יריית הפתיחה נורתה: המטרה - הפסקת משפט נתניהו | כך תפעל הקואליציה

אל תטעו במופע האימים שראיתם ביום שני בכנסת עם פתיחת כנס החורף; הוא לא רק היה עוד שלב בהפיכה המשטרית שהחלה בינואר 23', הוא היה יריית הפתיחה למהלך החשוב ביותר לנתניהו בכנס הזה, מהלך ממוקד שהקואליציה כבר לא מנסה להסתיר - הפסקת המשפט של ראש הממשלה.

הפעם הכוונה היא ללכת עם זה עד הסוף, וזה יקרה לשיטתם באחת מכמה דרכים שמקודמות במקביל: פיטורי יועצת והחלפתה; חנינה, הסדר טיעון מקל, או פיצול תפקיד היועצת. מיד נעבור על הסיכוי של כל אחת מהדרכים, אבל לפני כן כמה מילים על האקלים שהקואליציה יוצרת, זה שמכשיר את המהלכים המושחתים.

הבייס הקשיח של נתניהו כבר מוכן להכל. מבחינתו, אם היום הקואליציה תודיע על ביטול בית המשפט העליון, ביטול מוסד היועצת המשפטית, ושינוי שיטת הבחירות באופן שיבטיח את שלטון נתניהו לכל תקופת חייו, הוא ייעמד על רגליו ויריע. זה קשה לקריאה אבל זו האמת, והיא תולדה של שטיפת מוח שיטתית ומתמשכת במשך תקופה ארוכה.

מאידך, לא מדובר ברוב מדינת ישראל, לא ברוב הימין, ואפילו לא ברוב מצביעי הליכוד. כדי להכשיר עוד ועוד לבבות למהלכים הקיצוניים, נתניהו פועל בשתי דרכים מקבילות. ביד אחת, הוא כאילו מנסה לבדל את עצמו ברטוריקה מלוין, רוטמן ואוחנה (באופן די מגושם יש לומר, ולא ממש אמין), ומדבר במתק שפתיים על החשיבות באחדות; ביד השניה הוא מגביר את הלחץ שלו על דוושת הדה-לגיטימציה לראשי מוסדות שלטון החוק - נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה - כדי לרמוס גם בקרב שולי הבייס הקשיח את האמון שעוד נותר בהם. מה שהתרחש בפתיחת כנס החורף של הכנסת היה על דעתו ובעידודו של נתניהו.

נכון, נתניהו כן קרא איכשהו לעמית "נשיא בית המשפט העליון" (בדרך מוזרה. הוא אמר: "אמרתי שהוא נשיא בית המשפט העליון", במקום פשוט לכבד אותו ולקרוא לו באותו רגע: "כבוד נשיא בית המשפט העליון". מילא); אוחנה כזכור לא הכיר בו כנשיא, וכינה אותו "שופט". במערכה הבזויה להפסקת משפט נתניהו לכל אחד יש תפקיד: אוחנה, לוין ורוטמן יסתערו קדימה, ונתניהו ינסה לדבר באופן יותר מנומס, אבל בכל פעם שחברי כנופיית ההרס ינבלו את פיהם הוא ייתן להם גב, בדיוק כפי שקרה בתחילת השבוע.

הוא, אוחנה, לוין ורוטמן, מתואמים בתוכנית המתמשכת להלעיג, להשפיל, לדרוס, כמה שרק אפשר, את ראשי המערכת, כדי להכשיר את הקרקע ליום פקודה. גם בקשת נתניהו מהשרים וחברי הכנסת להגיע ליום פתיחת משפטו היא חלק מובהק מהמהלך (שלא לדבר על מהלכים קודמים כמו הזמנת השגריר האמריקני עם בובת הבאגס באני, והזלזול המוזמן של טראמפ בנאומו בתיק ה"סיגרים והשמפניות").

עכשיו נחזור לדרכי הפעולה האפשריות.

פיטורי היועצת ובחירת יועץ מטעם במקומה היו אמורים להיות דרך המלך לסגירת משפט נתניהו. יועץ חדש יגיע, ואז או שיודיע על עיכוב הליכים, או על משיכת כתבי האישום, או שיחתום על הסדר טיעון מגוחך עם נתניהו ללא קלון וללא מאסר בפועל.

למעשה, ההחלטה לפטר את היועצת כבר התקבלה, אלא שהיא נעשתה בדרך לא חוקית; זאת לאחר שלוין לא הצליח להקים את ועדת גרוניס, עקב סירוב שרי משפטים לשעבר ויועצים משפטיים לשעבר (שאחד מהם צריך להיות נציג הממשלה בוועדה) לשתף פעולה עם המהלך הבזוי.

בג"ץ כבר יותר מרמז שאין כל סיכוי למהלך ללא ועדת גרוניס. השרים לוין ושיקלי כבר הבינו שהמהלך הזה לא יצלח, אך מסרבים להודות בתבוסתם וממשיכים להעביר תגובות לבג"ץ ללא ייצוג. את העמדה המנומקת המשפטית לצו על תנאי שהוציא להם בג"ץ הם צריכים להעביר עד סוף החודש וספק אם יעבירו. הם יודעים שלא משם תצמח להם הישועה.

משפחת נתניהו, שופרותיו ושריו, משקיעים במהלך הזה הרבה מרץ. כרגע הדברים נעשים באופן מגושם למדי, אבל לא מן הנמנע שהדברים ישתנו בקרוב. שלשום שלחו שרי הממשלה מכתב לנשיא המדינה ובו בקשה מוזרה מהנשיא "להפעיל את סמכותך" ולסיים את משפטו של ראש הממשלה. כמובן שאין כל תוקף משפטי למסמך הזה, שאמור להישלח על ידי הנאשם ולא על ידי שלוחיו, בטח לא חברי כנסת ושרים. מה גם שהמכתב לא מכיל את המרכיבים המתבקשים בבקשות חנינה: קבלת אחריות, חרטה, וכו'. השרים והח"כים יודעים את כל זה, ולכן בתחילה לא מיהרו לחתום על הבקשה. אתמול פרסם מיכאל שמש בתאגיד כי ההנחיה לשרים נחתה, איך לא, מהגברת הראשונה, שרה נתניהו. לפי הפרסום, היא הסבירה להם שהעיתוי טוב, ושגם טראמפ רוצה בכך (מה?), ושהמשפט צריך להסתיים.

הנשיא הרצוג, למיטב בדיקתי, עומד בכל תוקף, לפחות כרגע, שהבקשה תישלח על ידי הנאשם עצמו, על פי המקובל. האם נתניהו, או אפילו רעייתו בשמו, יעשו זאת תוך לקיחת אחריות והבעת חרטה? ובכן, ניצנים לאפשרות הזאת כבר נשמעים מכיוון השופר הראשי, יעקב ברדוגו. לפני כמה ימים נזף בחבר פאנל באולפנו שאמר שלראש הממשלה אסור להסכים לכך. "אל תהיה גיבור על גבו של ראש הממשלה", הטיח בו ברדוגו. מעניין.

השאלה השניה שאותה הנשיא מותיר עדיין בערפל היא האם יהיה מוכן לדון בחנינה לנתניהו לפני סיום משפטו. כזכור, יש תקדים אחד מפורסם, שעליו חתום אביו של הנשיא, הנשיא לשעבר חיים הרצוג, שבו ניתנה חנינה בטרם הרשעה, אך זו גם ניתנה בטרם כתב אישום. זה קרה בפרשת קו 300 ואנשי השב"כ. לא היה מקרה בהיסטוריה של ישראל שבו ניתנה חנינה לאדם תוך כדי משפטו. האם יצחק הרצוג יהיה מוכן ליצור את התקדים הזה? פעם נטייתו של הרצוג היתה שלא; היום להבנתי נטייתו השתנתה.

הרצוג מתוסכל מאוד מהעובדה שנתניהו והפרקליטות לא הגיעו להסדר טיעון. את האשם הוא תולה לא רק בנתניהו, אלא גם בפרקליטות שלא הסכימה ללכת עם נתניהו לגישור פלילי (היועצת לא מתנגדת למו"מ על הסדר טיעון, אך מתנגדת לעשות זאת תוך כדי הליך מריחה בדמות גישור פלילי ששוב יעצור את המשפט לתקופה ארוכה).

לכן, אם אכן תוגש לו בקשה כדת וכדין שכוללת לקיחת אחריות על מעשיו (בנוסח שעדיין לא יהיה ברור מהו, וגם לא ברור אם הרצוג יעמוד על התפטרותו של נתניהו), הרצוג יזמין חוות דעת משפטית על האפשרות של מתן חנינה תוך כדי משפט, ואם תהיה חוות דעת רצינית שלא תשלול את האפשרות הזאת, הוא להבנתי יילך עליה. השאלה כאמור היא מה המחיר שידרוש הנשיא, והאם ראש הממשלה יהיה מוכן לשלמו.

האמת היא שנוסחת הסדר הטיעון ברורה וידועה מאז המגעים עם היועץ הקודם, אביחי מנדלבליט - הורדת סעיף השוחד, השארת סעיף הפרת אמונים, עונש מאסר שיומר לעבודות שירות, והשתת קלון שבפועל יסיים את הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה.

האם יהיה רגע שנתניהו יסכים להסדר הזה? בניגוד למה שמקובל לחשוב, ראש הממשלה היה קרוב בעבר להסכים להסדר הזה, ומסיבות שכבר פירטנו המגעים התפוצצו בדרך. היום זה כבר נראה יותר רחוק ופחות ריאלי, אבל כמובן תלוי מאוד באיך תתפתח מערכת הבחירות הקרבה, ואיך ייראו הסקרים ככל שנתקרב לבחירות. הסיוט של נתניהו הוא להפסיד בבחירות כשמשפטו עדיין מתנהל.

זה ההליך שהקואליציה מניחה עליו בכנס הקרוב את רוב הז'יטונים. אם המהלך יצלח, התביעה הכללית תוצא מידיה של בהרב-מיארה, ותועבר לתובע כללי חדש מטעם, שימונה לצידה. בקואליציה מאמינים שהם יכולים להעביר את החקיקה הזאת מהר, עם פתיחת כנס החורף, והדבר היחיד שמונע מהם לעשות זאת, בינתיים, אלה המפלגות החרדיות. אם המפלגות החרדיות יתרצו, נקבל את החוק המושחת הזה בעסקת חבילה עם חוק השתמטות.

הטיעון של הרוטמנים הוא שסוגיית פיצול תפקידי היועץ כבר עלתה בעבר, ויתרה מזאת, היועצת מונתה לתפקידה כשגדעון סער הצהיר שבכוונתו לפצל את התפקידים. בפועל, אומרים בקרבת היועצת, כשזה קרה איש לא ידע באיזה פיצול מדובר בדיוק, ובוודאי היועצת לא היתה מסכימה לכך שתמונה לתפקיד כשתובע מטעם עובד לצדה.

ההערכה במשרד המשפטים היא שבג"ץ יאפשר שינוי חוקתי כזה רק בתחילת הקדנציה של היועץ הבא, ולא תוך כדי כהונה, בזמן שברור שהכוונה של הקואליציה היא אחת - לבטל את משפט ראש הממשלה.

כך או אחרת, עיניים על הכדור. בממשלה ובקואליציה לא מסתירים היום את מה שבעבר ניסו להכחיש - חבריה יעשו הכל כדי לסיים את משפט נתניהו בכנס החורף הזה. אם לא יצליחו, זה יהיה הדבר הראשון שיעשו אם יזכו בבחירות. אם הציבור יתן להם שוב את המנדט, זה כבר ייעשה בדרך הכי דורסנית שאפשר לחשוב עליה, ללא כל מעצורים.