בגידה מבפנים: מה נתניהו צריך ללמוד מההצבעה על מבקר המדינה?

הדברים נכתבים "בין שתי הצבעות", כלומר, לאחר שהשופט בדימוס יוסף אלרון ניצח בהצבעה הראשונה עם 60 קולות אל מול 57 (שניתנו לעו"ד מיכאל ראבילו), אך לא השיג את הרוב הדרוש של 61 קולות.

לכאורה אין לסיבוב הראשון משמעות ואפשר שנתניהו עוד יצליח "להציל מהקו" את הסבב השני, אבל גם אם כך יהיה, צריכה נורת אזהרה אדומה ובוהקת להבהב לנגד עיני ראש הממשלה.

נתניהו הוא הליכוד והליכוד הוא נתניהו. זו המשוואה שביקש נתניהו ליישם לא רק במפלגתו שלו אלא להשליטה על כל מדינת ישראל, באמצעות חקיקה משפטית שכמוה כהפיכה שלטונית, שהייתה מקרבת את ישראל למודל של משטר נשיאותי, עם פחות איזונים ובלמים ויותר כוח בידי השלטון.

לא ניכנס עתה לוויכוח האם מדובר בהצלה לישראל או בסכנה למדינה כפי שהכרנו אותה, אבל דבר אחד ברור: לפחות בכל הקשור לקואליציה בכלל ולמפלגתו שלו בעיקר, נתניהו הצליח בגדול: מעולם לא חבו רבים (וחסרי כישורים) את רום מעמדם לאיש אחד ויחיד. "ליגה משלו", בידלו אותו בתעמולת הליכוד. "ליגה אחרת" זעקו השלטים - ולפחות בכל הקשור במפלגת השלטון, היו הדברים מדויקים.

הצבעה חשאית היא דרכם של חברי קואליציה לא מרוצים לנקום. לפני שמונה הרצוג לנשיא, אי שם לפני כחמש שנים, העדיף נתניהו להתקפל בטרם ההצבעה שהייתה עלולה להכשיל את מועמד הליכוד. הוא העריך שלא יצלח הצבעה חשאית ועל פי טענות שנשמעו לאחרונה, הגיע להבנות עם הרצוג עוד לפני שהלה נבחר (הנשיא מכחיש).

הפעם השנייה הייתה בעת ההצבעה על הרכב הוועדה למינוי שופטים, עת נחלה הקואליציה תבוסה שמשליכה על יחסה עם מערכת המשפט עד עצם היום הזה. גם אז התברר שתחת החזות האחידה והתלכדות הליכוד סביב מנהיגו, יש בקיעים ויש אפילו מורדים.

תגידו שמדובר בטיפה בים? זה נכון, אבל חוק הגיוס למשל הצליח להוציא למי שנדמו לעדר הכבשים לחשוף שיניים של כלבי רועים. נתניהו משך זמן, החליף את יולי אדלשטיין בבועז ביסמוט, סגר דילים בקריצה עם החרדים - ובסוף התקפל. לכאורה בשל חוסר הסכמה עם גדולי התורה, אך למעשה כי ידע שהוא עלול להינגף בהצבעה במליאה, דווקא משום שחלק מחבריו לסיעה מתעקשים להיאחז במה שחשבנו שכבר פס מן העולם: אידיאולוגיה.

תוצאות ההצבעה הראשונה, גם אם יצליח נתניהו להשיב עריקים לביתם (סוף סוף יוכיח שהוא יודע לפעול נגד עריקים!), משליכות על ראש הממשלה מעבר למישור הנראה לעין, הן מהוות תמרור אזהרה לגבי העתיד.

מה יקרה אם במפלגתו שלו יחששו שהוא עומד להפסיד בבחירות? מה יקרה אם יוסיף ויסתבך בבית המשפט, היכן שהוא מפעיל תעשיית שופרות שמפמפמת ללא הרף ש"התיקים קורסים" (כל כך קורסים עד שעסקת טיעון הולכת ומתבררת כמוצא אחרון שלו לחמוק מהרשעה במרבית סעיפי האישום)?

מה יקרה כאשר יחושו הזאבים שקהו שיניו של מנהיג הלהקה, זה שנשך בחוזקה בכל פעם שבה ניסו למרוד בו?

אוהדים של קבוצות גדולות כבר יודעים שהסימן לקריסה אינו ירידת ליגה, אלא ברגע שבו השופטים מרשים לעצמם "לטעות" לרעתך... רמז שהותר הרסן וכל אחד יכול לנעוץ פגיון קטן (כמטאפורה כמובן) בגוף שהחיים הולכים ועוזבים אותו.

"הגם אתה ברוטוס?" היו שלוש המילים ששם ויליאם שייקספיר בפיו של יוליוס קיסר, התמה כיצד מי שהחשיב כידידו הטוב נמנה על הקושרים כנגדו.

נתניהו, בשנות שלטונו הארוכות "גידל" דורות של "ברוטוסים", אבל אף לא חבר אמת (כולל בני משפחה קרובים שלא מפנימים עדיין שנגמר) שיניח יד על כתפו וילחש לו: "נגמר חביבי".

מה עושים ה"ברוטוסים", שרובם חבים לנתניהו את חייהם הפוליטיים? בינתיים הם נועצים סיכות קטנות במועמד שלו למבקר המדינה, אבל אם הזכרנו את שייקספיר, אולי מוטב לשמור את המילים האחרונות לנתן אלתרמן, מתוך "ילדי ההפקר": "היום היום תקענו רק עיניים ומחר נלמד לתקוע סכינים".