אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 24. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.
אנחנו הנשים "עם" מאד חזק. זה לא הוגן שאנחנו לא מוערכות מספיק. הייתי רוצה שבעולם ידגישו, יעריכו ויחלקו כבוד לכל כך הרבה נשים שעושות דברים מדהימים. לא חסר כאלה נשים. היום אני רוצה להתייחס לכמה כאלה.
אז מה גורם למישהי להיות מעוררת השראה בעיני? קודם כל היותה אישה בעלת עקרונות, שמאמינה במשהו, מעמיקה בו, חותרת אליו, לא מוותרת עליו ולא מוותרת לעצמה ולסביבה שלה בכל הנוגע לעיקרון הזה.
יש לא מעט נשים שעונות על הקריטריונים האלה. איזה נשים חזקות ותומכות יש בעולם שלנו! כיף להיווכח בכך. לא תמיד העריכו ככה את הנשים. לדעתי, זה קורה יותר ויותר כיום. אני רוצה לבקש שתכתבו אליי בתגובות על הטור הזה ותציינו מי היא לדעתכם "אישה חזקה"? אצלי עולות במחשבה הרבה נשים. הנה כמה.
למשל נחמה ריבלין: היא הקדישה את חייה לטובת האחר, תמכה באנשים מעוטי יכולת, עזרה לנשים בסיכון ותמכה בחיילים. למרות שהייתה חולה מאוד, בכל זאת המשיכה להקדיש חלק גדול מחייה לאחרים. אישה צנועה מאוד. היא מהווה דוגמא לכמה טוב אנושי יש בעולם הזה. חלק מפעילויותיה הוקדש לשוויון זכויות בין כולם: בני עדות שונים, נשים וגברים, אנשים רגילים ועם צרכים מיוחדים. זו מבחינתי העשייה הכי חשובה שלה, זה מה שנגע בי באופן אישי וגורם לי להעריכה מאוד.
יעל ארד היא גם אחת מהנשים שהכי מעוררות השראה עבורי. לא רק בגלל שהיא אישה, אלא גם ספורטאית מצליחה. היא הראשונה שזכתה במדליה אולימפית בישראל. היא אישה ישראלית ששברה את תקרת הזכוכית לנשים אחרות בתחומי הספורט, ובשבילה ההבדל ביו אלופת העולם באימונים לאלופה אמיתית נעוץ בהבדל ביו מי שיכולה לבין מי שגם רוצה ועובדת קשה בשביל זה!
כל מי שקרא את הטורים הקודמים שלי יודע שאני מעריצה של ביונסה, הזמרת האהובה עליי ומקור השראה. כבר מגיל צעיר בלטה ביונסה בכישרונה יוצא הדופן. הכריזמה, היכולות הווקאליות, המשחק והריקוד, שבלט לעומת האחרות עוד בתקופה של הלהקה "דסטני צ'ילד". היא הוכיחה שאפשר לנהל קריירה מצליחה שמבוססת על העצמה נשית. למרות שגברים ניהלו את הקריירה שלה, היא הראתה שהיא לא הולכת להיות "האישה הקטנה של.." וזה התבטא בכל הצעדים שעשתה בחיים. הישגיה מעוררים הערכה.
"בכולנו יש משהו שמעורר השראה"
אבל האישה שהכי מעוררת בי השראה, היא גם זו שהכי קרובה אליי - אמא שלי, שאולי לא יודעת את זה אבל אני ממש מעריכה אותה. אני תמיד מרגישה כאילו היא אינה חוששת מכלום, וכשהיא מחליטה משהו אי אפשר לעצור אותה. לפעמים, כשקשה לי ונמאס לי להיאבק, והחיים שלי מלאים במצבים כאלה, אני חושבת עליה ועל כל מה שעשתה והשיגה בשבילי ובשביל המשפחה, וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך קדימה. קלישאה אולי, אבל נכונה. היא לימדה אותי ואת האחיות שלי לא להפסיק אף פעם ותמיד לשאוף ולהמשיך להתקדם, לא לפחד מעבודה קשה ולהשיג את כל מה שנרצה. אמא שלי היא אישה מעוררת השראה ואני שמחה להקדיש לה את הטור בנושא הזה.
אני מבקשת לומר לכולנו, הנשים, ובעצם גם לגברים - בכולנו יש משהו שמעורר השראה. צריך רק לחשוף אותו. לעורר אותו. לתת לו ביטוי. אל תתנו לגורם כלשהוא לעצור אתכם. זה לא משנה אם אני אוטיסטית או לא, אם אני גבר או אישה. תמיד חשוב לשאוף קדימה ולרצות לעבור ולהתגבר על מכשולים. לא לחשוש מלממש את מלוא היכולות שבנו. התחושה הזו והמימוש שלה, הם אלה שיעשו אותנו חזקים יותר. אני לוקחת מהנשים האלו דוגמא ומנסה ליישם את העוצמה שבהם על עצמי. נסו גם אתם. אם תתכוונו לזה באמת, מבטיחה שזה יעבוד. מילה של לי.