ניצחונו של הדחפור: כשההישג של נתניהו פוגש את הפחד של מנדלבליט

שני קצינים גבוהים אם כי עדיין לא בכירים, סגני אלופים בצנחנים שהיו מפקדי יחידות נבחרות, למדו לפני כמעט 20 שנה באותו מחזור במכללה לביטחון לאומי. אחד הצטיין ב"שלדג", שני לא הבריק ב"מגלן". הראשון התקדם עוד ועוד, לרב-אלוף. השני נבלם באלוף-משנה. כפוליטיקאים, הם בכיר וזוטר. לראשון יש סיכוי להגיע לתפקיד הרם מכולם; השני יישאר בשוליים. אלא שכרגע הוא, מוטי יוגב, משפיע יותר מבני גנץ.

אם לפני שנתיים-שלוש הדי-9 שיוגב חלם להדהיר אל בית המשפט העליון היה איום מטורף, עכשיו זהו לא רק די-ניין, אלא הדין המקובל. שגרת הלשון של תומכי בנימין נתניהו, שמאות אלפי אזרחים לא ישלימו עם פסילה משפטית של אלילם וייצאו להפגנות אלימות בכלל ונגד הרשות השופטת בפרט, הייתה לאמת המידה הקובעת. מי שאמורים להחליט ערכית ומקצועית, היועץ המשפטי ובעקבותיו בג"ץ, משותקים מאימת ההמון הנוהם, המחשב להסתער ומרוסן רק כל עוד הנאשם כובש את קריאת הקרב. ההרתעה פועלת, ועוד איך.

סירובו המתמשך של אביחי מנדלבליט להביע עמדה באשר לכשירותו של נאשם בשוחד להרכיב ממשלה הופך את שלושת כתבי האישום נגד נתניהו, שהגיש מנדלבליט עצמו, מעובדה מכרעת לזוטה, הערת שוליים, שאלה עתידית בחידון טריוויה. מי היה ראש ממשלת ישראל שכיהן בין השאר בשנים 2020-2024 כשבמקרר מעונו, ליד השניצל האהוב על בני ביתו המצניעים לכת, שמורים שוחד, מרמה והפרת אמונים?

למתקשים לפתור ינודב רמז: לקראת סוף אותה תקופה, ובתום שנה וחצי של צינון כנדרש בחוק, כי חוקים הכרח לכבד, פעלו נציגיו בוועדה למינוי שופטים למנות את היועמ"ש לשעבר (2016-22) מנדלבליט לשופט בעליון.

מהלכי מנדלבליט בשבועות האחרונים היטיבו עם נתניהו ומשתלבים היטב בניצחונו על גדעון סער. כשנתניהו יבקש חסינות, יהיה לו נימוק כפול ומעודכן, לתירוץ הפיכת גישתו הקודמת. הוא לא נפסל, ורבבות חברי מפלגתו חידשו בו את האמון ומפצירים בו להובילם לבחירות. לא איש כמוהו ימעל באמונם. לכן זו חסינות הצופה פני עתיד, לא מסוככת מפני היטפלות לעברו, ואף שאין לכנסת עילה מהותית להעניק לו חסינות ואם תעשה זאת תותקף בעתירה לבג"ץ, ישוב ויקנן אותו פחד של השופטים, שמא הסרת החסינות תהיה גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. הדחפור ינצח את החוק.

לכן, ניצחון נתניהו על סער הוא רק לכאורה עניין פנימי של הליכוד. סער הוכיח שלא תמיד המעז מנצח. לעתים המעז מפסיד, אבל גם משתדרג למעמד של מנצח-משנה, כי הגדרת הניצחון וההפסד תלויה גם בחלופות ובטווחי הזמן. שום יורש-בכוח של נתניהו אינו אהוב בבית רדוף הרוחות ברחוב בלפור, אך כולם נסבלים שם לעומת הזוג סער. עד כדי כל, שכשנתניהו דיבר על מזג האוויר והזמין סופה של פתקים בעדו, הוא בחר בקפידה את המילה הנפרדת לסערה. אילו יכול, היה מספיד את אימו של צחי הנגבי בשם משפחתה בלבד.

כשסער הועלה לדרגת ארכי-אויב ונגזר מתמונות, נלקח ממנו התמריץ להישאר עם ישראל כץ וגלעד ארדן ושותפיהם לשורה השנייה - בראשונה רק נתניהו - בהמתנה סבילה להתפתחויות. ממתחרה אחד מחצי תריסר, הוא הפך בעל כורחו למוביל המרי. הם נדחקו להעדיף את נתניהו על פני בן דורם העלול להקדימם. עכשיו עליהם להיענש בהתגשמות משאלתם: מי ייתן וההמתנה לסוף שלטון נתניהו בליכוד תתמשך עוד ועוד ותייבש אותם על הספסל.

נכונותם של חברי הליכוד לתמוך בנאשם נתניהו, וסער בתוכם עם נימוקיו התכליתיים והבורחים משיפוט ערכי, עשו את המפלגה מקבוצה בראשות מנהיג מושחת לקבוצה מושחתת בראשות מנהיג היאה לה. אין כאן אמצע: מי שבעיניו תקין מצב כזה, שותף לו.

סער הוא עכשיו ראש סיעה בת שישה חברים - המספר יעודכן לפי תוצאות הבחירות - שתפקודה במסגרת סיעת הליכוד בכנסת תלוי בהתנהגות נתניהו. הניצחון הוא הישג מהותי וסמלי לנתניהו, שלאחר שורת כישלונות מביכים, מפעמיים בבחירות ועד פעמיים לנוכח רקטות, מופיע בעמודת המנצחים; אבל לא תהיה לו משמעות אם הליכוד ייחסם על מפתן הרכבת הממשלה. עריקה של סער מהליכוד תהיה התאבדות פוליטית והוא לא ישתטה לבחור בה, אך תמיכתו בחסינות לנתניהו או בפסקת ההתגברות אינה מובטחת. אריאל שרון בממשלתו השנייה של מנחם בגין, אביגדור ליברמן בממשלתו היוצאת של נתניהו ונפתלי בנט בנוכחית ידעו להוון כוח פוליטי קטן יחסית לתפקיד השני בחשיבותו, שר הביטחון, כשאצבעותיהם היו חיוניות להישרדות ראש הממשלה. החגיגה בבלפור תהיה הפעם קצרה. בחודשיים-שלושה הקרובים ייאלץ נתניהו לגזור על משפחתו עזת הרגשות דום שתיקה ותענית ציוצים.

בהקשר נרחב יותר השתקף שוב ייחודה של תל אביב, כישות נפרדת בארץ ביביסטאן. בשפד"ן, אזור הערים לשפכי הביוב דן, נתניהו מפסיד הן לסער והן לגנץ. תל אביב רבתי, על מיליוני המתגוררים בה, היא תמונת מראה אמידה ונהנתנית של רצועת עזה: שתי מובלעות על חוף הים התיכון הרוצות לחיות, מחפשות אופק וממעטות להתפעל, כל אחת וטעמיה עמה, מהנאשם בשוחד שהיועץ המשפטי פוחד להודיע על פסילתו כמרכיב הממשלה לאחר הבחירות. שרון, בשעתו, טיפח את דימוי הבולדוזר האנושי, עוקר הרים ביורוקרטיים וטוחנם זה בזה. עכשיו המנצח, המאיים והמרתיע, הוא הדי-9 שהוסע מהשוליים למרכז.

(עדכון ראשון: 14:21)