טקס ממלכתי? נתניהו בחר מזמן במלכותי: כך נקבר הקונצנזוס בהר הרצל

מה היה בטקס הדלקת המשואות השבוע שהצליח להוציא כל כך הרבה אמוציות, בעד ונגד - מחד כעס עצום, מאידך שמחה והתרגשות גדולה? מה היה בטקס שאמור להרטיט את כולנו שהפך בפי המבקרים לתשדיר תעמולה של נתניהו? דבר אחד בטוח: הטקס הזה שהיה במשך שנים רבות, עוד הרבה לפני עידן נתניהו, סמל לקונצנזוס ישראלי - טקס ישראלי, פשוט, יפיפה, בכיכובם של ישראלים מצוינים, מרגשים, שגרמו לכולנו להיות גאים בעצמנו, להתרגש - הוא כבר לא קונצנזוס.

איך כתב נפתלי בנט לאחר סיומו של האירוע? "בשנה הבאה הטקס יחזור לעם. בשנה הבאה ראש הממשלה יחזור ליציע האורחים וינופף בדגל כחול-לבן. בשנה הבאה הטקס ישוב להיות קדוש". הטקס כבר לא קונצנזוס בגלל אדם אחד: בנימין נתניהו.

ישראל שסועה, קרועה ממש, כפי שלא הייתה מעולם, הרבה סביב האיש נתניהו. יש שרואים בו את האיש המסוכן שאחראי לאסון הגדול שפקד אותנו בשבעה באוקטובר, האיש שקרע את ישראל במהפכה המשפטית שקדמה לטבח - הכל בגלל המשפט שלו - האיש שהקים ממשלת בלהות שעושה הכל לפגוע בשלטון החוק, בבית המשפט העליון, בנשיא העליון יצחק עמית, ביועצת המשפטית לממשלה, בצה"ל - מאפשר לשריו ולתומכיו להשתלח בגסות ברמטכ"ל, מנסה להכפיף אליו את התקשורת ולהחלישה והופך את המשטרה לפוליטית.

יריביו מתעבים אותו. בטוחים שהוא אב ואם כל חטאת, האיש שאם ייבחר פעם נוספת בעוד מספר חודשים ישנה את פניה של ישראל לעד. ויש את התומכים השרופים, בייס מוצק של כ-25 מנדטים, שמצביע לליכוד רק בזכות נתניהו. הוא מותג חזק יותר מהליכוד. תומכיו ואוהדיו יסיימו כל ויכוח אודותיו בשאלה השחוקה: אבל מי יכול להחליף אותו? הם בטוחים שאין בלתו, שלמזלנו הטוב הוא היה ראש הממשלה בשבעה באוקטובר כי אחרת, זה עלול היה להסתיים הרבה יותר גרוע.

הם משוכנעים שאין לו אפילו קצה קצהה של אחריות למחדל הנורא שהביא לטבח. לא הזהירו אותו, לא התריעו בפניו, לא העירו אותו, לא אמרו לו. זה הכל באשמת צה"ל, שב"כ, אולי אפילו עשו לו את זה בכוונה. ובכלל תראו איך הוא חיסל את כל מנהיגי המחבלים באזור, כולל חמינאי. אתם מכירים את הטקסטים. אנחנו שומעים אותם מאוהדי נתניהו בכל פרלמנט שכונתי, בכל ויכוח משפחתי על "כן נתניהו, לא נתניהו", בכל דיון בטלוויזיה, בכל התקוטטות ברשתות.

מכיוון שנתניהו הכניס רגל - יש האומרים גסה במיוחד - לטקס הזה, כבר לפני שנים, האמוציות הן בהתאם. לפני כן, נזכיר את מה שהיה פעם. טקס המשואות היה בעבר של יו"ר הכנסת. זה היה ההסדר וזו הייתה החלוקה שנקבעה לשלל הטקסים של ימי הזיכרון וימי העצמאות. יו"ר הכנסת היה כל השנים כוכב טקס המשואות, זה היה הטקס שלו על פי הנהלים. השינוי החל בתקופת כהונתו של יולי אדלשטיין כיו"ר הכנסת. נתניהו החליט שהוא רוצה להופיע גם שם. עם כניסה מלכותית ביחד עם שרה רעייתו, עם סרטון שרובו פוליטי בו הוא מככב, עם עשרות צילומי קלוז-אפ שלו ושל אשתו - תוצאה של הוראות שבמאי מקבל מהממונה על הטקס, שרת התחבורה מירי רגב. הרייטינג הגבוה של האירוע המשודר בסיום יום הזיכרון ותחילת חגיגות יום העצמאות, גרמו לו לדרוש להשתתף.

