במקום לתמרן בחוכמה בתוך מגבלות בג"ץ והיועצת המשפטית, בחר ראש הממשלה להתריס, למהר ולהכתיב - והתוצאה: דוד זיני לא ימונה לראש השב"כ.
במקום לנקוט צעדים מחושבים ולהתנהל לפי כללי המשחק החוקיים, בחר נתניהו שוב באימפולסיביות שהובילה לפסילת מועמדותו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ. המאמר מציג את רצף המהלכים השגויים, את התעלמותו של רה"מ מהיועצת המשפטית - ואת ההשלכות האפשריות על שלטון החוק ויציבות המדינה.
אירועי השבוע האחרון מעלים שאלה מעניינת - האם ראש הממשלה, אנשיו וממשלתו איבדו כל יכולת טקטית להתנהל נכון במסגרת כללי המשחק? אני לא שואל, רחמנא ליצלן, על התנהגות מצפונית נכונה; ברור שאין כזאת בממשלת נתניהו. אני מדבר על התנהגות טקטית נכונה. הרי ברור לחלוטין שבהתנהלות מעט שונה היה נתניהו יכול די בקלות להעביר את מינויו של האלוף דוד זיני כראש שב"כ.
בשבועיים האחרונים הסברנו כאן איך נתניהו הוא שקשר את עצמו לחקירות קטארגייט, כשבהופעותיו התקשורתיות אמר שהן נועדו להפיל אותו. עצם האמירות הללו, קבע בג"ץ, ייצרו עבורו ניגוד עניינים, שהיה אמור למנוע ממנו לעסוק בפיטורי ראש השב"כ. אלא שמאז, במקום ללמוד מהטעויות, נתניהו הציב עוד ועוד מוקשים בדרך שלו למינוי ראש שב"כ חדש. כזכור, מיד לאחר שניתן פסק הדין של בג"ץ, ביום רביעי שעבר, הודיעה היועצת לנתניהו כי לאור הפסיקה, לעת עתה עליו למשוך ידיו מהליך בחירת ראש השב"כ הבא, עד שתתן לו חוות דעת משפטית מנומקת בנושא. היא גם הבטיחה שתעשה זאת מהר.
למרות זאת, לנתניהו אצה הדרך וכבר למחרת בערב, לפני שבוע בדיוק, מיהר להודיע כי החליט למנות את האלוף דוד זיני כראש השב"כ הבא. ואני שואל: האם לא היה איש חכם אחד בחבורת הכסילים שמקיפה את נתניהו שיסביר לו שבכך יתכן והוא קובר את סיכוייו של זיני להיות ראש שב"כ?
והנה ההסבר: ההנחה המוצדקת של נתניהו היתה שהקפאת הביניים תיהפך להקפאת קבע ושהיועצת לא תאפשר לו למנות את ראש השב"כ הבא. כל יועץ אינטליגנטי היה אומר לו (וממילא הדברים גם דווחו על ידי הח"מ עוד באותו ערב), כי בסבירות גבוהה חוות הדעת הזאת תקבע שכדי להתגבר על ניגוד העניינים מינוי ראש השב"כ הבא יובל על ידי שר אחר שיוסמך לכך. כל יועץ אינטליגנטי היה אומר לו במחשכים: את מי אתה רוצה? את זיני? יופי, שתוק, תדאג שאותו שר יידע שזה המועמד שאתה חפץ בו, וברור שאותו שר לא ירצה לאכזב אותך. אלא שנתניהו, שמוקף היום רק בטופז לוקים ובשופרות מגושמים כמו סג"ל, מגל וברדוגו (כאלה שאומרים לו: לך, תילחם, תיאבק ותרסק) החליט שהוא מודיע בחמישי בערב על מינוי זיני, כאילו כדי לקבע עובדות. בפועל, הוא קיבע עובדות הפוכות.
בשונה מהאימפולסיביות המביכה של לשכת רה"מ, המהלכים של לשכת היועצת לרוב מחושבים מאד. מיד אחרי הודעת נתניהו, הודיעה היועצת מנגד כי ההחלטה על מינוי זיני היא בניגוד להנחיות המשפטיות. ביום שישי כבר הודיע נתניהו כי זיני לא יעסוק בחקירת קאטרגייט. גם זה היה מהלך מטופש שרק העמיק את התסבוכת של המינוי. אם נתניהו היה מציע את הרעיון ליועצת, לפני שהודיע על מינוי זיני, אולי אולי היה לו סיכוי, על אף שברור שאיננו מספק. אלא שהוא לא הציע אלא הודיע על אותו הסדר ניגוד העניינים שקבע לעצמו - הסדר שבפועל לא יגביל אותו, אלא את האיש שהוא ממנה. נתניהו, אנשיו, שופר כלשהו, לא יודעים שזה לא עובד כך בדמוקרטיה?
בזמן הכנת חוות הדעת היה ברור לכל המעורבים בכתיבתה שהמינוי של זיני ייפסל בשל ההליך הלא תקין, אבל כן התלבטו בלשכת היועצת בשאלה מה יקרה במקרה שיתבצע ההליך מחדש, כלפי חוץ באופן תקין, וזיני ייבחר שוב? השאלה שעמדה היא: האם העובדה שראש הממשלה כבר הודיע כי זיני הוא המועמד שלו הופכת את ה"הליך התקין" לישראבלוף שכן ממילא הממשלה יודעת מי הוא המועמד המועדף על נתניהו? ההחלטה בלשכת היועצת היתה לחלק את את חוות הדעת לשתיים: חוות הדעת הראשונה תהיה על הליך המינוי, ואם הממשלה תעמוד על כך שהיא רוצה למנות את זיני, תתן על כך היועצת חוות דעת נוספת.
