פאתן אל זינאתי. 13 במאי 2022. באדיבות המצולמים
פאתן אל זינאתי. 13 במאי 2022(צילום: באדיבות המצולמים)

הלוחמת החברתית שצוואתה חיים משותפים בלוד המעורבת

פאתן אל זינאתי הלכה לעולמה והיא רק בת 44, אך הספיקה להנחיל לסובביה את המחויבות העמוקה לשותפות בין ערבים ויהודים. בפעילותה החברתית סייעה לכל ילד ונער בעיר המעורבת, וקראה להימנע מאלימות. הנשיא ספד לה: "דוגמה ומופת לעשייה למען החברה ולשותפות"

14/05/2022

כשהיא על ערש דווי ובידיעה שמותה קרוב, לא הפסיקה פאתן אל זינאתי לארח בחדרה שבהוספיס מבקרים. בין המבקרים שהגיעו אליה הייתה חברתה הקרובה, יפית חייקין. "הכאב לא עזב אותה והיא עברה ייסורים קשים, אבל מה שהיה חשוב לה לומר למי שבא אליה היה להמשיך לעשות טוב, לתת טוב, להרבות אהבה, לתמוך בחלשים ולחזק אותם", סיפרה חייקין. "היה מדהים לראות ולחוש את העוצמות שלה. עוד מעט היא תמות ומה שהיה חשוב לה היה לבקש מאיתנו שנמשיך בדרך", אמרה חייקין.

ביום ראשון השבוע הלכה זינאתי לעולמה והיא רק בת 44. "מותה בטרם עת משאיר אותנו בלי לוחמת ענקית למען חיים משותפים ושלום", ספד לה יאיר רביבו, ראש עיריית לוד. "לודאית בלב ובנפש, שותפה מלאה לדרך שהקדישה את חייה כדי לקדם אחווה ורעות בין ערבים ויהודים, קידמה סובלנות, הבנה, אמון, כבוד הדדי ומחויבות עמוקה לשותפות רב תרבותית בין ערבים ויהודים", אמר עליה רביבו.

היא נולדה בלוד, בשנת 1977 למונה ואסמעיל, בכורה לשלוש אחיות וארבעה אחים. האב עבד כנהג משאית ועובד במאפיה, האם התפרנסה מעבודות ניקיון. בית חם ומלוכד, עם דגש על השקעה בלימודים ובחינוך. איסראא, אחותה של פאתן, סיפרה כי המשפחה הרחבה גרה בשכנות ומדי יום בני המשפחה היו נפגשים. "פאתן היתה תמיד במרכז, הילדה שאהובה על כולם", אמרה.

עוד בוואלה!

הלוחם שערק ליחידה - לחם לצד אריק שרון והפך לאגדת צנחנים

לכתבה המלאה
"הקול שלה היה חריג ואמיץ". אל זינאתי(צילום: באדיבות המצולמים)
הלווייתה של אל זינאתי חולפת על פני בניין עיריית לוד(צילום: אתר רשמי, עיריית לוד)

היא למדה בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים בלוד ובבית ספר תיכון מקיף ערבי רמלוד. עם סיום הלימודים בבית הספר התיכון, עברה ללמוד חינוך באוניברסיטת בר-אילן. במהלך הלימודים נישאה לאשרף ועם השנים נולדו להם ארבעה ילדים - שני בנים ושתי בנות. מאוחר יותר שבה לאוניברסיטת בר-אילן, ללימודי תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים.

לאחר שסיימה תואר ראשון החלה ללמד ערבית והיסטוריה בבית הספר היהודי-ערבי "נווה שלום - וואחת אלסלאם", שבישוב היהודי-ערבי נווה שלום הסמוך ללטרון. גם בנה ובתה הגדולים למדו שם, אבל אחרי עשר שנים "קול פנימי קרא לה לחזור לבית שלה", אמרה חברתה, חייקין. היא סיימה את עבודתה כמורה ומחנכת והחלה לנהל מרכז גישור ברמלה. לדברי חייקין "אז גם החלה להיסחף לסיפור של ערביי לוד, לרצון להיות חלק מהחברה הערבית בעיר ולשפר את מצבה".

באותה תקופה, שנת 2010, העיר לוד שקעה לחוסר יציבות פוליטית ולשורה של מעשי אלימות קשים. קבוצת תושבים, יהודים וערבים, החלו לפעול בניסיון לשפר את מצבה של העיר ומטרתם היתה להקים התארגנות אזרחית א-פוליטית, אולם חילוקי הדעות בין התושבים היהודים והערבים היו רבים והצדדים לא הצליחו אז להקים גשר שיחבר ביניהם.

רק כשנראה היה שבכוונת משרד הפנים לקיים בחירות לראשות העיר, במקום למנות שוב יושב ראש ועדה קרואה, הבינו הפעילים החברתיים בעיר כי עליהם לשלב ידיים ולפעול למען מינויו של יושב ראש ועדה קרואה מקצועי, בעל ניסיון עשיר ונטול אינטרסים פוליטיים. בעיר קם גוף וולונטרי שנקרא "מועצת תושבים עירונית" שמנה כמאה פעילים. פאתן היתה בין הקולות הבולטים בהתארגנות האזרחית.
"היא אמרה שיש לה ביקורת רבה על התנהלות המדינה והעיריה, אבל הדגישה שיש לה גם ביקורת כלפי החברה שלה. היא לא דיברה רק במונחים של 'אכלו לי, שתו לי'. הקול שלה היה חריג ואמיץ", ציינה חייקין.

אל זינאתי בטקס קבלת התואר השני באוניברסיטת בר אילן(צילום: באדיבות המצולמים)

ההתארגנות האזרחית שקמה בלוד הצליחה להביא לכך שבמקום קיום בחירות מקומיות שיטלטלו את העיר, החליט משרד הפנים למנות את מאיר ניצן, ראש העיריה הותיק של ראשון לציון, לתפקיד יושב ראש הועדה הממונה בלוד. חייקין, חברת הגרעין התורני בעיר שהפכה להיות שותפה לדרך עם אל זינאתי אמרה על חברתה כי "היא הקדישה את חייה לעיר ולחברה שחיה בה ונלחמה למען שותפות יהודית-ערבית".

ראש העיר רביבו כתב בהספדו כי "בתפקידיה השונים מילאה פאתן בלוד שליחות ערכית חשובה, הן כמנהלת תחום החינוך הבלתי פורמאלי בחברה הערבית בלוד ובהמשך כמנהלת המתנ"ס הערבי יהודי שיקגו ברמת אשכול". הוא ציין כי "במסגרת עשייתה הקהילתית ניהלה פורום דיאלוג קהילתי רב תרבותי במרכז הגישור, לפני כן עבדה כמדריכה בגישור חינוכי בבית הספר אלמנאר בלוד במשך ארבע שנים. בנוסף, שימשה כחברה בפורום הקהילתי לבנייה ושיקום העיר לוד. במקביל, במהלך השנים העבירה פאתן סדנאות והנחתה קבוצות לגישור במגזר הערבי והיהודי".

מתנ"ס שיקגו שאותו ניהלה ברמת אשכול היה הבסיס לפעילות רחבת ההיקף שלה. אסראא, אחותה, אמרה כי "בעבודה היא לא ראתה מקור לפרנסת המשפחה, אלא שליחות חברתית למען החברה שבה גדלה ולמען קידום האמונה שלה בצורך לחיים משותפים של ערבים ויהודים".

חייקין אמרה ש"פאתן נאבקה למען כל ילד ונער. אם רצו לסלק נערים שהשתוללו לגרמו לנזקים במתנ"ס, היא נלחמה למענם ואמרה שצריך למצוא עוד עובדי קידום נוער שילוו אותם ושיתמכו בהם. כשראתה בשכונת רמת-אשכול ילדים שמסתובבים ברחוב היא נלחמה ולא שקטה עד שהקימו בשכונה 'בית חם' עבורם. החוסר והכאב של האחר הניעו אותה לעשיה. החיוך שלה עם גומות החן והעיניים הטובות שנבעו מהן תודה וטוב נגעו בכל אחד, בכל נער ונערה".

