למראית עין חאלד משעל ממשיך לנהל את העניינים מכלוב הזהב בקטאר. בשטח, הזרוע הצבאית בהובלת יחיא סינוואר מהדקת אחיזה בעזה, מתקרבת לאיראן ושומרת על ערוץ פתוח עם דאעש בסיני. רגע לפני הבחירות ללשכה המדינית, האם בשלו התנאים להנהגה שלא רואה בעזה תחנה בדרך לרמאללה?
"לרשות אכפת מאיתנו? מה יצא לנו אם נשלח ילד לדקור? אתה הופך להיות שהיד בשביל כלום. התעייפנו". קו השבר בחברה הפלסטינית בא לידי ביטוי בהתנגדות מחנות הפליטים הגדולים לאינתיפאדת הסכינים. ביקור בשכם וג'נין מלמד שתושבי המחנות רואים ברשות ובישראל אויב
ההפצצות המאסיביות של רוסיה לא מביאות לפריצת דרך צבאית, האיראנים שילמו מחיר דמים כשנהרגו להם 50 לוחמים, ושיתוף הפעולה עם צבא אסד והאמריקאים יוצר בלגן אחד גדול. נוכח יכולת ההסתגלות של דאעש וסבך האינטרסים של המדינות הלוחמות נגדו, הפלונטר הסורי רחוק מפתרון
רעייתו של ע'ארב עליווי טוענת שבעלה לא קשור לרצח הזוג הנקין ודודו של כרם ריזק, חבר נוסף בחוליית המרצחים, אומר כי אחיינו "עלם חמודות". ביקור בבתי המשפחות בשכם וניתוח שגרת הטרור החדשה-ישנה בישראל מעידים כמה עבודת השב"כ סבוכה וכמעט בלתי אפשרית
התחבולה הייתה גאונית: עשרות משוריינים עם כתוביות של משטרת עיראק הוזרמו לרמאדי. עד שהצבא הבין מה קורה, דגלי דאעש כבר הונפו בעיר. ועדיין, הקרב הזה לא יכריע את עתיד המזרח התיכון. שם המשחק האמיתי הוא ריאד נגד טהראן. דיווח מאולפן וואלה!NEWS
המזימה האיראנית לחמם את החזית נגד ישראל בגולן הסורי אמנם נכשלה לפי שעה, אך מסע הכיבוש האזורי של טהראן בעיצומו. וכך גם המשא ומתן עם ארה"ב על הסכם הגרעין. בירושלים לא מאמינים שזה קורה לנו: "איך מאפשרים להם להיות במרחק שנה מפצצה?"
הרחוב הפלסטיני לא מתרגש מהבחירות בישראל, אבל ההנהגה לא מפספסת שום סקר. אבו מאזן מעדיף את ממשלת הרצוג-לבני, הנצים של פתח חוששים לאבד את המומנטום הבינלאומי שנוצר דווקא בגלל נתניהו, ובחמאס עזה מחזיקים אצבעות: רק מחל - פתק אחרי פתק
על דבר אחד יש הסכמה שבשתיקה בין נתניהו למנהיגי מדינות ערב: ההסכם המתגבש עם איראן ישאיר אותה על מפת האיומים האזורית. אבל גם הערבים לא לוקחים ברצינות את נאום הבחירות שנתניהו יישא בקונגרס, נאום שהוא סטירת לחי לממשל אובמה
נוף מעורר קנאה, אמפיתיאטרון ענק, קניון נוצץ ותחבורה חכמה: רוואבי אמורה להיות גן עדן למעמד הביניים הפלסטיני, ואפילו מחירי הנדל"ן לא בשמיים. אז למה העיר שפיתוחה הוא "אינטרס ישראלי" לפי הנשיא ריבלין עומדת נטושה? תשובות אצל השר סילבן שלום
אבו מאזן כבר היה בגשר אלנבי כאשר יועצו של פרס התקשר, והודיע שאין עוד טעם לפגישה: ראש ממשלת ישראל החליט לעצור את הדיונים המתקדמים. על מה קמו ונפלו השיחות שנתניהו ניהל מרחוק?
