בית הדין בהאג הכיר ברשות הפלסטינית, ואישר חקירה נגד ישראל

שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג קבעו הערב (שישי) כי הרשות הפלסטינית נחשבת למדינה, ובכך אפשרו פתיחת חקירה נגד ישראל. הכרה זו מאפשרת להחיל את אמנת רומא על פשעים לכאורה שבוצעו בגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את ההחלטה, ברשות הפלסטינית בירכו.

הכרעת השופטים באה לאחר שהתובעת בבית הדין, פאטו בנסודה, אמרה בעבר כי היא מעוניינת לקבל אישור לחקור פשעים לכאורה שבוצעו על ידי ישראל וחמאס במהלך המלחמה בעזה ב-2014 וכן במהלך ההפגנות על הגדר בעזה ב-2018. כמו כן התובעת הודיעה בעבר כי היא בוחנת פתיחה בחקירה נגד ישראל על הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית.

לאחר החלטת השופטים ההכרעה חוזרת אל התובעת בנסודה, שתצטרך להחליט אם היא פותחת בחקירה. משקיבלה את הסמכות, החקירה יכולה להתמקד הן בישראל וחמאס סביב אירועי צוק איתן, והן בנושאי ההתנחלויות.

נתניהו העביר ביקורת על בית הדין בתגובה לצעד. "היום הוכיח בית הדין פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי", אמר. "בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין.

לדבריו, "בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום. אנו נמשיך להגן בכל דרך על אזרחינו וחיילינו מפני רדיפה משפטית". לשכתו ביקשה משרי הממשלה לא להתייחס פומבית להחלטת בית הדין.

שר החוץ אשכנזי הצטרף: "החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי מהיום מעוותת את הדין הבינלאומי והופכת מוסד זה לכלי שרת פוליטי בידי התעמולה האנטי-ישראלית. לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין סמכות לדון בתיק הפלסטיני. אנחנו קוראים למדינות אשר רואות חשיבות במערכת המשפט הבינלאומית ומתנגדות לניצולה הפוליטי, לכבד את זכותן הריבונית של מדינות לבחור לא להסכים לסמכות בית הדין".

גם בארצות הברית הביעו דאגה מהצעד. "אנחנו בוחנים את החלטת בית הדין בהאג. אנו מודאגים מההחלטה ומהאפשרות שבית הדין יפתח בהליכים נגד ישראל. "אנו שותפים למטרות בית הדין אבל באותו זמן תמיד חשבנו שסמכות בית הדין צריכה לחול רק על מדינות שמסכימות לכך או במידה ומועצת הביטחון של האו"ם מחליטה על כך".

גורמים ברשות הפלסטינית תמכו במהלך. השר לעניינים אזרחיים, חוסיין א-שייח, אמר כי "החלטת בית הדין בהאג היא ניצחון לצדק, לחירות ולערכי המוסר בעולם", ושר החוץ ריאד אל-מלכי הוסיף: "קורא לתובעת של בית הדין בהאג לפתוח בהקדם האפשרי בחקירה נגד ישראל".

בדצמבר 2019 הודיעה התובעת בבית הדין בהאג כי היא שוקלת לפתוח בחקירה נגד ישראל וחמאס. היא ביקשה אז מהשופטים חוות דעת שני לגבי ההיקף הגאוגרפי של החקירה ולגבי השאלה אם יש לה סמכות לפתוח בחקירה. מאז דצמבר 2019 ניסתה ישראל לגייס מדינות רבות שיפעילו לחץ נגד פתיחה בחקירה ויעבירו לשופטים חוות דעת משפטיות לפיהן אין סמכות לפתוח בחקירה כיוון שהרשות הפלסטינית אינה מדינה. כמה מדינות ובראשן גרמניה העבירו חוות דעת מסוג זה.

במקביל ממשל טראמפ ניסה להפעיל לחץ על התובעת לא לפתוח בחקירה והטיל עליה סנקציות. לצדה, איים הממשל גם בהטלת סנקציות על שופטים נוספים. השופטים המתינו זמן רב עם ההחלטה ובכירים ישראלים העריכו כי המתינו עד אחרי הבחירות בארצות הברית ועד אחרי שהנשיא ג'ו ביידן ייכנס לתפקידו וזאת כדי שטראמפ לא יממש את איומו ויטיל עליהם סנקציות.

"העובדה שתובעת בית הדין בחרה לקדם הליכים בעניינה של מדינת ישראל, בעקבות פנייה של הרשות הפלסטינית - בלתי מתקבלת על הדעת", כתב אז היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סמוך להודעת התובעת.

במכתב מטעמו נמסר כי "מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבינלאומי והערכים ההומניטריים. מחויבות זו עמדה ועומדת איתנה במשך עשורים, דרך כל האתגרים והזמנים הקשים שמדינת ישראל ניצבה מולם". היועמ"ש הוסיף כי "היא נטועה באופיה ובערכיה של מדינת ישראל, ומובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית, ששמה הולך לפניה בכל העולם. אין כל מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית במצב זה, מצדו של בית הדין שאמור היה לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות בהם שלטון החוק קרס".