לקול סורג ובריח: נתניהו מנסה לדלג מעל למחסום החוק, אך הציבור ינצח

חסינות היא זכות יתר של נבחרים, התכסות בה אינה מחבבת את הפרוטקציונר על אזרחים מן השורה הנאלצים להתמודד עם אישומים ולכן מגוחך להציג את ראש הממשלה כאחד העם. אולם החוק גבוה וחזק מנתניהו ובמפגש בין השניים - הנאשם יפסיד

עריכה:שאול אדם

בתרחיש המיטבי של בנימין נתניהו, הוא מסכל הצבעה על בקשתו לחסינות בכנסת הנוכחית, כי גם אם ינצח בה היא תפוג בתוך חודשיים; משיג בכנסת הבאה רוב לחסינות, לפסקת ההתגברות ולהקמת ממשלה; מקבל מהנשיא ראובן ריבלין את הזכות להרכבת הממשלה; מחלק תיקים, מחתים שותפים על קווי יסוד ומביא את ממשלתו להצבעת אמון בכנסת.

ומה אז? מה הוא אומר כשנציגי הליכוד, הימין והדתיים - "העם", בפיו - גוברים על מתנגדיו? "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה". מי שמואשם בהפרת אמונים, בעבירות על החוק, בפשע השוחד, יתחייב שוב לשמור חוקים ואמונים. בדיחות עלובות מאלה אפשר למצוא רק בנאומי נתניהו.

יתחייב שוב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה? נתניהו (צילום: רויטרס)
הוא משתלח באביחי מנדלבליט, שלא הועילו לו כל ההקלות שהרעיף על נתניהו ורעייתו, ומצייר אותו כמנדלי מוכר תפרים

חסינות היא זכות יתר של נבחרים, בנסיבות מסוימות. התכסות בה אינה מחבבת את הפרוטקציונר על אזרחים מן השורה הנאלצים להתמודד עם אישומים. מגוחך להציג את נתניהו כאחד העם. השופט עוזי פוגלמן תיקן את סנגורו, בדיון בבג"ץ, והדגיש שאינו מייצג את העם, אלא את הליכוד, ויש הבדל כלשהו בין השניים. מה גם, שרבע בלבד מהעם הבוחר הצביע בעד נתניהו. אמנם תומכים בו רבבות, אולי מאות אלפים, אך היכן עובר הקו הכמותי בין הפגנה המונית - שאגת אריה של חסידי דרעי, או מהומות אוקטובר 2000 של ערביי ישראל - לבין אותו חלק מהציבור המתיימר להיות "העם"? הרי לא ייתכן שחרדים וערבים לא, ובן טובים מהעילית השלטת והמוצא הנכון כן.

מונח המפתח בדברי נתניהו הוא "סחיטה באיומים". לא כקורבן - כמחולל. הוא משתלח באביחי מנדלבליט, שלא הועילו לו כל ההקלות שהרעיף על נתניהו ורעייתו, ומצייר אותו כמנדלי מוכר תפרים, יצרן כתבי אישום "פוליטיים"; במערכת האכיפה כולה, בהמשך למסע "לחקור את החוקרים"; ואף בבתי המשפט, כי צווי איסור פרסום נחתמים בידי שופטים. הוא רק לא הבהיר אם לדעתו השופטים שהנפיקו צווים, לבקשת הפרקליטות, היו פתאים או שותפים פעילים במזימת הענק נגדו. הם מהקושרים, כנראה, כי לא ירסקו את האישומים המבוימים נגדו, כה מעט אמונו בצדק הישראלי.

עוד בוואלה! NEWS

מבקשת החסינות ועד ההעמדה לדין: ההליך שיקבע מתי יישפט נתניהו

לכתבה המלאה
היכן עובר הקו הכמותי בין הפגנה המונית לבין הציבור המתיימר להיות "העם"? (צילום: ראובן קסטרו)

אם נותר מעט היגיון מעשי בתיפוף הרגשי של נתניהו, הוא יצניע את הנמקת טענתו לחסינות בכך שהעבירות שבהן הוא מואשם נעברו בתפקידו כעובד ציבור. זאת העילה היסודית לחסינות. נתניהו נהנה ממנה לפני רבע מאה, כשהיועמ"ש מיכאל בן יאיר החיל אותה על חשיפת מסמך תא"ל צבי שטאובר מאגף התכנון במטכ"ל לקראת שיחות צבאיות עם סוריה. לא הפעם: זאת תהיה הפללה עצמית, כי שלושת כתבי האישום עוסקים בשוחד, מרמה והפרת אמונים בהיות נתניהו עובד ציבור שפעל בתן-וקח, או לפחות בניגוד עניינים, במסגרת השררה הציבורית.

לא לכאן, לא לשם

נתניהו אינו רוצה הצבעה קרובה על החסינות, כי אם יפסיד לא יוכל עוד לעכב את משפטו, ואם ינצח יילקח לבג"ץ, שיהדוף את טענותיו על אפליה וחוסר תום לב, כי השופטים נוהגים לסמוך ידיהם על החלטות היועמ"ש להגיש כתבי אישום או לחילופין לסגור תיקים או להימנע מפתיחתם. נתניהו צריך לשמוח על הרגלם זה: כך חמק ממעורבות בתיק 3000. הצבעה על חסינותו לא תסייע לו לאורך זמן. הוא רוצה לימבו, לא כאן ולא שם, בלי גבול.

רמזיו המכוערים - "כיעור" הוא האפיון שהדביק לו אליקים רובינשטיין, כשסגר את תיקו בפרשת המוביל עמדי והמתנות שנעלמו מבלפור - נגד מנדלבליט ואחרים, אשר מי יודע מה יש שיסבך אותם בהקלטות ובתמלילים שפרסומם נמנע (אין), מוכיחים שבהחליקו במדרון עדיין לא הגיעה התחתית שתבלום אותו.

בין סייעניו של נתניהו, עד כדי שותפות בדיעבד לדבר עבירותיו, בלט עד כה יולי אדלשטיין, שהושאר על מושב יו"ר הכנסת מתוך הרציפות המעניקה תפקיד זה, בהיעדר בחירה חדשה, למי שכיהן בו בכנסת היוצאת. אם אדלשטיין מוכן להקריב את טובת המדינה למען עצמו, מפחד נקמת נתניהו והליכוד - על הרוב בכנסת, כולל ישראל ביתנו שבחסדה עודנו יו"ר, להקריב אותו. סעיף 20 לחוק יסוד הכנסת מניח תשתית להדחתו ולבחירת יו"ר חדש, או מינוי אחד מסגניו לממלא מקום, שיאפשר הקמה של ועדת הכנסת והצבעה נגד חסינות נתניהו.

חסרות אמירות עם עוקץ משפטי. פוגלמן, חיות ומלצר (צילום: ברני ארדוב)
חיות נסערה מכך ש"אנשים שהתנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור, משאבים ואינטרסים"

בבג"ץ ראשי העיריות דחתה השופטת אסתר חיות, עכשיו נשיאת העליון, את קו תומכי נתניהו, שלפיו "כל עוד מודע הציבור להתנהלות המושחתת המיוחסת לנבחריו בכתב אישום התלוי ועומד נגדם, יש לכבד את בחירתו ולהימנע מהתערבות בה, הן לפני הבחירות והן לאחריהן". חיות נסערה אז מכך ש"אנשים שהתנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור, משאבים ואינטרסים".

אמירות כאלה, ערכיות עם עוקץ משפטי, חסרות עדיין בהתבטאויות העכשוויות של בג"ץ. אמנם כל עוד לא נדחתה העתירה נגד כשירות נתניהו להרכיב ממשלה, השארת האפשרות לפסילתו לאחר הבחירות היא הערת אזהרה למצביעים, בבחינת אל תאמרו שלא ידעתם. אך בכך אין די.

הד עמום של סורג ובריח

גם אם החלטות הנשיא מוגנות לרוב מפני התערבות חיצונית (לא תמיד - בתיק משה קצב נכללו גם חשדות לשחיתות בחנינות), אפשר לעתור לבג"ץ נגד סיעות הממליצות עליו ונגד הכנסת שתיערך לתת אמון בחשוד בהפרתו. הטלת ההרכבה עליו היא בלאו הכי רק פתיחה ולא סגירה, תנאי הכרחי אך לא מספיק. ריבלין הטיל בחודשים האחרונים את ההרכבה שלוש פעמים, מהן שתיים על נתניהו, ללא הצלחה. יהיה עליו להתחשב הפעם גם בסיעות שנציגיהן יאמרו לו שיתנגדו לנתניהו אך אפשר שיסכימו למועמד אחר של הליכוד.

הטענה שנבחרים עומדים תמיד מעל "פקידים", תואר גנאי האמור לכלול שוטרים, פרקליטים ולבסוף גם שופטים, נסתרת באותו חוק חסינות שעליו מתרפק נתניהו. קצין משטרה וחוקר שב"כ יכולים לבקש - ושופט בעליון מוסמך לאשר - האזנת סתר, חיפוש ואף מעצר של ח"כ.

דלתות אולם בית המשפט המחוזי הולכות ונסגרות מאחורי נתניהו, כשמבחוץ עולה הד עמום של סורג ובריח, כמו במעשיהו. הוא מנסה לדלג מעל למחסום החוק, אבל החוק גבוה וחזק ממנו. במפגש בין השניים, החוק ינצח, ואיתו גם הציבור הישראלי.

אתר רשמי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully