מצאו "משהו" על עמית? הבלון התפוצץ - וסוכן הכאוס לוין יוצא למרדף

לפני שנצלול להחלטה של נציב הקבילות נגד השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, בדבר התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית - הנה קצת קונטקסט. עמית חווה את מה שחווו כאן כמעט כל נשיאי בית המשפט העליון, החל מתקופת כהונתו של אהרן ברק. כמו שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חוותה כאן את מה שכמעט כל היועצים המשפטיים לממשלה חוו כאן, גם מאז אהרן ברק - ניסיון להשחיר את דמותם כראשי מערכת החוק והשפיטה בכל אמצעי אפשרי, וזאת כדי להביא את הציבור לחוסר אמון טוטאלי בהם, בהחלטותיהם ובפסיקותיהם. כמובן שמי שעומד מאחורי קמפיין השחרתם הם אלה שחשים נפגעים מהחלטותיהם, בין אם בתחום הציבורי ובין אם בתחום האישי-פלילי ממש.

מצד שני, אין ספק כי נשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה הם עובדי ציבור מהמעלה הראשונה, בעלי כוח והשפעה עצומים, ולכן בוודאי יש עניין ציבורי רב בבדיקה וכמובן גם בפרסום פגמים בהתנהלותם, אם יש כאלה.

יש משפט מקומם שאנשים אוהבים לומר כשהם מנסים לגונן על מושחתים: "אם תחפש טוב, על כל אחד תמצא משהו". הוא מקומם משתי סיבות. ראשית, הוא טומן בחובו הנחת יסוד שלפיה אלה שמגוננים על ראשי הרשות השופטת והתביעה הכללית סבורים כי האנשים הללו הם מלאכים טהורים, נטולי חולשות שיש לבני אנוש. ברור שבכל אחד יש פגמים, וזה מוביל אותי לסיבה השניה: כשאתם אומרים "על כל אחד תמצא משהו", למה אתם מתכוונים במילה "משהו"? אונס? הטרדה מינית? רצח? גניבה? סגירת מרפסת? שקר? שקר לבן? בקשה מהאינסטלטור לפני 40 שנה לוותר על מע"מ? סכסוך עם שכן?

אז בואו נבדוק מהו בדיוק ה"משהו" הזה שנמצא נגד נשיא בית המשפט העליון; "משהו" שהושקע מאמץ רב למוצאו בימים הקריטיים שלפני בחירתו כנשיא בית המשפט העליון. בתחילת החלטתו שפורסמה אתמול כותב קולה כי "במהלך השנה האחרונה...הוגשו לנציבות עשרות תלונות ביחס לכב' השופט יצחק עמית". מתוך העשרות הללו מצא קולה כי תלונה אחת נגד הנשיא מוצדקת.

לפני שהוא מפרט את החלטותיו מציין קולה כי "צודק הנשיא שמקורם של הפרסומים (נגד עמית) הוא בסריקת אלפי החלטות שיפוטיות שניתנו על ידו, הן בעת כהונתו כשופט והן בעת כהונתו בבית המשפט העליון. עוד אקדים ואדגיש כבר עתה כי הכתרתו של הנשיא 'כעבריין בניה' גרמה וגורמת לנשיא ולמשפחתו לעוול ניכר, וגם אם נפלו טעויות כאלה ואחרות במהלך הטיפול בהיתר הבניה, בוודאי ובוודאי שהכתרתו בתואר המפוקפק של 'עבריין בניה' אינה ראויה, אינה הוגנת ואינה נתמכת במציאות'".

למי ששכח, סיפור עבירות הבניה הוא הפסקול של ערוץ 14 ושאר השופרות מאז ינואר 25'. שנה שלמה שהשקר הזה מהודהד.

חוץ מעבירת הבניה, קולה קובע כי שלל הטענות הנוספות לא מוצדקות, חלקן "ספקולטיביות"; על חלקן כתב כי הן מופרכות ובגינן אפילו לא ביקש את התייחסות עמית, ו"טוב היה אם לא היו מוגשות", ועל חלקן הקטן על אף שהוא לא מוצא פגם בהתנהלות עמית, הוא מציע דרך אחרת שבה היה עליו לפעול.

