אפשר לדמיין את השיחה של בנימין נתניהו עם הבכיר החרדי. על הפרק פיטורי יולי אדלשטיין. הבכיר החרדי: "לך על פיטורי יולי אדלשטיין. אל תחשוש, תפטר אותו. זה ישדר לציבור החרדי ולרבנים שאתה עושה הכל להעביר את חוק הגיוס". נתניהו: "אבל מה זה יעזור? חברי הסיעות החרדיות כבר אמרו לי שהם אינם מעוניינים בפיטורי אדלשטיין. הם רוצים חוק גיוס ואת זה כמעט בלתי אפשרי להעביר. שמעתי גם את היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון אומרת שהדחת אדלשטיין רק תקשה להגן על חוק גיוס בבג"ץ כי זה רק יחדד את זה שמדובר בקומבינה פוליטית".
הבכיר החרדי: "תקשיב למה שאני אומר לך. אני חי בציבור החרדי. מכיר הכל. הם אוהבים אותך, הם לא חושבים שאתה אשם שהחוק לא עובר. הם שונאים את אדלשטיין, גם בגלל שהוא רוסי. שמעת מה אמר עליו הרב יצחק יוסף? שהוא בן של כומר. אם תפטר אותו כולם יבינו שרק בגללו חוק הגיוס לא עובר, ורק בגללו כל הצרות של הציבור החרדי. לך על זה בכל הכוח. אנחנו כבר נמכור לציבור שלנו שהכל בגללו. נרוויח כמה חודשים ונרחיק את הבחירות. אם יש בחירות היום, אתה לא נבחר. בסקרים, הגוש שלך באזור ה-50 מנדטים. ואם לא תפטר אותו יהיו לחצים של הרבנים, בראשם הרבי מגור שכועס עליך בטירוף, לפזר את הכנסת בתחילת כנס החורף ואז אתה מקבל בחירות בתחילת 2026".
השיחה הזו שקראתם התנהלה באופן כזה או אחר. אני מכיר את הנפשות הפועלות, וזה מה שהביא את נתניהו להחליט על עוד צעד נטול עכבות, נטול בושה, ולפטר עוד בכיר בליכוד שמנסה לפעול למען צורכי הצבא והשתתפות החרדים בנטל. שמו של הבכיר הראשון שפוטר כי לא רצה חוק קומבינה בכל הקשור לגיוס חרדים הוא יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר. גלנט, אלוף במיל', מכיר מקרוב מאוד את צרכי הצבא. ידע היטב כי למעלה מ-12 אלף חיילים יצאו מכשירות מאז תחילת המלחמה. עד כה נהרגו 895 חיילים, בסדיר ומילואים. הצבא זקוק לחיילים. גם סדירים וגם מילואים כדי למלא את השורות, כדי לעמוד במשימות הרבות שהממשלה מטילה על הצבא. בכל הגזרות. והמשימות הרבות האלה לא יסתיימו גם כאשר המלחמה בעזה תסתיים ביום מן הימים.
את הצ'אנס שלקח צה"ל, את הצ'אנס שלקחה ישראל בגבול רצועת עזה עד בוקר שבעה באוקטובר, אף אחד כבר לא ייקח. יהיו חיילים בכל מקום והרבה. הרעיון של "צבא קטן וחכם" עבר מהעולם. יהיה צבא גדול מאד, רצוי גם חכם, עם המון חיילים שיוצבו בכל הגבולות. בשנים הבאות אף אחד כבר לא ייקח סיכון. ובשביל זה צריך המון חיילים. כי אחרת אותה קבוצה שחוקה ועייפה של חיילי מילואים יצטרכו להמשיך לכרוע תחת הנטל, עם מאות ימי מילואים בשנה, על חשבון חיי המשפחה, העסקים, מקומות העבודה, הבריאות הנפשית. הכל.
את זה ידע שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. את זה ידע יו"ר ועדת חוץ וביטחון היוצא יולי אדלשטיין ואת זה יודע נתניהו, אולי הכי טוב מכולם. אבל זה לא ממש מעניין את נתניהו. שהמילואימניקים ישרתו עד שישכחו מצידו איך נראה הבית שלהם. שיאריכו את השירות לחיילים הסדירים, לא נורא, הוא אומר לעצמו. העיקר שדרעי, גולדקנופף, גפני ובעיקר הרבנים שלהם יהיו רגועים. שיפסיקו לאיים עלי בבחירות, כי אם יש היום בחירות, אני מפסיד והולך הביתה. כמו שאמר לי אותו בכיר חרדי ואני יודע זאת אפילו טוב ממנו. בעצם לא ממש הביתה, אלא לבית המשפט המחוזי בירושלים, ושם כבר לא יהיה לי השכפ"ץ של תפקיד ראש ממשלת ישראל. עו"ד עמית חדד כבר לא יוכל לבקש דחיות בעדות כי יש "מתיחות ביטחונית", "היתכנות להתפתחות מדינית", סיור בצפון, ביקור בדרום ועוד ועוד סיפורים שדוחים את המשפט עד אין קץ.
