באזור הגבול ברמת הגולן נוצרה מציאות מעט מוזרה: ישראל וארגוני האופוזיציה הסוריים משתפים פעולה, באזור הנשלט ברובו על ידי פעילים של ארגון הג'יהאד "ג'בהת א-נוסרה", המזוהה עם אל-קאעדה. באמצעות שיתוף פעולה בין הצדדים עוברים את הגבול פצועים סורים לטיפול בישראל, וכן סיוע הומניטרי עובר מישראל לסוריה.
הליגה הערבית | לכל הטורים של אבי יששכרוף
כאשר אזרחים סורים מבקשים להגיע לטיפול בבית חולים השדה שהוקם בצד הישראלי של הגבול, פעילי האופוזיציה מבצעים בדיקה ביטחונית ראשונית כדי לוודא שלא מדובר בפעילי טרור. לאחר מכן החולה או הפצוע חוצה לכיוון ישראל, ושם נבדק שוב בידי ישראל ומועבר לקבלת טיפול רפואי. מהצד הישראלי עוברות גם שמיכות, ציוד רפואי ומזון לתינוקות לתושבי הכפרים.
ג'בהת א-נוסרה, שרוב פעיליו סורים, נולד מתוך ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) והתפצל ממנו על רקע מחלוקות אישיות וקרבות אגו בין המנהיגים. הוא אמנם שונה בדרכי פעולתו מדאעש, אך הארגון אינו פחות מסוכן או קיצוני ממנו. ג'בהת א-נוסרה הקים מאחז של ממש ברמת הגולן הסורית, ובינתיים הוא ממקד את מאמציו בלחימה בכוחותיו של הנשיא בשאר אסד ובארגון חיזבאללה. החדשות הרעות עבור ישראל הן שמדובר במצב זמני בלבד.
דווקא דרכי הפעולה השונות של הארגון הופכות אותו במובנים רבים למסוכן יותר עבור ישראל בטווח הרחוק. דרעא, המחוז העני ביותר בסוריה, לא רחוק מהגבול עם ישראל, הפך למרכז הפעילות של ג'בהת א-נוסרה. בעוד דאעש כובש אזור מסוים ומיד מטיל על האוכלוסייה המקומית איסורים ועונשים חמורים, כפי שקרה ברקה, ג'בהת א-נוסרה מעט יותר "ידידותי למשתמש".
הוא מנסה לגייס את האוכלוסייה לצדו, תוך הפעלה של מערך סיוע, "דעווה", באופן המזכיר את פעילותו של הארגון היריב, "האחים המוסלמים". פעילי הארגון דואגים לחלוקת אוכל לעניים ולהפעלת יום לימודים ארוך, הכולל כמובן שיעורי דת למכביר, ובמהלכם מנסים אנשי הארגון להסביר לנשים, למשל, בצורה חביבה מדוע עדיף להן להסתיר את פניהן ברעלה.
אסד ויתר על החלום
בצפון-מזרח סוריה, בקצה השני של המדינה, ממשיכה ההתקדמות של דאעש. התקדמות זו איטית יחסית, בגלל פעולות הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית, הדורשות מהארגון לשנות את דרכי פעולתו כדי לשרוד. עם זאת, דאעש נמצא במגמה כללית של הרחבת השליטה על השטח, ויתרה מכך, של הרחבת השליטה האידיאולוגית.
באזורים שעליהם משתלט דאעש, הוא מנסה להציג חלופה שלטונית, אלימה יותר ומפחידה יותר מבחינת האוכלוסייה המקומית בהשוואה לג'בהת א-נוסרה. בתווך נותר הנשיא אסד, אשר חולש על מה שנותר בידיו מסוריה הגדולה. מעין נסיכות, שבה הוא ממקד את מאמץ ההישרדות שלו. במובנים רבים, הנשיא הסורי מצליח לשרוד כיום כי הוא כבר ויתר על החלום של החזרת השליטה במדינה כולה. גם הוא מבין כעת שעל מנת להישאר בחיים, עליו לבסס את שלטונו באזור דמשק-חאלב-לטקיה, ובלית ברירה לצפות בסוריה מתנפצת לרסיסים.
במעוז חיזבאללה, רובע הדאחיה השיעי של ביירות, חלפה כבר כחצי שנה מאז פיגוע ההתאבדות האחרון. לאחר לא מעט מתקפות קטלניות של פעילי הטרור הסוני הקיצוני, ובהם גדודי עבדאללה עזאם, על יעדים של חיזבאללה ושל איראן, נדמה שהארגון השיעי הצליח, במאמץ לא פשוט, להביא להפסקה בפיגועים, גם אם רק באופן זמני.
להצלחת הארגון יש סיבות רבות. הפעילות של חיזבאללה בצדו הסורי של הגבול והפשיטות של צבא לבנון על מעוזים של פעילי טרור בהחלט תרמו לכך, אך התפתחות מרכזית נוספת שהביאה לייצוב המצב הביטחוני באזורים השיעים, היא "רצועת הביטחון" שהקים חיזבאללה באזור הגבול בין סוריה ללבנון.
לא עוד חיזבאללה מודל שנות ה-90
שורה של מוצבי קבע הוקמו בחודשים האחרונים על הגבול במטרה למנוע זליגה של מחבלים לתוך המדינה ולחסום את הגבול. המוצבים הוקמו בעיקר בגזרה המרכזית של הגבול, בין היתר כי התנועה בגזרה הצפונית והדרומית של הגבול קשה לכלי רכב וניתנת לשליטה ולפיקוח מצד חיזבאללה גם ללא נוכחות סביב השעון.
בגזרה המרכזית, מנגד, הבינו בחיזבאללה שכדי לעצור את כניסת המחבלים המתאבדים ללבנון, על הארגון למקד מאמץ בגזרה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לפיכך הוחלט להקים מוצבי קבע שיתצפתו על הגזרה כולה ממש בנוסח רצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון, עד נסיגת צה"ל בשנת 2000.
על פי הערכות שונות, רק בשורת המוצבים האלה פרושים כ-אלף לוחמים של חיזבאללה. עוד כ-5,000-4,500 מאנשי הארגון פועלים על אדמת סוריה נגד האופוזיציה הסונית. מהמוצבים יוצאים סיורים דרך קבע, ובמקביל נעשה מאמץ לגייס סייענים מקומיים, שיוכלו לספק לחיזבאללה מודיעין בזמן אמת.
"החיילים" מוגנים באמצעות ביצורים וסוללות עפר. כל הציוד הלוגיסטי מזון, ביגוד ואמצעי לחימה מועברים אליהם בצורה מסודרת. במילים אחרות, לא עוד חיזבאללה מודל שנות ה-90, ואפילו לא זה מהעשור הקודם, ובוודאי שלא הארגון הקטן משנות ה-80. הארגון השיעי אינו פועל עוד כארגון גרילה בלבד. חיזבאללה סיגל לעצמו צורת פעולה של צבא סדיר של ממש בכל הקשור להתנהלות שלו למניעת כניסת מחבלים.
המאמצים של חיזבאללה נעשים לצד צבא לבנון ובתיאום עמו, לאחר שזה השלים השבוע את השתלטותו על מעוזי האיסלמיסטים בטריפולי שבצפון לבנון. המבצע כלל לחימה קשה בין השכונות השונות של העיר, אך כבר ביום שני אחר הצהריים הודיע צבא לבנון שסיים את טיהור העיר. למרות ההישגים החלקיים האלה, העימות בין הסונים לשיעים בלבנון רחוק מלהסתיים.
חיזבאללה רשם כישלונות לא מעטים בתקופה האחרונה בלחימה ממזרח לשם, על אדמת סוריה. על פי גורם ישראלי בכיר, הארגון איבד עד כה בקרבות בסוריה יותר מאלף לוחמים. מדובר במספר גדול בהרבה מההערכות שהיו עד כה. כמו כן, המבצעים הצבאיים של חיזבאללה לצד צבא סוריה, שמטרתם להשתלט על אזור דרעא ונאווה בדרום-מערב סוריה, לא רחוק מהגבול עם ישראל, הסתיימו בתבוסה.
גם ברכס קלמון, שעליו השתלט חיזבאללה לפני חודשים אחדים בלבד, מתנהלים כעת, שוב, קרבות קשים בין פעילי הארגון לבין אנשי ג'בהת א-נוסרה. עבור חיזבאללה מדובר במציאות לא פשוטה, כשאנשיו פרושים בשלוש מדינות. לעיראק נשלחו יועצים בכירים מטעם הארגון, אך חלקם שבו בארונות, ברחבי סוריה ובשכונות של דמשק, בעיקר סביב האתר השיעי המפורסם א-סיידה זינב, נמשכת הלחימה, וזאת כמובן, בנוסף לפעילות בלבנון.
השבוע נרשמה הסלמה באזור הכפר הסוני ערסל, על גבול לבנון-סוריה, באזור הבקעא השיעי. מהכפר הזה, המאכלס לא מעט פליטים סונים מסוריה לצד פעילי טרור, נורו רקטות לעבר הכפר השיעי הסמוך לאבווה. עוד נכונו לחיזבאללה לא מעט הפתעות מצד הגורמים המזוהים עם אל-קאעדה, עם דאעש או עם ג'בהת א-נוסרה, במטרה להחליש את אחיזתו של הארגון השיעי במדינה.
מהחזית הישראלית, נראה שלחיזבאללה, שעדיין טרוד בלחימה בלבנון ובסוריה, אין עודף מוטיבציה לצאת למלחמה נגד צה"ל. עם זאת, פוטנציאל ההתלקחות הומחש רק לאחרונה בגבול ישראל-לבנון, עם גילוי זירות המטענים ופציעתם של ארבעה חיילים ישראלים. בשעה שכשליש מהכוח הלוחם של חיזבאללה מוצב במדינה אחרת, ואחרי יותר מאלף הרוגים, יהיה זה כנראה הרפתקני במיוחד מצד מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, להוביל לעימות נוסף עם ישראל.