הניסיון למחוק את זכרו של הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, ואם לא למחוק, להשכיח, לטשטש, החל כבר בימים הראשונים שלאחר הטבח. לאחר שהתאושש הבין נתניהו מיד שטבח כזה, אסון כזה, כישלון כל כך גדול, המחדל הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, יירשם על שמו בספרי ההיסטוריה באותיות קידוש לבנה. נתניהו הוא חובב היסטוריה, בעל תודעה היסטורית מפותחת, בן של ההיסטוריון פרופ' בן ציון נתניהו. כשממדי הטבח התבררו, והם היו בלתי נתפסים באותם ימים, נתניהו נטרף. הוא ידע שבספרי ההסטוריה בעוד 100 שנים, 200 שנים ובעוד 700 שנים יזכרו ממנו דבר אחד. שורה אחת תוקדש לו. "בתקופתו כראש הממשלה אירע הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה".
אז מעבר לרצון להכות את חמאס, לפרק את חיזבאללה, להחליש את הפטרונית איראן, העסיקו את נתניהו כל העת הצורך לשרוד, להרחיק את הבחירות כמה שיותר וגם למחוק את המחדל הנורא של 7 באוקטובר. ואל יקל הדבר בעינכם. היה כאוס מוחלט בימים שלאחר הטבח. בלבול גדול, חשש, קריסה גדולה של משרדי הממשלה. צה"ל והשב"כ נכשלו, אין לאף אחד ספק, אבל הכישלון הגדול היה על הראש של נתניהו.
סופר כבר רבות שהמקורבים לא היו סגורים מתי כולם, ובראשם נתניהו, יבעטו מהגה השלטון. השאלה היתה אם זה יקרה תוך ימים או שבועות. לנתניהו היו תוכניות אחרות, בראשן, לברוח מאחריות, לטעון שאינו אשם ולהפיל הכל כולל הכל על צה"ל, השב"כ, אמ"ן. יותר מאוחר נוספו ל"רשימת האשמים" גם שופטי בית המשפט העליון, הנשיא יצחק עמית, היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה, הפצ"רית, כולם. חוץ מנתניהו. ביד אחת הוא דיבר על מחדל נורא, הבטיח לתת תשובות, וביד השניה עשה הכל להרחיק את הכישלון הנורא ממנו.
אז הוא דבק בבייס, בקואליציית 64 החברים. הוא הציע לגנץ ואייזנקוט להצטרף לממשלתו כדי לקבל לגיטימציה, ולאחר שהתייצב בעט בהם החוצה, והמשיך להפיל תיקים על כולם. ובעיקר לעשות הכל למשוך ולמשוך, לעבור כל משוכה פוליטית, כדי להתרחק כמה שיותר מהתאריך המקולל שהוא רוצה שנשכח: 7 באוקטובר. 7 באוקטובר הנורא. והוא משקיע בזה המון זמן ומחשבה.
הנה שתי דוגמאות מהשבועיים האחרונים. משפחות 7 באוקטובר הרימו לפני כשבועיים את טקס הזיכרון לטבח בדיוק בתאריך. זה היה במוצאי חג סוכות והיה אחד הטקסים הכי חזקים ומרגשים שנערכו אי פעם בישראל. ולמרות שזה נפל על חג סוכות, היה בישראל יום אבל אמיתי. ערוצי הטלוויזיה, חוץ מערוץ 14, אתרי האינטרנט, תחנות רדיו, הרשתות, כמעט כולם הקדישו את היום לשידורים מיוחדים, מבוקר עד לילה, ליום הזיכרון לטבח. זה היה יום אבל אמיתי, אותנטי, עצב אמיתי שרק ברוב ערי ישראל. יום אבל אמיתי של לפני השמחה הגדולה של שחרור החטופים. בממשלת נתניהו התפוצצו. הם לא רצו יום זיכרון 7 באוקטובר. אף אחד לא איזכר אותו לפני. לא השקיעו שקל בארגון הטקסים. כי היום הזה רשום על שמו של נתניהו והוא כאמור רוצה למחוק אותו.
והיו גם טקסים, צעדות, עצרות לכל אורך היום. הכל של אזרחים, של רשויות, של גופים פרטיים. עד הטקס המרכזי בערב בפארק הירקון. הפארק היה מפוצץ בעשרות אלפי צופים, כל הזמרים הגדולים, התרגשות גדולה ושידור חי בכל הערוצים, חוץ מערוץ 14 שחגגו את סוכות. לנתניהו לא היתה ברירה ובשעה 22:10 הוא פירסם הודעה עם ציון יום הזיכרון לטבח 7 באוקטובר, זה שהוא כל כך רוצה להשכיח.
הממשלה החליטה שיום הזיכרון לטבח יהיה בתאריך העברי. זה יצא ביום חמישי האחרון. נערך טקס עם כל ראשי המדינה וראשי מערכות הביטחון בהר הרצל, דגלי הלאום הורדו לחצי התורן. אבל רוב האזרחים לא התייחסו. מבחינתם יום האבל נערך כמה ימים לפני, ב-7 באוקטובר, על הראש של הממשלה.
נרטיב חדש
אבל נתניהו נחוש. נחוש למחוק כל זכר ל-7באטוקובר. וכעת הוא רוצה לשנות את השם באופן רשמי. היום תעלה בממשלה ההצעה לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת הקוממיות". החלטת ממשלה רשמית. נתניהו כבר הפריח בעבר כמה בלוני ניסוי. "למה שלא נקרא למלחמה מלחמת התקומה? או אולי מלחמת שבע החזיתות"" הוא שאל בישיבת ממשלה לפני מספר חודשים. ההצעה זכתה לביקורת ציבורית גדולה, נתניהו ירד מזה וכעת הוא חוזר ל"מלחמת התקומה". ולמה ההתעקשות? לבנות נרטיב חדש למלחמה.
לפי נתניהו, זה לא היה טבח נורא, שואה של ממש ביישובי עוטף עזה וביישובי הדרום, בעת שהוא היה ראש ממשלה. ולא רק שהוא היה ראש ממשלה הטבח הנורא. הוא ורק הוא היה אבי אבות הקונספציה שחמאס הוא נכס. הוא אפשר הכנסת מליארדים מקטאר לחמאס. משנת 2018 במזומן. שיהיה יותר נוח לבנות מנהרות, להבריח כלי נשק, תחמושת שיתפוצצו עלינו בשבעה באוקטובר. אז נתניהו רוצה "מלחמת תקומה". רוצה לומר: חמאס ושאר אויבנו קמו עלינו לכלותנו ואני ניהלתי את מלחמת התקומה שהצילה את ישראל. לא טבח היה כאן אלא תקומה. הוא איש שיווק מדופלם נתניהו. הוא יודע כמה הסמנטיקה משנה תודעה. השם ישונה ואולי בעוד כמה חודשים גם יריביו ישתכנעו שהוא הביא לנו תקומה.
יונתן שימריז הוא אחיו של אלון שימריז, שנחטף מביתו בכפר עזה בשבעה באטוקובר ונורה למוות בטעות ב-15 בדצמבר 2023 בידי חייל צה"ל בעת שנמלט מהמנהרה. שמריז היה ממארגני טקס המשפחות ב-7 באטוקובר וכך הוא כתב על כוונת נתניהו לשנות את השם ל"מלחמת התקומה":
"מלחמת התקומה? נסו שואת 7 באוקטובר. טבח שמחת תורה. האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת היהודים. לא משנה איזה שמות הפוליטיקאים שהאסון קרה במשמרת שלהם ימציאו, ואיזה חוקים הם יעבירו. ניסיון הנדוס התודעה הזה ייכשל. גם עכשיו וגם בדורות הבאים. אנחנו נבטיח את זה. אף אחד לא יצליח להשכיח את מה שעברנו".
אז הממשלה תעביר היום את השם ההזוי "מלחמת התקומה", וזה לא יתפוס כמו שהשם "מלחמת שלום הגליל" לא תפס ומאז אותה מלחמה בשנת 1982 אנחנו קוראים לה מלחמת לבנון, ובשנת 2006 מלחמת לבנון השניה.
בעוד כמה חודשים ייערכו הבחירות. אף אחד לא יודע מתי הם יתקיימו. נתניהו רוצה כמה שיותר קרוב לתאריך הקבוע בחוק - אוקטובר 2026. הוא גם מבטיח לשותפיו שיעשה הכל כדי למשוך את השנה הזו. אבל זה לא תלוי בו. היום נפתח מושב החורף של הכנסת, ויש לו כמה משוכות גדולות. חוק ההשתמטות שלמרות הניסיונות של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, הסיכוי להעביר הצעת חוק מופרכת כל כך, בעלת סיכויים נמוכים.
התקציב אמור לעבור עד מרץ 2026, בלי תקציב אין ממשלה וטרם התחילו לעבוד עליו. אבל נתניהו חייב למחוק את 7 באוקטובר ולצבור הישגים. כמה שיותר. נורמליזציה עם סעודיה, שלום עם אינדונזיה, אולי הסכמי נורמליזציה עם לבנון, סוריה, מה שיבוא. בסביבת נתניהו אומרים שכל אותן מדינות יסרבו להסכמים כאלה בתקופת מערכת בחירות. יודעים שם שהסכמים כאלה בתקופת בחירות יסייעו לנתניהו ואין להן רצון להתערב, בטח לא לעזור לנתניהו. אבל כך או אחרת, הניסיונות של נתניהו למחוק ככל יכולתו את הכישלון הגדול, את הטבח שרשום על שמו, את 7 באוקטובר המקולל, הניסיונות האלה יימשכו עד סגירת הקלפיות ביום הבחירות.