יהודית הייתה אמנם פרופסור מוכרת לרפואה, אבל קודם כל אחות
יהודית ליבוביץ' נולדה ברומניה למשפחה חמה, אך בפרוץ מלחמת העולם השנייה השתנו חייה והיא נאלצה בגיל 13 לתפקד כאמא לשני אחיה. לימים הפכה לרופאה, חוקרת סרטן ומרצה לפתולוגיה, ולמרות הצעות לעבודה בחו"ל, לא הסכימה לוותר על הקרבה למשפחה "היה לה קשר מיוחד עם אחיה"
הצמיח את העמק: איש הטבע והמורה המיתולוגי שהקים מושב ותרם לדורות של בני נוער
אילן זהרוני וחבריו מגרעין "שלח" הקימו את רם-און, וכשהתחתן הקים משק חקלאי. במרוצת הזמן החל לשלב את אהבתו לחינוך ולאהבת הארץ ועבד כמדריך בחברה להגנת הטבע. את הידע הרב שאצר פרסם במאמרים וספרי הדרכה. "הוא היה אדם הגון וישר, והביע את דעתו על כל דבר"
התיאטרון של פנינה: השחקנית והבימאית שיצרה שפה מיוחדת בעיר לוד
פנינה רינצלר, בחורה בעלת רעמת תלתלים וניצוץ בעיניים הקימה בעיר שכל כך אהבה, לוד, תיאטרון שהפך למוקד עשייה חברתי-תרבותי משמעותי. בשנת 2019 היא אף זכתה בפרס שח"ם בקידום החברה הישראלית, "אהבה אדם באשר הוא אדם, בלי שזהותו, דעתו, הלאום או הדת שלו ישנו עבורה"
הרופאה שכל חייה נלחמה לגשר על הסדק החברתי וליישם רפואה שוויונית
בסוף השבוע שעבר הלכה ד"ר אילנה הרמן-בהם לעולמה כשהיא בת 73. כשעברו בני משפחתה על תכתובות בטלפון הסלולארי שלה ראו כי יום קודם, למרות מצבה, עדיין הייתה בקשר עם מטופליה. "היו עולים אליה לרגל מכל הארץ - שידרה אופטימיות עד יומה האחרון"
פרופ' שלמה נחמיאס, האיש שהעניק סיכוי לאלפי נערים ונערות במצוקה
השופט נחמיאס, מרצה מצטיין וחבר בוועדה לשלום הילד, ידע לעזור לנוער בפריפריה בכל האמצעים החינוכיים. "אין תלמידים רעים - יש מורים לא מבינים", הוא נהג לומר. ראש עיריית אשקלון אמר עליו: "מופת של עשיית צדק וחינוך לערכים"
אשת החינוך שראתה בשילוב תלמידים מקבוצות חברתיות שונות הכרח: "לכל תלמיד יש מקום"
חדוה רוזנברג איש-שלום הקימה והפעילה בהצלחה את בית הספר דנמרק שבירושלים, אותו ניהלה והיה למפעל חייה. זאת, למרות עתירות לבג"צ של הורים שלא הסכימו שילדיהם ילמדו בבית ספר אינטגרטיבי, דבר שלא היה נהוג עד אז. "הייתה יראת כבוד כלפיה"
בתושייה ובזכות רחמיהם של זרים, הילדה היתומה שרדה בשואה נגד כל הסיכויים
החיים לא נתנו לאלקה בורנשטיין הרבה סיכויים לשרוד. כשהייתה בת 8 הוריה מתו והיא הופרדה מאחיה. היא שרדה את מחנה העבודה ואת הגסטאפו, אימצה שם חדש - אך לא ויתרה מעולם על זהותה כיהודיה. היא העפילה לישראל, הקימה משפחה אוהבת וסיפרה את סיפורה עד יומה האחרון
יואל משורר, הילד השני שנולד ברמת השרון, היה חלק מבנייתה כל חייו
משורר נולד ב-1928 ביישוב החקלאי הקטן. הוא התגייס להגנה, נלחם במלחמת השחרור, ואחרי שהשתחרר למד הנדסת בניין. כמהנדס השתתף בפרויקטים גדולים כמו המוביל הארצי, היה לקבלן ובנה ברמת השרון ובסביבותיה. גם בגיל מבוגר המשיך להשפיע, לייעץ ולהיות מעורב בבנייתה
