טורקיה בעזה? השותפה הלא רצויה בהסדר הפסקת האש

בשנתיים האחרונות היו מספר משאים ומתנים לסיום המלחמה. עולה השאלה - מדוע הצליח הסבב הנוכחי היכן שכשלו המגעים הקודמים? כשמנתחים שאלה זו, ברור שהלחץ שהגיע מכיוונו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, היה מכריע. אך לצד זאת הלחץ המשותף של קטאר וטורקיה, שנותנות חסות לחמאס, על התנועה, היה גם הוא אחד המרכיבים החשובים בהגעה להסכם.

למעשה, ברור שטראמפ הוא זה שדרש משתי מדינות אלו להגביר את הלחץ על חמאס. שתי השחקניות הללו אשר מאפשרות את פעילות התנועה מחוץ לעזה יכולות היו כל אחת בדרכה להעניש את חמאס לו לא היו מסכימים לעסקה. אך שתי שחקניות אלו שותפות לרצון לראות את חמאס ממשיכה להתקיים כישות בעלת השפעה על הזירה הפוליטית הפלסטינית. משום כך, למרות התפקיד המסייע שלהם בהגעה להסכם, ישראל הייתה מעדיפה הגעה להסכם בלעדי המעורבות של שתי שחקניות אלו, מתוך חשש שבהמשך הדרך הם ידאגו שוב לאינטרסים של חמאס להישאר שחקן רלוונטי.

ישראל אמנם רצתה בעקבות המלחמה להקטין את ההשפעה הקטארית, אך היה לה עוד יותר קשה עם הרטוריקה המתלהמת של נשיא טורקיה והצעדים שטורקיה נקטה נגדה במהלך המלחמה. המעורבות הטורקית הגוברת בעזה לא נוחה לישראל ויש להתייחס אליה כאחד מהמחירים שעל ישראל לשלם בעבור העסקה.

אף שבעייתי להשוות בין הזירה העזתית לזירה הסורית, הרי שישראל הפעילה מאמצים גדולים מאז הפלת משטר אסד שלא לאפשר נוכחות צבאית טורקית מעבר לזו שכבר קיימת בצפון סוריה. אם טורקיה תהיה אחת המדינות שבסופו של דבר תשלח חיילים לכוח הבינלאומי שאמור לקום בעזה, זו תהיה התפתחות בעייתית עבור ישראל. כבר בשלב זה התפרסם שטורקיה תהיה חלק מהצוות לאיתור גופות חטופים בעזה, ואף היא מעוניינת להיות בין הכוחות המשקיפים שהפסקת האש בין הצדדים מקוימת.

אף שלטורקיה ניסיון ויכולת בתחומים של משקיפים וכוחות לשמירת שלום, לאור החשדנות הקיימת בין אנקרה וירושלים, גם נוכחות טורקית מוגבלת עשויה להיות מקור מתח נוסף ביחסים. יש להזכיר שכבר היום קיים בין המדינות מנגנון "קו חם" למנוע עימותים אוויריים בין חיל האוויר הטורקי והישראלי בשמי סוריה, מצב המעיד בין היתר על רגישות היחסים.

טורקיה גם הייתה מעוניינת מצידה להיות מעורבת בשיקום עזה. היא רואה בהקשר זה לא רק את ההיבט הכלכלי והרווח הצפוי, אלא גם את המעורבות בשיקום כמנוף השפעה על המתרחש בזירה הפלסטינית ואל מול ישראל. בפני מקבלי ההחלטות דילמה מורכבת - ככל שישראל מאפשרת לטורקיה להיות בעלת השפעה בעזה (גם אם היא מסכימה לכך רק בעקבות לחצים אמריקנים), על פני השטח אולי נראה רגיעה מסוימת בטונים בין אנקרה וירושלים, אך אם דברים ילכו לכיוונים שליליים, טורקיה, אשר תנצל את הזמן להעמיק את השפעתה בזירה הפלסטינית, תהיה בנקודת פתיחה טובה יותר להזיק לישראל. לכן, המעורבות הטורקית בעזה היא נקודת תורפה של המגעים הנוכחיים, אך לצד זאת כנראה מחיר שלא היה ברירה אלא לשלם.

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב