכמתו עכשיו, ב-2025, לסיום המלחמה כבר לא מותנית ב"חיסול החמאס", ואפילו לא בפירוק נשקו.
אז מה כן קרה? שני דברים - הבחירות הקרבות, וחיסול יתרת האשראי שנתן לו ממשל טראמפ. בהנחה שהתרחישים האפוקליפטיים שנפתלי בנט ורבים בציבור הישראלי חוששים מהם לא יתממשו, הבחירות בישראל יתקיימו לכל המאוחר בעוד שנה, ולפי רוב התחזיות לפני, אולי אפילו הרבה לפני. נתניהו צריך לעבור ממוד של שרידות טכנית (קולותיהם של בן גביר, סמוטריץ' והחרדים מבחוץ), למוד של היבחרות. הסקרים ידועים. הברית של הכהניסטים, המשיחיים, החרדים, ותומכי נתניהו הנאמנים לעיתים מצליחה ליצור בלוק חוסם לאופוזיציה ולעיתים לא. נתניהו צריך להחזיר לעצמו קבוצה מסוימת של מצביעים, והוא יכול לקחת אותה רק מאלה שעברו לבנט. הסיכוי שאלה יחזרו אליו עבר רק דרך עסקת חטופים.
חשוב מכך, לפני כמעט שנה הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צו מעצר נגד ראש הממשלה. במהלך החודשים האחרונים עוד ועוד מדינות, בהן אלה שהיו ידידותינו הטובות באירופה, התייצבו נגד ישראל, הכירו במדינה פלסטינית, וחלקן אף הכריזו על נתניהו כאישיות בלתי רצויה. ישראל היתה על סף הדחה מתחרויות ספורט בינלאומיות ומתחרויות האירוויזיון. מועמד בעל סיכויים גבוהים לנצח בבחירות לראשות עיריית ניו יורק הודיע כי אם ייבחר יורה על מעצר נתניהו, אם זה יגיע לשטח העיר.
מול כל הרעות הללו, מאז הבחירות שהתקיימו בארצות הברית בנובמבר אשתקד, לנתניהו היה את גבו של האיש החזק בתבל, הנשיא טראמפ. פעם אחר פעם נתניהו הצליח לסובב את טראמפ לטובתו ולשכנע אותו כי הסרבנים הם החמאסניקים ולא הוא. פעם אחר פעם טראמפ נראה, בין השאר בגלל נתניהו, כשוטה הכפר כשפיזר איומים חסרי תוחלת על גיהנום, השמדה, טרנספר, וכו'. כל הדיווחים על הביקור האחרון מוכיחים כי לטראמפ נמאס מכל זה. שעון החול של ועדת פרס נובל לשלום תרם לעניין, כמו גם העניין האסטרטגי שיש לטראמפ עם הקטארים ומדינות המפרץ.
מעבר לזה, טראמפ גם הבין היטב שבכל הקשור להחזרת החטופים וסיום המלחמה, העם בישראל לא עם נתניהו. טראמפ ביטא זאת בדרכו הפנטסטית כשאמר לנתניהו במסיבת העיתונאים ש"להחזיר חטופים ולסיים את המלחמה זה מאוד פופולרי". הוא גם הוסיף ש: "שמתי לב שיש קהל גדול שמתאסף כל הזמן בישראל והם מזכירים את שמי, הם מחבבים אותי מסיבה כלשהי. הם אומרים שני דברים: תחזיר את החטופים ובבקשה סיים את המלחמה. נמאס להם, מספיק. אז אני חושב שזה דבר מאוד פופולרי". כשביידן ביקש מנתניהו לסיים את המלחמה, הוא שווק כאן על ידי נתניהו כעוכר ישראל. ינון מגל המגוחך אמר ב"פטריוטים" כי העסקה הגיעה למרות המחאה וכיכר החטופים. שעתיים אחר כך טראמפ כבר צייץ תמונות של הרבבות בכיכר. בקיצור, המחאה לא הגיעה ללבו של נתניהו וממשלת ההפקרות שלו, אבל כן, בסופו של דבר, הצליחה להגיע לטראמפ. עוד רבות ידובר על הגיבורים, אזרחי ישראל, שהגיעו מדי שבוע למחאות ולעצרות.
אני לא יודע אלו מלים יבחר נתניהו לשבץ בנאומו לאחר החזרת החטופים. אולי יחזור על הפסוק היפה מהפטרת פרשת "בראשית" מספר ישעיהו, שאותו ציטט לאחר החזרתו של גלעד שליט: "להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא יושבי חושך". ההבדל הוא שאז, ב-2011, האמנו להתרגשות שלו, לשלמות שהפגין עם המהלך; היום לצד השמחה וההתרגשות הגדולה, נדע שמנהיג מדינת ישראל החזיר בני עמו לגבולם, אלה שנחטפו תחת כהונתו ולא תחת כהונת אחר, כמי שכפאו שד. אוי לבושה. עם הבושה הזאת המדינה תצטרך לחיות דורות קדימה, אבל היא לא תקלקל לנו את השמחה הגדולה, שתגיע אלינו, אם ירצה ה', בימים הקרובים.