פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיבור בין עמים, תרבויות וסגנונות: למה אני אוהבת את האירוויזיון

      האירוויזיון מאחד מדינות ואנשים באמצעות השירה. המוזיקה מנתקת אותנו לרגע אחד מהתחרות, מהפערים, מהשוני, מהמאבקים ומהמלחמות. גם אם אתם לא מתים על הסגנון, כדאי לכם לצפות: ההפקה בתל אביב תרגש גם אתכם

      אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 24. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.

      מילה שלי | לכל הטורים של לי גיא-רון

      לי גיא רון (ראובן קסטרו)
      לי גיא-רון (צילום: ראובן קסטרו)

      האירוויזיון הוא תחרות שירה שנתית בינלאומית של איגוד השידור האירופי. זוהי תחרות השירה הנצפית ביותר בעולם. המטרה של ייסוד התחרות ב-1950 הייתה לאחד ולשתף פעולה בין מדינות אירופה שלאחר מלחמת העלום השנייה. זה מדהים בעיניי שזו הסיבה להקמתה, ומיוחדת בעיניי סמיכותה תמיד ליום השואה בארץ. אני מוצאת קישור מדהים בין ציוני הדרך השנתיים האלה וגם בנוגע לעיתוי שלהם.

      הצגת האירוויזיון בישראל יכולה לאפשר לנו להראות לעולם את הצד החיובי של ישראל היפה, ולא רק באור שלילי, כפי שהוא בא לא מעט לידי ביטוי שוטף ברשתות הבינלאומיות בטלוויזיה. האירוויזיון מציג אג'נדה של "ביחד" ושל המשותף, והוא נגד מלחמות. הוא מאפשר לראות ולהראות את הצדדים החיוביים בתרבות האנושית ואת מרחב האפשרויות התרבותי והקבלה ההדדית. במקום לפלג, הוא מחבר באמצעות המוזיקה. יש משהו מאוד מסעיר ומרגש באירוע.

      אנשים מרחבי העולם צפויים להגיע לכאן במיוחד. אני חושבת שאנחנו משקיעים השנה המון בתיירות שלנו בתל אביב, סביב האירוע הזה ומעבר לו, מהקמת כפר האירוויזיון, בניית מרכזי אירוע על החוף ואולי גם במקומות אחרים בעיר, מהשילוב עם חגיגות העצמאות ועד ל"לילה הלבן" המסורתי. אפילו הבאנו במיוחד את מדונה לשיר שני שירים.

      לי גיא- רון (באדיבות המשפחה)
      "אירוויזיון מאפשר חיבור בין עמים, תרבויות וסגנונות שונים". לי גיא-רון (צילום: באדיבות המשפחה)

      האירוויזיון מאפשר חיבור בין עמים, תרבויות וסגנונות שונים, מה שהופך את התחרות למאוד ליברלית. עם השנים הפכו תחרויות השירה השנתיות להיות יותר ויותר שונות ומיוחדות. מבחינתנו, זה בא לידי ביטוי כשדנה אינטרנשיונל, טרנסג'נדרית מוצהרת, ניצחה באירווזיון והפגינה באומץ את שונותה בפני מאות מיליונים של צופים ברחבי העולם, ולאחרונה גם עד לנטע ברזילי, שמציגה ומבטאת את החשיבות בשונות האנושית ושהופיעה עם שיר ייחודי בשילוב של טכנולוגיה חדשנית ומראה שונה מה"נורמה", כך שהרבה נשים וילדות צעירות יכולות להזדהות איתו.

      באירוויזיון יש את בחירת הקהל ואת בחירת המדינות. ניתן להניח שיש קשר בין השיר שינצח ממדינה מסוימת למדינות שבחרו בו, אך אני חושבת שאם השיר מספיק טוב זה יתעלה מעל שיקולים לא רלוונטיים וניתן אף לנצח באופן מוצדק והוגן, למרות רעשי רקע של אינטרסים פוליטיים. יחד עם זאת, אני יודעת שהייתה לנו תחושה כמה פעמים שקופחנו בשל סיבות פוליטיות ולא מוסיקליות. ניתן אף להיווכח שקיימת איזו תמיכה קבועה של חלק מהמדינות באחרות בשל קירבה פוליטית או גיאוגרפית. אבל בסך הכל - לשיר טוב באמת יש תמיד סיכוי טוב לזכות.

      לי גיא רון (ראובן קסטרו)
      "הצגת האירוויזיון בישראל יכולה לאפשר לנו להראות את הצד החיובי של ישראל" (צילום: ראובן קסטרו)

      האירוויזיון מאחד מדינות ואנשים באמצעות השירה. המוזיקה מנתקת אותנו לרגע אחד מהתחרות, מהפערים, מהשוני, מהמאבקים ומהמלחמות. אני מאוד אוהבת את האירוויזיון. בעיקר מפני שאני אוהבת מוזיקה. תמיד יש שירה ואף ריקודים, ובעיקר זה אירוע בינלאומי, מגוון ומשמח. אני גם אוהבת את המתח שיש לפני שמכריזים על המנצח. את ההצבעות. אני חושבת שזה נותן לנו המון כבוד והערכה בינלאומית שהאירוויזיון מתקיים בישראל. נראה לי שזה אפילו השפיע השבוע על הפוליטיקה בארץ. אני שמחה שהמופע יהיה בסוף בתל אביב ולא בירושלים. אני חושבת שזאת עיר שמחה כיפית קלילה עם פחות מתחים. היא ליברלית וחופשית, כמו רוח התחרות. היא מאפשרת לתיירים ליהנות מהחופים, ומשאר היתרונות של תל אביב, שכבר כתבתי עליהם לא מזמן בטור קודם. היו כבר שני אירועי אירוויזיון בירושלים (אחרי הזכיות של יזהר כהן ושל דנה אינטרנשיונל) והגיעה העת שיהיה פעם אחת מופע כזה גם בתל אביב.

      אפילו ה-B.D.S לא הצליחו לגרום לאנשים ולמדינות להחרים אותנו. נראה שמאוד משקיעים השנה והולכת להיות הפקה מטורפת. זה עושה לי חשק ללכת. אני מקווה שלקובי מרימי יש סיכוי לנצח השנה, כמו שניצחנו שנה אחר שנה עם השירים "אבניבי" של יזהר כהן ו-"הללוייה" של גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש". אני מאוד מתרגשת לראות את ההופעות ומחכה בקוצר רוח לתחרות. גם אם אתם לא "מתים" על הסגנון של האירוויזיון בדרך כלל, אני ממליצה לכם השנה לצפות בתחרות. קיומה כהפקה ישראלית בתל אביב ירגש גם את הציניקנים שביניכם. מבטיחה. מילה של לי.