מזרחן מומחה לגיאופוליטיקה אזורית. חבר סגל אקדמי בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א. מחבר רב המכר "עלייתו ונפילתו של משטר האייתולות"
עסקת ה-3.5 מיליארד אירו בין ישראל ויוון אינה עוד רכישת אמצעי לחימה. היא קושרת את ירושלים ואתונה בברית אסטרטגית ארוכת טווח, ומבססת את ישראל כמייצאת של תפיסת הגנה לאומית שלמה במזרח התיכון
במידה וארה"ב ובעלות בריתה ינסו לחנוק את איראן מבחינה כלכלית, איראן תנסה לחנוק את העולם כולו. זו הסיבה שהמערכה כעת אינה על הורמוז, אלא על הר המכוש שהוא "העתיד". השאלה נותרה האם ארצות הברית הבינה שהבעיה היא לא הגרעין, אלא ההנחה שאפשר להגיע להסדר
ההסכם בין ארצות הברית לסעודיה נועד לעגן שיתוף פעולה גרעיני אזרחי לעשרות שנים ולצמצם את השפעת סין ורוסיה בממלכה הסעודית. אלא שהיעדר מגבלות מחמירות על העשרת אורניום עלול לערער את המאזן האזורי ולהציב גם את ישראל בפני מציאות אסטרטגית מסוכנת יותר
אחרי שנים של רגיעה יחסית, התקיפה במסלול הנחיתה בצנעא והתגובה לעבר שדה התעופה באבהא מסמנות שבר בהפוגה בין הצדדים. בריאד חוששים מהתחזקות החות'ים ומהעמקת הקשר עם איראן, אך חזרה למערכה רחבה עלולה לגבות מסעודיה מחיר כבד
המלחמה החלה סביב סוגיית הגרעין והעשרת האורניום, אך ככל שהעימות התפתח מוקד הכובד השתנה - כיום, סלע המחלוקת נוגעת בשאלה מי ישלוט במעבר הימי החשוב בעולם. התקיפות האמריקנית אומנם מחלישות את יכולותיה הטקטיות של איראן, אך אינן משנות את סחטנותה ותפיסתה החדשה
הממלכה המאוחדת הגדירה את משמרות המהפכה כארגון טרור - לכאורה מדובר במהלך משפטי, אך בפועל מדובר בהחלטה אסטרטגית. במשך שנים לונדון חששה כי הכרזה כזאת תפגע ביחסים הדיפלומטיים עם טהרן - אך הברקזיט, המתיחות מול רוסיה והאיומים מצד איראן, הובילו לחישוב מסלול מחדש
ההתקרבות בין וושינגטון לאנקרה היא הרבה יותר מעסקת מטוסים. היא מסמנת שינוי במאזן הכוחות האזורי, ומחייבת את ישראל להיערך למציאות שבה טורקיה אינה רק מדברת - אלא מעצבת את הסביבה האסטרטגית כולה
החות'ים כבר לא מסתפקים בשליטה בתימן בלבד ומבקשים להפוך מנכס איראני לנכס גיאופוליטי עצמאי. אך במזרח התיכון החדש בו בריתות כבר לא בנויות סביב אידיאולוגיה אלא לפי אינטרסים - ככל שהם מבקשים להוכיח את עוצמתם, כך הם מחזקים את אינטרס מדינות האזור לבלום אותם
על רקע המגעים הדיפלומטיים מבהירה טהרן כי היציבות בלבנון היא תנאי להתקדמות. בישראל חוששים כי ממשל טראמפ ייכנע לאיומים על נתיבי הסחר העולמיים וידרוש נסיגה מלאה מדרום המדינה. המסר האיראני למערב: אם ירושלים לא תרוסן, חופש השיט ייפגע
האירוע שהתרחש בסמוך למושב מרגליות, מהווה תזכורת לכך שהגבול הצפוני איננו קו מופשט על מפה: ישראל אינה יכולה עוד לקבל את מדיניות ההכלה שנוהלה טרם 7 באוקטובר. על תפיסת הביטחון החדשה בצפון ומבחן הריבונות בלבנון - במרחב בו ארגון הטרור שולט בשטח
גם מעצמה כמו ארה"ב שמבקשת הסכם אינה יכולה להבליג על הפלת מסוק אפאצ'י, ולהרשות שפגיעה בנכס צבאי תעבור ללא תגובה. עם זאת, האמריקנים משדרים מסר מוטעה לאיראן כאשר הם מתייחסים לפגיעה כ"תגובה מדודה והגנתית" - כזו שנועדה "לסגור סיבוב" ולא לפתוח מלחמה
חיזבאללה הוא הקלף המרכזי של איראן בציר השיעי. כל מטח נועד להבהיר לטראמפ כי הדרך להסכם תעבור דרך דרישותיה של טהרן - וכל תגובה היא מסר לממשלת לבנון: אל תחשבו על הסכם שמצמצם את הארגון השיעי - או שהציר יגבה מחיר
בזמן שאיראן, ארה"ב וישראל מתמרנות בין איום צבאי למו"מ מדיני, החות'ים מחזירים את הים האדום למרכז העימות. מאחורי ההצהרות על סולידריות עם הפלסטינים מסתתר מהלך רחב יותר: ניסיון להשפיע על מאזן הכוחות באזור, לאיים על נתיבי הסחר - ולהבטיח שתימן תישאר חלק מהמשחק
טהרן משגרת טילים ככלי מיקוח מול טראמפ ומנסה לזכות בפירות ההסכם בלי לשלם את המחיר. אם ישראל וארה"ב יקבלו את ירי הטילים כסעיף לגיטימי במשא ומתן - הן ילמדו את המשטר את הלקח המסוכן מכולם
הנשיא האמריקני פתח את המערכה מול איראן מתוך שפה של הכרעה, אך מוצא את עצמו מחפש נתיב מילוט. בעוד באיראן מבינים את המצב ומפעילים מנוף לחץ על וושינגטון שכבר מראה סימני עייפות מהמלחמה - ישראל צריכה לוודא שסיפור ההסדרה אינו נכתב על חשבון ביטחון תושבי הצפון
במשך דורות הרכס היה אתר בעל משמעות אסטרטגית: נקודת תצפית ושליטה על מרחב נבטיה, הליטני וצירי התנועה בדרום לבנון. במערכת המדינית מנצלים את פרק הזמן טרם הסכם מסגרת אפשרי, כדי לבסס מערך ביטחוני ולדחוק את ארגון הטרור מהמרחבים שמהם הורגל לאיים על יישובי הצפון
המוזיאון הבריטי הוא מקדש של זיכרון, ארכיאולוגיה ועמים. המוזיאון הבריטי אמור לומר לאנושות דבר פשוט: לפני הפוליטיקה, לפני הזעם של הרחוב - היו עובדות. דחיית הרצאה על ישראל ויהודה במוזיאון היא אירוע גדול וקשה, והתוצאה ברורה - מי שיפחיד, יקבל וטו על הזיכרון
על אף חיסוליהם המוצלחים של שני בכירי הארגון, מוחמד עודה ועז א-דין אל-חדאד, המציאות העזתית לא השתנתה בצורה מהותית. למרות מיטוט הנהגת חמאס, ישראל עדיין לא יצרה חלופה שלטונית לפלסטינים ברצועה. עכשיו יש לעבור מהמרדף אחר שמות ובכירים - אל עיצוב היום שאחרי
טראמפ אינו מוותר על הניצחון אלא משנה אותו: במקום הכרעה צבאית, הוא מחפש אריזה אזורית רחבה. פתיחת מצר הורמוז, ייצוב הכלכלה ובלימת הסלמה אזורית - כל אלה יהוו הוכחה לכך שהביא תוצאה. אך ככל שהאריזה האזורית מרשימה יותר - כך גדל גם הפיתוי לדלג על הסעיפים הקשים
בזמן שהמו"מ עם טהרן מתקדם וחיזבאללה מנסה לשדר הישרדות ועוצמה, ישראל ניצבת בפני מבחן אסטרטגי: האם תחזור למדיניות ההכלה שלפני 7 באוקטובר, או שתפעל כדי למנוע מהגבול הצפוני להפוך שוב לזירת שחיקה מסוכנת
