ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש הערב (רביעי) בקשת חסינות מהכנסת, זאת מפני העמדה לדין. בכך יחל תהליך במסגרתו תדון הכנסת, הבאה ככל הנראה, אם נתניהו - שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים ב"תיקי האלפים" - יועמד לדין במהלך תקופת כהונתה.
אלא שדיון שכזה לא יתקיים כלל עד להקמתה של ועדת כנסת, שאינה פועלת כיום. בעקבות הגשת הבקשה, נושא חסינותו של נתניהו צפוי להיות אחד מהנושאים המרכזיים בקמפיין הבחירות של המפלגות היריבות לכנסת ה-23. המדריך שלהלן יפרט את כל מה שצריך לדעת על ההליך.
עוד בוואלה! NEWS
מהי חסינות פרלמנטרית מהעמדה לדין?
"חוק חסינות חברי כנסת" קובע כי "חבר הכנסת רשאי בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום", זאת במידה והעבירה נעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת.
עד שנת 2005, כדי להעמיד חבר כנסת לדין, היה נדרש הליך של "נטילת חסינות". מאז, תוקן החוק והיועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת בלי לבקש את נטילת חסינותו. אם ח"כ רוצה להעמיד לעצמו חסינות מפני העמדה לדין, עליו להגיש בקשה ליו"ר הכנסת, ולפי החלטת ועדת הכנסת ומליאת הכנסת, ניתן לקבוע כי יש לו כזו.
איך מתבצע הליך בקשת החסינות?
לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש ליו"ר הכנסת, ליו"ר ועדת הכנסת ולח"כ את כתב האישום, לח"כ עצמו עומדת תקופה של חודש ימים על מנת להגיש את הבקשה לקבלת חסינות. אם הח"כ הגיש בקשה זו, על ועדת הכנסת שבסמכותה לדון בכך להתכנס, לקיים דיון ולהצביע על אישור או דחיית הבקשה. החוק קובע כי הוועדה לא תערוך ההצבעה לפני שהשמיעו הח"כ והיועמ"ש את עמדתם, ככל שביקשו זאת.
אם הבקשה של הח"כ נדחתה ברוב קולות של חברי ועדת הכנסת, היועמ"ש יוכל להגיש לאלתר את כתב האישום לבית המשפט. לעומת זאת, אם הבקשה אושרה בוועדת הכנסת, הרי שתתקיים הצבעה נוספת במליאת הכנסת שבה גם נדרש רוב. אם הבקשה אושרה לאחר מכן גם במליאת הכנסת, הרי שעל הכנסת להעניק לח"כ חסינות מהעמדה לדין. אם הבקשה נדחתה במליאה, הח"כ לא יקבל חסינות אף שזו אושרה קודם בוועדה ויוגש נגדו כתב אישום לאלתר.
חסינות מפני העמדה לדין היא לעולם, כל עוד ח"כ מכהן בתפקידו?
לא. אם בקשת החסינות התקבלה, לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום לבית המשפט בתקופת כהונתה של אותה כנסת. בכנסת הבאה, ככל שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה מעוניין להגיש בפועל את כתב האישום לבית המשפט והח"כ יבקש כי תיקבע לו חסינות, יתקיים הליך הבקשה מחדש, ובסופו תכריע שוב הכנסת אם לקבוע לו חסינות לאותה כנסת. עם זאת, נתניהו, כך עולה מבקשתו ליו"ר הכנסת, הגיש בקשה לחסינות מהותית בתיקי 1000 ו-2000, והמשמעות היא שאם הכנסת תאשר לו את החסינות, הרי שהוא לא יעמוד לדין בתיקים אלה לעולם.
אחרי שנתניהו יגיש בקשה לחסינות, האם יתקיים דיון מיידי בבקשתו?
ספק. החוק קובע כי על יו"ר הכנסת להעביר את הבקשה של נתניהו לוועדת הכנסת בהקדם האפשרי, אולם משום שהכנסת התפזרה אין כרגע שום גורם שיוכל לדון בבקשה זו בכנסת. היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון קבע בחוות דעת שפרסם לאחרונה כי לוועדה המסדרת שדנה כעת בסדרי הדיונים בכנסת אין סמכות לדון במקום ועדת הכנסת.
לפי ינון, למרות שמדובר בתקופת מעבר, הרי שיהיה ניתן להקים את ועדת הכנסת ולדון בה בבקשת חסינות בשני תנאים: שיהיה להקמתה רוב של חברי כנסת ויו"ר הכנסת ייתן לכך אישור, זאת לאחר חוות דעת של היועמ"ש לכנסת. רוב כזה קיים בכנסת כיום היות שיו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הפך הערב את החלטתו והודיע כי סיעתו תתמוך בהקמת ועדת כנסת בתקופה זו. בהתאם לעמדת ינון, הרי שהדרך היחידה לעצור את הקמת ועדת הכנסת, היא בהתנגדותו של יו"ר הכנסת אדלשטיין.
אם ועדת הכנסת לא תוקם בתקופה זו, במצב הפוליטי המורכב, בקשת החסינות של נתניהו תוביל להקפאת העניינים המשפטיים נגדו עד אחרי הבחירות והקמתה של ממשלה חדשה. עם זאת, היועץ המשפטי לכנסת קבע גם כי אם המשבר הפוליטי יימשך לאחר הבחירות לכנסת ה-23 והליך כינון הממשלה יתעכב, "האיזון בין האינטרסים השונים יטה את הכף לטובת מניעת המשך עיכוב הדיון בבקשות החסינות".
אם יו"ר הכנסת אדלשטיין ימנע את הקמת ועדת הכנסת, בג"ץ יוכל להתערב?
אם תוגש עתירה שמטרתה לכפות על הכנסת להקים את ועדת הכנסת במטרה לסכל את בקשת החסינות של נתניהו, שופטי בג"ץ יידרשו לשאלה, האם ניתן בתקופת מעבר לדון בהליך של חסינות, זאת בשל העובדה כי ההחלטה על הענקת או דחיית חסינות תקפה רק לכנסת ה-22, ולא לזו שבאה אחריה.
במידה שהכנסת תאשר חסינות לנתניהו, בג"ץ יוכל להתערב בהחלטה זו?
כן. אם תוגש עתירה נגד ההחלטה לתת חסינות, בית המשפט יבחן האם מתקיימות העילות הקבועות בחוק במקרה זה למתן חסינות ויחליט אם יש מקום להתערב בהחלטתה או לא. לעומת זאת, אם יוחלט בוועדת הכנסת שלא לתת חסינות, הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה כזו הוא אפסי.
האם היו תקדימים בשנים האחרונות למתן חסינות על ידי הכנסת לאחד מהח"כים?
לא. מאז שונה נוסח החוק ב-2005 שקבע את המנגנון שבו הח"כ יבקש שיקבעו לו חסינות ולא יסירו לו אותה, ביקשו חסינות שלושה חברי כנסת מתוך 14 שהוחלט להגיש נגדם כתב אישום: מיכאל גורלובסקי, סעיד נפאע וחיים כץ. הבקשה של כץ עוד נחשבת טריה, לא התקיים בה דיון והיא ממתינה גם היא להקמת ועדת כנסת. בקשתו של סעיד נפאע נדחתה ועל בקשת גורלובסקי התקיימו דיונים אך לא התקבלה החלטה עד שהכנסת סיימה את כהונתה. לאחר שהוא לא נבחר לכנסת הבאה, הוגש נגדו כתב האישום.
(עדכון ראשון: 22:18)
