כשהמילה ציוני כבר לא מחברת - אלא מסננת את הציבור הישראלי

לפני הבחירות כולם אצלנו מרכיבים ממשלות. כל בוחרת אסטרטגית, כל מצביע יועץ בכיר. והסכמה אחת משותפת לכל החכמים: זאת חייבת להיות "ממשלה ציונית". כלומר, לכולם ברור שמשמעות הציוניות היא גזענות יהודית. כי איך אפשר להבין אחרת ממשלה בלי ערבים? נכון יש כאלה עם מנעד ציוני רחב יותר - גם בלי ערבים וגם בלי חרדים. משמע, הם גם גזענים וגם אנטישמים, אבל "נורא פטריוטים". יופי לנו, שניים בכרטיס אחד. אכן, בישראל העכשווית ציונות היא גזענות.

לא צריך להרחיק לטיעונים השדופים של "תאר לך מפלגה בגרמניה (או צרפת, ארצות הברית או כל מדינה אחרת) שכל המפלגות החשובות שלה מתחייבות להקים קואליציה בלי יהודים". אוי.. איזה פסטיבל בכי והתקרבנות היו יכולים להיות פה. אבל מסתבר שוב, שמה שאסור לכל העולם מותר לאנטישמים (כן, הפלסטינים הם שֵׁמִיִים, לפחות כמונו) הישראלים, בני דת משה. משכך אפשר וצריך להישאר כאן ולחפור פנימה לתוך הסוגיות הציוניות.

זה משעשע ואפילו נלעג לראות את האולימפיאדה הציונית הזו. פוליטיקאים שחוקים שאין להם שום דבר להציע חוץ מהסתה, מתחרים בינהם מי יותר ציוני. "אני ציוני" ו"אתה פוסט ציוני", "ההוא ציוני כהלכה" וההיא "ממש לא", ו"פוסט ציוני" זאת בכלל קללה איומה, יותר גרועה מפולסא דנורא.

על מה הם בעצם מדברים? הרעיון של הרצל היה די ברור. להקים בלבנט מדינת לאום במודל המרכז אירופאי של המאה ה-19. דמוקרטיה פרלמנטרית במסגרתה יפתרו האתגרים של הקולקטיב היהודי. המעבר מעם דתי עתיק יומין ללאום חדש וחילוני היה חיוני. והוא בא עם הנחיות: "אנו מכבדים את הרבנים, אבל נדאג לכך שמקומם יהיה בבתי הכנסת, כמו שמקומו של הצבא בקסרקטינים".

זה החזיק מעמד מעט מאוד זמן. היום ככל שאתה נע יותר ימינה על הסקאלה הציונית הרבנים נמצאים יותר בקסרקטיני הצבא, כשהצבא הוא הזרוע הארוכה והעמוקה של הפורעים הדתיים, וכשאתה נע שמאלה אתה נשאר עם נאמנות עיוורת לצבא הפרוע הזה והתרפסות מתמשכת בפני הרבנים.

מה הבעיה? הבעיה היא שלא צריך בכלל את ההגדרה הזאת של ציוני, ומי שבכל זאת מתעקש להשתמש בה צריך אותה לצרכים של עוולה ורוע. הציונות הייתה התנועה שנועדה לאפשר לעם היהודי לעבור ממשטר מבוזר ותפוצתי למבנה משטרי חדש - ריכוזי וריבוני. הציונות הייתה הפיגום שאיפשר את המעבר מהמבנה הישן לחדש.

במאי 1948 הושלמה המשימה. הבית החדש נחנך בהתרוממות רוח חסרת תקדים עבור העם היהודי ובקטסטרופה איומה עבור העם הפלסטיני, אבל מרוב צהלה ובהלה שכחו להסיר את הפיגומים - למרות שהם מיותרים לחלוטין.

שהרי לכל ישראלי יש שלושה שמות, שם המשפחה של כולנו הוא: אנחנו בני אדם, כמו כל שאר הברואים. השם האמצעי שלנו הוא: ישראלים, על פי תעודת הזהות והאזרחות. והשם הפרטי משתנה: יהודי, מוסלמי, נוצר,; וכל השאר. בשביל מה צריך את השם הרביעי: ציוני? מה הוא מוסיף שלא מכוסה על ידי שלושת האחרים? שום דבר טוב.

מבחן "האם אתה ציוני" משמש בישראל לבניית סולם הנאמנות וההטבות. למרות שאין הגדרה אחת המגדירה את כל הציונים המגדירים את עצמם כציונים. ברור לכולם מי פריווילג ומי מחוץ לגדר. הציונות היא המסננת. כלי המיון באמצעותו ישראלים מפלים לרעה זה את זה.

הימין ציוני כדי להפלות ערבים, החילונים ציונים כדי לתעב חרדים, החרדים ציונים כדי לקלל את הפליטים ומהגרי העבודה (ניזכר בערגה באלי ישי, הזכור לרע). כל אחד והמסננת הציונית שלו. מדינה דמוקרטית אמיתית לא יכולה לקיים את עצמה לאורך זמן עם שיטה שכזו. במדינה דמוקרטית האזרחות אמורה להיות המעמד היחיד - בלי מבחני זהות אידיאולוגים.

מרגע שמבחן הציונות תפס את מקומו של מבחן האזרחות - הדמוקרטיה מתה מבפנים. אנחנו יודעים, הרי מיון אנושי על ידי מדינה הוא בדיוק הסלקציה שיהודים נאלצו לעבור כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה. לפעמים הגמל היהודי לא רואה את דבשתו הגזענית.

ומשום כך, השימוש העכשווי במבחן הציוני הוא הרבה יותר משריד ישן של שפה - הוא בגידה בישראליות. הוא מודיע לאזרחים, ובמיוחד לערבים שבהם, שהשתייכותם למדינה היא על תנאי, כל עוד יכנעו למסגרת האידיאולוגית של הרוב היהודי. זו גם בגידה בדמוקרטיה, כי דמוקרטיה אמיתית שייכת לכלל אזרחיה, ולא רק לאלה שעוברים בה סלקציה לאומנית.

כאשר "ציוני" נעשה שם נרדף ללגיטימי, אזי "מי שאינו ציוני" הופך אוטומטית לחשוד הזכאי למלא חבילת ההדרות והאפליות. אז שיהיה ברור, אני לא ציוני כי נולדתי אחרי שפג תוקפה של הציונות ב-48. אני ישראלי, כמו כל הישראלים, כי נולדתי למדינה שרצתה להיות מתוקנת שבה בני עמי ובני עמים אחרים, אלה שחושבים כמוני ואלה שדעותינו הפוכות. כולנו שווים בפני המקום.

ובמובן הזה, החריף והכואב, הציונות בישראל של היום הפכה לגזענות. כל עוד אלה המתיימרים להחליף את תורת הגזע האוחזת היום בשלטון, לא יצהירו שהם בעד שיוויון אזרחי מלא, ושותפות פוליטית מלאה, בלי כל השלייקעס והשטיקים הציוניים, הם בעצם - אותו דבר: נחמדים יותר, חילונים מעט יותר. אבל אותה האדרת בשינוי הגברת, כי הם סלקטיביים ולא שיוויונים באותה מידה. ואסור להצביע גם להם.