בין ברוטו לנטו: השיקולים האמיתיים של נתניהו בסבב המינויים

הבחירות קרובות מכדי להצביע על חסינות ראש הממשלה, אך כה רחוקות עד שיש טעם במינוי שלושה חברים חדשים בממשלת המעבר. בעוד שהחלטות היועמ"ש עטופות בשיקולי דימוי ואיזון, האופן בו החליט נתניהו על מינוי ביטן וחוטובלי מבוסס על מניעים פוליטיים בלבד

צילום: שלומי גבאי, עריכה: טל רזניק

למרות מאמצי ציר הרשע של השמאל-פרקליטות-תקשורת-ערבים לבלבל את הציבור, המצב פשוט מאוד: ראש ממשלה שנאשם בשוחד ובעבירות שחיתות נוספות נאלץ להתפטר מתיקיו הנוספים ומעניק אותם לשרים חדשים, למרות קירבת הבחירות לכנסת שאותן חולל בתקווה להימלט מהעמדתו לדין. כשבכנסת מנסים להקים ועדה שתדון בבקשת החסינות, שהגיש במסגרת אותו מאמץ, הוא מנסה לסכל את הקמתה, בטענה שהבחירות קרובות.

בתמצית, הבחירות קרובות מכדי להצביע על חסינותו, אך כה רחוקות עד שיש טעם במינוי שלושה חברים חדשים בממשלת המעבר ולא במסירת התיקים שקולפו ממנו לשרים הנוכחיים.

ומאחר שהעניין כלל אינו מסובך, גם טבעי שבנימין נתניהו פורע חוב לאהוב נפשו, דוד ביטן, שראה בשנה האחרונה במרמור גובר את דוד אמסלם ואמיר אוחנה עוקפים אותו במסלול הקידום; ואין להלין על נתניהו שהחשדות הפליליים אינם מונעים ממנו לצרף את ביטן לממשלה. נתניהו אינו צבוע. שוחד, ומה עוד בשלב ראשוני של חשד, לעומת דרגתו-הוא כנאשם, הוא בכלל סימן לרדיפה של מערכת החוק. כדי לאותת שהוא מאמין שגם במקרה ביטן החשדות הם גללי-פרים, הציב אותו במשרד החקלאות.

פוליטיקה נטו. ביטן, נתניהו וחוטובלי בישיבת סיעת הליכוד (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ביטן הוא מחביבי החברים בכנסת, כמקובל בהסכמה כללית על עמיתיו ועל העיתונות: תמיד זמין, גלוי ועממי. עין איש אינה צרה בקידומו. אם נגזר שתתקיים לפי שעה ממשלת ליכוד בראשות נתניהו, עם חשודים כאריה דרעי ויעקב ליצמן, מדוע ייפקד ממנה בעל-גוף נעים הליכות וספק מהימן של תגובות לכל דורש כמותו?

בניגוד לנתניהו, דרעי וליצמן, שהתמנו תחילה ונחשדו רק בהמשך, ביטן בא עם החשדות מהבית. ואם זה שיא עולמי של ארבעה חשודים בו-זמנית באותה הממשלה, אין כעסקן ספורט מראשון לציון להיות שותף גאה לו.

בין המשטרה לביטן, חזקה על נתניהו כחזקת החפות, שהוא מאמין לחשוד ולא לחוקרים, שאותם הוא דורש לחקור. משום מה יחסו המקומם של נתניהו למשטרה, המתבטא בין השאר בטענותיו המזימתיות כלפיה בבקשת החסינות, לא הפריע ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאשר לנתניהו ולשר לביטחון הפנים גלעד ארדן למנות מפכ"ל ערב הבחירות, ועוד בלי לאסור על נתניהו מעורבות אישית בתהליך. זאת חוליה בשרשרת ההחלטות ברוטו של מנדלבליט - החלטות שאינן לגופו הענייני של הנושא, אלא עטופות בשיקולי דימוי ואיזון.

עוד בוואלה! NEWS

לקול סורג ובריח: נתניהו מנסה לדלג מעל למחסום החוק, אך הציבור ינצח

לכתבה המלאה
מזמין חוות דעת שניה מאותו רופא. יו"ר הכנסת אדלשטיין (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)

בפוליטיקה של ישראל בין סוף 2019 לתחילת 2020, צריך להבדיל בין הנטו לברוטו. קידום ביטן, כמו גם קדומה של ציפי חוטובלי, עם הצלחה אפסית של משרד החוץ בתקופתה המהווה אצבע מבורכת בעיני צרותיה מירי רגב וגילה גמליאל, וגם מינוי יצחק כהן מש"ס הוא פוליטי נטו. שום דאגה לתחומי החקלאות, התפוצות או השיכון לא הניעה אותו, ובוודאי לא מחשבה על צמצום הוצאות הממשלה והסתפקות בהרכב הנוכחי.

דוגמה לפוליטיקה ברוטו מספק יולי אדלשטיין. הכנסת בוחרת שלושה בעלי תפקידים שאינם כפופים לראש הממשלה: נשיא המדינה, יו"ר הכנסת ומבקר המדינה. למרות עצמאותם, להלכה, שלושתם משרתים כעת את נתניהו, מי מרצון ומי מפחד. אדלשטיין נרתם למהלך עיכוב הצבעת החסינות, הוא משעבד את הכנסת לנאשם העומד בראש הממשלה. תגובתו לחוות הדעת של עו"ד איל ינון דומה לזו של חולה היוצא מרופא שמסר לו אבחון רע ומבקש להתנחם בחוות דעת נוספת. דומה אך שונה, כי אדלשטיין מזמין חוות דעת שנייה מאותו רופא, שמא ישנה את עמדתו, והמטופל הוא בכלל נתניהו.

עמדת ינון, הפעם, היא דוגמה לגישה מקצועית נטו. היא מזכירה את האירוע הידוע ביותר שנקשר בו (ובעו"ד ז'ק חן, כיום סנגורו של שאול אלוביץ' ומהמשפטנים המקובלים ביותר על נתניהו) מתקופתם בפרקליטות המדינה: החשד שמסמך שהטיב עם אביגדור ליברמן זויף, ושמומחה רוסי אישר שאכן גיל הדיו אינו הולם את התאריך הרשום, אך שהבדיקות גם כילו את הדיו - כך שהאמת נטו אינה ניתנת להוכחה ברוטו.

אסתר חיות בדיון בשאלה האם נתניהו יוכל להרכיב ממשלה תחת כתב אישום (צילום: ברני ארדוב)

אדלשטיין, בשליחות נתניהו, רוצה לשים את ליבת עמדתו של ינון באריזה שתקהה את עוקצה. יתכן שכשהוא מביט בשורה המצולמת של קודמיו, הוא נוהג לדלג בין יוסף שפרינצק לקדיש לוז ממפלגת השלטון מפא"י, על היו"ר השני, נחום ניר מאחדות העבודה - סמל מוחשי לכך שסיעות בכנסת יכולות לשתף פעולה לבחירת יו"ר שאינו עושה דברה של הממשלה. לפני 50 שנה היה מנחם בגין אחד הפעילים המרכזיים בבחירת ניר, כהתרסה כלפי בן-גוריון. כיום המועמד לתפקידו של בגין, בהדחת אדלשטיין, הוא אביגדור ליברמן.

מי שעוד החליטה ברוטו ולא נטו היא נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, האוגרת תחמושת משפטית וציבורית לקרבות מאוחרים ומכריעים. את מחיקת העתירה נגד כשירות נתניהו להרכיב ממשלה - ואולי נכון יותר היה לנסח: לעמוד בראש ממשלה גם אם ההרכבה תוטל עליו בידי הנשיא, סיכמה חיות בפסוק מקהלת: "לכל זמן, ועת לכל חפץ". היא לא התכוונה לניר חפץ או לעדי מדינה אחרים, אלא לצמתים הבאים של הדרשות בג"ץ לעניינו של נתניהו. בערבית מדוברת, במקום קהלת, זאת חוות דעת מלומדת על יומו של כל כלב, שגם אם יתמהמה סופו לבוא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully