וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כל מה שרציתם לדעת על החלטת בית הדין בהאג והחקירה נגד ישראל

11.2.2021 / 14:30

ממה חוששים במשרדי החוץ והמשפטים בנוגע להתנחלויות, מדוע תסריטי הבלהות על מעצרי בכירים בחו"ל לא צפויים להתממש בקרוב, למה פתיחת החקירה התעכבה ומה משמעות סיום תפקידה הקרב של התובעת. הכתב והפרשן המדיני ברק רביד בריאיון לפודקאסט "שיחת השבוע". האזינו לפרק

"במשרד החוץ ומשרד המשפטים יש הבנה שהסיפור המרכזי בו ישראל חשופה מבחינה משפטית בהאג זה נושא ההתנחלויות" - כך אמר ברק רביד, הכתב והפרשן המדיני של וואלה! NEWS, בריאיון לפודקאסט "שיחת השבוע", בהגשת הכתבת הפוליטית טל שלו.

לדבריו, החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בסוף השבוע האחרון, שמאפשרת לחקור את ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה, הכניסה את המערכת המדינית, הביטחונית והמשפטית לקלחת של חשש ודאגה. רביד הסביר את המשמעויות, ההשלכות ולוחות הזמנים להמשך החקירה.

למרות תסריטי הבלהות על מעצרי בכירים וקצינים ישראליים בחו"ל, רביד מעריך כי לא בכך תתמקד החקירה, לכשתיפתח באופן רשמי וסופי, כשבדרך צפויות עוד דחיות משמעותיות. "מוקד החקירה, בהומאז' לביל קלינטון - זה ההתנחלויות, טמבל".

בית הדין הפלילי הבינאלומי בהאג. AP
"לזהות התובע החדש יש משמעות גדולה". בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג/AP

לדבריו, בית הדין הפלילי הבינלאומי חוקר פשעים לכאורה, "רק אם מערכת המשפט והאכיפה במדינה שבה זה קרה לא טיפלה בזה. בכל מה שנוגע לצוק איתן וגם הירי על הגדר ב-2018 היו די הרבה תחקירים צבאיים, חקירות מצח וגם הוגשו כתבי אישום נגד חיילים. אפשר להתווכח אם זה היה מספיק או לא - אבל אי אפשר להגיד שישראל לא חקרה את עצמה".

בעניין ההתנחלויות, "לא רק שלא היו חקירות וכתבי אישום, אלא שזו מדינות ממשלתית", הוא אומר. "לפי אמנת ז'נבה, אסור להעביר אוכלוסייה אזרחית של מדינה כובשת וזה מה שקרה בהתנחלויות. זו מדיניות מתמשכת של 50 שנה, שלל ממשלות אישרו אותה, אפילו בית המשפט העליון נתן גיבוי למדיניות. אבל הקונצנזוס הבינלאומי והחלטות האו"ם קובעות שההתנחלויות לא חוקיות. בתקופת טראמפ הממשל שינה את עמדתו, אבל אני מעריך שממשל ביידן ישנה את העמדה בחזרה".

גלגלי הצדק בהאג נעים לאט לאט. לדברי רביד, הבדיקה המקדמית שנפתחה בעקבות תלונת הפלסטינים בהאג החלה בינואר 2015. "הבדיקה המקדמית לקחה ארבע שנים עד שבדצמבר 2019 היא הודיעה שיש בסיס ראייתי לפתיחה בחקירה, רק שהיא ביקשה חוות דעת של השופטים לגבי השאלה האם באמת יש סמכות חקירה לבית הדין, האם פלסטין היא מדינה והאם השטח שבו מתנהלת החקירה צריך להיות הגדה המערבית עזה וירושלים".

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם שר ההגנה לויד אוסטין בפטנטגון, 10 פברואר 2021. רויטרס
"הוא תיכנן לא להתעסק בזה ובנושא הישראלי-פלסטיני". ג'ו ביידן/רויטרס

"לשופטים לקח שנה ושלושה חודשים לגבש חוות דעת, ולפני כמה ימים הם הודיעו שיש סמכות לפתוח בחקירה נגד ישראל - אבל עוד אין חקירה, כי עכשיו התובעת אומרת שהיא רוצה ללמוד את ההחלטה של השופטים ואז להחליט. למה הדחיות האלה חשובות? כי התובעת כבר מסיימת את הקדנציה שלה ביוני, ובימים הקרובים אמור להיבחר תובע חדש. היא לא תחליט על הראש שלו לגבי תיק כזה ענק שיהפוך לתיק הדגל של הכהונה שלו. היא לא יכולה להחליט במקומו או לבדה על העניין הזה - לכן לזהות התובע החדש יש משמעות גדולה", מוסיף רביד.

לממשל ביידן, הוא אומר, הבלגן המדיני-משפטי בהאג "גורם בעיות - וגם יוצר הזדמנויות. ממשל ביידן רצה לחדש את הקשרים עם הפלסטינים ולגלגל אחורה החלטות של טראמפ, זה הופך את זה ליותר מורכב וקשה. יש חוק אמריקאי שאומר שבשביל לפתוח מחדש את משרדי אש"פ בוושינגטון צריך ששר החוץ יודיע לקונגרס שהפלסטינים לא פועלים לחקירה נגד ישראל. אז עכשיו זו משימה שקרובה לבלתי אפשרית".

"בצד של ההזדמנויות, יש לביידן כאן מנוף לחץ מאוד גדול על ישראל. בכירים ישראלים שמתעסקים בנושא אומרים שהצורך של ישראל בגיבוי מדיני ומשפטי של ממשל ביידן הופך אותנו לתלויים באמריקה הרבה יותר ממה שחשבנו שנהיה". לכן, רביד מעריך כי "לאג'נדה של לובי המתנחלים יהיה הרבה יותר קשה בשנים הקרובות, גם על רקע החילופים בין טראמפ לביידן וגם על רקע סוגיית האג. גם בנושא האיראני - אם נתניהו יודע שהוא צריך את ביידן בשביל האג, אז לא כל כך מהר נוסעים לאמריקה לנאום בקונגרס".

ברק רביד. יחצ, אתר רשמי
"לא רק שלא היו חקירות וכתבי אישום בעניין ההתנחלויות, אלא שזו מדינות ממשלתית". רביד/אתר רשמי, יחצ

לדבריו, "ביידן לא רצה להתעסק בנושא הישראלי-פלסטיני - הוא שם אותו במקום די נמוך בסדר העדיפויות שלו. הוא לא מינה שליח לתהליך השלום והוא לא חושב שיש טעם להתעסק בזה כי הסיכוי להשיג התקדמות בין ישראל והפלסטינים נמוך מאוד. אבל זה מה שקורה כשאנשים מתכננים תוכניות ולמציאות יש תוכנית משלה. ביידן תיכנן לא להתעסק בזה והופ, שבועיים אחרי שנכנס לתפקיד, יש משבר כזה ששואב אותו ומחייב אותו להתעסק בזה".

וגם - על ההיסטוריה של בית הדין הפלילי הבינלאומי וכמעט עשור של מאבק פלסטיני בזירה הבינלאומית, למה ישראל לא שיתפה פעולה ומה היא יכולה לעשות עכשיו, על החשיבה המדינית הקבוצתית של הפוליטיקאים הישראליים שלא מעזים לאתגר את נתניהו וההבדלים בין אובמה לביידן.

seperator

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully