פרשן וואלה! NEWS. שימש פרשן בעיתון "הארץ" לנושאי ממשל, מערכת אכיפת החוק וביטחון. ב-2012 זכה בפרס שלום רוזנפלד למצויינות בעיתונות, כתב בעבר גם ב"דבר" - בין השאר כשליח העיתון בוושינגטון - ובכתבי-העת "במחנה", "מוניטין", "כותרת ראשית", "ניו ריפבליק" ו"אקונומיסט". שידר פרשנויות בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו העיקריים בישראל וברבים מהערוצים הזרים. מאז מלחמת ההתשה ב-1969 הוא מסקר את צה"ל, קהילת המודיעין, יחסי החוץ, הזירה האמריקאית, אכיפת החוק והמערכת הפוליטית. בנוסף לעיתונות הכתובה והמשודרת, אורן יצר סדרות וסרטי דוקו: הוא היה שותף ליצירת הסרטים והסדרות "תיק שמחוני" על יחסי הרמטכ"ל משה דיין ואלוף פיקוד הדרום אסף שמחוני במבצע קדש, "לא תשקוט הארץ" על מלחמת יום הכיפורים, "הרמטכ"לים", "לבטים של קברניטים" על מבצע אנטבה. ערך והגיש (עם אמנון אברמוביץ) בערוץ 8 סדרת משדרים על המוסד, פשע מאורגן, מלחמת עיראק 1991 ועוד. בנוסף לכך, אורן כתב מחקרים בנושאי שיתוף-הפעולה האסטרטגי הישראלי-אמריקאי והפעלת חיל-האוויר במלחמת ששת הימים, תירגם ספרי היסטוריה צבאית ואמריקאית והיה שותף לתרגום "מילכוד 22". הוא יליד תל-אביב, גדל בה ובאילת, שירת בצה"ל ככתב צבאי ובעת לימודיו בארה"ב באמצע שנות ה-70' עבד במשלחת משרד הביטחון בניו יורק ובמשרד הקישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון.
עשור אחרי, פרשת הרפז שנשלפה שוב מהמקפיא היא רק אטרייה קרה המחוממת בקול גדול וערב לאוזן, ובהקלטות שנחשפו אין חידוש אמיתי מעבר למה שפורסם כבר בכתב. קטעי הקול, שרואים עתה אור בעקבות התמלילים שפורסמו לפני שנים, מוסיפים רק נימה, ללא כל מהות
טענת ראש הממשלה שהסיפוח מתמהמה עד לאחר הבחירות היא אמתלה שקופה עבור מי שכוחו רב בדיבורים: המיפוי המבוקש כבר נעשה והבעיה היא לא מקצועית, אלא מדינית. לאחר שחדוות הסיפוח המיידי התפוגגה, נתניהו ניסה לשווק סחורה משומשת - ולהשכיח את הסכמתו להקמת מדינה פלסטינית
מודעה בביטאונו של נתניהו מבשרת על השתלמות עיתונאים חדשה, שיוזמים בחינמון יחד עם לשכת העיתונות הממשלתית, יחידת-סמך של משרד רה"מ. המטרה המוצהרת של הקורס: "להשפיע על סדר היום". שתי זרועות של נתניהו, בתנועת מלקחיים לטובתו
אף שהריבונות הארעית בגדה נמצאת בידי צה"ל, נמנע ראש הממשלה משיתוף נציגיו בעבודת המטה למיפוי השטחים שיסופחו בגדה. בצוות חברים השר יריב לוין, השגריר רון דרמר, מנכ"ל משרד רה"מ וגם המל"ל. במקביל, הרמטכ"ל הורה לצה"ל להיערך להכנת תשתית ליישום התכנית בשטח
רבקה פרידמן-פלדמן, שתעמוד בראש ההרכב שידון בתיקי ראש הממשלה, לא צפויה להקל איתו, אם ללמוד מניסיון העבר. בנוסף לעמדתה בתיקו של אולמרט היא הובילה קו ניצי בגזר דינו של יצחק מרדכי, ודרשה עונש מרתיע למען האינטרס הציבורי - בתמיכתו של היועמ"ש מנדלבליט
הצעת ההחלטה לכונן ועדה שתבדוק את התנהלות המחלקה לחקירת שוטרים, תולשת דף מפנקסו של מנדלבליט ומשתמשת בו נגדו. זאת לוחמת משפט ומערכה נגד בכיר המשפטנים בשירות הממלכתי, כתוספת לחזית הקבועה התקשורתית-תודעתית של מאבק נתניהו לשמירה על חירותו ומשרתו
הנחיית היועמ"ש בנוגע להדלפות היא בעיקרה בשורה מרגיעה לעיתונות, אלא שבתוך הגישה המבורכת מסתתרת אפליה לרעת חיילים, שוטרים או פרקליטים. חושפי השחיתויות הם לרוב עובדי הציבור ולא נבחריו - ומנדלבליט משדר להם שנחיתותם ביחס למושאי החשיפה תישמר
היועמ"ש ניצח בהתנגשות הראשונה עם שר המשפטים אוחנה, אבל הוא טועה כאשר הוא מתעקש שלא לצורך להיאבק במינוי דן אלדד, שכממלא-מקום פרקליט המדינה אינו יכול להזיק מדי. כשמערכת אכיפת החוק כולה משוועת לשיקום, וללא קשר לתוצאות המאבק, הפעם אוחנה צודק
למרות מאמציו, נתניהו מתקשה להראות שכוחו עדיין במותניו. רה"מ טלטל את פמלייתו למוסקבה אך רק בעולמו המשונה, ראש ממשלה טס להביא צעירה שנקלעה למצב לא נעים, אך לא בשליחות האומה. הטיסה למוסקבה והפגישה עם פוטין הייתה לבסוף פעלול פוליטי בלבד, לא מהלך מדיני
רה"מ צפוי להנות מתהילת הריבונות, למרות שבעתיד התמורה שתשולם תהיה ויתור דומה שיידרש על שטח ממערב לקו הירוק. התערבות טראמפ בבחירות לא תועיל לו ולנתניהו, אך להם אין צורך לדאוג: את החוב שיצרו, כדי לרצות את המתנחלים והאוונגליסטים, ישאירו לישראלים ולפלסטינים
מעבר לפרטים שאינם ברורים ולסתירה בנוגע למעמד ירושלים, "עסקת המאה" קולעת כל ישראלי לסכנת חיים לטובת שלום ההתנחלויות. כשנשיא ארה"ב וראש הממשלה מסובכים מעל הראש, המתווה שלהם עלול להתברר כתכנית מלחמה, שתיענה בסירוב פלסטיני - ובתירוץ למניעת הקמת מדינתם
בעוד הציבור האמריקני עסוק בעדותו של בולטון ובהתרסקותו של בריאנט, תכלית הזמנת המנהיגים הישראלים היא הפקה והשקה בלבד של תוכנית שלום ללא תועלת סבירה. את עסקת המאה האמיתית נתניהו כבר החמיץ
במהלך המתוחכם שרקח, הצליח יו"ר כחול לבן להימלט מפסגת הנאשמים, השואפים להסחת דעת מצרותיהם, מבלי להרגיז את הנשיא האמריקני. ברקע התכנית שנרקמה במעמד צד אחד, הלקח שלו הוא שעליו להפגין, ואולי גם לחוש, ביטחון עצמי רב יותר במעמדו כ"כמעט ראש הממשלה"
שלטונות רוסיה עצרו את הצעירה הישראלית והחמירו איתה מאוד, כשבצירוף מקרים מופלא היו להם במקביל דרישות מישראל ומנתניהו, שמשתוקק להוציא את נעמה מהכלא כדי לא להיכנס אליו בעצמו. שעת החסד של שני המנהיגים הגיעה בחסות כינוס פורום השואה, שהותיר רושם קלוש
ראש הממשלה ניסה לקבוע ולשנות את סדר היום הציבורי והתקשורתי והצליח להבהיל את יו"ר כחול לבן, שהתחייב אף הוא לספח את בקעת הירדן. הצילום השגרתי על רקע האזור שבחדשות העלה כי גנץ הוא העתק חיוור - יושב בקוקפיט, אך המטוס וחברת התעופה שייכים לנתניהו
כל אדם סביר במצבו של יו"ר הכנסת היה נוהג כמותו, אלא שראש הממשלה ציפה ממנו להקרבה עצמית למענו. כשאדלשטיין מעדיף את טובתו שלו וכשבנט לא נבהל מהאיום שתיק הביטחון יילקח ממנו, הנקודות מצטרפות לקו - בימין חדלו לחשוש מעונש וחזרו לערוך חשבונות פרטיים
מודיעין אינו מדע מדויק, אלא היתוך של אמנות יצירתית ומקצוע חופשי. בכל הנוגע להערכה השנתית של אמ"ן יש להתרחק משפע הפרטים אל הלקחים הגדולים, המזוקקים לקביעה אחת: צבירות גדולה, סבירות נמוכה. מכך ניתן להבין: אפשר להימנע השנה ממלחמה, שהאחריות לה תרבוץ על ישראל
ניסיונו של נתניהו לעכב את הדיון בחסינות בשל ניגוד העניינים של היועמ"ש לכנסת, התרסק כאגרטל המושלך בזעם בבלפור. לראשונה מתגבש רוב מוצק נגד בקשתו, מה שעלול להוביל לכך שיגיע לבחירות כנאשם ששלושה שופטים דנים בענייניו
ישראל כבר קיבלה בעבר דוגמית למה שעלול לקרות בהתנגשות עם אויב חזק, החמוש ברבבות טילים ורקטות, אך מאז המרחב האווירי רק נעשה צפוף ומסוכן בהרבה. בסבב המלחמתי הבא, ישראל עלולה למצוא את עצמה מנותקת מהעולם במהומה שבין חיל האוויר לרשות התעופה האזרחית
המתח לאחר סיכולו של הבכיר האיראני פג כשהשחקנים המקומיים פינו את מקומם לטראמפ ולחמינאי. שבוע אחרי המתקפה האמריקנית שהובילה למותו, איש לא מעז לנבא אם ההמשך יוביל לרגיעה או למלחמה
הבחירות קרובות מכדי להצביע על חסינות ראש הממשלה, אך כה רחוקות עד שיש טעם במינוי שלושה חברים חדשים בממשלת המעבר. בעוד שהחלטות היועמ"ש עטופות בשיקולי דימוי ואיזון, האופן בו החליט נתניהו על מינוי ביטן וחוטובלי מבוסס על מניעים פוליטיים בלבד
התנקשות במפקד צבאי כסולימאני, לצד איפוקו של טראמפ בעקבות פעולות איראניות, עשויה להיראות למחליטים בוושינגטון ובטהראן כתחליף למלחמה. בעוד שפעולה אמריקנית מובילה לתסכול מבוקר, פגיעה ישראלית הייתה מחוללת שורה של תגובות קטלניות ועליה להישאר כמשקיפה מהצד
חסינות היא זכות יתר של נבחרים, התכסות בה אינה מחבבת את הפרוטקציונר על אזרחים מן השורה הנאלצים להתמודד עם אישומים ולכן מגוחך להציג את ראש הממשלה כאחד העם. אולם החוק גבוה וחזק מנתניהו ובמפגש בין השניים - הנאשם יפסיד
זה שלוש שנים נמצא ראש הממשלה במנוסה מאימת הדין, גר בבית זכוכית ומשליך אבני יסוד. דחיית החלטת השופטים עד תוצאות ההצבעה תהפוך את הבחירות ממשאל עם על נתניהו - למשאל על בג"ץ. העליון יידחק למגננה ומרוב רצון לא להתערב, יהיה מעורב עד לנחיריו
זכיית רה"מ בפריימריז היא רק לכאורה עניין פנימי של הליכוד, כשהיא משתלבת עם מהלכיו של היועמ"ש. כשנתניהו יבקש חסינות, יהיה לו נימוק כפול - הוא לא נפסל וחברי מפלגתו חידשו בו את אמונם. מי שאמורים להחליט משותקים מאימת ההמון, אך החגיגה בבלפור עשויה להיות קצרה
ראש הממשלה נשבה בקסמי שיטת העדפת הנאמנות על המיומנות בבחירת שומרי החותם של הממלכה. במשך עשר שנים, מינוי אחר מינוי, הסתפק נתניהו באנשי סודות ותככים. אולם בסופו של דבר, הכול היה לשווא - נצלנותו עלתה לו בהפיכת פקידיו מאתמול לעדי המדינה של היום
בית המשפט שידון בעתירה על הטלת הרכבת הממשלה על רה"מ, יצטרך להכריע בין "דין הבוחר" ל"דין השופט". ההרכב הוותיק נוטה לתפיסה לפיה טוהר המידות ואמון הציבור גוברים על חזקת החפות. כשהליכוד ושותפיו מתייצבים לצד השחיתות וכשהיועמ"ש מתלבט, גורל המדינה נמצא בידי חיות
לעו"ד בן-ארי גינזברג לא היה סיכוי לשרוד באווירת עויינות פנימית, ומינויה לא צלח את הנהר. בעוד שרה"מ נכשל במינוי נוסף לתפקיד בכיר, מנדלבליט הוא זה שחשף שיקול דעת תמוה, כשניצב נגד המאבק בגילדה המשפטית, אך נמנע מהכרעה בסוגיית כשירות נתניהו להרכיב ממשלה כנאשם
דמדומי נתניהו וצמיחת צוות ההובלה של כחול לבן מסמנים דבר אחד - המטוטלת שהשפיעה על המערכת הפוליטית מאז ימי בן-גוריון נעה שוב לקוטב הנגדי
שר המשפטים לא הסתפק בשיגור צליל צורם לאוזנו של מנדלבליט - הוא שבר את הגיטרה על ראשו. ממילא, לא לנתניהו ולא לאוחנה משנה מי יהיה מ"מ פרקליט המדינה, הם רוצים להילחם בשדים הבדיוניים של "ראש המדינה המסתורית"