אם לא אהיה רה"מ, אומר לעצמו נתניהו, זה סרט אחר בבית המשפט. שופטים קשוחים, אין אפשרות לזמן את ראש המוסד וראש אמ"ן לספר בדלתיים סגורות לשופטים המבוהלים כמה המצב הביטחוני רגיש ונפיץ, ולכן חייבים לשחרר את נתניהו מעדות קשה בחקירה הנגדית. אם לא אהיה רה"מ, אומר לעצמו נתניהו, המשפט שלי עלול להסתיים במהירות עם הרשעה מהדהדת וכמה שנים בכלא. כמו אולמרט. רק להיזכר באולמרט עם הסרבל הכתום עושה לו רע בנשמה.
הוא לא ילד, באוקטובר יחגוג 76, הבריאות לא משהו. כעת ללכת לכמה שנים לכלא? מה פתאום. השתגעתם? אז באולפנים יעשו מהומות על חוק ההשתמטות. וארגוני חיילי המילואים יעשו קצת בלגאנים ויצעקו, אולי גם תהיה עוד הפגנה גדולה בקפלן נגד השתמטות החרדים, אבל זהו. אלה אנשים שבמילא לא מצביעים לי. זה יעבור, החרדים יהיו מרוצים. הרבנים יהיו מרוצים. הם יגידו לעצמם "באמת כל הכבוד לביבי איך הוא עושה הכל להעביר את חוק הגיוס. פיטר שר ביטחון בשביל זה, כעת הדיח את יו"ר ועדת חוץ וביטחון בשביל זה. איזה טענות יכולות להיות לנו אליו?".
והציבור של נתניהו? הליכודניקים שהולכים לצבא, הילדים שלהם משרתים, האחים, האחיינים, מה הם יגידו? שטויות, עד הבחירות הם ישכחו. הם תמיד שוכחים לי הכל. יעברו חודשים, נצא לקמפיין, נאשים את השמאלנים והקפלניסטים בכל תחלואי העולם, וזה יעבוד. הכל יעבוד. מי יזכור את חיילי המילואים? מי יזכור את החיילים הסדירים? אין להם לובי חזק, הם לא ממש עושים רעש, המחאה שלהם תהיה חלשה והיא תגווע מהר מאד. מה שחשוב, יגיד לעצמו נתניהו, זה שהגוש החרדי יישאר איתי. צמוד. לא יחשוב בכלל לעבור לצד השני. כי בלעדיו אני גמור לגמרי.
והיום התבצעה ההדחה. עד יום רביעי בבוקר ח"כ חנוך מילביצקי היה בטוח שייבחר. נתניהו רצה אותו, היועץ המשפטי של הליכוד החליט באופן מוזר על הצבעה גלויה, נסללה הדרך. אבל החרדים לא פראיירים. הם יודעים וחווים איזו שנאה ואנטגוניזם יש כלפיהם. ח"כ מילביצקי, איך נאמר זאת בעדינות, רחוק מלהיות צדיק. היו חשדות על הטרדות מיניות, תמונות שלו בעירום הופצו ברשת, כל מיני סיפורים בתחום המוסר. מה הם צריכים שגם זה יהיה על הראש שלהם? שיגידו שבגללם הדיחו יו"ר ועדה מהוגן ורציני ומינו איש עם כל מיני סיפורים אפלים ויותר מזה, לא היה יום בוועדת חוץ וביטחון? ואיזו לגיטימציה תהיה לאיש כזה להעביר חוק השתמטות שנוי במחלוקת? יהיה בלגן גדול.
אז ביום רביעי בבוקר החליטו החרדים לתמוך בבעז ביסמוט. אין לו שום רקע ביטחוני, אין לו איזו יכולת שמכשירה אותו לעמוד בראש הוועדה החשובה והרגישה בכנסת, אבל אין נגדו אנטגוניזם. איתו יהיה קל יותר להעביר את חוק ההשתמטות, אומרים לעצמם החרדים. נתניהו רצה את מיליבצקי כי הוא די שפוט, ממושמע לגמרי. לא יושפע מאף מילואימניק. בעז ביסמוט גר בת"א, פה ושם פעל באופן עצמאי, נתון להשפעות של כאלה שלא ממש מאוהדי נתניהו. נתניהו אפילו הציע לו אתמול להיות שגריר במדינה נחשקת. ביסמוט סירב. כעת נראה כמה יהיה מוכן להתקפל, להתפשר, לפעול נגד צורכי הצבא, החיילים, כדי לרצות את נתניהו והחרדים. מעתה כל העיניים על ביסמוט