פרשנות

זוועות העינויים ברשות הפלסטינית: עדויות חדשות חושפות את הצד האפל של השלטון

עשרות פלסטינים שסייעו לישראל הגישו תביעות נגד הרשות הפלסטינית וחושפים סיפורים מחרידים של עינויים סדיסטיים - מכות רצח, תליות בעירום, והתעללות באיברי מין. בית המשפט בישראל דחה את הכחשות הרשות וקבע: העינויים התרחשו פעם אחר פעם

בליץ המגדר של הקואליציה: שווה ולעיתים גם נפרד

אחד מהנושאים שבהם עוסקת הקואליציה בחריצות יתר ולו ממשק ישיר עם סוגיות יהדות ומדינה - הוא זה המגדרי, כשאחד השיאים של המיני-בליץ המגדרי הגיע בשבוע שעבר, עם אישורה בקריאה טרומית של הצעת חוק של ח"כ לימור סון הר-מלך המבקשת לאפשר הפרדה מגדרית במוסדות אקדמיים

להם אין "משימות חסינות" או "מועצת שבט": אלו הם השורדים האמיתיים

למה להסתפק בריאליטי מלאכותי עם משכורות סלב, כשאפשר לקבל את הדבר האמיתי של גיבורים שכבר הוכיחו שהם שורדים בריאליטי של החיים? המילואימניקים השקטים שנקראים לדגל נושאים על גבם את הביטחון של כולנו, אז בפעם הבאה כשאתם שומעים על "הישרדות", תזכרו מי באמת גיבור

להשמיד את הגרעין האיראני - עוד לפני השבעת טראמפ: התוכנית להאיץ מבפנים את נפילת המשטר בטהרן

תהליכים אחדים שצברו תאוצה בחודשים האחרונים במזרח התיכון יגיעו בתקופה הקרובה לשיא: קריסתו של הציר האיראני, חמאס אינו כשהיה ערב המלחמה בעזה; וסוריה נפלה לידי גורמים המתנגדים לאיראן ולחזונה. חלון ההזדמנויות של ישראל לפעול לסיכול הסכנה הוא כעת

את נתניהו שום דבר לא ישבור: המדינה זה הוא - ההרוגים זה לא הוא

הקורבן האמיתי של שבעה באוקטובר, ניחשתם נכון, זה הוא. מדובר במזימה של השמאל, המחאה, ג'ורג' סורוס והבעל של שקמה ברסלר להפילו

שנה אחרי מתקפת 7 באוקטובר: נתניהו נמצא ברצף של ניצחונות

365 יום לאחר המחדל הביטחוני החמור ביותר בתולדות ישראל, רה"מ לא נראה כמי שעומד לאבד את השלטון ולמעשה, נראה שהמגמה הפוכה. בזירה הבינלאומית דמותו מוכתמת אולי לתמיד, אך ברמה המקומית הוא מוסיף להתחזק. וכיצד ישפיעו משפטו בדצמבר והבחירות בארה"ב? | פרשנות

שנה ל-7 באוקטובר: המלחמה בעזה הפכה למשבר אזורי שמשנה את פני המזרח התיכון

המתקפה יצרה את המשבר החמור באזור מאז האביב הערבי שמי שייכנס בינואר לחדר הסגלגל יקבל בירושה. ישראל שיקמה את ההרתעה מול הציר האיראני, אך נותרה במשבר אסטרטגי חריף. הנושא הפלסטיני חזר לסדר היום העולמי' אך חמאס הביא על הפלסטינים את האסון הגדול ביותר מאז הנכבה

נסראללה נמחץ: סופה של אימה בת 18 שנה

באיחור של 18 שנה, פגש אתמול נסראללה את מותו. במשך יותר משני עשורים הוא טרלל והטיל את אימתו על מדינה שלמה, והצליח לבנות מאזן אימה מול המעצמה האזורית החזקה ביותר. אמש, באקט של נקמה צודקת, הוא נמחץ תחת עשרות טונות של פצצות, בידי חיל האוויר היעיל בעולם

וגר זאב עם זאב: סולחה בין סער לנתניהו תשבור את כל שיאי הציניות

נתניהו מושיט יד למי שטעם את מרורי מכונת הרעל יותר מכל אחד אחר. הוא יודע בדיוק מה סער חושב עליו, ושהוא מסוגל לגרום לו להתגעגע לגלנט. גם יו"ר הימין הממלכתי מכיר מצוין את הבוגדנות, התככים וחוסר העכבות של מי שאמור לחתום איתו על ההסכם. אז למה הם צועדים לשם?