ביום שני אחר הצהרים חוות הדעת של היועצת כבר היתה מוכנה לשיגור, אלא שאז שוב הוכיחה הממשלה את כסילותה ואת חוסר החשיבה הטקטית שלה, וקברה סופית את הסיכוי שזיני ימונה. בשעות אחר הצהריים, בזמן שחוות הדעת של היועצת נמצאת בהגהות ובליטושים אחרונים, הממשלה הוציאה את ההודעה הבאה: "הממשלה מקדמת בברכה את כוונתו של ראש הממשלה למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ". במלים אחרות, הממשלה אמרה ליועצת: לא משנה איזה הליך תקבעי לנו כאן: אנחנו נמנה את זיני.
העיכוב בשיגור חוות הדעת ביום שני נבע מההודעה הזאת. הוא זה שהביא את היועצת ואת המשנה שלה, גיל לימון, להוסיף את המשפט הבא בחוות הדעת שפורסמה אחרי שמונה בערב: "ספק אם יהיה ניתן למנות לתפקיד את האלוף זיני...הקשיים באפשרות למנות האלוף זיני התעצמו מאד נוכח הצהרת הממשלה מהיום וספק אם ניתן יהיה לרפא את הפגמים המצטברים הללו". כך במו ידיו לא רק שנתניהו גרם להרחקתו הפורמלית מהליך מינוי ראש השב"כ, הוא גם גרם לכך שזיני לא יהיה ראש השב"כ הבא. אם תרצו, אחד הנכסים היחידים שיש לשוחרי הדמוקרטיה בישראל הוא הטמטום הטקטי של ראש הממשלה וסובביו. התנהלות מעט אחרת בכל אחד מהשלבים וזיני היה מתמנה.
מה הלאה?
ראש הממשלה כבר הודיע ביום שישי האחרון שהמינוי יעבור דרך הוועדה למינוי בכירים, ועדת גרוניס. עזבו את זה שהוועדה עדיין לא הורכבה, עזבו את זה שהוא מינה כמ"מ נציב שירות המדינה את יהודה כהן, מתוך מחשבה שישמש חבר בוועדה הזאת, מבלי שהבחין שעומד נגד כהן כתב אישום משמעתי (ספויילר - המינוי ייפסל). האם מישהו סבור שגרוניס ישקול לכנס את הוועדה בראשותו לאחר שהיועצת הודיעה שיש מניעה משפטית לקדם את ההליך? מי שחושב כך איבד את שיקול דעתו, ממש כפי שבלשכת ראש הממשלה איבדו אותו.
מכאן והלאה שני תרחישים כלליים אפשריים: אפשרות אחת היא המשבר החוקתי המפורסם: נתניהו, או שר מטעמו, ממשיך לקדם את מינוי זיני על אף פסיקת בג"ץ שתהיה בעניין. עד היום נתניהו הפר פעמים רבות את הנחיות היועצת, אבל כן נמנע, לפחות למראית עין, לקבל את עצתם של קרעי, לוין, ושאר גוטליבים ואלמוג כהנים, ולהפר פסיקת בג"ץ. האם נתניהו החליט לשבור סופית את הכללים? אי אפשר לפסול את האפשרות הזאת אבל ההערכה כרגע שהוא עדיין לא הגיע לשם. המשמעות של הליך כזה תהיה בסבירות גבוהה אי-הכרה של צמרת השב"כ בראשו, ואי-הכרה של שאר ראשי מערכת הביטחון והפקידות הציבורית כולה בראש השב"כ החדש; בקיצור, מבוא למלחמת אזרחים.
התרחיש השני הוא התרחיש הטקטי, שבו כאמור עד היום לא הצטיין ראש הממשלה. הממשלה אכן תבחר בשר אחר שיוביל את ההליך שילווה באופן קפדני, כפי שקובעת חוות הדעת, על ידי היועצת המשפטית לממשלה. האם מישהו מאתנו מאמין שגם הליך כזה ידיר באמת את ראש הממשלה מהליך בחירתו של ראש השב"כ הבא? לא, אבל זו האלטרנטיבה הכי פחות גרועה. בסוף, גם ליועצת ברור שהמדינה הזאת זקוקה לראש שב"כ קבוע.
מינוי ראש שב"כ אכן הכרחי לקיומה של מדינת ישראל, אבל התצהיר האימתני של רונן בר, ומה שנחשף בהליך המשפטי בעניין פיטוריו, מוכיחים שבעידן נתניהו-בן גביר-לוין, קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מאוים גם אם ישראל היתה מוקפת במיקרונזים ובבודהיסטים.
אז נכון, בינתיים האימפולסיביות של לשכת נתניהו פועלת כנגד האינטרסים של עצמה. מצד שני - בלשכת היועצת, ולמרבה המזל גם בבג"ץ, מבינים היטב כי שניה אחת של מצמוץ וכל מה שיוותר לנו הוא רק לבכות. למרבה השמחה, גם ישראלים רבים מבינים היטב את הסכנה. אסור שהטמטום הטקטי של לשכת ראש הממשלה ירדים אותנו. אסור להוריד עיניים מהכדור.