"כל המשפחה יחד איתה". אל זינאתי ואחיה(צילום: באדיבות המצולמים)

רביבו כתב כי לאחר מינוייה לתפקיד מנהלת מתנ"ס שיקאגו ברמת אשכול, היא אמרה: "בשכונה בה נולדתי וגדלתי, רמת-אשכול, למדתי לקבל ולאהוב את האחר והיום אני מצליחה להגשים חלום ולנהל את המתנ"ס המקומי שבו אוכל לפעול לחיזוק ערכים אלה של שלום, אחווה, סובלנות וכבוד הדדי. אני מאמינה שהמתנ"ס ימשיך לתת מענה ראוי לאוכלוסיית השכונה, ערבים ויהודים, ויהפוך להיות מודל של חיים יחד, תוך שמירה על זהותם הדתית והתרבותית של תושבי השכונה, בעיר הידועה כפסיפס של תרבויות".

פעילותה עשתה גלים והגיעה ליד ביטוי גם בכלי התקשורת. כך, לדוגמה, היתה בין הדמויות הבולטות בסידרה "לוד, בין יאוש לתקוה" ששודרה בערוץ 8. הנשיא יצחק הרצוג בחר לעשות את הביקור הרשמי הראשון כנשיא בלוד. חייקין סיפרה כי אחרי שהנשיא ואשתו, מיכל, פגשו את פורום הנשים "הם נישבו בקיסמה של פאתן". השבוע הגיע הנשיא לנחם את משפחתה, כמו גם שר התרבות והספורט, חיליק טרופר.

"פאתן הייתה סמל לאשה חזקה, מובילה חברתית במלוא מובן המילה, דוגמה ומופת לעשייה למען החברה, לשותפות, ללא חשש ובאמונה שלמה", אמר הרצוג. "זכינו בסיורנו הראשון מחוץ לבית הנשיא עם תחילת הכהונה ביולי 2021 לבקר בעיר לוד ולפגוש גם את פאתן ולשמוע ממנה על המצב בשטח ותכניותיה לשיקום היחסים בין יהודים לערבים בעיר. בדרכה המיוחדת היא מילאה אותנו אופטימיות גם כשסיפרה על הקשיים והאתגרים. אנחנו בטוחים שהזיכרונות הנפלאים ממנה ורוחה החזקה והאמיצה ימלאו אתכם כוח ונחמה".

לפני שנתיים חלתה בסרטן ואחרי התמודדות קשה הצליחה לגבור עליו. "במרץ, שנה שעברה, החברות שלה חגגו את ההחלמה מהמחלה". אבל עוד בטרם גופה הצליח להתאושש ולהתחזק פרצו בעיר המהומות האלימות בעיר וברחבי המדינה בעת מבצע "שומר החומות" בעזה. פאתן יצאה בקריאה להימנע מאלימות. היא לא צידדה באחד הצדדים אלא ביקשה להוריד את גובה הלהבות. המחיר ששילמה על פניותיה היה גדול; דבריה זכו לא אחת למענה אלים ובוטה ואפילו הגיעו לאיומים. לדברי חייקין "זה כאב לה בצורה בלתי רגילה".

אסראא, האחות, אמרה כי "ברגעים קשים פאתן היתה מדברת עם אבא שלנו והוא תמיד אמר לה להמשיך בדרך שבה היא מאמינה. גם בזמנים קשים כשהיא חשבה להפסיק, ובעיקר לפני שנה, הוא עודד אותה ואמר שכל המשפחה יחד איתה".

בחודש יולי האחרון המחלה פרצה שוב ופאתן יצאה לעוד מסע של התמודדות עם המחלה. בשבועות האחרונים מצבה הלך והדרדר. חייקין אומרת כי "בדבריה למי שנפגש איתה היא השאירה צוואה מפורטת. מדובר היה בבני משפחה, ראש העיר, עובדי חינוך ושותפים לדרך. היא ביקשה שנמשיך לפעול למען הנוער ושנמשיך לחיות ביחד. אין לה תחליף ובלעדיה זה יהיה הרבה יותר קשה, אבל התחייבנו עבורה ונעבוד קשה כדי לקיים את צוואתה".

  • שיר לכת
  • לוד
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully