לאחר לידת בתה השישית במרכז הרפואי זיו, באנצ'י קסאו והתינוקת החדשה צנאת שוחררו היום (שלישי), לביתן שבמרכז הקליטה בצפת.
אולם, השמחה המשפחתית מהולה בכאב עצום - אחותה הגדולה, היימנוט קסאו, נעדרת כבר 826 ימים, ומשפחתה עדיין מחכה שתשוב. לבתם החדשה בחרו ההורים לקרוא צנאת שפירושה באמהרית "כוח". השם מסמל את התקווה והחוסן של המשפחה, הממשיכה להילחם על החזרת בתה.
אב המשפחה, טפסאי קסאו, שיתף בתחושות המורכבות המלוות את המשפחה "אני מוצף ברגשות, מצד אחד - שמחה גדולה על חיים חדשים, ומצד שני כאב עצום שחותך לי את הלב ולא מרפה כבר למעלה משנתיים" מסר.
עוד הוסיף כי "הולדת צנאת היא שמחה עצומה, אך היא איננה תחליף להיימנוט שלנו. היימנוט היא אחות גדולה ומקומה כאן, מחבקת את אחותה החדשה".
האב ניצל את הבמה כדי להביע ביקורת על קצב התקדמות החקירה והצהיר כי בניגוד לשמועות, המשפחה נמצאת בעלטה מוחלטת "אני רוצה להבהיר בכאב שבניגוד לפרסומים, אין כל חדש בחקירה. נכון לרגע זה אין שום התקדמות או קצה חוט. היימנוט נחטפה ממש לא רחוק מכאן. במדינה שיודעת להגיע לכל מקום בעולם ולהחזיר את אנשיה, לא ייתכן שלא מצליחים למצוא ילדה קטנה שנעלמה בתוך גבולות המדינה" הצהיר.
המשפחה דורשת להקים לאלתר צוות חקירה מיוחד בשילוב ובתמיכה מלאה של השב"כ, תוך הפעלת כל הכלים הטכנולוגיים והמודיעיניים של המדינה. האב הודה להמוני בית ישראל על התמיכה הבלתי פוסקת, אך הציב דרישה ברורה להמשך: "אם היימנוט לא תחזור הביתה בשבועיים הקרובים, אנחנו נצא לצעדה. אני קורא לכל אזרחי המדינה, לכל אבא ואמא, להצטרף אלינו ולצעוד איתנו יחד. אל תשכחו את היימנוט" ביקש.
לפני שיצאו מבית בחולים, נפגשו באנצ'י, העובדת במחלקת המשק של המרכז הרפואי, וטפסאי, עם מנהל בית החולים, פרופ' סלמאן זרקא, ועם הצוות הרפואי שליווה אותם לאורך ההיריון המורכב והלידה. פרופ' זרקא חיזק את בני המשפחה ואמר: "כרופא וכהורה, אני מתקשה להשלים עם המחשבה שילדה עדיין אינה נמצאת במקום הטבעי והבטוח ביותר, בביתה. דווקא כאן, במקום שבו אנו זוכים מדי יום לראות חיים חדשים מתחילים, בולט עוד יותר חסרונה של היימנוט. אנו מחזקים את באנצ'י וטפסאי במסעם הארוך והכואב - זו חובתנו כחברה וכקהילה להמשיך לזכור, לחבק ולקוות עד שהיימנוט תשוב הביתה" חתם את דבריו.