ללא הפתעות גדולות ובלי דרמות של הרגע האחרון, חלון ההעברות של הפוליטיקה הישראלית נסגר הלילה. שערי הכנסת ננעלו ב-22:00, ו-38 מפלגות שעברו בחדר ועדת הבחירות המרכזית ניקבו את כרטיס הכניסה לרכבת השועטת לעבר הבחירות.
משמאל יוצאת לדרך רכבת חדשה: חשמלית, מאובזרת, עם כל הנוסעים עליה. חלקם כבר מתקוטטים על המקומות - אלה שרוצים לשבת קרוב לקטר, ואלה שיושבים מאחור, עושים רעש ומפריעים לכולם. היעד ברור: ניצחון.
יש רק בעיה אחת: לא בטוח שהסוללה תספיק עד התחנה הסופית. הסקרים האחרונים כבר לא מחמיאים כמו קודמיהם. ככה זה כשהקטטות הן בבית פנימה - כשליברמן נגד איזנקוט, כשהאחרון מנסה לשאוב את "הדמוקרטים" ומפלגת "ביחד" לא מוותרת על ראשות הגוש. בעקבות כך, גוש איזנקוט מתרחק כרגע מ-61.
מימין, לעומת זאת, הרכבת הגיעה באיחור. הנוסעים עלו, חלקם עדיין מסתכלים על הקרון שלידם ותוהים אם השכנים שלהם בכלל עלו על המסילה הנכונה. בינתיים, בקרון הקטר מתקיימים דיונים קדחתניים על שאלה אחת: מה עושים עם הקרון המתעתע - זה שפעם מכביד, ופעם התחושה היא שהוא דווקא זה שמאיץ?
בראש ובראשונה ניצבת השאלה: האם עופר וינטר הוא לנו או לצרינו. וגם אם הוא לנו - איך מוודאים שהוא לא שורף קולות ומסכן את הניצחון? בימים הקרובים הסקרים עשויים לקבוע אם בגוש ייצאו נגדו למלחמה בניסיון להקריס אותו, או שדווקא יתברר שהוא מחזיק בשאלטר לניצחון. פניהם כרגע למלחמה.
"וינטר זאת תקלה - נלך לו על הראש, הוא שורף קולות", אמר אמש בכיר בליכוד. עם וינטר או בלעדיו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לבחירות האלה בלי שהצליח לאחד את הגוש כפי שהתרגל, על שפת הבריכה בקיסריה, בלי שהצליח להביא שריונים שראה בהם פוטנציאל לקהלים חדשים, ועם רסיסים שיזרקו קולות מצביעים לפח.
ובכל מקרה, גם אם ינסה עכשיו למחוק את וינטר, יהיה לו קשה יותר לשלוף את הקשית המיוחדת של השבועות האחרונים לפני הבחירות - זו שבאמצעותה הוא נוהג לשתות את המפלגות שמסביבו.
אם זו תישאר תמונת המצב, הפעם נתניהו יצטרך להסתדר עם הקרונות הקיימים, שאולי יגיעו על אדי הדלק האחרונים.
אך השאלה הגדולה היא לא איך הוא יגיע, אלא מה יקרה במסלול המקביל? האם איזנקוט יצלח את כולו? כי גם אם לא תהיה הכרעה ברורה, הניצחון יכול גם להימדד בשאלה אחת: מי ייכנס בצאת הבחירות לבלפור כשהוא מלווה בשיירה.