הבחירות למבקר המדינה הן לכאורה החומר הכי טוב שאיתו יכולה הייתה האופוזיציה להגיע לבחירות - תמצית הביקורת על התנהלות הממשלה לאורך הקדנציה. אלא שהפעם, את התירוץ הקבוע שליווה כל הפסד ("יש להם 68, בממשלת השינוי היינו על חודו של קול") - אין להם, זו הצבעה חשאית שבסיבוב הראשון היו כפסע מהפסד צורב לנתניהו, אין אמון מבית.
חרף זה שנתניהו, שנמצא בתקופה מאתגרת בכל הגזרות ושגם חלקים בבייס שלו מודים שאלו לא הימים הכי טובים שלו, הניח הכל בצד. הפשיל שרוולים, הכניס ידיים לתוך ה"סחלה" הפוליטי והגיע לעשות נעים בגב לחברי הכנסת שלו - כמו שרק הוא יודע. הקרבות עם דוד ביטן, שזכה לשבת עם ראש הממשלה לשיחה צפופה על כורסאות הפרסה שמאחורי המליאה, הוקפאו לכמה שעות. ששי גואטה ומשה גפני נכנסו ויצאו מלשכת רה"מ; אליהו רביבו "הסתודד" עם נתניהו מחוץ למליאה; חלק מהמתנדנדים זכו לשיחות "הקש בגג" מראשי סניפים בליכוד רגע לפני הפריימריז.
האופוזיציה, וגם המועמד שלה, לא באו למלחמה. עורך הדין מיכאל ראבילו פירפר בין חדרי חברי הכנסת בשבועות האחרונים, לא היה לו רגע דל. כשהוא נראה במשכן, זה תמיד היה בריצה מחדר לחדר, בלי לבזבז זמן - השופט אלרון הרים טלפונים לחברי כנסת. מי שהפך לחשוד המיידי הוא חבר הכנסת ירון לוי מ"יש עתיד", שהודיע שיעזוב את המפלגה אחרי הבחירות, וכפי שפורסם בוואלה - מוחרם על ידי מפלגתו.
צריך לומר ביושר: הדרישה ממנו לחשוף את הצבעתו החשאית היא גם מריחה זיהום של הליך הבחירות. ולמרות הביקורת, אפשר רק לדמיין מה היה קורה פה ואיזו מהומה הייתה קמה בתקשורת לו בנט, לפיד או איזנקוט היו מעמידים לתפקיד את פרקליטם האישי.
בבחירה בין אירוע שייזכר כמפלה פוליטית של נתניהו לבין הליך שמריח לא טוב ביום טוב, נתניהו העדיף את האפשרות השנייה. התחושה במסדרונות הכנסת נעה בין "קוסם" לבין "חסר מעצורים", וכל אחד קיבל חיזוק לדעתו המוקדמת. השאלה הגדולה היא מה האירוע הזה עושה למאוכזבי הליכוד והקואליציה - אלו שהצביעו לגוש ומרגישים הומלסים פוליטיים. האם הניצחון וכישלון האופוזיציה החזירו אותם הביתה, או שמא הצחנה הבריחה אותם עוד יותר?
מי שעולה כמי שיכול להוות בית לאותם "הומלסים" הוא עופר וינטר שכבר חודשים חורש את הארץ ומתקרב לרגע ההכרעה. הוא אמנם הוריד הילוך עם פתיחת הסבב מול איראן, אך העלה אותו מחדש בימים האחרונים וצפוי להחליט בקרוב האם ובאיזו קונסטלציה הוא נכנס למגרש הפוליטי.
וינטר מציג קו עצמאי וייחודי של "מר ביטחון" ומדבר בכנסים על הכרעה מהירה כבר חודשים ארוכים, הרבה לפני שהמושג הפך לקמפיין של אחרים. בשני סקרים של גורמים פוליטיים שונים עלה נתון שטרם נחשף: וינטר מצליח למשוך כ-2 מנדטים חזרה מגדי איזנקוט. נתון זה עשוי להעיד כי עבור חלק ממאוכזבי הקואליציה, גוש המרכז הוא חניון זמני בלבד.
במקביל, הקרב על חצי הגמר, ראשות האופוזיציה, נמשך במלוא עוזו. הלחץ במטה המשותף של לפיד ובנט שהושק השבוע, לצד הסקרים המקרטעים של מפלגת "ביחד", מביאים עמם בחינה מחודשת של אסטרטגיית הקמפיין. אם בתחילת הדרך התמקד המסר הציבורי בעשייתה של הממשלה הקודמת וב"החזרת ישראל למסלול", הרי שבשבועות האחרונים נחלק הקמפיין לשתי חזיתות מרכזיות: פנייה לליכודניקים מאוכזבים, וניסיון למצב את נפתלי בנט כמועמד לראשות הממשלה באמצעות קמפיינים ושלטי חוצות. אלא שלפי גורמים במפלגה, המהלכים הללו לא סיפקו את התוצאה המקווה, כשבמקביל גדי איזנקוט ממשיך לצמצם בעקביות את הפער בסקרים.
לדברי גורמים המעורים בנעשה במפלגה, החיבור המוקדם עם יאיר לפיד לא התקבל בהתלהבות בקרב כלל השותפים. "זה קרה תחת לחץ, ולא כולם אהבו את זה. בסוף זה הבריח אנשי ימין", אומר אחד מהם. לדבריו, בימים הקרובים צפוי שינוי בקו הקמפיין, וייתכן שיחזרו לתת דגש על "ניהול המדינה" - המסר שלטענתם תרם בעבר לעלייה בתמיכה הציבורית.
בנתיים, יש מי שחושב על היום שאחרי חצי הגמר וזה הקרב על ראשות הממשלה, "את הציבור שלנו מעניין לנצח", אומר בכיר במפלגות האופוזיציה. "לא גיוס, לא היועמ"שית ולא הרפורמה. אם לא ננצח, שום דבר לא יוכל להשתנות. צריך מפלגה שתיתן תקווה למחנה, ומפלגה כזאת יכולה לקום רק באמצעות איחוד משולש".
הוא מפנה ביקורת חריפה כלפי איזנקוט: "זה גדי שאמר שצריך ליצור נושאת מטוסים ולהעביר מצביעים מגוש לגוש; עכשיו הוא באגו-טריפ, מתבשם מהסקרים, ובפועל בוחר באגו על חשבון המדינה". לטענתו, גם יריביהם הפוליטיים מעדיפים לראות את איזנקוט מוביל את המחנה. "מכונת הרעל דוחפת את איזנקוט, הרבה יותר קל להם לנצח אותו. מבחינתם הם מנסים לבנות אותו כ'בני גנץ 2' - חביב ותמים".
הביקורת מופנית גם לניסיונותיו של איזנקוט לקיים ערוצי הידברות עם המפלגות החרדיות. "זה שהוא הלך להיפגש עם גפני נובע מתמימות, מהמחשבה שאפשר לעבוד עם החרדים. בני גנץ כבר היה בסרט הזה. המחנה שלנו לא יכול להרשות לעצמו עוד בני גנץ 2 ועוד מרב מיכאלי שמסרבת לאיחודים. כולנו יודעים איך זה נגמר".