עם תום ביקור טראמפ חוזרת הכנסת לפעילות מלאה, וכנס החורף ייפתח תחת צלו של חוק הגיוס. על אף ההערכות שנתניהו יעדיף בחירות וינצל את המשבר מול החרדים כדי להצטייר כעומד על עקרונותיו, בסביבתו מבהירים: אין כוונה להוביל לפיזור הכנסת
השביתה הכללית בברצלונה וההפגנות למען פלסטין מוצגות כהזדהות מוסרית, אך מתברר שהן גם משרתות היטב את הממשלה - המסיטה את תשומת הלב מהשחיתות, המשבר הכלכלי והביקורת הציבורית הגוברת. האם הציבור ימשיך לצעוד ברחובות, או יפנה סוף סוף את המבט פנימה?
מחוות החנינה של טראמפ בכנסת הייתה רגע קומי, טראגי ופתטי - נשיא נבוך, יו"ר משתולל, וראש ממשלה שמחייך כאילו הכול שלו. בעוד המשפט נדחה שוב בשל "מיחושים" והשופטים מוותרים בעייפות, הקואליציה, אחרי החזרת החטופים החיים, נחושה מתמיד להילחם בשלטון החוק
השבוע הטוב ביותר שהיה לנו מזה שנים נגמר ובסיומו צצות כמה שאלות נוקבות בנוגע להסכם סיום המלחמה. למרות שהן קשות, כיף לנהל את הדיון הזה אחרי שכל החטופים החיים כבר בבית
למרות הלחץ הבינ"ל וההבטחה לרגע היסטורי של פיוס אזורי, בחר רה"מ שלא להשתתף בפסגה בשארם. ההחלטה, שנומקה בשיקולים דתיים, נבעה בפועל מפחד פוליטי מהתנגשות עם בסיס תומכיו. בכך החמיץ נתניהו לא רק הזדמנות לקדם את השלום, אלא גם לשנות את דמותה של ישראל בעיני העולם
קודם הוא ילך לשותפים הקואליציוניים שלו להבטיח את המשך יציבות הקואליציה בחודשים שנשארו לה. אחר כך הוא ייגש לציבור הישראלי בקמפיין הבחירות הבא של הליכוד. והמלאכה רחוקה מלהסתיים. זה הקרב הבא שלו
האופוריה תחלוף, החטופים יחזרו לבתיהם, וההמולה הציבורית תדעך - ואז יגיע השקט. לא ניצחנו במלחמה הזאת, הפסדנו כבר ב-7 באוקטובר. עזה אולי הרוסה, אבל החמאס עדיין שם, ואנחנו - חברה חבולה, תשושה ועצובה
במעמד שנועד לסמל את סיום המלחמה ושחרור החטופים, הפך נאומו של נשיא ארה"ב בכנסת לרגע מביך במיוחד. טראמפ חשף כי נתניהו, או מי מטעמו, ביקשו ממנו להעלות את נושא החנינה. מר נתניהו, מכובדי: אם התיקים קרסו, בשביל מה אתה צריך חנינה?
שנתיים חיכינו ליום הזה. 20 חטופים חיים בבית, אלה שהכרנו כל כך כאילו היו בני המשפחה שלנו. חטופים שראינו מדי יום ובכל מקום. ופתאום הם איתנו. חיים. בצילו של יום מיוחד כזה עולה השאלה הגדולה- מה הלאה? שאלת חמאס ועזה נשארת פתוחה כשברקע הבחירות מהדהדות
מישהו צעק: "תראו, שלום!" ומרוב שמחה האמנו, עד כדי כך ששוב לא שמנו לב שבזמן שהפנינו את המבט, לא רק שכייסו לנו את הארנק, אלא בעיקר גנבו את מה שנותר מהאמונה
ים של דמעות. זולגות, שוצפות, שופעות מהעיניים ומהלב. כולם בוכים. בכיכר בוכים, בבית בוכים, במכונית בוכים, בחוף הים בוכים, בקניות בוכים, ברחובות בוכים. עם שלם בוכה, אבל הפעם בוכה מאושר
נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים, האופוזיציה והתקשורת לאחר השלמת השלב הראשון של העסקה. ראש הממשלה יטען שהמטה "נחטף" בידי השמאל להפלת הממשלה וישתמש בקריאות הבוז בנאום ויטקוף כתחמושת
התגובה של הציבור הישראלי להסכם סיום המלחמה הוכיחה שרובנו שוחר שלום. בכל זאת, לצד התואר המחמיא הזה יש כוכבית שעמה נצטרך להתמודד בטרם נזכה להכרת העולם
ההסכם שאמור להוציא את ישראל מבידוד מדיני והחזיר את קטאר וטורקיה למרכז הבמה טומן בחובו גם סיכונים. בעוד שקטאר נהנית מהחזרת מעמדה כמתווכת בינלאומית, טורקיה עלולה לנצל את מעורבותה לשימור מנגנוני חמאס ולהרחבת השפעתה האזורית - אתגר שישראל תצטרך להתמודד איתו
