אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. אני בת 24 וגרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה.
הספורט ואני לא היינו מעולם חברים טובים. תמיד סלדתי מפעילות ספורטיבית. זה מאוד קשה פיזית ונפשית. ספורט זה אתגר מנטלי בעיקר. את צריכה להתגבר על הפחדים שלך. את צריכה לדעת שזה טוב עבורך, אחרת זה מאבק.
התחלתי לאחרונה אימונים אישיים. בהתחלה הגעתי עם גישה מאוד שלילית, וחבל. אני חושבת שהרבה פעמים הגישה יכולה לשנות את ההרגשה. אני מתאמנת כבר כמה חודשים. המאמן שלי ממש מגניב וסובלני. הוא לא מוותר לי בכלל. אני כמובן נוטה לוותר לעצמי די בקלות, לכן זה חשוב שיש מישהו שלא מוותר לי כלל. כמעט לא אכפת לו שאני עם מוגבלות לא פשוטה.
מילה של לי - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
"אני אוטיסטית - משהו לא בסדר איתי?": התשובה שלי לח"כ דודי אמסלם
אין מה לחשוש מימי הולדת: לי גיא רון חוגגת ולא מתנצלת על זה
רוצה להיות סופרת: אתם חושבים שהחיים התאכזרו אלי, אבל אני שמחה
עם הזמן למדתי במהלך האימונים לחזק את עצמי ולומר לעצמי מילים טובות וחיוביות, כמו למשל: "אני אלופה, אני יכולה, עוד קצת וסיימתי, פוש אחרון"! זה עוזר לי להמשיך ולא להפסיק. ככה אני מצליחה ומאתגרת את השיאים של עצמי. כל שבוע, כל אימון, כל פעם, אני משתדלת לשבור את השיאים של עצמי מהפעם האחרונה.
כדי לעשות ספורט, צריך מוטיבציה, כי בלעדיה זה לא עובד. המוטיבציה שלי היא רגילה ופשוטה - להיכנס לכושר, להיות חזקה יותר, להרגיש יותר טוב עם עצמי, חיצונית ופנימית. מבחינה חיצונית, אני רוצה להרגיש נעים עם הגוף שלי ומטופחת. מבחינה פנימית, אני רוצה לשחרר אנרגיות. כשאני עצובה או בדיכאון זה כמו משכך כאבים טבעי. הספורט מעלה עבורי את הביטחון העצמי.
אני עובדת קשה, מתמידה ומצליחה לאתגר את עצמי. הריצה למשל, גורמת לי להרגיש חזקה ובשליטה. אני נהנית לצאת החוצה ותוך כדי הפעילות לחוות את מה שקורה בחוץ, לראות נוף ולהרגיש את השמש שמלטפת את הגוף.
הספורט מאפשר לי להיפגש עם אנשים, איתם יש לי משהו במשותף. לא תמיד אני מצליחה לראות או להכיר אנשים חדשים וזוהי דרך טובה לכך. הספורט יכול להסיח את הדעת, כשאני טרודה או כשמשהו מציק לי. כשאני רצה, אני עסוקה רק בזה, לא חושבת על כלום חוץ מהמאמץ והרצון לעמוד בו.
היום אני כבר נהנית באימונים. אני חושבת שהם כמו סוג של דרך להירגע כשאני נסערת. הם ממש מנקים לי את כל רעשי הרקע, מה שמאוד מרגיע אותי. היום אני רצה ואפילו נהנית מאוד לרוץ. הריצה ממש מאתגרת, אבל גם מאוד כיפית. אני חושבת שעיסוק בספורט הוא חשוב מאוד ואני מבינה שהרי כך גם מציינים המחקרים הרפואיים השונים. כמובן במידה.
ספורט גם יכול לקרב בין אנשים. העיסוק בספורט בקבוצה יכול להיות אפילו מהנה יותר. ערכתי אימון עם האחיות שלי, מה שממש קירב בינינו. החלטנו שנמשיך ונעשה זאת ביחד שוב. אני מניחה שזה יהיה נפלא. אני שמחה שהן הסכימו לתת לעניין הזדמנות.
מלבד זאת, יש לי יעד אישי. אני רוצה להשתתף במרתון. בהתחלה לא במרתון עצמו, אלא במירוצים המשפחתיים במסגרתו. אני אמורה לרוץ בקרוב שלושה קילומטרים ואני עובדת מאוד קשה כדי להגיע לשם. אני מאמינה שאצליח. אתם צריכים להבין שעד לפני חודש - חודשיים לא הייתי ספורטיבית וגם לא רצתי כלל. אני מקווה שגם לכם יש יעדים בתחום שיפור הגוף, גם לגבי המושלמים שביניכם, ושתעשו הכל כדי לכבוש אותם. מאחלת לכולנו בהצלחה. המילה היא הפעם עצה של לי.
