על רקע המגעים הדיפלומטיים מבהירה טהרן כי היציבות בלבנון היא תנאי להתקדמות. בישראל חוששים כי ממשל טראמפ ייכנע לאיומים על נתיבי הסחר העולמיים וידרוש נסיגה מלאה מדרום המדינה. המסר האיראני למערב: אם ירושלים לא תרוסן, חופש השיט ייפגע
אחרי סיבוב הפרסה של טראמפ וההסכם עם איראן, ישראל נדרשת להשתחרר מהתלות ולפעול עצמאית: השלמת פירוק חמאס בעזה וסיפוח יהודה ושומרון הם צו השעה, זאת בזמן שהמערכת הפוליטית בישראל מתפוררת תחת מריבות פנימיות עמוקות בקואליציה ובאופוזיציה
העצומה הקוראת לסנקציות אישיות על בכירי מערכת המשפט מציתה ויכוח חריף. אך מדובר בשאלה עקרונית על זהות הריבון בישראל והעברת מוקד ההכרעה
שיא ההשפלה בפיאסקו מול איראן הוא שטראמפ מכר אותנו למען כסף - אך נתניהו, ששם את כל מבטחו בנשיא ארה"ב, היה אמור לדעת: מי שישן עם דובים, קם לבסוף עם הפסדים מוחלטים. ההבנות המסתמנות סוללות את דרכה של טהרן לפריצה בגרעין, בדומה לפרישה מההסכם הקודם ש"הוביל" רה"מ
הספורט מעולם לא היה רק משחק, אלא הסיפור שבני אדם מספרים לעצמם על מי שהם. העולם המודרני לא הבין את מה שהאנושות ידעה כבר לפני אלפי שנים: בני אדם זקוקים לסמלים, לסיפור משותף. כיום, ספורט זה גם המקום האחרון שבו מותר להיות לאומי מבלי שיאשימו אותך בשנאת זרים
הישראלים מתאהבים שוב ושוב בקודקודי הצבא שנכנסים לפוליטיקה, הסקרים מרקיעים והתקווה בשמיים. אבל ההיסטוריה מלמדת שרובם התרסקו בדרך ללשכת ראש הממשלה. האם יו"ר מפלגת "ישר!" הוא עוד פרק בסיפור המוכר - או היוצא מן הכלל?
עד למהפך היה מוסד מבקר המדינה אפרורי למדי, ומאז שההגמוניה הישנה מצטמצמת דמוגרפית ומפסידה שוב ושוב בבחירות - היא נאחזת במוסדות ככלי שישרת את מטרותיה
למרות ההישגים הצבאיים מול חמאס, חיזבאללה ואיראן, נתניהו הוביל את ישראל לתבוסה מדינית מסוכנת: תלות בטראמפ, החמצת הזדמנויות והותרת איומים שישובו לרדוף אותנו
האירוע שהתרחש בסמוך למושב מרגליות, מהווה תזכורת לכך שהגבול הצפוני איננו קו מופשט על מפה: ישראל אינה יכולה עוד לקבל את מדיניות ההכלה שנוהלה טרם 7 באוקטובר. על תפיסת הביטחון החדשה בצפון ומבחן הריבונות בלבנון - במרחב בו ארגון הטרור שולט בשטח
גם מעצמה כמו ארה"ב שמבקשת הסכם אינה יכולה להבליג על הפלת מסוק אפאצ'י, ולהרשות שפגיעה בנכס צבאי תעבור ללא תגובה. עם זאת, האמריקנים משדרים מסר מוטעה לאיראן כאשר הם מתייחסים לפגיעה כ"תגובה מדודה והגנתית" - כזו שנועדה "לסגור סיבוב" ולא לפתוח מלחמה
כתב האישום נגד ח"כ טלי גוטליב מציף מחדש את אחת הסוגיות הרגישות במשפט ובפוליטיקה: מתי חסינות פרלמנטרית מגנה על חברי הכנסת, מי מוסמך להעניק אותה, והאם הכנסת יכולה לעצור הליך פלילי שכבר יצא לדרך?
מאמרו של רומן גופמן שפרסם בהיותו במרכז דדו, חושף תפיסה מסוכנת של מפקד כגורם עצמאי החורג מסמכותו כדי להגשים את רצון קובעי הדרג המדיני. פרשת אלמקייס מחייבת אחריות אישית ומעלה סימני אזהרה סביב מינויו לראש המוסד
גם אחרי פגיעות קשות, איראן ממשיכה לשרוד, להשתקם ולשמר את האיום. כך הפער בין הישג צבאי לבין הכרעה אסטרטגית ממשיך לרדוף את ישראל והמערב, והוא מציף אזהרה ברורה: כל עוד טהרן שומרת על ידע, חומר וזמן - האיום לא הוסר, אלא רק שינה צורה
איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מעדיפים להציג עמדות קיצוניות שלא מתממשות במטרה לשמור על בסיס התמיכה הפוליטי שלהם. ההתעלמות מהזירה הבינלאומית, מוכיחה שהבחירות הקרובות חשובות לנבחרי הציבור - יותר מהמעמד של ישראל בעולם
הוועידה השמינית של התנועה התכנסה ברמאללה לראשונה זה עשור והציפה את שאלת השליטה ביום שאחרי המלחמה. יו"ר הרשות הפלסטינית הצהיר כי "עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין". ברקע מסתמן כי בנו יאסר עבאס ישולב בצמרת ההנהגה בניסיון לשמר את הכוח הקיים
בעוד שבימים הראשונים לאחר הטבח עוד שררה במרבית העולם תחושת זעזוע רחבה, הרי שככל שהמלחמה התמשכה, הלך ונשחק הזיכרון העולמי של אירועי אותו יום. עלינו להשכיל לבנות את המשפטים בדרך שתציג לעולם באופן מובנה את מפלצת המוות שנבנתה בעזה
מול התהליכים החמורים שבן גביר חולל ברשויות החוק, ראינו בשבועות האחרונים מי הושחת ומי עמד זקוף: מצד אחד קצינות גיבורות שלא ויתרו על ערכיהן, ומנגד קצינים שחשודים כי מכרו אותם - הביטוי הכואב לנזק שייקח שנים לתקן
עם כל ההערכה לרמטכ"ל, החשש הוא שההשפעה מקפלן והפרוגרס מחלחלת. מפסילת פאץ' המשיח בגלל קוד אתי מטורלל, ועד סכנת נטישת הדתיים את השריון לטובת שילוב לוחמות - חייבים להתאפס ולהתמקד קודם כל בניצחון
כחוקר בתחום המשפט החוקתי השוואתי, אני יכול לקבוע שהגענו לרמות של הזיות יוריסטוקרטיות שאין להן שום תקדים בעולם השפוי, עד כדי כך שלא יהיה מופרך להניח שבג"ץ גם יכתוב בעצמו את כתב המנדט
הימים שבהם יו"ר הכנסת היה כוכב האירוע חלפו: הרייטינג הגבוה גרם לנתניהו להשתלט על הפריים עם נאומים פוליטיים ועשרות קלוז-אפים. בעקבות "מסננת נאמנות" למקורבים, משפחות חטופים שביקרו את ראש הממשלה מודרו מהשידור - וגם מדוע נתניהו חושש מהבחירות הקרבות?
בזמן שהמצור הימי עולה לטהרן חצי מיליארד דולר ביום, טראמפ משהה את האופציה הצבאית. רגע לפני ביקור המלך צ'ארלס, הנשיא מעניק לאיראנים זמן ומנצל את הסדקים במשטר כדי לכפות הסכם. המסר ברור: דיל, או השמדת תשתיות
ישראל הפכה למעצמה אזורית עם עומק טריטוריאלי, אך האם היא באמת ריבונית? מהחזון של הרצל ובנציון נתניהו ועד לדיקטטורה המשפטית של אסתר חיות: למה הדרך לחופש עוברת דרך סנקציות על שופטים
בעוד בתקשורת מיהרו לגנות את ההחלטה שידליק משואה, לא כך נתפס הרב בציבור הדתי-לאומי. שם רואים אותו כאיש מילואים, איש תורה, לוחם וסמל. הבחירות הקרובות יוכרעו בקרב על חמישה מנדטים מהימין, ומי שלא מבין את הזהות של חובשי הכיפות הסרוגות - עשוי להפסיד אותם | דעה
סיפורו של עו"ד רואי כחלון חושף את המתח היצרי בין הממשלה לייעוץ המשפטי ואת הביקורת החריפה של נציב התלונות על התנהלות המערכת, בפרשה שמעלה שאלות נוקבות על גבולות הכוח והמסר הנשלח לכל עובד מדינה בכיר בישראל
על רקע מצבו הפוליטי הרגיש, בנט מבקש לצרף את איזנקוט כסגנו, אך יו"ר "ישר!" מעדיף להמתין. במקביל, הקואליציה נערכת לשורת מהלכים דרמטיים לפני פגרת הבחירות
בין פוסטים זועמים האוסרים על ישראל לתקוף בלבנון, טראמפ מנסה להוכיח שליטה. בעוד נתניהו מחפש מרחב פעולה וגם "רשימת הישגים" לבוחר, מנגד ניצבים: איראן, חיזבאללה, בחירות אמצע הכהונה בארה"ב והנשיא האמריקני שמבהיר: "מספיק זה מספיק"
פגיעה ברווחי הגז ותלות מוחלטת במים מותפלים אילצו את קטאר לשנות מסלול. חשיפה: איך דוחה השתמשה במיליארדי דולרים שהוקפאו כדי לעצור את הטילים מאיראן, ובמקביל תפרה עסקאות מאחורי הקלעים כדי להשתלב בתוכנית העל האמריקאית
נתניהו מתרברב שמנע שואה שנייה למרות שהמיט עלינו את ה-7 באוקטובר, בן גביר משתלט על המשטרה ולוחמים נזרקים לכלא בגלל מנגל בשבת. אבל התקווה לעצירת הדיקטטורה מגיעה מהונגריה: איחוד של ימין ממלכתי סביב בנט ואיזנקוט יכול לשלוח את הממשלה להיסטוריה
מאז 7 באוקטובר, נתניהו מנהל את המערכה אחרת: דורש חלופות מצמרת צה"ל, מתייעץ עם קצינים זוטרים ומרכז אצלו את היחסים מול ארה"ב. כך סיימנו את עידן "ניהול הסכסוך", ניפצנו את מיתוס החסינות האיראני, וגרמנו לאויבינו להילחם על הישרדותם במקום על השמדתנו
בנימה אישית ונגד הלב: בעיניי גדי איזנקוט הוא המועמד הראוי ביותר להיות ראש הממשלה הבא - ועם זאת הוא חייב להצטרף לנפתלי בנט ולהיות תחתיו, בגוף הפוליטי שיקימו יחדיו. למה? כי בתרחיש הזה יש להם הכי הרבה סיכוי להעביר מנדטים מגוש לגוש - ולנצח את הבחירות הגורליות