גם אחרי פגיעות קשות, איראן ממשיכה לשרוד, להשתקם ולשמר את האיום. כך הפער בין הישג צבאי לבין הכרעה אסטרטגית ממשיך לרדוף את ישראל והמערב, והוא מציף אזהרה ברורה: כל עוד טהרן שומרת על ידע, חומר וזמן - האיום לא הוסר, אלא רק שינה צורה
הסדר הישן נשחק, ארצות הברית פחות צפויה, אירופה חלשה ומלחמות אזוריות מטלטלות כלכלה עולמית. בתוך המציאות הזו ישראל הוכיחה עוצמה, אך ניצחון מבצעי לא בהכרח מבטיח הכרעה אסטרטגית. בתוך כך, הדרת ישראל מההסכם המסתמן - רק מחדדת את התמונה
חיסול בכיר הטרור מסמן פגיעה בדור הפיקוד הוותיק שבנה את יכולות המודיעין והתכנון של חמאס. מינוי מוחמד עודה מלמד כעת: הארגון עדיין מנסה לשמר רציפות פיקודית - אך תחת שחיקה גוברת, מצוקת הנהגה ומעבר הדרגתי למבנה חשאי ומבוזר יותר
הדיווחים על פעילות ישראלית חשאית במדבר העיראקי חושפים שינוי עמוק במזרח התיכון - המדינה, שנועדה לשמש כעומק האסטרטגי של טהרן, הופכת לזירה פרוצה שבה אפילו יריבותיה הגדולות של משטר האייתוללות לומדות לפעול נגדו
האיום על נתיבי השיט, החות'ים, הורמוז והפגיעות של כלכלות האזור דוחפים את סעודיה, איחוד האמירויות והמערב לחשב מסלול מחדש. לא מתוך פיוס עם ישראל - אלא מתוך הכרה גוברת ברלוונטיות שלה כנתיב, תשתית ועוגן ביטחוני
המועמד בניו יורק זוהרן ממדאני מציב את שלילת הריבונות הישראלית בלב הקמפיין. עבור השמאל הפרוגרסיבי הסוגיה הפלסטינית הפכה לחלק מזהות פוליטית המבוססת על מאבק עולמי במדכאים. השינוי מסמן את שבירת הקונצנזוס סביב ישראל בארצות הברית
יותר מבישראל, במפרץ חוששים מחידוש המלחמה וחושפים כמה המזרח בנוי יותר מכל על פחדים ואינטרסים שונים. אף אחת מהמפרציות לא אוהדות את המשטר האיראני. אפילו קטאר, שידועה במשחקה הכפול, חוששת ממאזן האימה החדש
הוועידה השמינית של התנועה התכנסה ברמאללה לראשונה זה עשור והציפה את שאלת השליטה ביום שאחרי המלחמה. יו"ר הרשות הפלסטינית הצהיר כי "עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין". ברקע מסתמן כי בנו יאסר עבאס ישולב בצמרת ההנהגה בניסיון לשמר את הכוח הקיים
אנקרה קיוותה שהיחלשות איראן והמהפך בסוריה יהפכו אותה למעצבת הסדר החדש במזרח התיכון, אך המלחמה חשפה דווקא את מגבלות הכוח הטורקי. בין פחד מקריסה בגבול האיראני, תלות באנרגיה, לחץ כלכלי ותחושת מצור מול ישראל, יוון וקפריסין, החלום האזורי של ארדואן נתקל בקשיים
השכנה מדרום נמצאת בנקודת חולשה כלכלית אמיתית, אך הנכסים האסטרטגיים שבבעלותה מחזיקים אותה בחיים. המלחמות האזוריות מזיקות לה בצורה משמעותית, וגורמות לחשש מהתלקחות פנימית שתביא לחוסר יציבות. בינתיים, במצרים מסמנים מועמד פלסטיני לתפקיד בכיר באזור