המעורבות של אנקרה במגעים ובהיערכות שלאחריהם מדגישה את ניסיונה לחזק את מעמדה בזירה הפלסטינית. אך מאחורי התיווך מסתתרת שאיפה להשפעה ארוכת טווח, שעלולה להפוך את טורקיה לשחקנית מורכבת ולא נוחה בלשון המעטה עבור ישראל
שנתיים אחרי 7 באוקטובר 23, ישראל שרויה עדיין באותו לילה ארוך של כאב, בלבול והכחשה. בין המשיחיים המתלהבים למיואשים שהרימו ידיים מתרחשת מציאות של מבוכה לאומית, קריסת ערכים ומנהיגות תקועה - אך גם אפשרות נדירה להתפכחות אמיצה ולבניית עתיד משותף של הכרה ואחריות
יהיו תוצאות ההסכם אשר יהיו, טורקיה קנתה לעצמה מקום מרכזי לצד מצרים וקטאר. בנוסף להשתתפות מתוכננת בכוח רב-לאומי לחיפוש אחר גופות חטופים, ארדואן - שהיה מהמבקרים החריפים של ישראל במלחמה - ניצל את יחסיו הטובים עם טראמפ וזכה בהשפעה על היום שאחרי
השבת החטופים תביא לשמחה לאומית, אך 28 הנעדרים/חללים שכנראה לא כולם יחזרו, ספקות לגבי מימוש שלב ב' במתווה שפורסם, וסכנת שיקום עזה שעשוי לחזק את חמאס במקום לפרקו - כל אלה עלולים לטשטש את תחושת הניצחון ולהשאיר משא כבד למדינה ולמשפחות
זהו יום של שכרון נפש, התרוממות רוח, תקווה והקלה. זהו גם יום של עצב עמוק, חשבון נפש, עגמומיות ודאגה. דבר אחד בטוח: זהו לא יום לחשבונות, או למריבות, או לאנרגיות שליליות. את החשבונות נעשה אחר-כך. אבל קודם, תנו לראות אותם חוזרים הביתה
שנה אחרי שסירב לעסקאות דומות בשם "מיטוט חמאס", רה"מ מבין שהאיום האמיתי נמצא בקלפי ובוושינגטון. אחרי שחרור גלעד שליט הוא ציטט מישעיהו והלבבות נסחפו. היום, גם אם יבחר באותו פסוק, נדע שהמילים ריקות, שהמנהיג משחרר את החטופים לא מתוך חמלה, אלא כי הכריחו אותו
יום ההכרזה על העסקה בא אחרי שנתיים של צלמוות. טראמפ ביתק את הקשר הגורדי והביא לעסקה, כשהוא מושפע מהמחאה בישראל. ההישג מגיע באיחור שגבה מחיר כבד, ומחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית ובחירות להחלפת קואליציית הטיוח. הדרך לריפוי ארוכה, אך הנשמה נפתחה מחדש
אפשר להודות בפה מלא שאנחנו חיים בעולם שמתנהל בתוך כאוס של מנהיגים שחושבים קודם כל על עצמם, על הפרסים והעסקים שלהם - ועל הדרך עושים גם דברים טובים למען אחרים. בתוך הטרלול הזה, השורה התחתונה מנצחת: משפחות החטופים יזכו לחבק את יקיריהן אחרי שנתיים של סיוט
עוד מעט נתווכח למי מגיע הקרדיט והאם יש בהסכם גם מקום לדאגה, אבל קודם כל נתמכר לרגע לצהלה ונשחרר אנחת רווחה. אחרי שנתיים של הדחקה, נדמה שהרווחנו אותה ביושר
הנחישות של טראמפ צריכה לזכות אותו בשני פרסי נובל לשלום. ההישג של צה"ל שנלחמו, נהרגו ונפצעו כדי להחזיר את כולם הביתה. ותמיכתם ההדוקה של 80% מהציבור שהפגינו כל שבוע, תמכו, כתבו, צעקו, חטפו מכות בהפגנות כשבמקביל היו כאלה שנשארו אדישים לחלוטין לגורל החטופים
30 שנה אחרי שמחבל יהודי רצח את התקווה שהביאו איתם ההסכמים, הימין שקילל את אוסלו מאמץ כעת את אותם עקרונות, רק בגרסה ריקה ומסחרית - בלי אומץ, בלי חזון ובלי מנהיג כמו רבין: אחד שהיה לו האומץ להבין שהשלום הוא לא פרס נובל, אלא אחריות של מנהיג ועתיד של עם
בבית הלבן מדברים בנוסח הבא: "כשוויטקוף וקושנר באים - זה כדי לסגור עניין". ואכן, הגענו לרגע הזה. הסוגיות המכריעות יעמדו על הפרק ממש היום, כשאתמול כבר התבטא נתניהו לגבי חמאס באופן שונה. מהי ההתעקשות של חמאס, וגם - המגמה המדאיגה של הימין בארצות הברית
