אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.
השבוע חגגתי חצי יובל. ממש אהבתי לקבל כל כך הרבה אהבה מכולם. אני חושבת שהסיבה שאני כל כך אוהבת ימי הולדת היא האהבה המיוחדת שמורעפת עליי והעוגות שקונים או אופים לי במיוחד. אם חושבים על זה לרגע קט - זה כמעט אותו הדבר. מכל מקום, הדבר גורם לי ולכולם סביבי לאושר רב. רק שעוגות משמינות והאהבה מלאה בסיפוק ובנחת. אני אוהבת לדעת שכל כך הרבה אנשים אוהבים אותי ומברכים אותי.
נראה לי שהאיחולים מתגשמים, כי השנה הרעיפו עליי כל כך הרבה ברכות, מתנות ואהבה, שבאמת הרגשתי שיש לי מזל טוב. אני ממש אוהבת לקרוא את הברכות ואוהבת מאוד ששרים איתי, לי וסביבי. אני מוצפת באושר. זה גורם לי להרגיש כל כך טוב. אני ממש קלישאה.
אני חושבת שלאנשים יש צורך לערוך מעין חשבון נפש אישי בימי ההולדת שלהם. זה אפילו סוג של צורך נסתר בין חגיגה לחגיגה. מעין רשימת מכולת תקופתית. בחינה של ההישגיות האישית. גם אם לא מתכוונים לעשות זאת, זה קורה ממילא באופן טבעי. מה השגתי, מה הספקתי, איזה אדם אני ומה השתנה. האם טוב לי או רע לי. איך אני ביחס לעצמי וביחס לאחרים.
השנה הרגשתי שהצלחתי. אני נמצאת במקום בו ייחלתי להיות. נכון שיש עוד עבודה רבה לפניי, אבל האהבה וההערכה האינסופית שקיבלתי גרמו לי להבין וממש לדעת שהכל עומד להתגשם. אז תודה על המתנות, תודה על הברכות ותודה על זה שאתם חושבים עליי ומאחלים לי "מזל טוב", כי זה באמת גורם למזל שלי להיות טוב. אני יכולה לומר שהתרגשתי לקבל את הברכות. אני שמחה שאני אהודה. זה גורם לי להרגיש שאני עפה. זה גורם לי להיות מאושרת.
איך תדעו אם ברכה מגיעה מהלב?
אני חושבת שאני יודעת להבדיל בין הודעות שנשלחות אליי כדי לצאת ידי חובה ובין אלה שבאות מהלב. אני יודעת להבדיל על ידי כך שאני מתרגשת. אני יודעת לומר מה זו אהבה לפי התחושות שמתעוררות בי. כאשר אני מוצפת באושר ובהתרגשות, כנראה שהברכה באה מהלב של המברך ונכנסת היישר ללב שלי.
השנה, כל המשלבות שלי כתבו לי ברכות, וגם ההורים והאחיות. ישבתי לקרוא כל אחת מהן. הייתי בעננים. בתור אחת שלא מדברת, כיף גם לקבל ברכות באמצעות המחשב גם ממי שרחוק ממני כמו ולהיות מסוגלת לענות, להחזיר אהבה ולהודות גם למרחקים. יום הולדת שלי חל כל שנה באוגוסט, כך שבאופן טבעי כמה מהאנשים הקרובים אליי נמצאים בתקופה הזו בחו"ל.
ועדיין, זה יפה שהם לא שוכחים לברך אותי גם מחופשתם. זה מעיד על אכפתיות אמיתית אני חושבת. אני לא יודעת מדוע, אבל משום מה אני מרגישה שהשנה הייתי אהובה במיוחד ועמוסה באושר. אולי בגלל הטור הזה. אולי בגלל וואלה! NEWS. אולי כי אני מתבגרת. אולי בגלל הצוות הנהדר שסביבי. אולי בגלל משהו שאני לא מזהה. אבל ככה אני מרגישה.
אני רוצה לאחל, והפעם לכם, לכל מי שקורא את הטור שלי, שתמשיכו לברך אנשים בימי ההולדת שלהם, ובינינו לא יזיק שגם ביומיום. אפילו אם אתם מלאים בציניות לגבי זה. ברכות עושות רק טוב, אז למה לא? בא לי לברך את עצמי שאשאר אהובה ושאמשיך לאהוב, וגם שלא יפסיקו להגיע אליי עוגות שאני אוהבת. אז תאכלו משהו מתוק ותיהנו מכל יום כאילו הוא יום ההולדת שלכם. שתמיד תקבלו ברכות מהלב שיגרמו לכם להרגיש בעננים, ושיהיה לכם גם מזל טוב ולא רק בימי ההולדת.
כרגע מרגישה שאוהבת את כולכם. באמת! מילה של לי.