המיעוטים בארה"ב יכריעו את תוצאות הבחירות. בישראל צריכים להבין זאת

אתגר זה מחייב את ישראל להכיר בתמורות הבלתי נמנעות בדמוגרפיה האמריקנית. אם לא תעשה כן, ייתכן שבעוד כמה שנים, ישב בבית הלבן נשיא או נשיאה שיהיו עוינים לישראל

הנשיא ביידן, תציל אותנו ממנהיגינו

ממשלת ההפקרה מהמקפצה מציגה: סדר יום שדואג רק לעצמה

היסטוריונים בעתיד ישפשפו כנראה את עיניהם כשיראו מה העסיק את ממשלת ישראל תשעה חודשים לתוך המלחמה הארוכה והקשה בתולדותיה: ג'ובים, קומבינות, העברות כספים, אפילו מעון חדש לרה"מ - אבל אף מילה על עשרות אלפי העקורים מחוסרי הבית או 120 החטופים שנמקים בשבי חמאס

המנוע של מכונת הרעל נחשף - ולא קשה לנחש מי מפעיל אותו

כשראש הממשלה יושב בדיונים הכי רגישים עם האנשים המופקדים על ביטחון המדינה, באי ביתו עסוקים בהכפשתם, או לפחות בהפצת דיבתם. לרוב הם עושים את זה בצורה סמויה מן העין, הפעם נחשפה היד שמנענעת את העריסה. ומי שחושב שזה נגמר בראשי הצבא - טועה

ראשי המפלגות החרדיות בגדו בעם ישראל. אבל את העוול הנורא באמת הם עשו לבוחרים שלהם

הקידום של חוק הגיוס משאיר את הציבור החרדי מחוץ למחנה, ומסמן את בניו כמי שהתנכרו למדינה בשעתה הקשה ביותר. אם נתניהו רוצה לתקן את נזקי האסון הזה, יש אדם אחד שכדאי לו להכניס לממשלה כבר מחר בבוקר

להציל את נתניהו מעצמו: אלוף העולם במשיכות זמן עלול להמיט אסון על כולנו

ראש הממשלה משוכנע שהוא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן. עם זאת, נראה שלא ביידן ולא בן גביר וסמוטריץ' יאכלו זאת הפעם. כל מי שעתידנו חשוב לו, צריך לעשות הכל כדי שנתניהו לא יברח גם הפעם

פרישה של גנץ היא הסיוט של נתניהו. עכשיו לא יהיה לו את מי להאשים

ממשלת הימין על מלא-מלא תצטרך, שוב, להוכיח את עצמה. אחרי שנכשלה בפעם הראשונה והובילה אותנו לשני אסונות מצטברים, היא תקבל עכשיו את המושכות באופן בלעדי. כשנתניהו חושב על זה, הוא בוודאי רוצה לפרוץ בבכי

יכולנו להיות סיפור הצלחה כמו האמירויות. העדפנו להיות ארץ בן גביר

מדינה מדברית מוקפת סכנות הפכה למגדלור עולמי ליזמות ומצוינות. ישראל? מה פתאום. בזמן שדובאי ממריאה, אנו מתקרבים לחורבן. תחנה בדרך היא חוק ההשתמטות, אך בניגוד למה שחושבים, דווקא יש פתרון לבעיית הגיוס. ובצל פרישת ראש אמ"ן, התפטרות אחרת צריכה להדאיג אותנו

ישראל ואיראן הגיעו לתיקו. עד שבן גביר וסמוטריץ' יחריבו גם את זה

עם כל הדם הרע ביניהם, נראה ששני תאומי ההרס מתואמים בדבר החשוב באמת - גרימת כמה שיותר נזק, עם ציוצים מיותרים שמסכנים את ביטחון המדינה. לא קשה לנחש ממי הם למדו. כך או אחרת, החדשה המדאיגה באמת של היום לא קרתה באיראן, אלא כאן אצלנו

תזכורת קטנה לקראת פסח: אנחנו לא שונים ממצרים

רבים מאיתנו יבכו בליל הסדר על החטופים שבשבי ויתפללו לחירותם. אחרים, בייחוד הפרעונים שבארמונות בלפור וקיסריה, ימשיכו להכביד את ליבם, כי הלילה הזה לא שונה מבחינתם מכל לילה אחר של נהנתנות. אפשר לגאול אותנו מהמצריות הממארת שלנו, רק צריך להיזכר בחמש נשים חכמות

