הבחירות החשובות באמת: להביט לקושי בעיניים - מבלי לפחד
פיתוח יכולות כתיבה, דיבור בקול, לימודים אקדמיים ואפילו ריקוד, הן מקצת הבחירות עמן לי גיא-רון מתמודדת - עם המון אומץ, ומבלי לוותר. ההתעלמות מהמגבלה יכולה להיות לעיתים מתסכלת, מסובכת וארוכה, אך הבחירה להתעקש רק מראה עד כמה היא הדבר הנכון לעשות
להתגבר על הקושי: אנחנו שונאים שינויים - אבל לא נתקדם אם לא נתנסה
קשה להצליח בלי היכולת לשנות ולנסות, גם אם ברור שבדרך יש גם כישלונות. דברים חדשים נחוצים כדי שנוכל להתקדם ולהרגיש שאנחנו משתפרים, ולפעמים אני אפילו נהנית מהקושי: מתנגדת, כועסת, מבינה שאין ברירה, משנה, מתרגלת, נהנית - ומתקדמת הלאה. גם לכם כדאי. מילה של לי
הלמידה על עצמך היא הכי משמעותית: בחזרה לבית הספר
החזרה ללימודים היא בדיוק הזמן להעלות את המודעות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. זו הדרך היחידה שלהם ללמוד על נורמות חברתיות. המהלך גם תורם לסביבה ועתיד להפוך את התלמידים לאנשים בוגרים וטובים יותר
צבעים, תחושות ורגשות: איך אני וחבריי האוטיסטים תופסים את העולם
שאלתי את החברים שלי שאלות על החיים שלהם במטרה לתאר כיצד הם מתייחסים לצבעים, מה האופן שבו הם חשים רגשות ואיך הם מצליחים להתמודד עם הקושי לקיים שיחות חולין. התשובות שקיבלתי היו שונות ומגוונות, כמו השוני בין האוטיסטים. מילה של לי
העיר שמייצגת עבורי הרמוניה: כך שברתי שגרה וגיליתי מקום חדש
כשטיילתי ביפו לא הרגשתי רחוקה רק מהבית שלי, אלא כאילו אני בארץ אחרת. מקומות חדשים מפחידים בהתחלה, אבל זה ממש משתלם. בעיר יש הרבה אנשים ורעש - אבל לא הרגשתי שמישהו רומס את המקום שלי, הרגשתי בחופש. מילה של לי
מזל טוב באמת: ברכות יום ההולדת שגורמות לי להרגיש מאושרת
כשהיא חוגגת 25 קיצים עם עוגות ומתנות, מגלה לי גיא-רון מה לדעתה היא גולת הכותרת האמיתית של יום ההולדת. למרות שהוא נחגג רק פעם בשנה היא מזכירה לכולנו: "תמשיכו לברך אנשים בימי ההולדת שלהם וביננו לא יזיק שגם ביומיום"
אל תתביישו לשאול: תשובות לסוגיות שנוהגים להפנות אליי
איך למדת לכתוב? האם את יכולה לדבר? את כותבת את הטור? איך הגעת ללמוד באוניברסיטה? לי גיא-רון בטור שכולו ניסיון להתייחס לשאלות, גם הקשות, שמופנות אליה ביום-יום. "ההתנהלות הזו מבטאת עניין בי, שאנשים רוצים להכיר אותי ושאני לא שקופה"
"לקבל באהבה'': לי גיא-רון מסבירה איך להתמודד עם שינויים
אוטיזם ושינויים אינם הולכים יד ביד ולכן קבלתם תלויה בהתייחסות שלנו לשינוי. האופן בו נתפוס פרידה או עזיבת מקום עבודה אמנם עלול להתחיל כמשהו שלילי, אך אם נלמד לקבל שינויים באהבה - נגלה שבעצם הכל קורה לטובה