גורמים פלסטינים מספרים כי ישראל הבהירה שאין בכוונתה לחדש בקרוב את העברת כספי המסים לרשות. עם התגברות הקריאות להפסקת התיאום הביטחוני, מי שמחפש מניע קטלני להסלמה עוד עשוי לקבל את מבוקשו
אפילו נתניהו יודע שאלפי טילים על ישראל הם לא המשבר הביטחוני המדוד שיסדר לו כהונה נוספת. זו כנראה הסיבה להתפתלות בנוגע להריגת הגנרל ממשמרות המהפכה, ששיגורו לרמת הגולן נראה כמו צעד הגיוני בסך הכול - במסגרת מדיניות החוץ הפרועה של טהראן
מתחת לאף של חאלד משעל ואיסמעיל הניה, מפעיל שר לשעבר בחמאס פלוגות טרור חשאיות נגד בכירי הפתח ברצועה. המטרה היא לסכל את הפיוס הפלסטיני בכל מחיר, הבעיה היא שלא לכולם מוטרדים מכך
המזרח התיכון משתנה ללא הכר, סוריה ועיראק קורסות וארגוני טרור כמו דאעש ואל-קאעדה מהלכות אימים על כולנו. אבל בין כל אלה, מתחזקת מגמה חיובית שנותנת לישראל תקווה לעתיד טוב יותר
אחרי ש"האחים המוסלמים" השתלטו על מצרים ותוניסיה ועלה החשש מפני "חורף איסלאמי", אנשי המשטר הישן הצליחו לכבוש מחדש את השלטון במדינות. עם זאת, היחלשות התנועה עלולה להפנות את אוהדיה לארגונים קיצוניים יותר כמו דאעש
קילומטרים ספורים ממרכז שכם יש חבית נפץ של שנאה, אבטלה וסוחרי סמים. ביקור במחנה הפליטים הגדול והצפוף ביותר בשטחים חושף עד כמה גדול הוא מחירה של הזנחה מתמשכת
בצל ההסלמה הביטחונית וחילופי ההאשמות בין נתניהו לאבו מאזן, היחסים בין פתח לחמאס מצויים בשפל חדש. וגם: גילויים חדשים על מה שהתחולל בעזה ובמוקטעה לפני ואחרי חיסול "המהנדס"
כשקיצוניים יהודים מתעקשים לגעת בעצב החשוף שנקרא הר הבית, ובהיעדר מנהיגות לערביי מזרח ירושלים, אין פלא שהבירה סוערת. בהנהגה הפלסטינית מהדהדות זמירות של טרום-אינתיפאדה
בעוד בלבנון הצליח הארגון השיעי לעצור את הפיגועים נגדו לעת עתה, בין היתר באמצעות רצועת ביטחון בגבול, על אדמת סוריה הוא רשם לא מעט כישלונות. וגם: איך ישראלת משתפת פעולה עם הלוחמים בסוריה?
במזרח ירושלים מתרבים המעצרים וסגירת מוסדות הצדקה ובמערבה יש זינוק בתקיפות הגזעניות. עם כל הייאוש הזה ועם עליית המתנחלים להר הבית, כל מכונית דורסת תגרום לפיצוץ
למרות שחמאס הנמיך פרופיל, לא נראה שבכוונתו לוותר על הריבונות ברצועה לרשות הפלסטינית. בעודו מבצע ניסויים בשיגורי רקטות ומגייס צעירים לזרוע הצבאית, כמעט משעשע לראות את מזכ"ל האו"ם מדבר על כך שנבנית "פלסטין אחת"
כשמשמרות המהפכה מכוונים את המורדים החות'ים, טהראן מצליחה לנגוס בשטחה של תימן ולאיים על נתיב שיט חשוב לישראל. וגם: למה הכוח האווירי של ארה"ב לא מצליח להכריע את "המדינה האיסלאמית"?
מה גרם לאבו מאזן לשאת בעצרת האו"ם נאום קיצוני ומנותק מהמציאות? כיצד מצאה עצמה ישראל באותו צד של המתרס יחד עם חמאס נגד מצרים והרשות? וגם: איך מסכמים באמ"ן את מה שקרה כאן הקיץ?
בוושינגטון ובירושלים יושבים ראשי מדינות שלא מבינים כהלכה את ההתפתחויות במזרח התיכון. אובמה מעדיף לצייר את דאעש כאיו?ם יותר מאיראן, נתניהו מחזק את חמאס ולא את אבו מאזן
17 אלף משפחות איבדו את בתיהן בהפצצות חיל האוויר, ומאמץ השיקום עוד יתגלה כבעיה הבוערת ביותר של ישראל, חמאס והרשות. ומה אם ישראל לא תכניס לרצועה מספיק ברזל ומלט? "תרשום", אומר חבר עזתי עם אינטואיציות טובות. "בתוך שנה תהיה עוד מלחמה"
הארגון חידש את הירי בניסיון לשבור את המתווה המצרי ולכפות משא ומתן תחת אש. כעת הוא מתמקד בדרישה לפתוח את הנמל בעזה, מה שיאפשר לו חופש פעולה מסוים. וגם אם תושג הפסקת אש, אל תצפו לשינוי יסודי
עשרות אלפים ברצועת עזה מהגרים לבתים בלי חשמל ומים, או לאזור בית החולים, אבל עדיין מאמינים במנהיגי החמאס. הדרג המדיני של ישראל מתקשה לקבל החלטה, מה שעלול להוביל לתרחיש אימים בסבב הלחימה הבא. הליגה הערבית
500 בתים נחרבו, ממשלת עזה לא מתפקדת ועל תשתיות ברצועה אין מה לדבר. פתיחת מעבר רפיח היא התחלה טובה, אך הדרך להפסקת אש, שגם ישראל וגם חמאס יהיו מרוצים ממנה, עדיין רחוקה מאוד
בתחילת השבוע עדיין לא קלטו בישראל שמצב הרוח בעזה השתנה. חמאס זיהה הזדמנות לרכוב על גל המחאה ברחוב הפלסטיני ולצאת מהרשימה השחורה של א-סיסי - ומשך להסלמה. אבל קשה להאמין שדווקא הסבב הזה יוציא אותו מהבוץ
החולייה שרצחה את שלושת הישראלים כנראה מנתה יותר משני אנשים, אולי אפילו עשרה, ולא נעה רק ברכב אחד. על השאלות הקשות ייאלץ להשיב האיש שמסתובב בחברון בכובע בייסבול
