אברהם (אברום) בורג. סופר ואיש ציבור, אקטיביסט ומורה. אוהב שלום ״גם אם ירחק זה היום״. סקרן וספקן. קורא וכותב. שייך למשפחת האדם וחי בעברית. מאמין בדיאלוג ונאבק בקנאות, לא אוהב בּורּוּת ולומד כל הזמן. מאמין באדם גם ברוחו רוח עז
מתחת לרדאר, חמקה לכולנו ההתפרצות של חיילי צה"ל למשרדי אל-ג'זירה ברמאללה עם צו סגירה. מדובר באירוע שהוא מופת של טמטום ואטימות, ממש כמו השר שחולל אותו, שהרי אל-ג'זירה היא רק הסימפטום, והפולשים רצו לסגור משהו אחר לגמרי. לא מאמינים? הגימטריה של קרעי תוכיח
הסופר, האינטלקטואל והעיתונאי הלבנוני הלך לעולמו בתחילת השבוע. כחברו של מחמוד דרוויש ואחד הדוברים הרהוטים ביותר של הפלסטיניות, ח'ורי היטיב לדובב את כאב הנכבה ולתאר את עוולותיה, אך לא חסך גם בביקורת עצמית. הספד לענק ספרותי של העולם הערבי
אסור שהיאוש יהיה החלופה היחידה לשנה האחרונה ולעשרות שנות העיוות שקדמו לה. דווקא מתוך האש והדם, יכולים לנבוע זרעים של תקווה. לראשונה זה דורות, מספיק יהודים ומספיק פלסטינים מבינים שעוד הרג לא יוליד שום פתרון
וממשלת ישראל בעת הזו ריקה. בימים האלה אין שווי לחיי אדם, אין ממלכה. רק הערצה שכולה עריצות. אלה נציגיך, אלוהים, או שגם אותך חטפו?
זה יקרה דרך הטבע, דרך הקלפי או דרך מעשיהו. המסך יתרוקן, המחוות החלולות ייראו כמו מערכונים שנלקחו מתוך חלום רע. המונים שמכירים רק את המנהיג הרקוב, ואת השיגעון כנורמליות היחידה, יירפאו - וראש הממשלה החדש יישא בכנסת נאום בחירות מלא תקווה. אלו יהיו מילותיו
לכל אומה יש אלטר אגו. האלטר אגו שלנו הוא המתנחלים, שמתפקדים כדמות משנה שמשתלטת באלימות על הדמות הראשית. נתניהו ועדת סריסיו מעמידים פנים שהמחלה הזו לא שייכת להם, אבל כשיובילו אותם באזיקים להאג התירוצים לא יעזרו
כשהפצצה מתקתקת והמפגע בדרך אל היעד, אין מנוס מלחסל. אבל לרוב הסיכולים הממוקדים שישראל ביצעה לא היתה הצדקה - ולטווח הארוך גם לא תועלת, למעט האופוריה של הגברברים באולפנים. חיסולים? אם כבר, זו מדיניות של הוצאה להורג בלא משפט, וברור מה היא מנסה להשיג
שוב ושוב האזנתי לנאומו של התא"ל הלוחם והפילוסוף על "הערכים והאמונות העתיקים" שצפים מבעד ל"עטיפת ההנאה וההוללות". הגעתי למסקנה אחת פשוטה: הוא שכח מה זה להיות יהודי, או לפחות את החצי של היהדות שנטוע בתורת החסד והשלום. אוי לנו שזה מודל הגבורה של ימינו
אין דבר נשגב יותר מהצביעות הישראלית: כשהילדים הדרוזים התמימים נמחו באיבחה אחת - ישראל הרגה עשרות אחרים, רובם חפים מפשע בעזה. הפלסטיני המת הוא לא אדם ולעומתם הקרבנות שלנו תמיד שימושיים. יחסי ישראל והעדה הדרוזית כמשל לכל הקיום שלנו
מבחינת ישראלים רבים אין לתושבי עזה פנים, תחביבים או חלומות; מדובר באוסף דמויות מוצללות, שממילא יחוסלו עוד רגע. נכון, יש שם רוצחים, אבל יש גם עזה אנושית, נורמלית, שאותה אנחנו מסרבים לראות מבעד לנזק האגבי. כי מה יותר קל מלהרוג עוד דור של תקוות ושמחת חיים?
להרוס, להרוג ולנקום אנחנו יודעים. לספק ביטחון - אפילו לא קצת. יש הרבה כנופיות ונשק לכל דכפין, אבל אין לישראל צבא, משטרה או ממשלה. זה אסון לאומי בסדרי גודל בלתי נתפסים, וזו גם הזדמנות נדירה לדאוג לביטחון אמיתי לכל אדם - כן, לכל אדם - בין הירדן לים
קנאי הדת השתלטו על רוב מערכות ההפעלה של ישראל, בסיוע ראש הממשלה העריץ והנערץ. הדרך לפרק את הברית הארורה שלהם היא ליצור ברית ליברלית נגדית, שתנפץ את השיוכים המפלגתיים הישנים. החלוצים של הניסיון הזה, תאמינו או לא, צריכים להיות איימן עודה ואביגדור ליברמן
יאיר גולן לא שונה בכלום מבני גנץ, והחיבור בין מרצ לעבודה שהוליד את "הדמוקרטים" אינו בגדר בשורה. גם אם הוא יציל כמה קולות מאבדון, כל מה שנקבל הוא מיחזור של אותן קלישאות בתוספת מדים מיוזעים ואיומים. מי שמחפש תקווה לשינוי, היה יכול למצוא אותה השבוע במקום אחר
שום דבר ממה שישראל עוללה לפלסטינים מ-1948 לא מצדיק את זוועות 7 באוקטובר, ושום דבר מזוועות היום ההוא לא מצדיק את פשעי ישראל בעזה. רבים נפלו לתוך מלכודת הייאוש, אבל הם טועים: כל הסכסוכים נפתרים בסוף. מפתיע לגלות איזו מדינה יכולה ללמד אותנו איך עושים זאת
עוד מעט נתניהו הולך - לכלא, הביתה או בדרך כל בשר. אבל מורשתו נטועה בנו עמוק מאוד, ויידרשו שנים של מאבקים וקטטות עד שנצליח לעקור אותה מן השורש. לצורך כך עלינו להעמיד תורה שלמה, ואלה עקרונותיה
אי אפשר לא לשמוח למראה החטופים, אבל אח"כ תוקף הספק. ארבעה פדויי שבי תמורת מאות הרוגים - זה ראוי? הייתכן שהצבא שלנו מתעלה במבצעים נקודתיים, אבל מפסיד במלחמות? ככל שהוגים במצב יותר, אנו נדמים לילדים שאבדו ביער, לכודים בין אבי האומה הנרפה למכשפת חמאס האכזרית
איך מעצמות קורסות? בהתחלה לא שמים לב לסימנים, אחר כך מתאמצים להתעלם מהם, ובסוף נגיף הדת הקטלני הורג את המדינה מבפנים, כפי שעלול לקרות גם לנו. אין לשום עם ומדינה חיסון מפני המחלה האוטו-אימונית הזו. נגד מגיפה כזו - יש רק פתרון בדוק אחד
חג תמים של קריאה לדרור? תשכחו מזה: לל"ג בעומר יש צד אפל, כי הוא מעצים את שתי הפתולוגיות היהודיות החולניות ביותר - משיחיות שקר מטורפת ובדלנות שונאת זרים. זאת כבר מזמן לא מדורה ילדותית אלא שריפת יער לאומית מסוכנת, שבה המטורפים שופכים ג'ריקנים של דלק על האש
זכויותיו של אלוף (מיל') גולן רבות מאוד, אבל הן לא מכשירות אותו להיות מנהיג פוליטי. הדבר האחרון שהמחנה המוכה הזה צריך הוא עוד גנרל, ובוודאי לא אחד עם עולם מושגים כה מיושן. מתחת לפני השטח של הגבורה, מסתתרים הרבה ממבו ג'מבו ו-50 גוונים של ימין ישראלי מאוס
רבים מאיתנו יבכו בליל הסדר על החטופים שבשבי ויתפללו לחירותם. אחרים, בייחוד הפרעונים שבארמונות בלפור וקיסריה, ימשיכו להכביד את ליבם, כי הלילה הזה לא שונה מבחינתם מכל לילה אחר של נהנתנות. אפשר לגאול אותנו מהמצריות הממארת שלנו, רק צריך להיזכר בחמש נשים חכמות
כשהשלטון פוגע בכוונה בהסכמות הבסיסיות שבין המדינה לאזרח, הוא כבר לא שלטון אלא קואליציית כנופיות שחובה להדיחה. מפגיני קפלן צריכים להפנים מה הצעד האחרון שיעשה את ההבדל עבור המחאה: אי-ציות המוני. כן, יש לזה מחיר. אז מה?