לנו קשה פי מאה: זה מה שנדרש מבעלי מוגבלויות כדי להתקבל לעבודה
לא מובן מאליו למצוא מקום עבודה שמשקף את מה שאוהבים לעשות, במיוחד בקרב קהילת בעלי הצרכים המיוחדים. חשוב להדריך את המעסיקים ולסייע להם להתמודד עם המוגבלות, וגם המדינה צריכה לסייע להם עם הטבות מימון. בסופו של דבר, כולם מרוויחים והחברה הופכת שוויונית יותר
עמידה על עקרונות ובלי להתפשר: ארבע נשים מעוררות השראה
גברים ונשים - בכולנו יש משהו שמעורר השראה, וצריך רק לחשוף אותו. עם זאת, עדיין נראה שהמין היפה לא מוערך מספיק, ובעולם צריכים להדגיש, להעריך ולחלוק כבוד לכל כך הרבה נשים שעושות דברים מדהימים. מילה של לי על כמה נשים חזקות
אנחנו נוביל את השינוי: להיות אוטיסט בישראל
לא בטוח שהשאלה בנוגע לחיים עם אוטיזם היא אוניברסלית. התשובה, תלויה במידת הסבלנות של המדינה ואזרחיה. ומה בישראל? המצב לא טוב, אבל חיוך יכול לעשות את ההבדל. לי גיא-רון מסבירה
"עולם מלא ריגושים'': למרות כל הטכנולוגיה, אין כמו ספר טוב
שבוע הספר הוא זמן טוב להיזכר שיצירות ספרותיות יכולות להראות לנו את הדרך ולפקוח את העיניים שלנו. כולנו יכולים להיסחף לסיפור, ואולי זו קלישאה, אבל המשפט "הם חיו באושר ועושר" הוא מסוג הדברים שגורמים לי להאמין בסוף טוב גם בשבילי. הלוואי שנקרא כמה שיותר
לקראת מצעד הגאווה: להיות גאה במי שאתה
לי-גיא רון רואה קווי דמיון בין הקהילה הגאה לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים, שזכויותיהם נרמסות לא פעם והחברה מערימה עליהם מגבלות. לרגל חודש הגאווה, היא קוראת להימנע מלשפוט אחרים, לחתור לשוויון בין כולם ובעיקר לאמץ גאווה אישית - אחרת פשוט לא נהיה מאושרים
הקיץ הוא חופש: העונה החיובית אליה אני מתגעגעת
עונת הקיץ מסמלת את סופה של שנה מהותית: סיום בחינות, טקסים ואירועים - והפרס הגדול בסיומה, החופש הארוך שמגיע. מזג האוויר מאפשר לעשות הרבה דברים - וליהנות מהאווירה המשחררת. ובכל זאת, אם נרצה או לא, הקיץ פה. אז לא באמת נשאר לנו, אלא ליהנות ממנו - כל פעם מחדש
פשוט מרתיח: לא משנה מה קרה, שוטרים לא צריכים לנהוג כך בנער אוטיסט
עצוב, מאכזב, פוגע ומיותר: השימוש בכוח במעצרו של נער אוטיסט בירושלים ממחיש שלא קיימת מספיק הבנה של הספקטרום ושל שלל המוגבלויות במסגרתו. לי גיא-רון ואביה יורי הזדעזעו מהתקרית, ומדגישים: בעלי סמכות חייבים להתנהל ברגישות מול בעלי צרכים מיוחדים
"אהבה ללא תנאים": הדמיון ביני לבין בעלי החיים
לא סתם נחשב הכלב לחברו הטוב של האדם. נאמנותו יוצאת דופן ובלתי תלויה כמעט בדבר, קשר שקשה להשיג בין בני אדם. בעלי החיים יכולים לסייע להפיג לחצים ובדידות ולהעניק תחושות חום ורוגע, אבל אין להם יכולת מפותחת לדבר ולדאוג בעצמם - ובכך אנחנו דומים
חיבור בין עמים, תרבויות וסגנונות: למה אני אוהבת את האירוויזיון
האירוויזיון מאחד מדינות ואנשים באמצעות השירה. המוזיקה מנתקת אותנו לרגע אחד מהתחרות, מהפערים, מהשוני, מהמאבקים ומהמלחמות. גם אם אתם לא מתים על הסגנון, כדאי לכם לצפות: ההפקה בתל אביב תרגש גם אתכם
המשפחה, הכתיבה, החברים: דברים שגורמים לי לתחושה של בית
בית היא מילה גדולה, אבל זה בעיקר המקום בו מרגישים אהובים. כשעוברים דירה, ישנו רגע בו המקום הבטוח שלך נעלם. כי בית מאפשר לצאת מאזור הנוחות, וכי האנשים בו גורמים לך להרגיש אתה. אז למרות שבית הורי הוא לגמרי גם שלי, אני מאחלת לעצמי שיום אחד - אהיה עצמאית
להסתובב ברחוב בלי להרגיש חריגים: למה אני כל כך אוהבת את תל אביב
תל אביב היא כמו ניו יורק או לונדון או מדריד - רק של ישראל: יש בה אנשים מכל הסוגים, היא מודרנית ומכילה, ומאפשרת סוגים שונים ומגוונים של התבטאויות. אם תפסיקו לרגע לדבר על הפקקים ועל החנייה, יהיה לכם נהדר. מילה של לי
גם בעולם הצרכים המיוחדים - האפליה בין גברים לנשים נשמרת
החל מכלי אבחון בעייתיים ועד לסטיגמות שהלכו והשתמרו עם הזמן: הרבה אנשים חושבים שנשים אוטיסטיות מצויות בתפקוד נמוך יותר בחיים מאחרות, אבל זה לא המצב. נשים וארגונים רבים מנסים לקדם את המצב, אך יש עוד דרך ארוכה עד לשוויון גם בקרב אוכלוסיית הצרכים המיוחדים
בשביל החירות: קשה לי לרקוד, וקשה לבשל - אבל אני מנסה
הרבה דברים בוחרים בשבילי ועל לא מעט מהם אין לי שליטה. היבט נוסף של "עבדות" לגביי, הוא הגוף שלי. הרבה פעולות פיזיות מאתגרות בשבילי שהן חלק חשוב מההנאה ומהחיים. המסר לחג? נצלו את החירויות שיש לכם
רוצים לזכות בקול שלי? ספרו מה התרומה שלכם לאדם - לא לעצמכם
אני לא בטוחה שישנם כאלה הבדלים בין המפלגות המובילות בענייני חוץ וביטחון. גם בגלל זה אני יכולה להגיד, שמבחינתי מוקד העניין הוא התרומה לאוכלוסייה האוטיסטית, לאנשים עם מוגבלויות ולאוכלוסיות המוחלשות בחברה
זקוקים לפחד אך רוצים להתגבר: התחושה הטבעית שכולם מכירים
פחד זה משהו שקשה להבין, הוא יכול למנוע מאיתנו דברים שרצינו. למשל פחד הגבהים שלי שמונע ממני לטוס לחו"ל או לרדת במדרגות נעות בקניון. אבל יש לו גם תפקיד חשוב מבחינה התפתחותית. להתגבר עליו לא קל ודורש הרבה כוח רצון - אבל זה אפשרי. מילה של לי
מה עובר לנו בראש? לכולנו יש סודות - כן, גם לאוטיסטים
לפעמים אנחנו רק רוצים להיות שותפים לסוד, לא משנה מה תוכנו. העובדה ששיתפו אותנו מעסיקה אותנו: כך אנחנו מרגישים חשובים. אנחנו רק רוצים לבקש להרגיש משהו, להרגיש חלק ממשהו, להרגיש שייכים
"כדי להעמיד פנים": מדוע מבוגרים בוחרים להתחפש בחג שנועד לילדים
מאיפה הדחף להתחפש? אולי זה נובע מהצורך להיות מישהו אחר. תחשבו רגע, מתי במהלך השנה יוצא לנו להתנהג בפרעות? אנחנו מאוד רציניים ורציונליים לי גיא-רון מאמינה שבחג טמונה האפשרות להתנהג בחופשיות כמו שלא ניתן לנו בדרך כלל
כולנו שווים: לי גיא-רון מאמינה שיום האישה חשוב גם לגברים
העולם עסוק מדי בלהגדיר כל דבר ואני חושבת שהבניות מגדריות עושות עוול לשני המינים. מעבר לפמיניזם, עלינו לאהוב את כולם באותה מידה - גברים, נשים, אוטיסטים ואחרים. אנחנו בדרך לשנות את העולם וכדאי שהגברים יהיו חלק בלתי נפרד מכך. מילה של לי
השקר כשיקוף של העצמי: כמה ששקר יכול להזיק
השתמשתי בהרבה שקרים בחיי והעובדה הזאת העניקה לי מעט עצמאות, אבל לפעמים קל לשכוח את הנזק. השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו על המראה שלנו, על המעמד ועל הסטטוס החברתי, וגם על החיים שלנו באופן כללי, פוגעים באנשים שחשובים לנו, אבל קודם כל בעצמנו. מילה של לי
לנקות את רעשי הרקע: כך למדתי ליהנות מספורט, למרות האתגר
"הספורט ואני מעולם לא היינו חברים טובים. את צריכה להתגבר על הפחדים שלך. לאימונים הגעתי עם גישה מאוד שלילית, אבל לפעמים הגישה יכולה לשנות את ההרגשה". לי גיא-רון מסבירה איך הצליחה לאתגר את עצמה מחוץ לאזור הנוחות שלה - וליהנות מכל רגע
"זה מרתיח'': לי גיא-רון מצדיעה ללהקת שלוה ומסבירה איפה טעינו
לי גיא-רון מסבירה מדוע הרכב חברי הלהקה, בעלי מוגבלויות שונות, הוא הכוח הכי גדול שלהם ומתרעמת על פרישתם מהתכנית בשל נוקשות מארגני האירוויזיון. לטענתה "מוזיקה אמורה להיות נטולת מוגבלות". מנקודת מבטה, להקת הכוכב הבא מעמידה בפנינו שאלות קשות
אין מה לחשוש מימי הולדת: לי גיא רון חוגגת ולא מתנצלת על זה
לי גיא רון חוגגת את יום הולדתה ומזכירה לנו למה אסור לחשוש מהחגיגות ותשומת הלב. לדעתה, היום השנוי במחלוקת עבור כולנו הוא ''הזדמנות להיפגש עם אנשים, לתקשר עם הסביבה, לספר חוויות מהשנה שעברה". יש סיבה למסיבה
"אני אוטיסטית - משהו לא בסדר איתי?": התשובה שלי לח"כ דודי אמסלם
ח"כ אמסלם כבר הספיק להתנצל על ה"עלבון" שלו, אבל אף שהוא בא לקלל - הוא יצא מברך. לי גיא-רון ואביה יורי חושבים שלח"כ יש עוד דרך ארוכה לעשות עד שיבין את האושר המשותף שלהם למרות ההתמודדות עם האוטיזם. "אנחנו אוהבים את החיים, גם כשהם נראים לא פשוטים"
משחרר מעצורים: לי גיא רון משוכנעת שלרקוד מגשר על הכל
אחרי שלושה שיעורים בלבד לי ובן זוגה לריקוד הופיעו יחד. לי מספרת כיצד חברה לא ידע לפנות אליה או לדבר איתה, אבל דרך הריקוד הצליח להתעלות על עצמו ואף ''עשה זאת בטבעיות''. לי מדגימה ערוץ נוסף לתקשורת, ללא מילים
רוצה להיות סופרת: אתם חושבים שהחיים התאכזרו אלי, אבל אני שמחה
אפשר למצוא דרכים להתגבר על הקשיים. הם לא תמיד יפים, לא צפויים, אקראיים ולא ידועים לנו. אבל החיים יכולים להיות טובים אם מביטים בהם אחרת. אני מתמודדת עם אוטיזם והחיים לא פשוטים עבורי אבל אני מתאמצת
דיבור הוא לא חזות הכול: הקול הכי אמיתי שלי הוא מי שאני
כדי להביע את עצמי אני צריכה תמיכה משלבת, אבל הקול שלי בא מתוכי. למרות שהמשלבות שלי עוזרות לי, בסופו של יום אני קובעת את הטון לעצמי. ואולי, לפעמים, גם השקט שלי לא חלש יותר מהקול עצמו. מילה של לי
נצלו את כל מה שיש לעולם הזה להציע: אל תוותרו על חופש
אני אוהבת את החופשה שלי: היא הזמן עם עצמי, עם המחשבות ועם המשפחה. אני פוגשת כך הרבה אנשים, שלא תמיד מקבלים. אני רוצה לטרוף את העולם, אבל מבינה את הקשיים, את חוסר ההתחשבות האפשרי ואת חוסר הסבלנות הצפוי. בכל זאת - מוטב להתגבר על הפחדים. מילה של לי
להתנדב, ללמוד ולהתאהב: היעדים שלי לשנה החדשה
להעלות חיוך על פני אדם אחר, להכיר חבר חדש, לפגוש סופר מפורסם, להתראיין, לנסות אוכל חדש: כתיבת מטרות היא דרך מצוינת להערכת מצבך, אז לקראת סוף השנה האזרחית החלטתי גם אני לכתוב לעצמי רשימת יעדים - ואני מתכוונת לעשות הכל כדי לממש אותם | הטור של לי גיא-רון
הכתיבה ואני: כך הבנתי מהו הקול שלי למרות שאיני יכולה לדבר
הכתיבה היא הכל עבורי. היא מאפשרת לי לומר מה שאני רוצה, משחררת אותי ומובילה אותי להישגים שנותנים לי סיפוק עצום: כן, אני, לי גיא-רון האוטיסטית, כותבת טור שבועי. אתם רק צריכים להאמין בעצמכם | טור מיוחד לרגל יום ההתרמה של אלו"ט
פרידות משאירות פצע ענק בלב אבל תהיו מוכנים ללמוד מכל אדם חדש
נורא קשה להיפתח לבן אדם ואז הוא עוזב, אך אני יודעת שהכאב חולף ולאחריו הדברים ייראו אחרת. פרידות הן חלק מהחיים אבל יש בהן גם משהו טוב, כל אדם חדש מוסיף עוד ידיעות, עוד נקודת מבט עוד העמקה בדברים חדשים
קחו את החיים בהומור: אני צוחקת וזה מה שחשוב
יש לי הרבה קשיים בחיים, אבל אני לא צוחקת מהם. אני לא יודעת איך עושים את זה והייתי רוצה מאוד לדעת. קורה לא מעט שצוחקים איתי או לידי, אבל אני לא מבינה. אני רוצה להיקרע מצחוק כל היום ולהצחיק את מי שמסביבי. חוש ההומור של לי גיא-רון
הכי חשוב: להיות יפים בעיני עצמכם
הדגש על המראה יכול לגרום לתסכול בקרב אנשים. מי מחליט מה יפה ומה לא? ולצד זה, איפה ההתעסקות באופי והיכן הדגש על האישיות של האדם? יש דברים יותר חשובים, אז למה להתעסק בעיקר בזה? צריך להתמקד בטוב שיש לחיים להציע, לחפש אור ולא חושך
-Infinity