הדיפ סטייט ייפול כמו שאל-קפונה נפל בארצות הברית. המאבק לשחרר את מדינת ישראל ממנגנוני כוח המשומנים היטב בכספים זרים עובר דרך הממשל האמריקני. המאבק מתקיים בשתי זירות: זירת הקונגרס, החוקר האם ארגוני המחאה קיבלו כספים בניגוד לדיני המימון הפדרליים של ארצות הברית.
זירה נוספת היא עמדת הנשיא, שם עומדת על הפרק עצומת מאה אלף האזרחים המבקשים מהנשיא טראמפ להשית סנקציות משתקות על ראשי היוריסטוקרטיה הישראלית - גלי בהרב מיארה ויצחק עמית - בדומה לסנקציות שהושתו על גורמים במערכת המשפט בברזיל. גילוי נאות: הח"מ יזם את העצומה לטראמפ.
בסוף השבוע פורסם דו"ח נוסף של ועדות המשפט ויחסי החוץ של בית הנבחרים האמריקאי בנושא מימון פדרלי שהגיע, במישרין או בעקיפין, לארגוני המחאה בישראל. מדובר בדו"ח המשך לדו"ח שפורסם ביולי 2025, שבו הוצגו ממצאים בדבר העברת כספים לגופים שונים, ובהם עמותת עתיד כחול לבן, שהוועדה מתארת כמטה מרכזי של מחאת הרפורמה המשפטית; התנועה לאיכות השלטון; ויוזמות אברהם. איש ההון אורני פטרושקה מכהן כיו"ר משותף של יוזמות אברהם ונמנה עם הדמויות הבולטות בעתיד כחול לבן.
מה שמעניין בדו"ח החדש הוא הרחבת החזית מזירת המימון הפדרלי מטעם ממשל ביידן, שהועבר במישרין או בעקיפין לארגוני מחאה, אל הזירה המשמעותית הרבה יותר: זירת דיני המס האמריקאיים.
הוועדה מעלה את האפשרות שחלק מהקרנות הפטורות ממס לפי סעיף 501(c)(3) (המקבילה האמריקאית לסעיף 46 אצלנו) העבירו כספים לגופים העוסקים בפעילות פוליטית, באופן שעלול לעורר שאלות לגבי עמידתן בתנאי הפטור ממס. הוועדה מצביעה על חשדות ועל צורך בבדיקות נוספות מצד רשויות המס האמריקניות.
על פי דיני המס האמריקניים, פעילות פוליטית עלולה לפגוע במעמדן של עמותות הנהנות מהטבות מס מסוימות. הוועדה בוחנת האם חלק מהפעילויות שיוחסו לארגוני המחאה עולות לכדי פעילות פוליטית מסוג זה. הדינים האמריקאיים מחמירים יותר מהדינים הישראליים בנקודה זו - לא כל שכן כאשר מדובר בפעולות מחאה אגרסיביות, כגון חסימות כבישים, שהיו חלק בלתי נפרד ממחאת הרפורמה המשפטית.
מבין הארגונים המוזכרים, התנועה לאיכות השלטון ניצבת במצב מורכב במיוחד מבחינת הוועדה, משום שלפי הדו"ח היא לא שיתפה פעולה באופן מלא עם דרישות המידע של הקונגרס. הוועדה אף מציינת כי בשל כך לא הצליחה לקבל תמונה מלאה של כלל מקורות המימון והפעילות. מעניין יהיה לראות אילו צעדים ינקטו בקונגרס האמריקאי בעקבות הסירוב להעביר מידע.
אגב, למרות הסירוב הזה, הצליחה הוועדה לקבל בעקיפין מידע על מימון שהגיע לתנועה לאיכות השלטון דרך אותן קרנות המצויות בחקירת הקונגרס.
הדרך לפורר את הדיפ סטייט הישראלי עוברת דרך ארצות הברית. הכספים האדירים המוזרמים משם לארגוני המחאה הם הדלק שמניע חלק ניכר ממה שקורה בקפלן ובמחאה. המהלך צריך להיות כפול: ראשית, צעדים משפטיים שיינקטו נגד כל עמותה ישראלית או נגד כל קרן אמריקנית שהעבירה כספים, לכאורה, בניגוד לחוקי המימון הפדרליים, לדיני המס האמריקניים או לחוקים למלחמה בטרור. שנית, סנקציות מצד ממשל טראמפ על ראשי היוריסטוקרטיה הישראלית באמצעות צווים נשיאותיים.
מהלך המלקחיים הזה, המגיע מכיוון ארצות הברית, לוקח זמן. ההליך בקונגרס הוא הליך יסודי, ממוקד ורציני, ולכן הוא נמשך זמן רב. הוצאת צווים נשיאותיים המטילים סנקציות על ראשי היוריסטוקרטיה, בדומה לצעדים שננקטו נגד השופט דה מוראס בברזיל ונגד גורמים בתביעה הכללית שם, היא הליך מהיר יותר, המחייב חוות דעת ממשרד האוצר וממשרד החוץ האמריקניים. אך גם בו יש רגישות רבה, ולכן הוא יופעל בעיתוי המתאים.
וכך, כפי שאת אל קפונה הפילו בסופו של דבר באמצעות עבירות מס, יש סיכוי שגם הדיפ סטייט הישראלי יפול דרך בחינת סוגיות מס ומימון לפי הדין האמריקאי. ומכיוון שהממשלה חוששת לנקוט פעולה ברורה נגד המרד היוריסטוקרטי המשתולל בישראל בימים אלה, הישועה עשויה להגיע דווקא מכיוון ארצות הברית.
פרופ' משה כהן אליה הוא מומחה למשפט חוקתי ומייסד "מסד הארץ - מכון המחקר של עם ישראל".