ביבי, חכה עם חגיגות הניצחון: הכישלון המוחץ של ההרתעה מול איראן

למרות ההישג המרשים של מערך ההגנה, תעוזתה של איראן לתקוף את ישראל צריכה להדליק נורה אדומה. את הלילה הזה עברנו בשלום, בהתחשב בנסיבות - אבל אם האיראנים ידעו למתוח אותנו במשך שבועיים, גם אנחנו יכולים לקחת את הזמן, להגיב מהראש ולא מהבטן ולוותר על הזחיחות

המתקפה היתה נקודת השפל של הממשלה. אבל יש בה גם הזדמנות שלא תחזור

מצד אחד, ספגנו השפלה פומבית, וההרתעה מול האיראנים קרסה. מנגד, ישראל הפגינה יכולת מרהיבה שתילמד באקדמיות הצבאיות עוד שנים ארוכות. עכשיו רק נותר לראות אם נתניהו, ששוקל איך להגיב, יעז להמרות את פיו של ביידן

כרוניקה של מסמוס וגרירת רגליים: החטופים הופקרו ב-7 באוקטובר, וממשלת נתניהו ממשיכה להפקירם

חצי שנה למלחמה, וההבטחות לניצחון מוחלט נראות יותר כמו כישלון מוחלט בהשבת 133 חטופים שעדיין בשבי. העדויות מצוותי המו"מ ב"עובדה" חיברו את הנקודות למסקנה ברורה: רוח קרירה נושבת מלשכת רה"מ, מערימה קשיים ומכניסה עזים לשיחות במקום לקבל החלטות הקשות על החזרתם

בניסיון לפתוח חזית נוספת, איראן מערערת את יציבות ירדן

האינטרס המשותף בין ישראל לירדן מעולם לא היה הדוק כל כך. לאור הסכנה שנשקפת למלך עבדאללה, האינטרס הזה עשוי להאפיל על המחלוקת בין שתי המדינות סביב המלחמה בעזה

כאילו אין מלחמה, ההתלהבות סביב הבחירות המקומיות בערים החרדיות בשיאה

העיסוק האינטנסיבי של ההנהגה החרדית בבחירות המקומיות, ביחס לשאר האוכלוסיות, משקפת את ניתוקה מהמלחמה. שעה שחלק מנציגיה טוענים שהבחירות הן "קרב" שהממשלה החליטה שיש להתמודד איתו, ביקורת חריפה נשמעת גם מתוך המגזר עצמו. במצב הנוכחי, נראה שהג'ובים חשובים מהמדינה

הסירנות משתוללות: מבחינת נתניהו, הוא הקורבן של 7 באוקטובר

האיש הזה לא איתנו, אין לו מושג מה אנחנו רוצים מחייו. בחירות? איזה רעיון מוזר. מבחינתו, אם יש מישהו שצריך להחליף - זה אותנו, העם. הפרדוקס, מר נתניהו, הוא שלמרות היותך המפלג הגדול בתולדותינו - הצלחת לאחד ציבורים עצומים למאבק נגדך. הפעם האחריות היא עלינו

חיסול ממוקד: אסור להפסיק את הלחימה מול חמאס - גם עבור שחרור חטופים

עיקרון העל של כל עסקת חטופים עתידית חייב להיות אחד: ריסוק חמאס. אם עסקת חטופים תסכן את מטרות המלחמה, ישראל כולה תהיה בת ערובה לטרור. חובה עלינו להכחיד את יכולותיהם - ואסור לנו לסכן את זה בהסכם מכל סוג

החיסול שלא היה: 6 פעמים הוצע לנתניהו להרוג את סינוואר

התכנית לחיסול סינוואר שהוגשה לנתניהו הייתה מפורטת וכללה גם פורמטים שונים לעצימות שונה, אך רה"מ, כפי שחשפנו אתמול, דחה אותה. לא מדובר בהחלטה עקרונית, אלא בתוכנית מבצעית של ממש, שיכולה לצאת לפעולה בכל רגע נתון

אין ביחד עם ראש ממשלה שהוא חלום לחלק מהעם וסיוט לשאר

מאז אותה השבת הארורה התפכחנו מהאשליה על עולם נטול כאב. גם הבנו שכשפחות יוזמים ויותר תגובתיים - הופכים להיות חלק מאסטרטגיה של מישהו אחר. מאז, הכמיהה שלנו למנהיגות אחרת הולכת ומתפשטת. שבענו מפוליטיקאים שרואים בהם חומר גלם להמשך שרידותם, שבענו מממשלה בינונית

נאום ביידן: מנהיגות עוצמתית בזמן מלחמה