תלונה אחת מוצא קולה כמוצדקת, זו העוסקת בנבחרת הדירקטורים, שבה היה חבר בין השאר אחיו של עמית. הסיפור בקליפת אגוז הוא שעמית, כשופט תורן, קיבל לידיו עתירה לביטול ההחלטה לביטול נבחרת הדירקטורים. הוא העביר את העתירה להרכב, ובין לבין נתן צו ביינים. השופט קבע שעמית היה צריך לספק גילוי נאות על כך שאחיו חבר בנבחרת הדירקטורים, ודחה את הטענות העיקריות של עמית, ואלו הן: אחיו כבר הודיע בשלב המדובר כי לא ימשיך לכהן כדירקטור בחברה המדוברת, וממילא במבחן המעשה אחיו גם לא פנה לחברה אחרת כדי לכהן בה באותם 33 ימים שחלפו עד שנדונה העתירה.

כלומר, במבחן המעשה שום שחיתות לא היתה פה. עמית כמובן לא ישב בהרכב שדן בתיק לגופו, אלא כאמור רק היה שופט תורן שלא רצה להתחמק מעבודתו.

קולה כותב כי "העובדה שאחיו של הנשיא לא פעל כדי להיבחר לכהונה נוספת, או לא הגיש בעת הרלוונטית מועמדות להיכלל בנבחרת הבאה...היא מקרית ועל כן אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אפשרותו לעשות כן". הוא מסכם כי: "סבורני כי גילוי נאות מטעם הנשיא כבר במסגרת החלטתו הראשונה שהורתה על הגשת תגובות הצדדים היה מתחייב, וזאת הגם שהעמדתי לנגד עיני את רצונו הכן של הנשיא לעמוד בחובתו לשבת בדין ולא לגרום להעברת התיק למותב אחר, על הסרבול שבדבר".

קולה הוא איש של מילים פשוטות וישירות, ואם היה סבור שעמית פעל מתוך ניגוד עניינים היה פשוט קובע זאת: "הנשיא פעל תוך ניגוד עניינים". הוא לא עשה זאת. נכון, ברור שהסיבה לכך שעמית היה צריך לתת גילוי נאות הוא בשל ניגוד העניינים הפוטנציאלי, ובכל זאת יש סיבה לשפה המינורית שבה שופט לא מינורי בחר להשתמש בה. קולה נותן אמון בגרסת עמית שלפיה הוא, עמית, לא רצה ליצור סרבול במערכת, ולכן לשיטתו עמית אפילו לא היה צריך לפסול את עצמו, אלא רק לתת גילוי נאות כדי לתת לצדדים פתחון פה בעניין. אם כן, ברור שה"משהו" שהצליחו למצוא רודפי עמית הוא קטן, חרס דהוי, פעולה שבמבחן המעשה לא ייצרה שום שחיתות. ועדיין, עמדת קולה שעמית היה צריך לתת גילוי נאות לא מופרכת.

השגגה של עמית בפרשת נבחרת הדירקטורים ממחישה בדיוק את ה"משהו" שהזכרתי מקודם. זה מה שמצאתם? עם החרס המתפורר הזה ששליתם ממצולות הים אתם רצים להדיח עכשיו את הנשיא עמית? זו בדיחה. זמן קצר לאחר פרסום החלטת הנציב, הודיע שר המשפטים, יריב לוין, שהוא "פותח בהליכי קובלנה משמעתית נגד השופט עמית בעקבות מסקנות הנציב קולה".

ראשית, לפי חוק בתי המשפט, העניין אכן נמצא בסמכותו של לוין, אלא שעל מופרכות הצעד שלו אפשר ללמוד מהחוק שעוסק בסמכויותיו של נציב הקבילות נגד שופטים. החוק קובע כך: "העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים". נכון שהחוק לא מתנה קבילה משמעתית נגד שופט בהמלצה של הנציב, ועם זאת, לנוכח המינוריות בלשון שבה נוקט קולה כלפי עמית, שאפילו נמנעת מלקבוע שעמית היה בניגוד עניינים, ובעיקר לאור העובדה שקולה נמנע מלהמליץ לשר להעמיד לדין משמעתי את עמית, מה באמת הסיכוי של קובלנה כזאת?

הסיפור הזה ילווה כמובן בתסבוכות חוקתיות, בדיוק אלה שלוין סוכן הכאוס מת עליהן. בהיסטוריה המשפטית של ישראל יש מעט מאד מקרים שבהם שופטים עמדו לדין משמעתי. המערכת לרוב מנסה להימנע מכך, ואם יש חשש אמיתי להרשעה משמעתית, השופט יקבל רמז ויפרוש לבד. במקרים חמורים, שגם הם נדירים מאד, השופט מודח על ידי הוועדה לבחירת שופטים. הפרקטיקה של משפט משמעתי לשופטים נדירה אפילו יותר.

חוק בתי המשפט קובע שנשיא בית המשפט העליון הוא שקובע את הרכב בית הדין המשמעתי - הרכב של חמישה, שמתוכם שלושה שופטי בית משפט עליון, או של שלושה, ובהם שני שופטי בית המשפט העליון. כיוון שברור שעמית לא יוכל למנות את ההרכב שדן בעניינו, המשנה לנשיא, נעם סולברג, הוא שיצטרך למנות את ההרכב שיישב בדין של נשיאו. ראש ההרכב צריך להיות או נשיא בית המשפט העליון (לא רלוונטי), או המשנה שלו, או ותיק שאר השופטים, שזאת במקרה שלנו דפנה ברק-ארז. כשלוין יפצח בהליך הזה הוא בוודאי יטען שלא הגיוני שהכפופים לעמית ידונו אותו, ושבעצם כל השופטים בישראל כפופים לו. אז לוין יטען שכל הרשות השופטת נגועה בניגוד עניינים, כמו שטען שכל הפרקליטות נגועה בניגוד עניינים בעניין הפצ"רית.

יתרה מזאת, אם תוגשנה עתירות לבג"ץ נגד ההליך המשמעתי נגד עמית (ומן הסתם הן תוגשנה), בטענה שהוא נעשה בניגוד להמלצות ובחוסר סבירות קיצוני, מי בדיוק ידון בעתירות הללו? ואם לא די בכל אלה, ברור שלוין יבקש בזמן ההליך המשמעתי להשעות את עמית מתפקידו כשופט. מי יחליט על כך?

לוין כרגיל ינסה להטריף את המערכת. הדבר היחיד שיודע לחולל השר הכושל הזה הוא כאוס. לכן, למערכת אסור ליפול למלכודת שהוא מכין לה. היא כבר מצמצה (גם אם מכוונות טובות), כשאפשרה ללוין למנות פרקליט מלווה לתיק הפצ"רית. השופטת וילנר אמרה אז שמקרה חסר תקדים מחייב פתרון חסר תקדים. נו, יגיד לוין, קל וחומר במקרה עמית. אולי, מי יודע, הוא גם יבקש למנות את שופטי עמית במקומם. למערכת אין ברירה. היא צריכה לגלות חוזקה ונחישות מול גלי הטרלול האלה.

ועוד דבר - השופט קולה, כבר למדנו, הוא לא באמת פורמליסט. בתיק זדורוב הוא לא היסס לייצר סצנות תקשורתיות, בין השאר פנה תוך כדי לדובר הפרקליטות בטענה שיש תדרוכים נגדו. לאחרונה התראיין על סאגת הפצ"רית כדי להסביר את עמדתו, וגם בהחלטה הנוכחית לא בדיוק התקבע על ניסוחים יבשים. אם הוא באמת שופט הגון, שייצא פומבית נגד הקובלנה של לוין. הרי הוא בעצמו אמר שעמית נתון למסע הכפשות, ובשורה התחתונה לא השתמש בסמכות שהחוק מעניק לו להמליץ על קובלנה משמעתית. קדימה קולה, תוכיח אומץ, תוכיח יושרתך, ותצא להגן סוף סוף על שלטון החוק.