אדלשטיין ניסה בתחילה להתנגד לפלישה של ראש הממשלה. כל ההסברים שיש כאן דריסה של הממלכתיות, נתקלו בהתעלמות, כמעט בלעג. אין ממלכתיות ואין בושה. תפקיד ראש הממשלה, שלפני תקופת נתניהו ישב ביציע עם בני משפחתו ונפנף בדגל ישראל, השתלט כעת על האירוע בעזרתה של מירי רגב, האחראית על הטקסים, שכמובן צידדה בו. ממלכתיות? תחפשו אותנו. אגב, ביום העצמאות היחיד ב-2022 שנתניהו לא היה ראש הממשלה, בנט שכיהן בתפקיד חזר ליציע האורחים, עם דגל ישראל וילדיו הקטנים. כמו פעם. נתניהו חזר ביום העצמאות 2023 לטקס בהר הרצל. זה היה כמה חודשים לפני הטבח, הוא כבר השתלט על הטקס, לשמחתו ושמחת רעייתו שרה.

וחזרה לטקס השבוע: הייתה כניסה של ביבי ושרה, היו המון עסקני ליכוד ביציע - אז כולם שמעו את צעקות "ביבי, ביבי" - שודר סרטון, כמעט תעמולת בחירות של הליכוד, חלק ממדליקי המשואות פירגנו לראש הממשלה שהבטיח והחזיר את החטופים, ושוב ושוב צילומי תקריב של שרה וביבי, ושוב תשבחות על החזרת החטופים, על המלחמה מול איראן. על טבח שבעה באוקטובר שמענו הרבה פחות, וכמובן אף אחד ממשפחות החטופים שטוענות שבנם או בתם נרצחו בגלל אוזלת ידו של נתניהו שסיכל עסקאות חטופים. את אלה, אף אחד לא ראה בטקס.

ובגלל כל הדברים האלה, עוד לפני הטקס עצמו עם פרסום שמות מדליקי המשואות, הזעם כבר היה בשמיים. למשל, מדוע הוענק הכבוד לתת-אלוף (במיל') גל הירש, שמשפחות רבות טענו נגדו טענות קשות על יחסו אליהן, ולא לאלוף (במיל') ניצן אלון, שכיהן כראש מפקדת השבויים והנעדרים וזכה לתשבחות מכל הכיוונים? גל הירש מקורב מאוד לשרה נתניהו, גם לנתניהו עצמו - חבר ליכוד, איש שמשפחות חטופים סיפרו שעמל קשות כדי להשתיק ביקורת מצד משפחות החטופים נגד נתניהו. ויש עוד דוגמאות לבחירות תמוהות לצד בחירות מרגשות וראויות מאוד כמו טליק גואילי, אמו של רן גואילי ז"ל, ארי שפיץ, לוחם גבעתי שנחשב לאחד הפצועים הקשים ביותר במלחמת שבעה באוקטובר, אורה חתן המופלאה ממושב שתולה או פרופ' דינה בן יהודה, המובילה את המערך ההמטולוגי בבית החולים הדסה בירושלים ואחת הדמויות המובילות ברפואה ובמחקר בישראל. אלו דמויות מופת, לצד בחירות תמוהות שקרובות לבני הזוג נתניהו, שאולי תרמו לכבוד הגדול.

והזעם הזה התרגם גם במהירות לקריאות להחרים את הצפייה בטקס. לפי נתוני הרייטינג הייתה ירידה של כ-10 אחוזים בצפייה בטקס השבוע ששודר בכל ערוצי הטלוויזיה, לעומת השנה שעברה. עדות נוספת להיותו שנוי במחלוקת והרשתות כמובן נשטפו בשלל דעות. לצד הזעם של שונאי נתניהו על כך שהפך את הטקס לפוליטי, פוטיני - אוהדיו חגגו וצהלו.

היו שספרו כמה פעמים הראו בשידור כל אחד מהאנשים ביציע הכבוד. את בנימין נתניהו הראו 43 פעמים - המון, אין ספק; את אשתו שרה נתניהו הראו 28 פעמים - היא לא נבחרת ציבור, לא אוחזת בשום תפקיד, למה להראות אותה כל כך הרבה? את השרה מירי רגב, האחראית מטעם הממשלה על הטקס, הראו 25 פעמים. והרחק הרחק מאחור הרמטכ"ל אייל זמיר עם 15 קלוז-אפים, ראש המוסד דדי ברנע עם ארבע בלבד, ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אפס פעמים. כלום. נמחק. הועלם. מה ההצדקה ששרה נתניהו תיראה כל כך הרבה פעמים בשידור ונשיא העליון, ראש מערכת בתי המשפט, לא ייראה בכלל? איך בכלל ניתן להשוות בין חשיבות תפקידו לזה של שרה נתניהו?

היו גם כמובן את הפדיחות שגם מקורן בעניינים פוליטיים. ישראל מדינה קטנה, אין כמעט סודות. ולכן מיד ראו איך במקומות הישיבה הכי טובים, ממש מעל בנימין ושרה נתניהו, ישבו נשים שמעודדות אותו בכל פעם שהוא מגיע לבית המשפט. והיה שם גם משה מירון, אדם שהתפרסם בזכות השלט שהוא מניף "שמאלנים בוגדים". גם לו נמצא מקום ביציע הכבוד.

הריב על המקומות, שלל החנפנים שסובבים את בנימין ושרה נתניהו, גרמו לזה שהרמטכ"ל - שוב הרמטכ"ל - אייל זמיר וראש המוסד דדי ברנע, מצאו עצמם ביציע הקהל. לא ביציע המאובטח. התפתחה מהומה שבמהלכה מאבטחי השניים דרשו להעבירם ליציע המאובטח. בשלב מסוים השניים שקלו לקום ולעזוב את הטקס. בסוף העבירו אותם.

מי שכן עזב, הוא השר איתמר בן גביר ביחד עם אשתו אילה. הוא רצה לשבת ליד ביבי ושרה, גם הוא רצה צילומי תקריב יפים, גם לו יש בחירות בעוד כמה חודשים. אבל מירי רגב, לא פראיירית, היא רצתה קרבה בלעדית לבני הזוג, וחוץ מזה כנראה שגם נתניהו לא רצה שבארץ ובעולם יראו אותו צמוד לבן גביר בערב יום העצמאות ולאורך כל הטקס. אז הקימו את בן גביר מהמקום, אמרו לו שאלו המקומות של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, ובן גביר הלך תוך כדי שהוא מוציא הודעות נעלבות נגד מירי רגב.

מעבר לכל שלל הקוריוזים האלה, אנחנו בתקופת המתנה. הנשיא טראמפ כמעט מתחנן להסכם עם האיראנים. אלה קולטים זאת - אין סוחרים כמוהם - והם מקשיחים עמדות בהתאם. טראמפ דחה את הפסקת האש עד יום ראשון.

גם נתניהו ממתין. הוא יודע שאם המלחמה תסתיים ככה, בסוג של תיקו עם איראן וחיזבאללה, במה שייתפס מבחינתם כניצחון, הוא בבעיה גדולה. ישראל בבעיה והוא בבעיה פוליטית גדולה שיכולה לעלות לו בבחירות שייערכו, כפי שהוא מקווה, בסוף אוקטובר. אם זה יסתיים כך - השלטון האיראני על הרגליים לאחר מלחמה קשה עם 440 ק"ג אורניום מועשר ותוכנית הטילים הבליסטיים - זו צרה גדולה. ומבחינתו האישית של נתניהו, המלחמה הזו עוד יכולה להביא לסיום הקריירה שלו.