פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוצים לזכות בקול שלי? ספרו מה התרומה שלכם לאדם - לא לעצמכם

      אני לא בטוחה שישנם כאלה הבדלים בין המפלגות המובילות בענייני חוץ וביטחון. גם בגלל זה אני יכולה להגיד, שמבחינתי מוקד העניין הוא התרומה לאוכלוסייה האוטיסטית, לאנשים עם מוגבלויות ולאוכלוסיות המוחלשות בחברה

      לי גיא-רון (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 24. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.

      לי גיא- רון (באדיבות המשפחה)
      השיח מכוער ואלים וזה בולט אצל רוב המפלגות. לי גיא-רון (באדיבות המשפחה)

      כולנו מלאי ציפייה - הבחירות בפתח. זה קורה ממש עוד רגע. משום מה, החלטתי להביע את דעתי בנושא. כלומר, הפעם לא על ימין ושמאל, ליברלים ושמרנים או על אידאולוגיות. אני רוצה לדבר על השיח. יצא לי לראות הרבה משדרים ופרסומים על הבחירות ורובם פשוט הכעיסו אותי.

      בעיניי, השיח מכוער ואלים וזה בולט אצל רוב המפלגות. אני רואה איך כולם מנסים להחליש את האחרים, מנסים לפלג אותנו, שנפעל אחד נגד השני, ויש כאן המון שנאה מיותרת. אני מזועזעת.

      אז איך זה התחיל? נראה שאחד מחוקי הקמפיין לראשות ממשלה הוא למצוא אויב שהמועמד לכאורה יזהיר לגביו ויגן מפניו. התנהלות כזו פוגעת מאוד ביריב ונראית כאילו מחזקת את המועמד המתקיף, אבל למעשה היא רק משרה שנאה ומפלגת אותנו מאוד.

      אפשר לראות את האפיון הזה כמעט בכל הקמפיינים. אין בכך כדי לתרום לנו האזרחים, אלא אולי רק למועמד. לנו זה מזיק. כל השנאה הזאת מפלגת ויוצרת צדדים, יריבים ואויבים, וככה במקום להתמקד במה שיש לשפר ולשנות ולהתרכז במסרים ובמהות, אנחנו רבים ביננו ועם עצמנו. חבל על כל האנרגיות השליליות האלה.

      צריכים לדרוש קמפיינים שישימו אתנו במרכז

      אני חושבת שאנחנו האזרחים צריכים לדרוש קמפיינים שישימו אותנו במרכז. הם צריכים להראות לנו מדוע עלינו לבחור בהם ולהצדיק את הבחירה הזו בזכות הדרך שבה הם מתכוונים לשפר את חיינו ולהיטיב עם המדינה בה אנו חיים ושאותה אנחנו אוהבים.

      החברה והמדינה מלאות בעיות המצריכות פתרונות ולא צריך להתמקד רק, או בעיקר, במחלוקות שבין חלקי החברה השונים. יש לנו גם ככה מספיק אויבים מבחוץ.

      מה שהיה לפני כ-20 שנה לא רחוק ממה שקורה עכשיו. גם אז התחיל הכול משיח אלים ונגמר ברצח של ראש ממשלה. אני מאחלת למנהיגים שלנו לבנות שיח בריא ומכבד יותר, שישקף לאוכלוסייה את עמדותיהם ויהווה מודל לחיקוי לבוחרים כיצד יש להתבטא ולהתנהג.

      כל מנהיג נוטה להתפעל במה שכבר לטענתו עשה, אך מה שמעניין אותי יותר הוא להתמקד במה שעדיין צריך לעשות, במה שכדאי וחשוב לשנות בדרך לשיפור חיינו פה. כך אוכל יותר להחליט למה כדאי ונכון לבחור במפלגה כזו או אחרת.

      לי גיא רון (ראובן קסטרו)
      מוקד העניין המרכזי הוא בתרומה לאוכלוסייה האוטיסטית (צילום: ראובן קסטרו)

      אני לא בטוחה שישנם כאלה הבדלים בין המפלגות המובילות בענייני חוץ וביטחון. גם בגלל זה אני יכולה להגיד, שמבחינתי, מוקד העניין המרכזי שלי הוא בתרומה לאוכלוסייה האוטיסטית, לאנשים עם מוגבלויות ולאוכלוסיות המוחלשות בחברה.

      אצל כל אחד זה יכול להיות משהו אחר. המטרה לדעתי בבחירות הקרובות היא שבמקום שהמנהיגים ישימו את עצמם ואת השרידות הפוליטית שלהם במרכז, נשים כולנו את הזרקור על המדינה, על צרכי המדינה ועל צרכי התושבים בה.

      אז מה עוד מעניין אותי בתור אזרחית בוחרת? קודם כל שוויון בין כולם ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית ומוגבלות כלשהיא. אנחנו בני אדם וחשוב מאוד שכולנו נרגיש ונפעל כשווים. זה מה שצודק ונכון בחברה אנושית.

      אני מאמינה שאם המנהיגים ממש ינסו הם יכולים להביא שינוי ולגרום לזה שנהיה חברה יותר מקבלת, יותר מכילה, כזו שאף אחד ירגיש בה חריג ושונה בגלל התייחסות מפלה. העיקרון הזה צריך להתחיל להיות מיושם בהנהגה, שתיישם אחווה של כבוד והכלה הדדית גם בין הפוליטיקאים על דעותיהם השונות.

      יש לי תקווה לשלום - אני רוצה להאמין שזה ייתפר

      ברור שהמטרה היא שלום, סובלנות וקבלה הדדית בכל המסגרות. חובה לתת לכל האזרחים יחס מהותי שווה. יש לנו כל כך הרבה סוגי אזרחים במדינה שלא מקבלים יחס הוגן כמו נכים, ערבים, תושבי עוטף עזה, יוצאי אתיופיה ומיעוטים אחרים.

      יש לי תקווה לשלום. בעיניי, השאיפה לשלום היא חלק מדהים וחשוב במצע, ולמרות הפסימיות והמורכבות - אפשרי לביצוע. אני חושבת על האזרחים בעוטף עזה, שחיים בפחד, ורוצה להאמין שזה ייפתר. כל סכסוך סופו להיפתר.

      ועוד דבר, הייתי רוצה שאנחנו נקבל יותר מהמדינה. מדינה טובה יותר שתעניק לנו שירותים טובים יותר. למשל, בדרך של חינוך פתוח לכל סוגי התלמידים ועל ידי יצירת מערכת בריאות חזקה ושירותית. אני יכולה להמשיך לפרט, אבל העיקרון הוא העיקר. להתייחס לכולם באופן שוויוני, לחשוב על מה שצריך לעשות ולא מה שפוליטי לעשות, ולדאוג לשרת טוב יותר את האזרחים.

      מאחלת לכולנו שהממשלה החדשה תראה את כולנו ושהעתיד יהיה טוב יותר. לכו להצביע ולהשפיע. זו אולי הזכות האזרחית הכי חשובה שיש לנו. מילה של לי.