המלחמה בטח נגמרה - כי ענת קם פנויה לצאת נגד ארגון בצלם. לכאורה ויכוח קטנוני, אבל בעצם מדובר במאבק על נפשנו: או שאתה הומניסט שמתנגד לחמאס ולממשלת ישראל, או שאתה תומך סמוטריץ'. עם ענת קם נגיע כולנו לבני גנץ, והכוונות הטובות של שניהם סוללות לנו דרך לגיהינום
ניצחון מוחלט הוא לא תחרות הרוגים, אלא לכפות בהצלחה על האויב את המדיניות שלך. חמאס הצליח לכפות עלינו את רשעותו כאורח חיים, ולנו אין שום חלופה של שלום או מדיניות של פיוס כדי לשנות את אורח חייהם. אז מי כפה על מי, ומתי נוכל להתפרק כבר מהאובססיה לכוח?
רק פעם בשנה הוא בא להתארח, וגם זה הרבה יותר מדי. פורים הוא דוגמה לכל מה שאפל ופסול בחגים היהודיים: תערובת של פרימיטיביות, פשטנות, יצר נקמה - ואם אפשר לשלב הפי אנד של טבח באויבינו, מה טוב. דינו של החג הזה להיגנז, והוא לא היחיד
רבנים הם תמיד קצת שרלטנים, ואין לכך הוכחה טובה יותר מבליל השטויות שאמר הרב יוסף השני בעניין השוויון בנטל. "אם יגייסו אותנו ניסע כולנו לחו"ל"? אתם לא מאיימים על אף אחד. מספיק הפכתם את המאמינים באלוהים לרובוטים בורים ושטופי שנאה
במקום שהרצים ישתתפו ב"מרתון הפיוס", שבו ישאו את המסר "גרים ביחד רצים יחד", נוצר מירוץ שהוא מראה לעיר החולה ביותר בישראל. ערבים יעצרו ברחובות הצדדיים, כדי שלרצים היהודים יהיה נעים בגב וברגליים. אכן, עיר ובליבה חומה - של אטימות, אדישות ורוע לב טהור
מה גורם לך להתיישב ליד המחשב ולהקליד תגובה כזו, אני תוהה. התשובה ברורה: אתה קצת דומה למנהיג הפחדן שאתה מעריץ, אבל בניגוד אליו, ממך דווקא אכפת לי. אתה יכול להמשיך להתלהם ולקלל, בסוף תבין את האמת. יחד נוציא אותך מהנהר העכור שהתמכרת לשתות ממנו. רק תן לי יד
היהודים שנטבחו בשואה לא נרצחו מפני שלא היה להם חיל אוויר, אלא בגלל הרוע של המשמידים. גם יהודי התפוצות כיום לא מוגנים כי עומד לרשותם צבא יהודי אדיר, אלא כי הם חיים במדינות חוק. לקראת יום השואה הבינלאומי, חשוב לזכור: ביטחון אמיתי משיגים בערכים, לא בכוח
אנחנו וילה בג'ונגל ואין צודקים מאיתנו, פשוט יש לנו בעיה של שיווק גרוע. מה, לא? אז זהו, שאולי נוח לנו לשכוח: חמאס ביצע זוועות איומות, וכך גם ישראל. הכל מתחיל בשיח רעיל, שממש לא מוגבל רק לפרחחי הגבעות ולישיבות הפשע והרשע. ויכול להיות שאתם חלק ממנו
כבר מראשית דרכו הצטיין ראש הממשלה בחלוקת העם ל"לנו" ול"צרינו". גם עכשיו הוא מקפיד לטפח את השסע שבסיום המלחמה, כך הוא מקווה, יביא לו את השלטון פעם נוספת. רק התפרצות אדירה של הזעם הציבורי תעצור את תרחיש האימים הזה, ותקבור תחתיה את ימי נתניהו האחרונים
