ההסכם שנחתם עם חמאס הוא אירוע מעודד ומשמח. אם וכאשר יחזרו כל החטופים החיים לישראל תוך 72 שעות יהיה זה רקע של שמחה לאומית. אבל ישנם לפחות שלושה נושאים שעלולים להעיב על השמחה ועל תחושת הניצחון.
הדבר הראשון הוא 28 החללים. כבר עכשיו ברור שכנראה לא כולם יחזרו, לא ב-72 שעות הקרובות ולא בעתיד הקרוב והרחוק. לחמאס אין אינטרס להחזיר אותם, שכן את התמורה הגדולה באסירים הוא מקבל עבור החטופים החיים. כוח בינלאומי-קטארי, מצרי וטורקי שיקום ושמשימתו תהיה לאתר חטופים חללים יחזק את הנוכחות בעזה של מדינות אלה, אך ספק אם יהיה לו סיבה להתאמץ להחזיר את החטופים. משפחות החללים שבניהם לא יחזרו ימצאו עצמם בקרוב במצב שהממשלה והתקשורת יאבדו עניין בצער שלהם, בדיוק כפי שקרה למשפחות גולדין ושאול.
הדבר השני הוא הפער שכבר נוצר בין אלה שחוגגים את סיום המלחמה, ובהם גם הנשיא טראמפ, ובין מה שכתוב במתווה של טראמפ עצמו. במתווה שפורסם לפני 11 ימים מוגדר בבירור כי לאחר השלב הראשון - שלב החזרת החטופים - צריך לבוא שלב שני ובו חמאס צריך להתפרק מנשקו והשלטון ברצועה עובר לגוף אחר.
לא נראה כי לגורם כלשהו, לרבות ארצות הברית יש אינטרס אמיתי ללחוץ את חמאס עד שיסכים למסור את הנשק. לכאורה אם השלב השני לא מתקיים אז צה"ל יכול עדיין להיות פרוס לאורך "הקו הצהוב המתוקן". היערכות על קו זה מנציחה חיכוך עם האוכלוסיה בעזה ומאפשרת לחוליות מחבלים להמשיך ולנסות לפגוע במגננים שצה"ל בונה, וישראל תידרש שלא ליזום בתגובה שום מהלך התקפי.
לכאורה, אם חמאס לא ימלא את כל מחויובותיו, לרבות של שלב ב', אזי יש לישראל את הזכות לחדש את המלחמה, אך נראה ששום גורם, לרבות ארצות הברית, לא יתמוך בכך. אני מעריך כי יהיה קשה מאד לממש את שלב ב', ובוודאי שעל פיו המתווה המקורי.
הדבר השלישי הוא סכנת השיקום. לישראל אין אינטרס שעזה תשוקם. שיקום עזה הוא ויתור ישראלי, ויתור ראוי אם אכן השיקום יתבצע במקביל לפירוז מלא של רצועת עזה. פירוז מלא משמעותו פיצוץ המנהרות שנותרו, פירוק מפעלי ייצור הרקטות שנותרו ואיסוף כל הנשק. ישנו חשש סביר ששיקום עזה יקרה גם ללא פירוז. כבר היום מתקיימת ועידה בפריז שתכליתה להתחיל בפעילות של שיקום עזה.
לפעמים כל מה שצריך כדי לשנות יום שלם - זה רק למצוא את הפלוסים הקטנים שבדרך
אם רצועת עזה תשוקם ותשגשג אבל היא לא תפורז וחמאס יישאר דה פקטו הכוח הצבאי המשמעותי שם, נהיה צפויים לאיום נוסח ה-7.10 תוך מספר שנים. חמאס בנה את כוחו טרם ה-7.10.2023 על בסיס היותה של עזה משוקמת, משגשגת ומקום אליו הוזרמו כספים רבים.
ישראל חייבת אפוא להתעקש ששום פעולת שיקום לא תתחיל בעזה ללא מימוש שלב שני במתווה טראמפ. היתרון של ישראל הוא השליטה בכל המעברים לעזה, לרבות מעבר רפיח. אם נוותר בסוגייה זו כפי שכל העולם רוצה, ניצור בפועל מצב של סיום המלחמה תמורת החזרת כל החטופים בלבד. חמאס הציע מתווה זה כבר לפני שנה ויותר, ואז תעלה השאלה (הפוליטית) - מה השיגה הממשלה בכך שדחתה הסכם זה במשך שנה? עשרות חיילים נהרגו, מצבם של החטופים החיים הורע, וחלק מהחללים נעלמו מתחת להריסות הבתים בעזה.
אם לעומת זאת נדע לממש גם את השלב השני של מתווה טראמפ, תוכל הממשלה לטעון, ובצדק, שההישג גדול יותר ממה שניתן היה להשיג בעבר.