חיי הדלות בצעירותה הביאו את הני שגב להחלטה: לעזור לנזקקים ככל שתוכל
באמצע חייה החליטה הני להקדיש את זמנה להתנדבות בחברה. הני, שמשפחתה ברחה מגרמניה הנאצית ללא פרוטה, ידעה מחסור מהו, והתנדבה היכן שיכלה כדי לעזור לחלשים, ולשמח את מי שחי לבדו. ב-2005 הוענק לה אות יקירת רמת השרון כהוקרה על פעילותה. "הלב שלה יצא אל כל אחד"
הרעב והקור כמעט הכריעו את שמואל. אבל אז תמונת המושב הראשון בארץ ישראל עלתה בדמיונו
כשפונה ממחנה ההשמדה שמואל גבעוני בן ה-15 השלים עם המחשבה שימות. אך התמונה של נהלל, שראה בביה"ס העברי בו למד בצ'כוסלובקיה, צצה בראשו, והוא החליט להיאחז בחיים. מאז עלה לארץ, היה ממקימי קיבוץ להבות חביבה, והיה לראש מועצת מנשה. לפני שבועיים הלך לעולמו בגיל 93
בעזרת חוש הומור וקסם אישי ניצלו חייו של יונתן בשואה - בעזרתם שימח את כל עכו
כשהיה בן 12 הצליח יונתן קרוננפלד להימלט ממחנה הנאצים, לאחר שהצליח להתחבב על שומר המחנה. הוא שרד את השואה, ועלה לישראל, פה התגייס מיד ללחימה במלחמת העצמאות. בעכו פתחו הוא ואישתו עסק להקרנות סרטים, אליהם נהרו כל תושבי העיר. "היה מרכז האירוע והצחיק בלי סוף"
חייה של רודפת הצדק: מהילדות בגטו ועד מאבקה למען שוויון
ד"ר ינינה השלס-אלטמן הלכה לעולמה בחושד שעבר, כשהיא בת 93. היא נולדה בלבוב וכשהייתה בת עשר נכנסו חיילי גרמניה הנאצית לעיר מגוריה. היא נאבקה על חייה וכתבה יומן ממקום מחבואה. בהמשך, עלתה לישראל והייתה פעילת שלום. "אמיצה, לוחמת ובעלת דעה עצמאית" | שיר לכת
הלוחם בר-כוכבא: "איש השטח" של יחידה 101
בר-כוכבא גיא היה מהלוחמים הראשונים של יחידת הקומנדו הראשונה של צה"ל, והשתתף באחד המבצעים המפורסמים ביותר שלה. השבוע הלך לעולמו בגיל 87. "חבר נאמן, אמין, אמיץ וקר רוח"
יהודה לבנוני חקר את הרכבת שחיברה את חיפה ודמשק - ותיקן טעות היסטורית
חקר עברה של ארץ ישראל תמיד סיקרן את ההיסטוריון, ולאחר 30 שנה בצה"ל הפך את התחביב למקצוע. במשך 12 שנים חקר את "רכבת העמק", שהפכה למפעל חייו. הוא ערך אלפי ראיונות, הוציא לאור שני כרכים, ומצא את מקומו האמיתי של "הסובבן". "אוצר בלום של ידע"
הוא היה הלוחם הצעיר ביותר במעוז, אבל החליט לקחת פיקוד. גבורתו הצילה את חבריו
לשלום חלא עוד לא מלאו 22 כשנשלח להילחם בתעלת סואץ ב-1973. כשנאלצו החיילים לסגת ממוצב "מילנו", חלא הוביל אותם אל הלא נודע, כשלרשותו בעיקר תעוזתו. הוא וחייליו ששרדו את הקרבות, נלקחו בשבי המצרי, שבו הוחזקו בעינויים עד ששוחררו. "היה לו חוש צדק, הוא היה גיבור"
החקלאי שחלם להצעיד את החקלאות קדימה - והצליח: "הראש שלו עבד 25 שעות ביממה"
עם שחרורו מצה"ל שב נועם בלום למשק המשפחתי בגבתון, אך היה לו ברור שלא יסתפק בעיבוד האדמה. רצונו היה לפתח גידולים מניבים שיתאימו לאקלים בארץ, ובחוות הצברים שהקים בנגב הוא הצליח לממש את חזונו. הוא מת בגיל 73, ימים ספורים לאחר שהוחלט להעניק לו פרס מפעל חיים
"נודע בטוב ליבו": סיפורו של האיש שחייו נהרסו כי ביקש להגן על ילדה שהוטרדה ברחוב
אברהם-אבי לוי ("יהלומי") ביקש לפתוח פרק חדש בחייו בצפת - העיר שבה נולד וגדל, אך שם חייו התרסקו. ביום הפעילות הראשון של העסק שפתח, הוא נורה על ידי עובר אורח ונותר משותק ברגליו. השבוע הוא הלך לעולמו כשהוא בן 63. "נגאל מייסוריו, הכאב והסבל בחייו היו נוראיים"
ילדותה של תמר נגזלה ממנה בגטו. מאז, הקדישה את חייה לחינוך מאות ילדים
עולמה של תמר בודק התהפך כשנלקחה עם משפחתה למחנה הריכוז. היא שרדה כמעט ללא אוכל ותוך שאיבדה את אביה באופן טרגי. בתום המלחמה עלתה לארץ והגשימה את חלומה - להיות גננת. "חינוך ילדים הוא הכי טהור, ראשוני, ישיר", הגדירה. בשבוע שעבר הלכה לעולמה בגיל 88
"לא היה יכול לסבול אי צדק": סיפורו של לוחם מעמד הפועלים מבאר שבע
לפני שבועיים הלך לעולמו מאיר בביוף, שהיה ותיק עובדי הסתדרות העובדים בישראל. תמיד נאבק למען זכויותיהם, תמיד עם מגפון ובנאומים מול מפגינים, לעיתים נגרר על ידי שוטרים. "היה ישיר - לא הסתיר את רגשותיו"
מהמחתרת בברטיסלבה עד הקמת ישוב בישראל: דרכו של הרב דב יששכר גולדשטיין
הרב גולדשטיין שרד את השואה ואת המחנות, העפיל לישראל, התיישב על אדמתה והקים את ישיבת בני עקיבא בבאר שבע. במשך שנים עבד כמחנך והיה מזכיר המועצה הדתית בגוש עציון. הוא ליווה משלחות נוער רבות למזרח אירופה וראה בהעברת סיפור יהודי ברטיסלבה את פרויקט חייו
"מלאך שירד משמים": יואב אליהו ויתר על אזרחות ארץ מולדתו והקדיש את חייו למען הציונות
בשנת 1949 הבין כי הפך ליעד של הבולשת העירקית וכי עליו לעזוב ולעלות לארץ ישראל. יחד עם קבוצה של עשרים בחורים יצא לכיוון איראן. אחרי שבוע של צעידה קשה בתנאי מזג אוויר קשים נתפסו אך הוא ניצל. "איש ערכים ידען וחכם, נטע בנו את התודעה לחיי חברה מושלמים"
שבועיים לאחר שאיבד את הוריו, התגייס בן הקיבוץ לצנחנים. מאז צעד בדרכו המיוחדת
ב-1954 נהרגו הוריו של גרשם זהרהרי באסון מעגן, בו התרסק מטוס שהשליך אגרת מהנשיא בן צבי לרגל חנוכת אנדרטה בקיבוץ. מי ששמר איתו על קשר ותמך בו לאורך השנים היתה לא אחרת מאשת הנשיא, רחל ינאית בן צבי, ביניהם נשמרה חליפת מכתבים. השבוע הלך לעולמו ונקבר לצד הוריו
הלוחמת החברתית שצוואתה חיים משותפים בלוד המעורבת
פאתן אל זינאתי הלכה לעולמה והיא רק בת 44, אך הספיקה להנחיל לסובביה את המחויבות העמוקה לשותפות בין ערבים ויהודים. בפעילותה החברתית סייעה לכל ילד ונער בעיר המעורבת, וקראה להימנע מאלימות. הנשיא ספד לה: "דוגמה ומופת לעשייה למען החברה ולשותפות"
הלוחם שערק ליחידה - לחם לצד אריק שרון והפך לאגדת צנחנים
ב-1954 החליט אהרון אשל, שהיה מ"כ טרי בנח"ל, לעבור לגדוד 890. נאמר לו להביא איתו את מי שחשב שמתאים להצטרף לגדוד, וכך אסף הוא את חבריו. ברבות השנים הפך לאחד הצנחנים המוערכים והאהובים ביותר, ושם החיבה "ארול" הוצמד לו. לפני שבועיים הלך לעולמו והוא בן 88
יצחק זאבי הקדיש את חייו למען הציונות והלך לעולמו בקיבוץ שייסד
שנים לאחר שיצחק זאבי התייתם מהוריו, כשהיה עוד רק ילד, הוא נשבה ברוח הציונות. הוא עלה לארץ כדי להגשים את חלומו, להקים יישוב בארץ ישראל, כנגד כל הסיכויים. במלחמת העצמאות איבד את חבריו בהגנה על היישובים. לפני כשבוע וחצי, הלך זאבי לעולמו בקיבוץ הגושרים
הכריזמה, הקסם, הלב הגדול והחיבוק החזק: האיש שהיה האבא החי של ילדי חללי הצנחנים
דמי בן חורין, שהלך לעולמו בגיל 71, התנדב במשך עשרות שנים בקרן לטיפול במשפחות חללי הצנחנים. הוא ארגן, ייעץ וגם תמך רגשית בבני המשפחות. "את האבא החי שלי איבדתי היום", ספד לו נבות אררט, שאיבד את אביו בגיל שלוש וחצי, ושדמי היה הראשון שלו סיפר על כוונתו להינשא
מהשיכון הדל לניהול לשכת ראש המועצה: האישה שהפכה לסמל של העיירה בגליל
שרה עמרם נולדה ב-1939 בעיראק, עלתה ארצה וקבעה את ביתה בחצור שצמחה מהמעברה. אחרי ש"נדחפה" ללימודי מזכירות, קיבל אותה לעבודה ראש המועצה הראשון של היישוב, ומאז עבדה עם 7 ראשי מועצה וניהלה את הלשכה ביד רמה. לפני שלושה שבועות הלכה לעולמה, וזה סיפורה
מזיוף תעודות זהות במחתרת בהונגריה למורה המיתולוגית של כפר החורש
בילדותה נקראה ז'וזה שטיינר, במחתרת בהונגריה שמה היה אווה הואוואט, אחרי נישואיה היתה שושנה ואש ועם עלייתה לישראל ל-73 השנים הבאות שמה היה שושנה ("שושה" בפי כל) ברזל. בחודש שעבר הלכה לעולמה שושה ברזל והיא בת 98. עלילת חייה יכולה לפרנס קורות חייהם של 4 אנשים
אסיר ציון ופעיל העלייה המיתולוגי שהיה חלוץ לפני המחנה של בני העדה האתיופית
אספה גטה-יוסף זבדיה נשלח בילדותו מאתיופיה לישראל ונועד להיות אחד ממנהיגי העתיד של הקהילה באתיופיה, באמצעות תכנית לצעירים בני העדה שיהוו תשתית מנהיגותית כשישובו לבתיהם.מאז ועד מותו, בשבוע שעבר, זבדיה הקדיש עצמו לחינוך ומתוך אמונה שתכף תבוא הגאולה של הקהילה
ביום שהבריטים עזבו את העיר: סיפורה של הלוחמת האמיצה של "פלוגת צפת" של ארגון ההגנה
שושנה לוי הייתה בת 17 בלבד כשהחליטה להתגייס לשורות ההגנה, אחרי החלטת האו"ם שהכירה בצפת, שאוכלסה ברובה על ידי ערבים, כחלק מהמדינה היהודית העתידה לקום. כשהאנגלים עזבו הנערה הצעירה לחמה ושימשה כחובשת בקרבות הקשים בעיר. לפני שבוע הלכה לעולמה בגיל 92
מנהל המתנ"ס הבין שהוריו משוועים לתיאטרון בשפתם - והפך זאת למפעל חייו
אשר כהן היה קצין בצנחנים, איש ספר, מדריך נוער ומורה למחשבים. רגע אחד בתיאטרון הצית בו את החלום להעלות הצגות שידברו בשפה עליה גדלו הוריו. הילד מהמעברה שהקים את התיאטרון במרוקאית
הרופא שהציל חיים במבצע אנטבה והתנדב להציל חיים באיזורי אסון
ד"ר גדי סדובסקי החל את דרכו בעולם הרפואה במסגרת עתודה אקדמית. מאז, סדובסקי השתתף כרופא במבצעים קריטיים וחשובים בצבא, בהם מבצע אנטבה לשחרור בני הערובה. אבל לצד הטיפולים ההירואיים שהסתיימו בהצלת חיים, נאלץ סדובסקי להתמודד גם עם מראות רבים של מוות
"מכור לטבריה": מותו של האיש שהעיר על שפת הכנרת הייתה כל עולמו
חיים אוחנה בן לאחת המשפחות הוותיקות בעיר וסיפור חייו שזור בסיפורה. עם קום המדינה הוא התגייס לצה"ל ובעת שחרורו שב לטבריה. יחד עם אישתו, ריכז את פעילותו של מועדון הגימלאים בעיר ועל תרומתו קיבל את אות יקיר העיר טבריה. הוא נפטר לפני שבוע כשהוא כמעט בן מאה
צ'יבי משגב נצר בליבו שנים של אובדן וכאב, ונלחם בשביל עתיד צודק יותר
כשהיה בן 10, צבי "צ'יבי" נותר רק עם אביו, לאחר שאמו ואחיו נשארו תחת השלטון הנאצי בוורשה. לאחר מכן, גורשו הבן ואביו למחנה עבודה בסיביר. ב-1943 עלה לארץ יחד עם ילדי טהרן, וכל חייו נאבק למען הצדק בעירו, אשקלון. לפני 3 שבועות הלך לעולמו בגיל 92
הילד ממרוקו שגדל במעברת קסטינה והקים בבגרותו מושב בסיני
שלמה ראם הקים את די זהב. לאחר הסכמי השלום עם מצרים, נאלצו המתיישבים וראם בתוכם, לעזוב את בתיהם. הוא המשיך לעבוד בחקלאות ולוות מושבים ברחבי הארץ. לפני 7 שנים עבר אירוע מוחי ולאחריו כתב ספר זכרונות על אודות הקמת היישוב בסיני. השבוע הוא הלך לעולמו בגיל 80
העפולאי השורשי ששמח לראות את העיר צומחת סביב החנות המשפחתית
חיים דושניצקי, שהיה מילדיה הראשונים של עפולה, ניהל במשך 50 שנה את חנות "האחים דושניצקי", שנחשבה מותג מוביל בעיר. "הוא ראה עצמו בתפקיד משרת ציבור ולא כסוחר", סיפר אחיינו, "להיות עפולאי היתה גאווה עבורו". דושניצקי הלך לעולמו לפני שבועיים והוא בן 97
המהנדס שנלחם בגופו באסון בצ'רנוביל ולמען ההכרה בנפגעים
אלכסנדר קלנטירסקי היה המהנדס הראשי של כיפת הבטון שנוצרה כדי למנוע את התפשטות הקרינה הקטלנית בצ'רנוביל. "זה עניין של הומניזם", הסביר. "צריך היה להציל את האנשים". ב-1992 עלה לארץ, ובזכותו עוגן בחוק מעמד הנפגעים באסון. ביום רביעי הלך לעולמו בגיל 80
התותחן מ"כוח צביקה" שהזכיר לנו שהניצחון במלחמה אפשרי רק בעבודת צוות
אלי אזולאי מיעט לדבר על המלחמות בהן לחם, אפילו שלקח חלק בסיפור הגבורה הנודע "כוח צביקה". רק שנים אחר כך הודה שכעס על כך שחלקו של יתר הצוות בטנק המפורסם נשכח. ערך האחווה הנחה אותו לאורך כל חייו, כשסייע לעולים חדשים וגמלאים בעירו. הוא הלך לעולמו בגיל 71
המורה מרמלה שנלחמה כדי להשיג לאחותה הקטנה אוכל באושוויץ השאירה חותם בלב תלמידיה
סטלה ביכלר ואחותה רותי הן היחידות ממשפחתן שניצלו ממחנה ההשמדה. היא שרדה את צעדת המוות ובקרואטיה פגשה את בן זוגה לעתיד, איתו עלתה לארץ. בזכות ידיעותיה הרבות ונועם הליכותה, זכתה להערצת התלמידים, להם נהגה לספק ארוחות חמות. לפני שבועיים הלכה לעולמה בגיל 99
לאחר שאיבד את משפחתו בשואה - הפך דוד שריד את בית הספר בטבריה לביתו ומפעל חייו
בגיל 13 נקטעו לימודיו של דוד בגלל המלחמה, בה איבד את משפחתו ושרד את התופת של מחנות המוות בפולין. אך צימאונו לידע לא חלף, ובמשך השנים לא רק שהשלים את לימודיו, אלא הפך לאיש חינוך אהוב שליווה דורות של תלמידים בטבריה. "הצית אש בלבבות רבים ולימד לחלום ולהגשים"