אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 24. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.
השבוע אעיז לומר משהו על שינויים. אוטיזם ושינויים אינם הולכים יד ביד. שינויים יכולים להיות להתרחש כאשר משהו שגרתי משתנה, כמו לדוגמה יציאה מהיומיום לחופשות או לתקופות של חגים. השינוי יכול להיות גדול או קטן. הוא יכול להיות תלוי בך או משתנה עקב סיבות שונות. הוא יכול להיות חיובי או שלילי או בכלל אמביוולנטי.
אני אוהבת שיש שינויים חיובים, כמו יציאה לחופשה או כמו מעשה של חברים או בני משפחה שמפתיע אותי לטובה. זה ממש כיף. כמובן שהשינויים שנכפים עלי הם בדרך כלל מבאסים. חלק מהשינויים נראים חיוביים ואז פתאום הופכים מאכזבים, וההיפך. אולי בעצם הכל למעשה תלוי יותר בנו, בהתייחסות שלנו לשינוי.
עוד בוואלה! NEWS:
הורי הילדה בת ה-12 שמתה בניסוי רפואי: "ההחלטה לא לחקור שגויה"
23 שעות בידוד ביממה: מאסר עולם לברון הסמים אל צ'אפו
החשד לאונס בקפריסין: "פגשתי נער ישראלי במלון ואז הופיעו השאר"
טיול בת המצווה שלי לפריז היה שינוי משמעותי. זה היה שינוי חיובי. יצאנו, ההורים ואני, לצרפת לטיול בן שבוע. טיול כזה הוא שינוי גדול מאוד בשבילי. הוא הצריך הרבה הכנה, כדי לוודא שהחוויה תהיה חיובית. ההכנה עוזרת, אבל לא פותרת הכל. ההתמודדות שלנו עם השינוי, עם הגישה שלנו, היא שעוזרת באמת. גם בחופשה מקום חדש יכול להיות מלחיץ. חשוב מאד שמסבירים לי מה צפוי ומה מתוכנן. ההכנה הזו יוצרת מין שגרה חלופית ומטפלת בחוסר הוודאות שאנחנו חשים. זה מאד עוזר לי. יש לא מעט שינויים פחות חיוביים, ואז הבעיה היא כפולה - עצם השינוי עצמו והתוכן שלו.
פרידות הן אולי השינויים הכי קשים. בשבילי זה כמו חופשות או עזיבות של משלבות. אחת העזיבות שהיו לי יותר קשות הייתה כשאחותי הבכורה (יש לי עוד שתי אחיות צעירות ממני), עברה לגור מחוץ לבית. זה קרה לפני כמה שנים. היא החליטה להיות יותר עצמאית ועזבה. לא חושבת שאמרתי לה פעם שהיא מאוד מיוחדת בעיניי, ולא הודיתי לה על שעזרה לי כל כך במהלך חיי. היא תמיד דאגה לי. אני מאד מחוברת אליה. היה קשה להתרגל לזה שאני לא רואה אותה כל יום.
כשסיפרו לי היה לי קשה, גם בגלל השינוי וגם מפני שאנחנו בגיל דומה ואני לא צפיתי את האפשרות שזה יקרה בקרוב גם לי. עובדתית זה באמת טרם קרה. מאי היא דמות מאד משמעותית בחיי. עברתי תהליך ארוך עד שקיבלתי את העובדה הזו. אלה החיים ומוטב להתמודד מאשר לשקוע בעצב. היום אני כבר רגילה למצב החדש-ישן הזה ושמחה בשבילה. דווקא השינוי של המעבר לבית החדש שלנו החזיר אותה לבקר אותנו הרבה יותר וחלק מהכיף של פעם חזר.
אני מבקשת שתחשבו על עצמכם בהקשר של שינויים. לרוב האנשים קשה מאוד עם שינויים, שיכולים להיות מאד מלחיצים. לא רק פרידות, מעבר דירה, עבודה חדשה או כל דרך חדשה. זה יכול להיות גם משהו שהוא חיובי, אבל שעדיין מלחיץ אותנו. אפילו קשרים חדשים הם שינויים גדולים. כשהתחלתי לצאת עם בן זוגי זה מאד הפחיד אותי. לא ידעתי למה לצפות. זה היה הקשר הראשון שלי. המון חוסר וודאות. שינוי מאתגר מאוד. רציתי שהוא יהיה מרוצה מהקשר על כל מגבלותיו. רציתי שיהיה לנו קשר טוב, קשר בריא, קשר חברי, שנבין אחד את השנייה.
בהתחלה לא הכרנו וזה היה סוג של גישוש באפלה. הצריך הרבה שינויים. לשמור על קשר קבוע, לפעמים להתפשר על דברים, לתאם, להתחשב, זה לא היה פשוט. אבל התמודדתי עם השינוי המשמעותי הזה ואני שמחה שעברתי בהצלחה את השלב, שבו חשתי שאני מתמודדת עם היווצרותו של שינוי.
אני מנסה לומר כי גם כשמשהו מלחיץ, שינוי בחיים יכול להיות טוב, יכול להיעשות לטובה. לפעמים אפילו אם הוא מתחיל כמשהו שלילי. אני מציעה שתנסו לקבל שינויים באהבה. הם חלק מהחיים. הכי חשוב שתנסו. מבטיחה שלרוב כשתתרגלו לשינוי, לא תתאכזבו. אם אני יכולה, אז בטוח שגם אתם. מילה של לי.