"ואז הם יגרשו אותנו, והם צודקים", אמר סמוטריץ', הסמן הימני של הימין, בסמוך לטבח שהפך את קרביה של ישראל. נתניהו, מצדו, נותר חדור מטרה. כשכולם מסביבו היו שבורים, הוא כבר תכנן את ההמשך: להרחיק את הבחירות, להשכיח את האסון, ולהפיל את האשמה. על כולם, חוץ ממנו
כשיצאתי מהשבי, הבנתי מהי אהבת ישראל. המאבק על החטופים הוא מאבק עבור כולנו, על היכולת שלנו להישאר עם אחד גם אחרי שכל כך הרבה נשבר. אני מאמינה בעם הזה - שחוזר לקום, שוב ושוב, גם מתוך ההריסות | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי אמילי דמארי בטור מיוחד לוואלה
מהמחשבות שהכל יהיה בסדר, ועד לרגעים שהבנתי - בסדר שום דבר כבר לא יהיה: לפעמים אני עדיין לא מאמין שאני כאן, מוגן ואהוב. זה מגיע לכולם. זו ההזדמנות לסגור את הפרק הזה בהיסטוריה שלנו | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורד השבי עומר שם טוב בטור מיוחד לוואלה
מפלצות חמאס לקחו ממני את התמימות, אבל היום אני אישה חזקה, ויש לי סיפור לספר. אני רוצה שכל העולם ישמע שאת החופש הפיזי אפשר לקחת לנו, אבל לא את החופש להאמין ולדמיין תקווה | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי מייה שם בטור מיוחד לוואלה
בשבת הנוראית ההיא וגם לפניה העיניים היו עצומות, מלמעלה ועד למטה, מהקברניט ועד לאנשי הצבא והמודיעין. אבל כשאני מביטה במראה, אני צריכה להיות כנה: גם אני לא הסתכלתי למציאות בעיניים | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי יוכבד ליפשיץ בטור מיוחד לוואלה
השיקום והחזרה לחיים זה לא רק עניין פיזי, אלא בעיקר נפשי. זה מסע ארוך שבו אני לומדת מחדש מה זה להרגיש בטוחה ולאפשר לעצמי לחיות, וגם שאסור לוותר או לשתוק עד שכולם יחזרו | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי נגה וייס בטור מיוחד לוואלה
למען ילדינו, נכדינו ולדורות הבאים של העם המופלא שיש לנו, אל תצטרף אל אותם האנשים עם לב של אבן. החזר את החטופים כולם, והפסק את המלחמה. אנא תמלא את ייעודך, ותן לנו קצת שלווה | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי עדינה משה בטור מיוחד לוואלה
אני קמה בבוקר עם אשמה והולכת איתה לישון, כי אני כאן והם עדיין שם. במנהרות ניסיתי להאמין שלא שכחו את החטופים. גם עכשיו, אני עדיין מנסה | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי דורון שטיינברכר בטור מיוחד לוואלה
אי אפשר להסביר במילים את מה שקורה לך כשחיים כל כך הרבה ימים בתוך חושך, פחד וחוסר ודאות. חשבתי שאוכל להשאיר את זה מאחור, אבל לא באמת אפשר. עכשיו אני מבקשת רק דבר אחד: לא לשכוח את מי שעוד שם | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורדת השבי אביבה סיגל בטור מיוחד לוואלה
אני מתעסק בהסברה, מתרוצץ ממקום למקום, בארץ ובחו"ל, במטרה לא לשכוח, לספר את הסיפור שלנו בעולם, לאחד את העם היהודי כמה שאפשר ולתת כוח לכל המשפחות. זה חלק מהריפוי. אלה החיים החדשים שלי | שנתיים ל-7 באוקטובר: שורד השבי לואיס הר בטור מיוחד לוואלה
בציון שנתיים מאז טבח שבעה באוקטובר והלחימה שמתנהלת מאז, בישראל וארצות הברית חוששים שארגון הטרור שוב יערים קשיים בשיחות המתקיימות במצרים. לפי דוברת הבית הלבן לא שמים אולטימטום, כשהמטרה היא לייצר מומנטום. וגם: מה הסיבה שנתניהו בירך את פוטין לרגל 7/10?
לפני שנתיים המדינה נכשלה כישלון מוחלט שייזכר לדיראון עולם. אך עוד באותו יום קם העם, הגן עליה והציל אותה. למרות נסיונותיו להצטייר כצ'רצ'יל המודרני, נתניהו מסתמן בכל יום שעובר בגרסה מודרנית דווקא של צ'מברליין. עכשיו כולנו כבר מבינים כמה חיים פרי צדק
מהשלום עם מצרים דרך הסכמי אוסלו ועד המו"מ עם חמאס - נשיאי ארה"ב, מקרטר ועד טראמפ, ניצלו את חולשתם המדינית של מנהיגי ישראל כדי לקדם את יעדיהם, לעיתים תוך פגיעה באינטרס הישראלי. אלה הצעדים שעלולים להפוך את מתווה טראמפ לכלי בידי חמאס
כשחמאס מסר את תשובתו המסויגת, בסביבתו של נתניהו סברו שטראמפ יעניק גיבוי מלא להמשך הלחימה, אך בבית הלבן בירכו את התגובה והורה מיד על נצירת האש. בהצהרתו המוקלטת אתמול, רה"מ ניסה לייצר נרטיב אחר: הלחץ הצבאי שהובלתי מוביל לעסקה - שכולה בזכותי
בתחילת ההצהרה, האופטימיות של נתניהו נראתה כמעט רציונלית, מבוססת על מה שכולנו ראינו בסופ"ש: אווירה אחרת, רמזים להסדרה, ניצוץ תקווה. אבל אז הוא עבר לטון מלא ביטחון, אולי מופרז. בינתיים, גם גורמים בכירים קוראים לנהוג בצניעות. אחרי הכל, הקליינט המדובר - חמאס
נשיא ארה"ב הכריז על סיום המלחמה בעזה למרות שחמאס השיב בהסתייגות למתווהו - ונתניהו מיהר להיענות. הקטארים והטורקים חגגו, ודרמר גילה שהקסם שלו בבית הלבן פג. עכשיו ישראל נדרשת להתפכחות - ולחזרה לקרקע המציאות
בתשובתו ובדברי בכיריו, היעד העליון ברור - שרידות הארגון. שחרור כל החטופים תחילה ייתכן אם יופסקו הקרבות ותהיה נסיגה, בעוד גורל הנשק, ניהול הרצועה והגליית הבכירים נדחקים ל"הסכמה לאומית-פלסטינית" שתעגן את קיומו
לצפות בטראמפ ונתניהו על אותה במה היה מחזה אבסורדי. השקרן הכרוני והבור המוחלט - נתנו הופעה משותפת. האחד עדיין לא הבין על מה הוא מדבר, והשני כבר מתכנן איך לחבל לו בתוכנית. ואנחנו ממתינים לראות מי ינצח: טראמפ עם חזון נוסף לעזה או נתניהו עם עוד הרס וחורבן
כוח בינלאומי ישלוט ברצועה, חמאס יישאר בסביבה - והמדינה הפלסטינית חוזרת בדלת הקדמית, ועדיין, המתווה של טראמפ לסיום המלחמה והחזרת החטופים טוב לישראל. במקביל, מכונת הרעל שיבחה את גרוניס על אישור מינויו של זיני, אך האשימה אותו בשעתו ב"מסע ציד" נגד נתניהו
