נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טרם הגיב בפומבי לצעדים החדשים שעליהם הכריזה בריטניה נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, ולהצטרפותן של מדינות נוספות למהלך. גם הממשל, שבדרך כלל אינו מהסס להתייצב נגד צעדים בינלאומיים שהוא תופס כאנטי-ישראליים, בוחר הפעם בקו זהיר במיוחד.
בכיר בבית הלבן ובכיר במחלקת המדינה, שאיתם שוחחנו הלילה (רביעי), הפנו את וואלה במפורש לדברים שאמר אתמול שר החוץ מרקו רוביו כשנשאל על המהלך הבריטי. לדברי הבכירים, הדברים "מדברים בעד עצמם".
ואכן, מעבר לציטוט הקצר של רוביו שפורסם אתמול, מסתבר בהאזנה מדוקדקת כי תשובתו המלאה הייתה מפורטת יותר - ומסבירה במידה רבה את הקו האמריקני: "הבריטים עדכנו אותנו על כך. אין לנו תגובה בנושא. ברור שאלו החלטות שהם מקבלים", אמר רוביו.
"אנחנו - וגם הנשיא הביע זאת בעבר - לא רוצים לראות כרגע שום דבר שמערער את היציבות בגדה המערבית, כשכל כך הרבה מתרחש באזור. אנחנו חושבים שיש לכך גם השלכות על היכולת שלנו להתקדם בכל הנוגע לעזה, לתוכנית 20 הנקודות ולמועצת השלום, שאנחנו מחויבים להן מאוד". עם זאת, רוביו הבהיר: "ברור שאנחנו לא הולכים לעשות את מה שבריטניה עשתה".
כאשר נשאל בהמשך על דבריו החריפים יותר של שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, שרמז כי למהלך הבריטי יהיו השלכות ביחסים עם וושינגטון, רוביו שוב נמנע מאיום על לונדון.
הוא הדגיש כי טראמפ עצמו לא התייחס לנושא וכי הבריטים הודיעו לממשל מראש על החלטתם והציגו בפניו את נימוקיהם: 'אנחנו שותפים למטרה של שמירה על יציבות", אמר רוביו. "אנחנו לא רוצים לראות עלייה באלימות, בעימותים או במתיחות בגדה המערבית בתקופה מאוד רגישה באזור". לדבריו, מעבר לכך אין לממשל בשלב זה תגובה נוספת על ההחלטה הבריטית.
הזהירות הזאת בולטת במיוחד משום שהצעדים האירופיים רחבים: בריטניה הודיעה על איסור יבוא של מוצרים מההתנחלויות ועל משטר סנקציות שיכוון גם נגד גורמים המסייעים להרחבתן. צרפת וקנדה הודיעו על צעדים דומים, בעוד מדינות נוספות הביעו תמיכה בהגבלות או הודיעו כי הן שוקלות צעדים משלהן. בהצהרה משותפת השתתפו 12 מדינות, ובהן בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה.
הקו האמריקני, אם כן, אינו תמיכה בסנקציות, רוביו אמר זאת בצורה מפורשת. אבל הוא גם נמנע מגינוי שלהן ומהפעלת לחץ פומבי על בעלות הברית שבחרו במהלך.
ההסבר הראשון לכך נמצא בדבריו שלו: מבחינת הבית הלבן, יהודה ושומרון אינה כרגע זירה נפרדת מעזה. הממשל חושש שכל הסלמה נוספת שם - אלימות, עימותים או צעדים חד-צדדיים - תקשה על מאמציו לקדם את תוכנית 20 הנקודות, את פעילות מועצת השלום ואת ההסדרים שהוא מנסה לבסס ברצועה.
יש גם רובד נוסף ופוליטי, שאותו אנשי הממשל אינם אומרים במפורש. ישראל נמצאת בתקופת בחירות, וטראמפ אינו ממהר להכניס את עצמו לעימות שיכול להצטייר כהתגייסות לטובת נתניהו וממשלתו לפחות בשלב הזה, הכל אצל טראמפ בסיס לשינויים, אבל בוודאי לא כשמדובר ביהודה ושומרון שהכריז כי לא יסופחו לישראל.
השתיקה מאפשרת לבית הלבן להחזיק בשני הקצוות: לא להצטרף לסנקציות נגד ההתנחלויות, אך גם לא להפוך את המחלוקת הזאת לעימות אמריקני-אירופי שנכרך בפוליטיקה הישראלית.
וזה אולי המסר המרכזי שעולה מהתגובה האמריקנית: וושינגטון עדיין עומדת לצד ישראל - אבל כרגע, לפחות בכל הנוגע ליהודה ושומרון, היציבות האזורית והמאמץ לסיים את המשבר בעזה קודמים לרצון לצאת למאבק פומבי נגד המהלך הבריטי.